תאמל״ק ליעל אַנֶנֶרְבֶּה, ארגון האס-אס המסתורי שביקש להוכיח את עליונות הגזע הארי באמצעות ארכיאולוגיה, מיסטיקה וניסויים בבני אדם והפך לאחת הזרועות המפלצתיות ביותר של המשטר הנאצי.
איך הפך מכון למחקר היסטורי לאחת המכונות הרצחניות ביותר של הרייך השלישי? רבים מכירים את המיתוסים על הנאצים שמחפשים את "חנית הגורל" או את "הגביע הקדוש" מסרטי הקולנוע, אבל המציאות ההיסטורית של ארגון אַנֶנֶרְבֶּה (Ahnenerbe) הייתה הרבה יותר מצמררת מכל תסריט הוליוודי. הארגון, שהוקם על ידי היינריך הימלר, לא הסתפק רק בחקר כתובות סלע עתיקות בשוודיה או בטיפוס על הרי ההימלאיה בחיפוש אחר שמבאלה, הוא הפך לזרוע המדעית שביססה את תורת הגזע באמצעות ניסויים מחרידים בבני אדם. מה חיפשה משלחת האס-אס בלהסה הקדושה בטיבט? מה באמת קרה בטירת וֶוֶלְסְבּוּרְג, ה"וותיקן" של האס-אס? וכיצד נוצר אוסף השלדים היהודיים המזעזע של אוגוסט הירט?
ביולי 1935, במטה האס-אס ברחוב פרינץ אלברכט בברלין, התכנסו שלושה גברים לפגישה ששינתה את פני המחקר המדעי בגרמניה והפכה אותו לכלי שרת בידי אידיאולוגיה רצחנית. המפגש הזה סימן את תחילתו של ארגון אַנֶנֶרְבֶּה, גוף שביקש לשכתב את ההיסטוריה ולמצוא הוכחות מדעיות כביכול למיתוסים של עליונות הגזע הנורדי.
הקמת ארגון אַנֶנֶרְבֶּה, שפירוש שמו הוא מורשת האבות, התרחשה בברלין ביוזמת הרייכספיהרר של האס-אס היינריך הימלר, יחד עם שר המזון ריכרד דארה והפילולוג הרמן וירת'. הארגון הוקם כדי לחקור את ההיסטוריה הגרמאנית העתיקה ולספק תשתית אידיאולוגית ורוחנית למסדר השחור של האס-אס, תוך מעבר ממחקרים אתנוגרפיים תמימים לכאורה לביצוע פשעים מחרידים נגד האנושות, ניסויים רפואיים קטלניים ורצח שיטתי.
הקמת הארגון
זה התחיל ב-1 ביולי 1935 כשהגיעו שלושה אנשים למטה ה-SS בברלין. שניים מהם, היינריך הימלר וריכרד דארה, לבשו את המדים השחורים המהודרים של ה-SS שעוצבו על ידי הוגו בוס. האדם השלישי, דוקטור הרמן וירת', לבש בגד שהזכיר שילוב בין גלימת כומר למדי אקדמאי. באותה עת, הרמן וירת' היה פילולוג ואתנוגרף מפורסם שנחשב למומחה לסודות הגרמאנים העתיקים. הפופולריות שלו נסקה לאחר שהצהיר בשנת 1933 כי פענח את כרוניקת אורה לינדה, טקסט שתיאר כביכול היסטוריה של משפחה פריזית מאז תקופת האבן, אף שמדענים רציניים ראו בו זיוף מהמאה ה-19.
היינריך הימלר, שביקש להעמיד את המדע הארי לשירות ה-SS, ראה בהרמן וירת' את המועמד המושלם להובלת מכון מחקר גרמני אמיתי. יחד עם ריכרד דארה, שעמד בראש המשרד הראשי לענייני גזע והתיישבות (RuSHA; אין לבלבל עם RSHA, דהיינו Reichssicherheitshauptamt – המינהל הראשי לביטחון הרייך) והיה הוגה תורת דם ואדמה, הם חתמו על הפרוטוקול להקמת החברה לחקר ההיסטוריה הגרמאנית העתיקה, האידיאולוגיה ומורשת האבות הגרמנית. הרמן וירת' מונה לנשיא, ריכרד דארה היה המממן העיקרי והיינריך הימלר שימש כאוצר ומפקח על הארגון.
