על שבעת פלאי העולם העתיק

מהפירמידה הגדולה המלכותית ועד למגדלור מעורר הכבוד של אלכסנדריה, שבעת פלאי העולם העתיק היו הישגים אדריכליים יוצאי דופן המפורסמים בקרב מטיילים במהלך העת העתיקה הקלאסית.

שבעת פלאי העולם העתיק היו סדרה של הישגים אדריכליים יוצאי דופן המפורסמים בקרב מטיילים יוונים עתיקים. רשימת שבעת הפלאים המקוריים (שאין להתבלבל עם שבעת פלאי תבל החדשים) נערכה על ידי אנטיפטרוס מצידון (המאה הראשונה או השנייה לפני הספירה) וכללה את:

הפירמידה הגדולה של גיזה
הגנים התלויים של בבל
מקדש ארטמיס
פסל זאוס באולימפיה
המאוזוליאום של הליקרנסוס
הקולוסוס של רודוס
המגדלור של אלכסנדריה

העתיק ביותר מבין המונומנטים היתה הפירמידה של גיזה, שהיא גם אחד הפלאים שעוד ניצב עד ימינו.

הפירמידה הגדולה של גיזה

הפירמידה הגדולה של גיזה במצרים העתיקה היא היחידה משבעת הפלאים שעברה את מבחן הזמן. הפירמידה היא קבר מונומנטלי (146.5 מטר גובה) שנבנה בסביבות 2500 לפנה"ס עבור פרעה ח'ופו ​​והוא עדיין עומד על תילו, גם לאחר 4500 שנים. יצירתו הייתה פלא אמיתי של הנדסה עתיקה; מאמץ תובעני שדרש חציבה והובלה של יותר מ-2.3 מיליון גושי אבן ממקומות שונים. בנוסף, לפירמידה היה מעטפת מאבן גיר לבנה, שהעניקה לה מראה שונה מזה שאנו רגילים לראות היום.

הפירמידה הגדולה (הידועה גם בשם הפירמידה של ח'ופו) היא לא הפירמידה היחידה בגיזה. ממשיכי דרכו של ח'ופו, חעפרע (בנו) ומנכאורע (נכדו), בנו קברים משלהם ליד הפירמידה הגדולה. קברי שלושת המלכים יוצרים מראה ייחודי, מעין הר מלאכותי שמושך אליו המוני תיירים מאז ימי קדם. הפירמידה הגדולה כללה שני מקדשי מתים ליד החדרים שבהם נקברו פרעה ואשתו. יחד הפירמידות והספינקס המצרי יוצרים את מתחם פירמידת גיזה.

הגנים התלויים של בבל

לפי מקורות עתיקים, הגנים התלויים של בבל נבנו על ידי המלך נבוכדנצר השני בסביבות 605 ו-652 לפנה"ס. הייתה גם אגדה עתיקה שהמלכה המיתולוגית סמירמיס היא שבנתה את הגנים. כתוצאה מכך, הם נקראו גם הגנים של סמירמיס. הגנים היו סדרה של טרסות המכילות חי וצומח. הדבר המרשים ביותר בהם, פרט לגודלם, היה שהם משקים את עצמם. לא ידוע בוודאות איך זה עבד. עם זאת, ישנן הצעות רבות ושונות כיצד מהנדסים עתיקים יכלו לנהל זאת.

לפי האגדה, הגנים התלויים היו מתנתו של נבוכדנצר השני לאשתו אמטיס ממדיה, שהתגעגעה להרים הירוקים של מולדתה. המלך הורה לבנות הרים מלאכותיים גדולים מלאים בצמחים ועצים כדי לגרום למלכה להרגיש בבית.

קיומם של הגנים התלויים שנוי במחלוקת על ידי היסטוריונים. הסיבה לכך היא שהפלא אינו מוזכר על ידי היסטוריונים בבלים ויוונים מרכזיים כמו הרודוטוס. על פי תיאוריה מרתקת של חוקרת תולדות אשור מאוניברסיטת אוקספורד, סטפני דאלי, הגנים נבנו למעשה על ידי סנחריב בנינווה. דאלי טוענת שכתובות אכדיות קודמות לא הובנו בצורה שגויה ובכך מבלבל את בבל של נבוכדנצר עם נינווה של סנחריב. הסיבה העיקרית היא שלאחר שהאשורים כבשו את בבל במאה השביעית, נינווה כונתה בבל החדשה. בניגוד לבבל, הגנים של סנחריב היו למעשה מתועדים היטב והם נתמכים בממצאים ארכיאולוגיים כמו מערכת מרשימה של אמות מים עתיקות. בכל מקרה, הפלא נהרס במאה הראשונה לספירה ברעידת אדמה.

מקדש ארטמיס באפסוס

מקדש ארטמיס או ארטמיסיון באפסוס היה מקדש שהוקדש לפולחן האלה ארטמיס או דיאנה, ואין לבלבל אותו עם מקדש ארטמיס בקורפו. המקדש הראשון נהרס בשיטפון בשלב מסוים במאה השביעית ונבנה מחדש במאה הששית לפני הספירה. נאמר שהמלך קרויסוס מלידיה מימן חלק גדול משיפוץ המקדש, שהגיע לאורך של 115 מטר ולרוחב של 55 מטר.

