המלך השוודי אדולף פרידריך היה מלך בינוני, שכנראה היה משאיר חותם מועט על ההיסטוריה אלמלא האופן שבו מת. ב־12 בפברואר 1771, המלך אכל את עצמו למוות…
ההיסטוריה מלאה במלכים שהטביעו את חותמם בדרכים שונות: כיבושים, רפורמות, תככים פוליטיים או אפילו שערוריות אהבים. אך לעיתים נדירות מלך נכנס לדברי הימים דווקא בזכות האופן הבלתי שגרתי שבו מצא את מותו, כזה היה המלך השוודי אדולף פרידריך, שלולא הסוף הסוריאליסטי שלו, כנראה היה נשכח בין דפי ההיסטוריה.
עד לאותה נקודה, אדולף פרידריך לא השיג הרבה בשנות מלכותו. הוא נולד כבן צעיר של אציל שוודי, אשר הודות לתמרוניה של קיסרית רוסיה יליזבטה פטרובנה, שדאגה להציב אותו כמלך שוודיה כחלק מאיזונים פוליטיים בין רוסיה לשוודיה, הוא הפך ליורש כס המלוכה השוודי. למעשה, הוא היה בחירה נוחה – מלך בעל מעמד ייצוגי, שלא יאיים על הכוח האמיתי שבראש הפרלמנט השוודי, הריקסדאג.
בתפקידו המלכותי, אדולף פרידריך תפקד יותר כבובה מאשר כשליט. הוא נודע באופיו הנוח, העדר יוזמה ובכך שהיה דמות פאסיבית בזירה הפוליטית. אפילו ניסיונותיו המעטים להחזיר לעצמו את הסמכויות המלכותיות הסתיימו בכישלון חרוץ. אך אם לא היה כוחו בפוליטיקה, הרי שהיה לו תיאבון – והוא ידע לממשו עד תום.
כך, כשהמלך התכונן לארוחתו בשנת 1771, הוא התיישב לסעוד כיאה למלך במעמדו. בדומה ל”מרדי גרא” בארצות אחרות, יש לשוודים מסורת קולינרית מיוחדת: לאכול סֶמְלָה (Semla), מאפה מתוק ממולא בקרם שקדים וקצפת בחג המכונה ״יום שלישי השמן״, פֶטיסדָאגֶן (Fettisdagen).
| Fettisdagen הוא מונח שוודי שמשמעותו המילולית היא “יום שלישי השמן”. הוא חל ביום שלישי האחרון לפני תחילת תקופת הצום הנוצרית שלפני הפסחא – הלנט (Lent). היום מקביל ל”מרדי גרא” בצרפתית ול”Shrove Tuesday” באנגלית, ומקושר מסורתית לאכילה מופרזת ולניצול אחרון של מאכלים עשירים לפני ההימנעות מהנאות הגוף בתקופת הצום. אבל בשוודיה, היום הזה קיבל ניחוח ייחודי – תרתי משמע.
הכוכב הבלתי מעורער של פטיסדאגן הוא הסֶמְלָה (Semla) – לחמניית חלב מתוקה ורכה, מלאה בקרם שקדים עשיר, ומעליה תלולית נדיבה של קצפת טרייה. כל זה עטוף באבקת סוכר עדינה ומוגש לפעמים בקערת חלב חם עם קינמון וצימוקים – כפי שהמלך אדולף פרידריך אהב במיוחד. הסמלה הייתה בעבר מאפה שמוגש רק ביום אחד בשנה – פטיסדאגן. אך בימינו, קשה לשוודים להתאפק וכבר בינואר מתחילים מאפיות ברחבי המדינה להציע גרסאות מגוונות של הסמלור: עם שוקולד, פיסטוק, אוכמניות, אפילו גרסאות טבעוניות או ללא גלוטן. עבור שוודים רבים, פטיסדאגן הוא יום שמח, קליל ומסורתי, אך מותו המפתיע של אדולף פרידריך העניק לו גם גוון סרקסטי. עד היום יש בשוודיה בדיחות על כך שאכילה מופרזת מדי של סמלור יכולה להיות “מסוכנת”, כמו שהייתה עבור המלך. בתי הספר, מקומות העבודה והבתים מתמלאים באותו מאפה רך ומתוק, והוא מלווה לעיתים בשוקו חם, קפה חזק או חלב – הכל לפי המסורת. Fettisdagen אינו חג שוודי בלבד – מדינות סקנדינביה אחרות מציינות אותו בדרכים דומות: בפינלנד הוא נקרא Laskiainen, וכולל גם מאפה דומה וגם מסורת של מזחלות שלג. בנורווגיה ודנמרק אוכלים גרסאות מקומיות של מאפים ממולאים. אבל שוודיה שמרה על הקשר ההיסטורי המובהק ביותר (והטרגי ביותר ) לחג. אין עוד מדינה שבה המאפה הפך לסמל לא רק של עונג קולינרי, אלא גם של תזכורת מלכותית לאן תיאבון לא מרוסן עלול להוביל… |
אדולף פרידריך התענג על ארוחה שכללה לובסטר, קוויאר, שמנת, כרוב כבוש, בשרים מבושלים ולפת והכל נשטף אל קיבתו עם כוסות נדיבות של שמפניה. אולי היה שורד את הלילה אילו היה עוצר שם, אבל המלך גם ביקש קינוח. לאחר הסעודה העשירה הזאת, אדולף פרידריך נהנה ממאפים שוודיים ממולאים בקרם שנאכלו באופן מסורתי ביום שלישי השמן. המלך לא רק שטרף 14 מהמאפים הללו, אלא גם נהנה מהם לצד קערת חלב חם בטעם קינמון וצימוקים. הוא פיטם את קיבתו במאכלים שונים ומגוונים.
כמה שעות לאחר מכן החלו כאבי הבטן. ככל שחלפו הדקות, הלחצים התגברו. המלך נפל למשכב ולא הרבה לאחר מכן מת כתוצאה מסיבוכי עיכול – מה שכנראה היה שילוב של צרבת חריפה, נפיחות עצומה ואולי אף חסימת מעיים. ההיסטוריונים לא בטוחים בפרטים הרפואיים המדויקים ויש שאומרים כי הוא מתסמינים הדומים לאי ספיקת לב או להרעלה. אבל הסיפורים הפופולריים ממשיכים לטעון שדווקא אכילה מופרזת היא שהובילה למותו.
מותו הפך לבדיחה היסטורית ולמעין משל על תאוותנות יתר. המלך שההיסטוריה שכחה בחייו, הפך בן רגע לשם מוכר – לא בזכות מעשה גבורה, אלא בזכות ארוחה אחת גדולה מדי.
כיום, בשוודיה, המאפה סמלה עדיין פופולרי מאוד. אנשים אוכלים אותו בהנאה בתקופת פטיסדאגן, לעיתים אפילו תוך קריצה היסטורית לאותו מלך שאכל קצת יותר מדי. יש מי שאומר שכל ביס מהסמלה הוא הצדעה קטנה לאדולף פרידריך, המלך שלא נפל בשדה הקרב, אלא ליד השולחן.