הרייך השלישי היה מטבעו מדינה גזענית, ו"בעיית הקרבה" עמדה בו בחדות רבה. אך בכל זאת מדוע נזקקו מנהיגי האס-אס להעמיק כל כך בעבר, ועוד הרוחני? כאן אנו נתקלים במסקנה מפתיעה. בניגוד לטעות הנפוצה, לאידיאולוגיה של היטלר ועוזריו היו יותר מאפיינים "בינלאומיים" מאשר לאומניים צרים. אנשים אלו האמינו שפעם היה קיים פרוטו-גזע ארי, לו חבה האנושות את כל ניצחונותיה ותגליותיה. בגלל קטסטרופות טבעיות וחברתיות האריים התפזרו בכל העולם, ו"דמם הנאצל" התערבב עם "דם פלבאי של עמים נחותים".
בניגוד לתפיסה הרווחת, האידיאולוגיה של היינריך הימלר ואנשיו כללה מרכיבים בינלאומיים רחבים. הם האמינו בקיומו של גזע מקור ארי קדום שאחראי לכל הישגי האנושות. על פי תפיסה זו, עקב אסונות טבע, האריים התפזרו בעולם ודמם האציל התערבב בדם נחות. מטרת המשטר הייתה לא רק להשמיד את מרעילי הדם, כמו היהודים והצוענים, אלא גם לאתר את בעלי הדם הטהור בכל מקום בעולם, כולל סקנדינביה, אנגליה ואפילו בקרב עמים סלאבים במינונים מזעריים.
היינריך הימלר שאף להפוך את האס-אס לאליטה של גזע האדונים. תוך שש שנים גדלה פלוגת האבטחה הקטנה לצבא של מאתיים אלף איש שהוגדרו כחיות פרא בלונדיניות ותכולות עיניים. האננרבה נדרשה לספק את העומק הרוחני למסדר זה. מכיוון שהמנהיגים הנאצים עצמם, כמו היינריך הימלר או יוזף גבלס, לא תמיד תאמו את המראה הארי המושלם, הם טענו כי המראה אינו העיקר וכי הרוח והמוח שלהם הם אריים טהורים.
המראה הוא לא העיקר. לי, כמו לפיהרר, יש מוח ורוח אריים אמיתיים.
היינריך הימלר בתשובה לשאלת פראו בסט
אולם הימלר, אותו הפיהרר מינה בשנת 1929 למנהיג האס-אס, זמם להפוך את המסדר שלו לאב-טיפוס של מדינה גזענית מושלמת עוד יותר מאשר גרמניה עצמה, כפי שהיא. לתוך מבחנה ניסויית, שבה תתחיל היצירה מחדש של "גזע האדונים". במאמציו של הרייכספיהרר תוך שש שנים פלוגת האבטחה של היטלר ומנהיגים נאצים אחרים צמחה לצבא של 200 אלף "חיות" בלונדיניות ותכולות עיניים. מיחידה זניחה בהרכב "פלוגות הסער" SA (Sturm Abteilung) היא הפכה לארגון צבאי עצמאי בתוך המפלגה הנאצית. הרייך כולו חולק לאזורים מיוחדים – "אבשניטה", שכל אחד מהם סיפק כמה "שטנדרטים", כלומר רגימנטים של אס-אס. בחיי היומיום אנשי האס-אס המשיכו להישאר מסגרים, איכרים או, נניח, עיתונאים, אך בחייהם השניים ומעתה העיקריים הם הפכו ל"פיהררים" בדרגות שונות – חברים ב"מסדר השחור" הכפוף אישית להימלר ולהיטלר. משימתו העיקרית הייתה סלקציה של "אליטה טהורת דם". את החיפוש אחר "הנבחרים" ניתן היה לנהל בשני כיוונים: לנפות דרך הנפה של "סימני הגזע" את כולם בזה אחר זה או, לאחר לימוד ההיסטוריה של האריים, לגלות אותם באופן סלקטיבי, ובכך להאיץ את התהליך.