המקדש השני נשרף בשנת 356 לפנה"ס על ידי הרוסטרטוס, אדם שרצה להרוס את האנדרטה כדי לזכות בתהילה קלה. הפעולה שלו עוררה מחיקה רשמית של זכרו מכל הרישומים, אבל בסופו של דבר, הרוסטרטוס צדק. הריסת המקדש אכן זיכתה אותו במקום בספרי ההיסטוריה וסיפורו נותר ידוע כאחת הדוגמאות המפורסמות ביותר להרס של מורשת תרבותית בהיסטוריה.

לאחר הצתתו של הרוסטרטוס, המקדש נבנה מחדש וקיבל צורה גרנדיוזית עוד יותר. זו הייתה הגרסה החדשה של המקדש שהונצחה כאחד משבעת פלאי העולם העתיק. אנטיפטרוס מצידון, ששגשג בסוף המאה השנייה לפני הספירה, התרשם במיוחד מהמקדש ואף כתב שהוא המדהים שבנפלאות. בסופו של דבר, המקדש נהרס עם בוא הנצרות.

פסל זאוס באולימפיה

פידיאס, מגדולי הפסלים של העת העתיקה, יצר את פסלו של זאוס באולימפיה במאה החמישית לפני הספירה. הפסל היה עשוי מזהב ושנהב. הוא תיאר את אבי האלים, זאוס, יושב על כסאו, אוחז בפסל של אלת הניצחון נייקי ובראשו שרביט עם נשר. הפסל הוצב בתוך מקדש זאוס באולימפיה, והוא היה כל כך גדול (כמעט 12.5 מטר) שאנשים התבדחו שאם זאוס ירצה לעמוד, הוא יכה עם ראשו בתקרה. מול הפסל היה מאגר מלא בשמן, שעזר לשמר את הפסל במצב טוב על ידי איזון רמות הלחות בתוך החדר.

לכאורה, הקיסר הרומי קליגולה רצה להעביר את הפסל לרומא ולהחליף את ראשו של זאוס בראש חזה שלו. מותו של קליגולה בשנת 41 לספירה היה תפנית של מזל שאפשרה לפסל לשרוד עוד קצת. בסופו של דבר, הוא הועבר לקונסטנטינופול, שם נהרס בשריפה במאה החמישית לספירה.

המאוזוליאום בהליקרנסוס

בדיוק כמו שהפרעונים של מצרים בנו פירמידות מונומנטליות כקברם, סטראפ פרסי של קאריה בשם מאוסולוס החליט לבנות לעצמו ולאחותו ואשתו ארטמיסיה השנייה קבר שאיש לא ישכח. גובהו של המאוזוליאום של הליקרנסוס היה כ-45 מטרים. זו הייתה עבודתם של האדריכלים היוונים סאטירוס ופיתיוס מפריינה. ארבעת הצדדים של המבנה המאסיבי עוטרו בתבליטים פיסוליים על ידי ארבעה פסלים יוונים מפורסמים: ליאוכארס, בריאכסיס, סקופאס, וטימותיאוס.

ארטמיסיה המשיכה בעבודה לאחר מותו של מאוסולוס אך גם מתה לפני סיום האנדרטה. בסופו של דבר הסכימו האדריכלים והפסלים לסיים את העבודה מתוך מחשבה שזה לא רק קבר לשליטי קאריה אלא גם אנדרטה לאמנות שלהם. המאוזוליאום היה השני באורכו ששרד מבין שבעת פלאי העולם העתיק, אחרי הפירמידה הגדולה של גיזה. הוא נהרס לאחר סדרה של רעידות אדמה במאה ה-15.

קולוסוס רודוס: הפלא הקצר ביותר

כפי שהשם מרמז, הקולוסוס של רודוס היה פסל ענק של האל הליוס (שמש) באי רודוס. הפסל כארס מלינדוס היה היוצר של האנדרטה הזו שנודעה כאחד משבעת פלאי העולם העתיק. נאמר כי הפסל היה בגובה 32 מטר ובנייתו נמשכה 12 שנים (בשנים 294-282 לספירה).

הקולוסוס היה כל כך גדול שהמבנה לא הצליח לעמוד לאורך זמן. רעידת אדמה בסביבות 225/226 לפני הספירה הפילה את הפסל. ההריסות הושארו במקומן עד הפלישה הערבית בשנת 654 לספירה. אז השתמשו הפולשים בשרידי הפסל כמקור ברונזה שלקח 900 גמלים להעביר. הפסל היה הפסל הגבוה ביותר בעולם העתיק ונושא נפוץ במטבעות הרודיאנים.

