במארג ההיסטוריה של אנגליה, חוט אחד מנצנץ עם סיפור שלא סופר, נרטיב של מלך ועיר שיצרו אומה. זהו סיפורו של המלך אתלסטן ועיירת השוק ההיסטורית קינגסטון שעל התמזה.
שוכנת במפגש הממלכות העתיקות של וסקס ומרסיה, קינגסטון שעל התמזה, עם השוק הסואן ומיקומה האסטרטגי, מילאה תפקיד לא מוכר אך מכריע בסאגה של אנגליה. כאן, בתוך גאות ושפל של שינויים בתחילת המאה העשירית, הוכתר אדוארד, ששלט בדרום אנגליה בעוד שליטים ויקינגים וסקסונים התחרו על השלטון. עם זאת, בנו, אתלסטן, הוא זה שעתיד לחרוט מורשת עמוקה יותר.
אתלסטן, שהוכתר בקינגסטון בשנת 925, היה בעל חזון גדול להשגת איחוד אנגליה. הכתרתו סללה את הבמה לשלטון ששינה לנצח את אנגליה, שבמהלכו הוא עאך רפורמות במטבע, החיה את החוקים, חיזק את התרבות, הפיץ את הנצרות ודגל בממשל הוגן. מרקם האומה האנגלית השתנה לנצח תחת שלטונו.
השפעתו של אתלסטן על תקופת ימי הביניים המוקדמת של אנגליה הייתה עמוקה. הישגיו הניחו את היסודות לממלכה שתשרוד מאות שנים וכך נלחש באוזני ההיסטוריה, "קינגסטון היא המקום בו החלה אנגליה", מקום הולדתה של ממלכה מאוחדת, מורשת שהחלה עם הכתרתו של אתלסטן.
אז מי היה המלך האנגלי הראשון?
אתלסטאן (Athelstan או Æthelsta), שנולד בסביבות שנת 895 לספירה, היה נכדו של אלפרד הגדול ובנם של אדוארד הזקן ואקווין.
הנזיר וההיסטוריון בן המאה ה־12, וויליאם ממלמסברי, כתב שאתלסטאן היה חביב על אלפרד הגדול מגיל צעיר. לכבודו נערך טקס שבו קיבל גלימה וחרב עם נדן מוזהב. ישנם היסטוריונים שהציעו כי ייתכן שזה היה סמל פוליטי של אלפרד, שכן הוא הכיר באתלסטאן כיורש העתידי המועדף עליו.
לפני פלישות הוויקינגים, אנגליה האנגלו-סקסונית הייתה מחולקת למספר משתנה של ממלכות בגדלים וחשיבות שונים. מצב זה התפתח בתקופת שלטונו של אלפרד הגדול ולכן הוא שלט על חלק מהן (כולל וסקס, מערב מרסיה וקנט), בעוד שהוויקינגים שלטו בצפון, במזרח המידלנדס ובמזרח, אזור שנודע מאוחר יותר בשם "דיינלו" (Danelaw).
ייתכן שאתלסטאן חי בצעירותו עם דודתו, את'לפלד, בממלכת מרסיה, שם זכה לחינוך נסיכותי ולאימונים צבאיים.
לאחר מות אדוארד הזקן בשנת 924 לספירה, הממלכה האנגלו-סקסוניה פוצלה בין אתלסטאן לבין אחיו למחצה, אלפוורד. אתלסטאן הפך למלך מרסיה, בעוד שאלפוורד הפך לזמן קצר למלך וסקס אך מת כמה שבועות לאחר מות אביו. באותה תקופה, לא היה זה דבר חריג שאחים ימשיכו לשלוט בממלכות אנגלו-סקסוניות שונות כדי שהמשפחה השלטת תוכל לשמור על שליטה בשטחים גדולים. כך, אתלסטאן ירש את התואר מלך וסקס ואיחד את שני האזורים שוב כדי ליצור את ממלכת האנגלו-סקסונים.
היכן הוכתר המלך הראשון של אנגליה?
הכתרתו של אתלסטאן התקיימה בקינגסטון שעל נהר התמזה ב־4 בספטמבר 925 לספירה. יש המציעים שמיקום זה נבחר באופן אסטרטגי מכיוון שהוא היה קרוב לגבולות הממלכות של וסקס ומרסיה.
