האיחוד האפריקאי משמש כפלטפורמה עבור מנהיגים אפריקאים לדון בנושאים יבשתיים ולאומיים ולתאם מאמצים לפתרונם. הארגון הוא פרויקט שאפתני ביותר של 55 מדינות המאוחדות תחת חזון משותף. מה הם ההישגים, האתגרים והתכניות לעתיד של האיחוד האפריקאי?
תולדות האיחוד האפריקאי
האיחוד האפריקאי (AU) הוא יורשו של הארגון לאחדות אפריקה (OAU). ה-OAU נוסד ב-1963 במטרה לקרב בין מדינות אפריקה ולפתור בעיות משותפות באמצעות פעולה קולקטיבית. המשימות העיקריות של הארגון היו הגברת האינטגרציה הפוליטית והכלכלית בקרב המדינות החברות בו ומיגור כל צורות הקולוניאליזם מהיבשת האפריקאית.
כדי לממש את דה-קולוניזציה, ה-OAU ארגן תמיכה דיפלומטית וסיפק סיוע לוגיסטי לתנועות השחרור ברחבי היבשת האפריקאית. ה-OAU הצליח במשימתו, כאשר 50 מדינות אפריקאיות זכו לעצמאות מכוחות קולוניאליים אירופאים עד 1977.
הארגון לאחדות אפריקה הצליח פחות בהגברת האינטגרציה הפוליטית והכלכלית בקרב חבריו. על רקע היעדר תוצאות משמעותיות, מנהיגים אפריקאים הפכו ספקנים יותר ויותר לגבי יעילות הארגון.
המנהיגות האפריקאית הכירה בצורך בשינוי, ובשנת 1994 גובשו תוכניות לרפורמה ב-OAU. תוכניות אלו כללו הרחבת הארגון עם גופים חדשים, כולל פרלמנט אפריקאי, קרן מטבע אפריקאית ובנק מרכזי.
במהלך השנים שלאחר מכן, התוכניות לרפורמה ב-OAU לא יצאו לפועל. באותה תקופה, אף מנהיגות פוליטית לא הייתה מוכנה או מסוגלת לאחד את חברי המוסד. זה השתנה ב-1999, כאשר במהלך הפגישה השנתית של ה-OAU, מועמר קדאפי, מנהיג לוב, הציג את חזונו לארצות הברית של אפריקה.
קדאפי טען שאין סיבה שאפריקה לא תוכל לחקות את הצלחתה של ארצות הברית של אמריקה. הוא חזה שהיבשת תישלט על ידי ממשלה אחת תחת נשיא יחיד עם כוח הגנה מאוחד ומדיניות חוץ ומסחר אחת.
כדי לממש את תוכניותיו, קדאפי קרא להקמת איחוד אפריקאי.
מטרות
הסכם גורף נחתם על ידי ארגון הבריאות העולמי והאיחוד האפריקאי להאצת יעדי בריאות חיוניים, דרך ארגון הבריאות העולמי. עם הקמתו ב-2002, האיחוד האפריקאי כלל 53 חברים. שנתיים נוספים הצטרפו בשנים שלאחר מכן, מה שהביא את המספר הכולל ל-55 מדינות. ה-AU הוא ארגון המתמקד במספר רב של נושאים. הכלים שבהם הוא משתמש כדי להשיג את מטרותיו כוללים משימות דיפלומטיות, הומניטריות וביטחוניות.
בעוד שה-OAU התמקד בתמיכה בתנועות שחרור, ה-AU החליט לתעדף הובלת פיתוח ואינטגרציה אפריקאית כדי לממש "אפריקה משולבת, משגשגת ושלווה, המונעת על ידי אזרחיה ומייצגת כוח דינמי בזירה הגלובלית."
כדי להשיג את חזונו, האיחוד האפריקאי מתמקד בקידום אחדות וסולידריות בין המדינות החברות בו ובהגברת שיתוף הפעולה הסוציו-אקונומי. יעדי ה-AU כוללים גם קידום שלום וביטחון ביבשת אפריקה ותמיכה בעקרונות ומוסדות דמוקרטיים. פעילויות הארגון כוללות יזום אמצעים למלחמה בשחיתות וארגון ומימון יוזמות בריאות בנושא מלריה, איידס וקוביד.