הייתה קיימת, עם זאת, גם סיבה נוספת להעמקה בעבר, אשר הפיחה חיים ב"אננרבה". האגרונומים המוסמכים הימלר ודארה החשיבו את עצמם ל"משביחים" מקצועיים ובתחילה שמו דגש אך ורק על "טכניקה גזעית". על-אנושיים הם התכוונו לגדל כמו חיטה מובחרת או שורי הרבעה. במינהל הראשי לענייני התיישבות כבר מזמן עובדו שיטות מכניות לסלקציה של "אריים אמיתיים": מדידות גולגולות, הרכבת טבלאות של צבע עיניים, שיער וכיוצא בזה. אך היה ברור בכל זאת – משהו כאן חסר. רוח… אף אחד ממנהיגי הרייך לא התאים לפרמטרים האריים האמיתיים. בלונדינים חסונים, גבוהים, תכולי עיניים עם עור זהוב, "גולגולת ארוכה" ושפתיים דקות נעדרו ביניהם.
מספיק להעיף מבט בתמונה של הימלר עצמו, אותו הממונה עליו לשעבר גרגור שטראסר כינה בהמצאה "נברן חצי מת". ובכן, פעם אחת במהלך אירוע חברתי היופי הברלינאי פראו בסט שאלה ישירות את הרייכספיהרר, כיצד הוא ו"חברים" אחרים במפלגה מסבירים פרדוקס כזה של אי-התאמה בין הסטנדרטים של ה"זן" לבין המציאות. ראש האס-אס ענה: "המראה אינו העיקר. לי, כמו לפיהרר, יש מוח ורוח אריים באמת". בסודות ה"רוח והמוח", המסוגלים "לייצר" מה"נברן" הימלר וה"קוף" גבלס יורשים של אודין וזיגפריד, היה אמור לעסוק הרמן ווירת׳ עם שותפיו לדרך.
גזע האצילים
המחלקה המדעית הראשונה שהוקמה באננרבה הייתה המחלקה לחקר כתבים וסמלים. הרמן וירת' האמין שמולדת האריים היא יבשת אטלנטיס ששקעה באוקיינוס האטלנטי וכי שרידיה נמצאים בסקנדינביה ובצפון גרמניה. ב-1936 יצאה משלחת לאזור בוהוסלן בשוודיה כדי ליצור תבניות גבס מכתובות סלע עתיקות. המנהל הביצועי וולפרם זיברס מונה לפקח על הצד הארגוני, תחת הוראות סודיות מחמירות של היינריך הימלר שאסרו על שימוש בצלב קרס או שיחות פוליטיות כדי לא לעורר חשד באירופה.
מאז שבסוף המאה ה-18 קבעו המדענים קרבה של עשרות שפות במרחב מאירלנד ועד הודו לאותה סנסקריט, הם חיפשו הסבר היסטורי לתופעה זו. עוד בשנת 1808 פרידריך שלגל כתב כי, ככל הנראה, לפני אלפי שנים רבות עם-פרוטו כלשהו, שמולדתו הייתה ההימלאיה, כבש את הודו, פרס, את כל אירופה ובכל מקום הקים תרבויות עתיקות גדולות. הפילולוג המפורסם נתן לו את השם "אריים", או "ארים", שם שבסנסקריט פירושו "אצילים". מלבד זאת, הוא טען כי דווקא הגרמנים הם בעלי הזכות הגדולה ביותר להיקרא יורשים של ה"אצילים" הללו. אולם, במהותו רומנטיקן חסר מזיק, שהעריץ את אשתו היהודייה, הוא לא יכול היה לדמיין גם בחלום הבלהות לאן תוביל הלוגיקה של מחקריו.