המגדלור של אלכסנדריה

האחרון ברשימת שבעת פלאי העולם העתיק היה המגדלור של אלכסנדריה. זה היה גם המגדלור המפורסם ביותר בעת העתיקה. הבניין היה פרי עבודתו של סוסטרטס מקנידוס. הוא עמד על האי פארוס (מגדלור ביוונית) בנמל אלכסנדריה. אם ההערכות נכונות וגובהו עולה על 110 מטר, זה היה הבניין השני בגובהו בתקופתו אחרי הפירמידה הגדולה של גיזה.

המגדלור נבנה בשלושה שלבים, כשבראשו בוערת אש. ייתכן גם מאוד שהיה פסל ענק של אלכסנדר מוקדון, תלמי הראשון, או האל הליוס שעמד על גבי הבניין. המגדלור עדיין עמד במאה ה-12 לספירה. אומרים שאחמד בן טולון החליף את המשואה במסגד. עם זאת, המבנה המונומנטלי קרס עד המאה ה-14 ורק חלקים ממנו שרדו. בסביבות 1480 שימשו חורבותיו לבניית מצודת קאיתבאי.

למה הם נקראו פלאים?

בתקופה ההלניסטית נפתח העולם הידוע (הים התיכון והמזרח התיכון) למטיילים יווניים. כשהחלו לחקור את העולם, מדריכי טיולים הפכו נחוצים יותר ויותר והמטיילים החלו לתעד את מסעותיהם ולרכז רשימות של מונומנטים מרשימים בהם נתקלו. יעדי החובה הללו נודעו בתחילה כ"theamata" (אתרים) ולבסוף כ"thaumata" (פלאים).

עם הזמן, הרשימות הוגבלו לשבעה פלאים, כאשר לכל מטייל העדפות מיוחדות משלו, על סמך המקומות שבהם ביקר. כתוצאה מכך, הייתה שונות מסוימת לגבי המונומנטים שנכללו ברשימות אלה. למשל, חלקם כללו את חומות בבל, בעוד שאחרים החליפו אותם במגדלור של אלכסנדריה או, מאוחר יותר, אפילו במקדש שלמה בירושלים.

מי כתב את רשימת שבעת הפלאים העתיקים?

הרודוטוס (המאה החמישית לפנה"ס) וקלימאכוס מקירנה (המאה השלישית לפנה"ס) היו הראשונים שחיברו רשימות של שבעה פלאים. עם זאת, רשימותיהם לא נשמרו. כתוצאה מכך, רשימת המונומנטים שאנו מכירים כיום כשבעת פלאי העולם העתיק שייכת לפילו מביזנטיון (המאה השלישית לפנה"ס) ואנטיפטרוס מצידון (בסביבות המאה השנייה לפנה"ס).

אם אתם תוהים מדוע החומה הסינית או הקולוסיאום לא נכללו ברשימה, התשובה פשוטה. הקולוסיאום נבנה רק לאחר תום התקופה ההלניסטית והחומה הגדולה הייתה מחוץ להישג ידם של המטיילים היוונים.

הרשימה המקורית של שבעת פלאי העולם העתיק שמקורה באנטיפטרוס ופילון הוכיחה את עצמה כמשפיעה במיוחד. הסופרים הבאים ערכו רשימות משלהם של פלאים, על סמך תרבותם, השכלתם ומיקומם הגיאוגרפי. לדוגמה, במאה השנייה לספירה, כאשר רומא הייתה מרכז העולם הידוע, הוסיף המשורר הרומי מרסיאל את הקולוסיאום של רומא בגרסתו לרשימה. סופרים נוצרים ובראשם גרגוריוס מטורס (המאה ה-6 לספירה), היו מוסיפים את מקדש שלמה בירושלים ואת תיבת נח…

במהלך המאות ה-19 וה-20, הופיעו רשימות מרובות. אנדרטאות כמו הקטקומבות של קום אל שוקפה באלכסנדריה, האיה סופיה באיסטנבול והחומה הסינית נרשמו בין היתר כשבעת פלאי העולם של ימי הביניים, בעוד שהר האוורסט והגרנד קניון הוצגו ברשימות של שבעת פלאי עולם הטבע.

פלאי העולם החדשים

בשנת 2001, קרן NewWonders השוויצרית ערכה רשימה של פלאי העולם החדשים באמצעות הצבעה מקוונת, כולל אנדרטאות מכל רחבי העולם. הפלא העתיק היחיד שנכנס לרשימה החדשה הזו היתה הפירמידה של ח'ופו. מעניין שהפירמידה לא נכללה בהצבעה אלא נוספה מתוך הערכה.

הרשימה כללה את שבעת הפלאים הבאים:

הקולוסיאום, איטליה
החומה הסינית
הטאג' מאהל, הודו
פסל ישו הגואל, ברזיל
אתר מאצ'ו פיצ'ו, פרו
צ'יצ'ן איצה, מקסיקו
פטרה, ירדן

אותה קרן גם ערכה רשימה עם שבעת פלאי עולם הטבע החדשים וישנן מספר רשימות שונות המתמקדות בתחומים שונים, כמו פלאי ההנדסה המודרנית, מערכת השמש ועוד. אבל זה כבר נושא אחר.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.