גופים רשמיים
האיחוד האפריקאי מורכב מיותר מתריסר גופים, לכל אחד משימה ומנדט משלו. חלקם אחראים על תכנון והצעות, בעוד שאחרים מבצעים ומפקחים על המדיניות. גוף מקבל ההחלטות של האיחוד האפריקאי הוא האסיפה, המורכבת מראשי הממשלות או נציגיהם המוסמכים. מדיניות חשובה המוצעת על ידי הגופים האחרים צריכה לעבור הצבעה באסיפה לפני שניתן יהיה ליישמה.
גוף משפיע נוסף הוא הפרלמנט הפאן-אפריקאי, המשמש כפלטפורמה לדיון בבעיות ובאתגרים הניצבים בפני היבשת. הפרלמנט מורכב מ-265 חברים שנבחרים על ידי המדינות החברות ב-AU ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם האסיפה. הפרלמנט מציע נושאי דיון לאסיפה ומנסח חוקים לבחינה ואישור על ידי האסיפה.
כאשר מדיניות מאושרת על ידי האסיפה, נציבות האיחוד האפריקאי מסייעת לגופי ה-AU ולמדינות החברות ליישם אותה. הנציבות גם מנהלת תקציבים ומשאבים. יישום מדיניות ה-AU מנוטר על ידי המועצה המבצעת, המורכבת משרים של המדינות החברות.
ישנן גם עשר ועדות מיוחדות, שכל אחת מתמקדת בנושאים ספציפיים. לדוגמה, ישנה הוועדה לענייני מטבע ופיננסים והוועדה לשיתוף פעולה, יחסים בינלאומיים ופתרון סכסוכים.
לחברה האזרחית, כולל ארגונים לא ממשלתיים (NGOs), ארגונים מבוססי קהילה וארגוני תרבות, יש הזדמנות להגיש המלצות ל-AU דרך המועצה הכלכלית, החברתית והתרבותית.
מועצת השלום והביטחון היא הגוף שמקבל ההחלטות בנושאי סכסוכים. דרכה, המדינות החברות ב-AU מנטרות ומקבלות החלטות באופן קולקטיבי בנוגע למצבי סכסוך ומשבר ונוקטות בפעולה קולקטיבית הן למניעת סכסוכים והן לפתרונם.
הישגים
לאיחוד האפריקאי הזכות להתערב צבאית במדינות החברות בו בנסיבות של פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות. לשם כך, הארגון ביצע מבצעי שמירת שלום במספר הזדמנויות. מבצעי שמירת השלום של ה-AU עובדים לעתים קרובות בתיאום עם משימות האומות המאוחדות (UN). מאמצי האיחוד האפריקאי סייעו במניעת קטסטרופות והגנו על אנשים מפני אלימות בבורונדי, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קומורו, דרפור, סומליה, דרום סודאן, סודאן ומאלי.
המאמצים הדיפלומטיים של ה-AU הניבו הצלחה במספר הזדמנויות. לדוגמה, באוקטובר 2022, האיחוד האפריקאי ארגן משא ומתן בדרום אפריקה שהוביל להסכם שלום בין ממשלת אתיופיה לחזית לשחרור העם התיגריי.
האיחוד האפריקאי פעל בהצלחה גם להגנה וקידום הדמוקרטיה ברחבי היבשת. לדוגמה, כאשר פרצה אלימות בקניה בעקבות הבחירות ב-2007, מאמץ תיווך בהובלת האיחוד האפריקאי תרם לסיום האלימות ולהקמת ממשלת קואליציה.
לבסוף, יוזמות הבריאות של האיחוד האפריקאי הניבו תוצאות ניכרות. לדוגמה, צוות הרכישה האפריקאי לחיסונים, שהוקם בשנת 2020, השיג למעלה ממיליארד מנות חיסונים להפצה בין המדינות החברות. יוזמות נגד איידס ומלריה הביאו גם לירידה במספר הנדבקים ברחבי היבשת.
אזור הסחר החופשי היבשתי של אפריקה
ב-2018 חתמו 53 מדינות חברות באיחוד האפריקאי על הסכם לביטול חסמי סחר באפריקה. זה הוביל למימוש אזור הסחר החופשי היבשתי של אפריקה (AfCFTA) ב-2021, אזור הסחר החופשי הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה וגודל גיאוגרפי, המשתרע על פני 1.3 מיליארד אנשים. חברי AfCFTA הסכימו לנקוט בפעולה כדי להקל על הסחר בסחורות ושירותים, לפשט הליכי מכס וליישב סכסוכי סחר.