מסופר שהוא היה המלך הראשון שלבש כתר, ולא קסדה, בהכתרתו. אבן ההכתרה (או "אבן המלך") עדיין עומדת בקינגסטון שעל התמזה והיא אבן עתיקה אשר נאמר כי שימשה להכתרתם של 7 מלכים אנגלו-סקסונים במאה העשירית. אגדה מקומית מספרת שאתלסטאן ומלכים אחרים ישבו על אבן בתוך כנסיית עץ במהלך הטקס.
איך הפך אתלסטאן למלך אנגליה?
אתלסטאן היה מנהיג צבאי חזק. לאחר עלייתו לכס המלוכה בממלכות וסקס ומרסיה, הוא פעל במהירות כדי לאחד את כל אזורי אנגליה.
בשנת 927 לספירה, אתלסטאן דיכא מרד בקורנוול, כבש את יורק מידי הדנים ותפס את רוב נורת'מבריה. הוא הבטיח תשלומים שנתיים מחמשת מלכי ויילס, ומלך סקוטלנד, קונסטנטין השני, נאלץ להישבע לו אמונים. בשנת 937 לספירה, אתלסטאן התמודד עם פלישה של כוחותיהם של אולאף גותפרית'סון, מלך דבלין, קונסטנטין השני, ואוואן, מלך סטרת'קלייד. הדבר הוביל לקרב ברוננבורה בצפון אנגליה, שם כוחותיו של אתלסטאן הכריעו את היריבים והבטיחו את מעמדו כמלך אנגליה.
כיצד פעל אתלסטאן כמלך?
המקורות על חייו ושלטונו של אתלסטאן מוגבלים. עם זאת, ההיסטוריון בן המאה ה-12, וויליאם ממלמסברי, מספק מידע רב אודותיו. אך היסטוריונים מודרניים מסוימים ממעטים לתת אמון מלא בכתביו, מכיוון שרבים מהמקורות המקוריים שלו אבדו או לא ניתנים לאימות.
במהלך שלטונו, קודקס החוקים של אתלסטאן (אוסף של תקנות) התבסס על אלו שקבע סבו, אלפרד הגדול. הוא פעל ליישם אותם ברחבי ממלכתו כדי להפגין את סמכותו כמלך, והתעקש שפקידים מקומיים יצייתו לחוק.
אתלסטאן היה מעוניין לצמצם גניבות בארצו ורצה להטיל בקפדנות רבה יותר את עונש המוות. עם זאת, הוא שינה את החוק כדי להעלות את גיל המינימום ואת ערך הסחורה שחייבים לגנוב כדי שייושם עונש זה (מגיל 12 ומעל 8 פני לערך של 15 שנה ו-12 פני).
אתלסטאן תמך בהקמת בּוּרְהְס (מבצר אנגלו-סקסוני) שבו ניתן היה לנהל מסחר, עודד קנייה ומכירה של סחורות באזורים המקומיים והקים את מה שיהפוך מאוחר יותר לעיירות שוק.
הוא הוציא הנחיות להטבעת מטבעות ברחבי האזורים השונים של ממלכתו, ועונשים חמורים ניתנו לכל מי שהונה את הכתר. המטבעות שהוטבעו בין השנים 933 ל-938 לספירה מראים את המלך האנגלו-סקסוני הראשון שלבש כתר. אתלסטאן גם הטביע על המטבעות שלו וצווים את הכיתוב 'Rex Totius Britanniae', בכך הדגיש את מעמדו כ"מלך הבריטים".
אתלסטאן רכש בריתות אסטרטגיות לאורך שלטונו באמצעות נישואי אחיותיו למחצה לשליטים אירופיים שונים.
בנוסף להיותו חייל מנוסה, אתלסטאן היה אדם אדוק שהקים כנסיות רבות והעניק אדמות, שרידי קודש וספרי קודש לגופים דתיים. הוא גם תמך בתרגום התנ"ך לאנגלו-סקסונית וקידם לימודי דת.
היכן נקבר אתלסטאן?
לאחר 14 שנות שלטון, אתלסטאן מת ב-27 באוקטובר 939 בגלוסטר. על פי הנחיותיו להלווייתו, גופתו הועברה למלמסברי כדי להיקבר בה.