בתחילת המאה העשרים "התיאוריה הארית", לאחר שספגה לתוכה את התורות של גובינו הצרפתי וצ'מברלין האנגלי, הפכה ל"תיאוריה הנורדית". הפילולוגיה הגרמנית טענה כעת כי שלגל טעה בדבר אחד: השפות ההודו-אירופיות הגיעו לא מהודו לאירופה, אלא, להפך, מאירופה להודו. מולדת האריים – לא ההימלאיה, אלא סקנדינביה וצפון גרמניה, לכן יש לקרוא להם "הגזע הנורדי".
ל"נורדיסט" נלהב הכריז על עצמו, כמובן, גם וירת. הולנדי, שהתלקח באהבה לגרמניה ונלחם לצדה במלחמת העולם הראשונה, הוא האמין באמונה שלמה כי "האור לעולם הגיע מהצפון". הימלר, שמאז ילדותו נמשך לאפוסים הגרמאניים העתיקים, וגם הסקנדינביים, והחשיב את "שירת הניבלונגים" ואת ה"אדה" ל"מאגרי חוכמה עתיקה", הקשיב בהתלהבות למדען רהוט הדיבור. כפי שכתב בן זמנו, "ווירת׳ – קוסם אמיתי, אשר שומע את פעימות הלבבות העתיקים מבעד לאלפי שנים ומכריח את האבנים לדבר". וזו הייתה יכולת יקרה מפז. שהרי רק האבנים, וליתר דיוק, כתובות הסלע, יכלו לספר על הגזע העתיק המיתולוגי. אם הציוויליזציות המצרית או השומרית הותירו אחריהן חורבות מפוארות וכמות עצומה של טקסטים, הרי שמה"אימפריה של הצפון", עליה דיברו הנאצים כל כך הרבה, לא נותר דבר.
ראש "אננרבה" הצהיר כי פתרון התעלומה הזו שוכן בקרקעית הים. מולדת האריים – אטלנטיס המיתולוגית, עליה כתב אפלטון, והיא שכנה בצפון האטלנטי. מהיבשת ששקעה תחת המים שרדו רק איסלנד, גרינלנד, האיים הקנריים והאיים האזוריים. שאריות "הגזע הנורדי" התפזרו בעולם. אולם בשוודיה, למרבה המזל, נשתמרו כתובות רוניות על סלעים. על ידי פענוח ה"כתב העתיק ביותר בעולם" הזה, ניתן לגלות את סודות האריים-אטלנטים. באופן טבעי לפיכך, היחידה המחקרית המדעית הראשונה של "אננרבה" הפכה ל"מחלקה ללימוד כתבים וסמלים", והפרויקט המועדף – משלחת לאזור בוהוסלן בשוודיה. הרמן וירת החליט להכין תבניות מהכתובות, החקוקות בסלעים על שפת הפיורדים הציוריים. כל הצד הארגוני של העניין נפל על כתפיו של וולפרם זיברס, מזכירו רב השנים של הפילולוג ההולנדי, אותו הפטרון מינה למנהל הביצועי של "מורשת האבות". את ההוראה על שמירת הסודיות המחמירה ביותר של העבודות כתב אישית הרייכספיהרר אס-אס: שום צלב קרס, שום שיחות על פוליטיקה. הימלר לא רצה למשוך תשומת לב לאירוע הראשון של ה"מדענים" שלו. אולם לא ניתן להסתיר מחט בשק: ברחבי אירופה כבר החלו לזחול שמועות כי הנאצים החלו ב"חיפוש שורשים"…