חלק ממאמצי AfCFTA כלל יצירת מערכת התשלום והסליקה הפאן-אפריקאית (PAPSS). התשתית הפיננסית, שהושקה בינואר 2022, מאפשרת לחברות באפריקה לבצע עסקאות במטבע המקומי שלהן בעת ניהול עסקים בינלאומיים עם חברי AfCFTA אחרים.
"AfCFTA הוא הצלחה דיפלומטית ופוליטית עצומה בהתחשב בציר הזמן הקצר, יעדי הליברליזציה השאפתניים שנקבעו, וההטרוגניות והמספר הגדול של 55 המדינות החברות המנהלות משא ומתן על אזור הסחר החופשי."
הסוכנות הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי
הבנק העולמי מעריך כי AfCFTA יכול לחלץ 30 מיליון אפריקאים מעוני קיצוני, להגדיל את הכנסותיהם של 68 מיליון אנשים ולייצר עד 450 מיליארד דולר בהכנסות עד 2035.
סוגיות
שמירה על אחדות והסכמה על מדיניות בקרב למעלה מ-50 מדינות היא מורכבת. מבוי סתום פוליטי שנגרם על ידי דחיפות לרפורמה בארגון שיבשו את תפקוד ה-AU מאז הקמתו. בין 2002 ל-2010, הוויכוח הבלתי פוסק של קדאפי ובני בריתו למען ממשלת איחוד שיתק את הדיון הפוליטי. הרוב המכריע של המדינות החברות לא רצה לוותר על ריבונות בהיקף שחזה המנהיג הלובי. למרות חוסר הרצון הזה מצד הרוב, השפעתו של קדאפי בארגון כמייסדו הרוחני ומממנו העיקרי השאירה את הדיון תקוע במשך שנים.
מנהיגות האיחוד האפריקאי קיבלה גם כמה החלטות מפוקפקות כדי להגן על ראשי מדינות שהואשמו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהרג אזרחים וביצוע רצח עם. לדוגמה, בשנת 2010 הכריז ה-AU כי לא ישתף פעולה עם ה-ICC כדי לעצור את נשיא סודאן, עומר אל-בשיר, שבית הדין מחזיק אותו כאחראי לרצח עם בדרפור.
באופן דומה, ה-AU סירב לשתף פעולה עם ה-ICC בהבאת נשיא קניה, אוהורו קניאטה, לבית המשפט בגין מעורבותו לכאורה בהרג של אלפי אזרחים. גם מימון היווה בעיה לאורך כל קיומו של האיחוד האפריקאי. תרומות המדינות החברות מהוות רק חלק קטן מההוצאות. מימון על ידי שותפים חיצוניים מהווה כ-75% מהתקציב הכולל.
הסתמכות זו על שותפים חיצוניים למימון מערערת את יכולת קבלת ההחלטות של ה-AU. בשנת 2021, לדוגמה, האיחוד האירופי אימץ כלי מימון חדשים המאפשרים לו לעקוף את ה-AU בעת מימון יוזמות צבאיות לאומיות ותת-אזוריות.
עתיד האיחוד האפריקאי
ב-2013, בדיוק 50 שנה לאחר הקמת הארגון לאחדות אפריקה, החל האיחוד האפריקאי לגבש תוכניות לחמישים השנים הבאות. זה הוליד את "סדר היום 2063" (Agenda 2063), יוזמה המורכבת מ-15 פרויקטים מרכזיים. הפרויקטים כוללים תוכניות לרשת רכבות מהירות שתחבר את כל בירות אפריקה והמרכזים המסחריים, הסרת כל דרישות הוויזה לתנועה בתוך האיחוד, וסיום כל המלחמות ביבשת.
מאמצי "סדר היום 2063" במהלך העשור הבא יתמקדו בבניית כבישים ותשתיות תקשורת, הגברת הייצור החקלאי וייצור יותר אנרגיה. האיחוד האפריקאי התמודד עם אתגרים רבים מאז הקמתו לפני עשרים שנה, והתוצאות של יוזמותיו השתנו מאוד.
לפרויקטים בקנה מידה גדול כמו אזור הסחר החופשי היבשתי של אפריקה, אחד מפרויקטי הדגל של "סדר היום 2063", יש פוטנציאל לשפר את חייהם של מיליוני אפריקאים. היישום המוצלח של AfCFTA בשנים האחרונות הוא סיבה להיות אופטימיים לגבי העתיד.