וויליאם ממלמסברי האמין שאתלסטאן בחר במלמסברי כמקום מנוחתו האחרון בשל אדיקותו ומסירותו לקדוש אלדהלם, קרוב משפחתו הרחוק ואב מנזר מלמסברי במאה השביעית. ייתכן שאתלסטאן בחר בעיירה גם מכיוון שהיא הייתה על גבול וסקס ומרסיה, מה שהיווה הצהרה פוליטית על היותו מלך הסקסונים המערביים, המרסיאנים ואנגליה כולה.
היכן בדיוק נקבר אתלסטאן במלמסברי הוא בגדר תעלומה. הוא נקבר בשטח המנזר, אך 200 שנה מאוחר יותר, גופתו הופרעה כאשר כנסיית המנזר נבנתה מחדש.
וויליאם ממלמסברי היה עד להזזת גופתו של אתלסטאן באותה עת. הוא ציין כי "המלך לא היה מעל לגובה ממוצע, היה בעל מבנה גוף רזה עם שיער בהיר כפי שראיתי בעצמי בשרידיו, שזור בחוטי זהב בצורה יפה".
במהלך בנייתו מחדש של המנזר, פרטי מקום הקבורה מחדש של שרידי המלך אבדו. הקבר שאנו רואים היום במנזר מתוארך לסוף המאה ה-14 או המאה ה-15.
אתלסטאן מעולם לא נישא ולא היו לו יורשים ידועים, אך בניגוד לאביו, אתלסטאן הסדיר את סוגיית ירושת כסאו, ועם מותו עבר הכתר לידי אחיו אדמונד (ששלט בשנים 939–946), הגיבור הצעיר מקרב ברוננבורה, בתמיכה מלאה של האדונים האנגלים. עם זאת, המתיישבים הוויקינגים בצפון ובמזרח הממלכה, שאותם כבש אתלסטאן יחד עם דודתו את'לפלד, ביטלו מיד את נאמנותם לאנגלים וזימנו את אולאף מדבלין להנהיג אותם. ייתכן שהם חששו מפני אתלסטאן, אך אדמונד (עדיין) לא הטיל אימה על אויביו כפי שעשה אחיו. הוא נלחם על השליטה בצפון אנגליה, במאבק שנמשך דור שלם והסתיים עם אח שלישי, המלך אדרד (ששלט בשנים 946–955), שהשיג שליטה סופית של וסקס על נורת'מבריה בשנת 954.
כמו אלכסנדר מוקדון, האימפריה שלו התפוררה לאחר מותו, אך במהלך חייו, אתלסטאן נותר בלתי מנוצח בקרב. ללא ספק, בני זמנו ראו בו שליט יוצא דופן. משורר בחצרו הכריז כי אתלסטאן היה "מפורסם ברחבי העולם כולו", במקביל, נזיר אירי שיבח אותו כ"עמוד התווך של כבוד העולם המערבי" ובצפון הרחוק כמו איסלנד, הוא זכור כ"אתלסטאן המנצח". אף על פי שהשיג שליטה שנמשכה עשרות שנים על בריטניה כולה וכינה את עצמו קיסר רומאי מודרני, הוא ייזכר בסופו של דבר כמלך אנגליה הראשון.
חומר מעשיר לקריאה
הטקסט המרכזי שעליו נסמכים חוקרים רבים הוא טקסט מהמאה ה-12, "Gesta regum Anglorum" (מעשי מלכי אנגליה), מאת ההיסטוריון ויליאם ממלמסברי, שהוא מקור מפתח לחיי אתלסטאן.
תקופת שלטונו של אתלסטאן (924–939) עוררה עניין רב ומחקר משמעותי בשנים האחרונות. בשנת 2004 פורסם "תור הזהב של אתלסטאן" מאת פול היל. בשנת 2011, שרה פוט פרסמה את "אתלסטאן: המלך הראשון של אנגליה", ובשנת 2018, טום הולנד הוציא לאור את הספר "אתלסטאן: יצירתה של אנגליה". נושא מפתח בספרים אלו הוא תפקידו של אתלסטאן כמאחד ממלכת אנגליה.
הספר האחרון שמתווסף לרשימת הספרים שיש לקרוא הוא "המלך הראשון של אנגליה: אתלסטאן ולידתה של ממלכה" מאת דייוויד וודמן, שעוסק בשני הנושאים של איחוד אנגליה והפוליטיקה הוויקינגית. הוא גם מבקש לספק תובנות עמוקות יותר על אישיותו של המלך אתלסטאן. התוצאה היא ביוגרפיה מרתקת ואינפורמטיבית ביותר.