ווירת׳ עצמו התגלה כמארגן גרוע, אך לעומת זאת – חוקר שטח בלתי נלאה. בעבודה יום ולילה, הוא יצר את האוסף הטוב בעולם של תבניות מכתובות סלע סקנדינביות. ברם… במקום פגישה חגיגית בסתיו 1936 בברלין חיכתה לו צרה. התברר שבעודו מטפס על הסלעים, אדולף היטלר נשא נאום בקונגרס המפלגתי של ספטמבר בנירנברג: "אין לנו דבר משותף עם אותם אלמנטים אשר תופסים את הנציונל-סוציאליזם רק במונחים של כפירות ימי הביניים וסאגות עתיקות, עם אלו המסתתרים מאחורי פרזיאולוגיה 'נורדית' מעורפלת ומבססים את מחקריהם על התיאוריה על תרבות אטלנטיס המיתולוגית. הנציונל-סוציאליזם מתנער נחרצות מה'מדע' הזה מרחוב ברודר!" ובכן, וכן הלאה. ברחוב ברודר בבירת הרייך שכן בדיוק מטה "אננרבה", ובקנאי של התיאוריה על אטלנטיס זוהה ללא קושי ווירת׳ עצמו. הימלר, שהיה בנסיקה פוליטית, אשר ביוני של אותה שנה הפך לראש המשטרה הגרמנית כולה, לא רצה לסכן את הקריירה שלו. לא רק שהוא הסיר את ההולנדי הרומנטי ממשרת הנשיא והרחיק מ"מורשת האבות" את תומכיו, אלא אף שינה אפילו את הכתובת ה"מושמצת" של החברה. ה"אינטנדנטים" מהאס-אס החרימו ממשפחה יהודית אחוזה מתאימה ו"אננרבה" עברה לרובע ברלינאי אופנתי דאלם, לפיוקלרשטראסה, קרוב יותר לאחוזה של האוצר עצמו. לאחר ה"פוגרום" ה"אטלנטי" (אותו נאום תוכחה של הפיהרר) שרד רק זיברס, אשר בגד בזמן בפטרון שלו וחיפש בדחיפות מועמד חדש כזה. בפברואר 1937 עמד בראש הארגון פרופסור מאוניברסיטת מינכן ואלטר ויוסט.
קשה לדמיין אדם, השונה מווירת׳ יותר מאשר ויוסט זה. אם ההולנדי היה "מדען חופשי", מעולם לא תפס קתדרות אוניברסיטאיות ולא סבל מעליו שום פיקוח, הרי שהבווארי הפגין את יכולתו מיד כקרייריסט אקדמי צייתן. מחבר מונוגרפיות על בעיות איראן והודו, הוא עלה במעלה הסולם, לאחר שהכין דו״ח על הנושא "מיין קאמפף של הפיהרר כראי להשקפה הארית". המזרחן-הנאצי המיושב והפדנטי התאים באופן אידיאלי לתפקיד ה"מדען הרציני", שהחליף את ה"שרלטן". התקופה הרומנטית בהיסטוריה של "מורשת האבות" הסתיימה והתחילה הביורוקרטית.
הימלר לא לחינם נחשב לאמן בלתי מנוצח של תככים. כך, את נאום נירנברג של היטלר, אותו אויבי הרייכספיהרר (למשל, המחבר הידוע של "המיתוס של המאה ה-20" אלפרד רוזנברג) תפסו ככישלון שלו, הוא הפך לטובתו. לא רק שנפטר מהפילולוג ה"בוהמי" הבלתי צפוי, שבתחילת 1936 הוא ממש נאלץ לפדות אותו מחובות, לאחר ששילם מקופת האס-אס לנושים 84,000 רייכסמרק, אלא גם הפיל את כל ה"טעויות" על דארה, שעד אז נפרד ממנו בדעותיו על תפקיד "המסדר השחור".
הימלר התכוון להשתמש ב"אליטה טהורת הדם" לארגון יישובים של "איכרים חמושים" בתוך גרמניה, החיים לפי מנהגי הגרמאנים העתיקים. הימלר לעומת זאת היה גם בעד המנהגים, וגם בעד ה"איכרים", אך סבר כי בגרמניה אין להם מה לעשות. הם יהוו את ה"קרן הארית המוזהבת" ליישוב אדמות סלאביות במזרח. בניגוד לדארה שוחר השלום "היינריך הרך" השתוקק לקרב. הוא בכלל ראה בעצמו גלגול חדש של "כובש הסלאבים", הדוכס הסקסוני היינריך צייד הציפורים והמנהיג האמיתי של ה"דראנג נאך אוסטן", ה"זינוק למזרח", אותו ב"מיין קאמפף" הבטיח היטלר. דארה ואנשיו הוצאו מהרכב "מורשת האבות" ואיבדו כל השפעה במינהל הראשי לענייני התיישבות…
בשנת 1935 "אננרבה" נוצרה כחברה מדעית לא ממשלתית ובתחילה לא היוותה חלק מהמכונה המדינתית הנאצית. היא ייצגה מעצמה, יותר נכון, "מועדון לפי תחומי עניין" של אנשים שונים ביותר, שעסקו במחקרים חצי-מדעיים בתחום ההיסטוריה והפילולוגיה הגרמנית והתקיימה על תרומות פרטיות והקצבות ממשרד המזון. עד שנת 1937 במסמכי "מורשת האבות" אותו הימלר, למשל, הוזכר אך ורק כ"אגרונום מוסמך", ולא כרייכספיהרר אס-אס. כעת ה"אגרונום" הזה החל צעד אחר צעד להטמיע את החברה בתוך "המדינה שבתוך המדינה" שלו. באוקטובר 1937 הוא הטיל על ראש המטה האישי שלו גרופנפיהרר קרל וולף להבטיח "אחידות בהבנה של שאלות מדעיות בין האס-אס לבין 'אננרבה'". עובדים רבים של החברה שילבו את העבודה שם עם שירות במינהל לענייני התיישבות, לאחר שקיבלו דרגות קצונה. לאחר שרמס את "המורשת" תחתיו, הרייכספיהרר החל דרכה להפיץ את השפעת "המסדר השחור" על המדע הגרמני בדיוק באותו אופן שבו דרך ה"וואפן אס-אס" הוא ניסה להשתלט על הוורמאכט, ודרך שירות הביטחון SD (Sicherheitsdienst) על המודיעין. בנובמבר 1938 הימלר חתם על צו חשאי "על חדירת 'אננרבה' למוסדות להשכלה גבוהה גרמניים", ובמאי 1939 ויוסט ארגן בקיל תחת חסות "מורשת האבות" כנס מדעי רב-יומי, בו שכנע להשתתף רבים מהמדענים הגרמנים הטובים ביותר, קודם כל בתחומי מדעי הרוח.
לויוסט, הדיקן המכובד מאוניברסיטת מינכן, באמת עלה בידו לשבור את קרח חוסר האמון בסביבה האקדמית כלפי ה"חובבנים והשרלטנים" מ"מורשת האבות". הימלר אפילו הבטיח לארכיאולוגים, האתנוגרפים, הפילולוגים והרופאים המכובדים הגנה מפני ה"ביורוקרטים חסרי הנשמה" ממשרד החינוך ו״אנשי הדוגמה המפלגתיים" מהמחלקה האידיאולוגית של המפלגה הנאצית, אותה ניהל רוזנברג. המטה החדש של החברה בפיוקלרשטראסה בברלין-דאלם הפך למשהו כמו נשיאות של האקדמיה למדעים של האס-אס, וברחבי גרמניה נוצרו בקדחתנות "מחלקות מחקריות-מדעיות" מפרופיל שונה. אלו היו אבות-טיפוס של 50 מכונים, שעם הזמן היו אמורים לתפוס עמדה מובילה במדע הגרמני.
במרץ 1937 התקבל תקנון חדש של "אננרבה". על הצד האדמיניסטרטיבי של העניין היה אחראי אותו מנהל ביצועי זיברס, את הכיוון המדעי הנחה הנשיא ויוסט, ואת האידיאולוגיה של החברה והכיוונים העיקריים של המחקרים קבע הימלר עצמו – כעת כבר לא רק אוצר, אלא "יושב ראש מועצת האוצרים". כך קבע, כשהוא שואב רעיונות בסיסיים של ה"מדע החדש" שלו ממאגר עשיר של מה שמכונה "פֶלְקִיש-אידיאולוגיה", אידיאולוגיה עממית. כך בסלנג של הרייך נקראה תערובת נפיצה מפילוסופיה של רומנטיקנים גרמנים, תיאוריית הגזע ואוקולטיזם, שבו, בתורו, תפקיד חשוב ביותר שיחקו תובנות מיסטיות על מאבק הגזעים. המחקרים באננרבה הקיפו תחומים רבים ומשונים. המחלקה לאדריכלות גרמאנית תכננה יישובי דגם עבור חיילים איכרים במזרח, והמחלקה לתולדות המשפט חקרה מנהגים עתיקים כדי להחדירם למתיישבי האס-אס. במחלקה למוזיקה ניסו להוכיח כי הגרמנים המציאו את ההרמוניה בניגוד לקקופוניה היהודית והיינריך הימלר אף נהג לנגן בכלי מיתר עתיק ששוחזר בשם לור.
משלחת האס-אס לטיבט
הפרויקט השאפתני ביותר של אננרבה לפני המלחמה היה המסע לטיבט בקיץ 1938. את המשלחת הוביל הזואולוג ארנסט שפר, איש אס-אס בדרגת אובר שטורמפיהרר. היינריך הימלר השתכנע שבטיבט ניתן למצוא שרידים של גזע האדונים ואף את העיר המיתולוגית שמבאלה. ארנסט שפר ואנשיו, ובהם מומחה הגזע ברונו בגר, הגיעו ללהסה הקדושה והתקבלו על ידי העוצר רטינג רימפוצ'ה, שהעניק להם עותק של ספר הגנדג'ור הקדוש ומכתב לאדולף היטלר.
במהלך המסע, ברונו בגר מדד גולגולות של מאות טיבטים בניסיון להוכיח קשר אנטומי לגזע הנורדי. ארנסט שפר אסף בעלי חיים ודגימות חיטה המבשילה במהירות כדי לסייע להתיישבות הגרמנית העתידית. המשלחת חזרה לברלין באוגוסט 1939 וזכתה לקבלת פנים חגיגית מידי היינריך הימלר, אך פרויקט ההמשך לאגם טיטיקקה בבוליביה בוטל בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
אבל אלו האנשים שלנו!
היינריך הימלר לאחר ששמע מארנסט שפר על תושבי טיבט
טירת וֶוֶלְסְבּוּרְג
היינריך הימלר ביקש להקים מרכז רוחני לדת הנאצית החדשה בטירת וולסבורג שביער טויטובורג. את המקום עבור ה"וותיקן" האס-אס בחר בריגדנפיהרר קרל מריה וִילִיגוּט, אשר כינה את עצמו בשם גרמאני עתיק וייסטור. קולונל בדימוס קשיש זה של הצבא האוסטרו-הונגרי טען, שהוא מגיע ממשפחת קוסמים ומנהל את שושלת היוחסין שלו מהמנהיג ארמיניוס עצמו, מנצח הרומאים. לטירה יש בדיוק אותה צורה משולשת, כמו המבצר המיתולוגי מונסגור בצרפת, שבו הסתתרו הקתרים האחרונים, שלקחו איתם לקבר את סוד ה"גביע הקדוש". הקתרים (Cathars) היו חברי תנועה נוצרית דתית שהתפשטה באירופה המערבית, בעיקר בדרום צרפת (חבל לנגדוק) ובצפון איטליה, בין המאות ה-11 וה-14. הם נחשבו לאחד האיומים הגדולים ביותר על הכנסייה הקתולית בימי הביניים.
הטירה שופצה על ידי אסירי מחנה ריכוז, שנוצר בקרבת מקום במיוחד למטרה זו. בטירה שוכנו מוזיאון ארכיאולוגי ו"האקדמיה הנורדית" של האס-אס. ביולי 1940 היטלר אישר תוכנית ממלכתית לשיקום וולסבורג. היא הייתה אמורה להימשך עשרים שנה ולעלות 250 מיליון רייכסמרק. לפי תוכנית האדריכל הרמן ברטלס משולש הטירה השתלב בטבעת ענק של מבנים, המוקפים בהיקף בחומת מבצר משולשת בגובה 15 מטרים. וייסטור ציין, שכל זה מסמל את "חנית הגורל", המשולבת בתוך הגביע הקגוש ומתאימה בדיוק לצורת טבעת הכסף "גולגולת המת", שהוענקה לכל חבר אס-אס.
במתחם הבניינים ליד "מקדש הכוכבים" של ה"פגאניות החדשה" שוכנו ספריית האוקולטיזם והמכון להיסטוריה עתיקה. בטירה עצמה היו אפרטמנטים עבור כל שנים עשר (!) האובר-גרופנפיהררים (הגנרלים הבכירים) של האס-אס. בלשכה המעוטרת ברונות של הימלר נשמר עותק של "חנית הגורל" עצמה, שבה דקרו את "הארי האמיתי" כריסטוס. המקור של רליקוויה זו היה באוצר של הבסבורג בווינה, אך היה אמור להיות מועבר לוולסבורג לאחר שיקומה. מרכז המשמעות של ה"וותיקן" האס-אס היה אמור להפוך למגדל הצפוני של טירת-המשולש, המכוון אל האי המיסטי טולה בארקטיקה. בו הספיקו לבנות אולם תחתון "ולהאלה" (לכבוד מקום, בו חגגו האלים והגיבורים הסקנדינביים) עם אש תמיד באמצע וקריפטת-קבורה, שתוכננה לפי טיפוס של קברים מיקניים עתיקים. היא ייצגה את ניפלהיים – עולם המתים מהסאגות העתיקות. כאן היו אמורים לנוח האובר-גרופנפיהררים שנפטרו וטבעות של כל חברי "המסדר השחור" לאחר עזיבת בעליהם לעולם האחר. וקומה מעל הקימו את מידגארד בעל שנים עשר עמודים – עולם החיים. בישיבה סביב שולחן עגול, שנים עשר אובר-גרופנפיהררים, אבירי "המסדר השחור", היו חורצים כאן את גורלות האנושות. להכתיר את המגדל הצפוני היה אמור "אולם הגביע הקדוש", שבו זמנית סימל את עולם האלים הגרמאני העתיק – אסגארד.
בחיפושים אחר הגביע המיתולוגי עבור "מקדש" זה עסק תלמידו של וייסטור עובד "אננרבה" אוטו ראן. מכוסה בכיפה ענקית, מנוקבת ב-48 חלונות, "אולם הגביע הקדוש" יועד למדיטציות דתיות של הרייכספיהרר אס-אס וסביבתו הקרובה. את טירת וולסבורג הלא גמורה באפריל 1945 הצית צוות מיוחד של אנשי אס-אס. אך ה"ולהאלה" ו"אולם אבירי השולחן העגול" נשמרו עד היום. על הרצפה שם עוד ניתן לראות את "השמש השחורה", השזורה מ-12 רונות ניצחון – סמל ל"סדר החדש", שמעתה, למרבה המזל, לא הקימו על הארץ ה"על-אנושיים" מהאס-אס.
ניסויים אכזריים
הדרישה של הרייכספיהרר לחשוף את סוד פטיש האש המכה של האל הסקנדינבי תור הפיחה חיים בפרויקט "התותח החשמלי". "אננרבה" יחד עם חברת "אלמאג" עסקה בהכנת שרטוטים של כליא ברק ענק, האוסף אנרגיה של ברקים. בעזרתו היה צריך "לנטרל" את כל מכשירי החשמל של האויב באזור החזית. ברם פרויקט זה הוכר כבלתי ניתן לביצוע טכנית על ידי פיזיקאים מוועדת המחקר של הרייך. בלא כלום הסתיימו גם הניסיונות להשתמש בטלפתיה כאמצעי קשר חדיש, וגם להפיק ממימי הריין זהב בשיטות של "כימיה ארית". המדעים המדויקים בשום אופן לא רצו להיכנע ל"מדענים" קוסמים מ"מורשת האבות". התחום היחיד, בו למכון של זיברס עלה בידו "לשמח" את הימלר בהצלחות, הייתה הרפואה, וליתר דיוק – ניסויים בבני אדם.
הניסויים של עובדי "אננרבה" במחנה הריכוז דכאו התחילו עוד לפני המלחמה. באפריל 1939 הרופא ממינכן זיגמונד ראשר התחיל לנסות על אסירים את התרופה שלו לסרטן. אולם באמת המפלצת הזו נפתחה בפברואר 1942, כאשר במחנה הריכוז ה"אהוב" שלו בנו תא לחץ גבוה. ראשר קיים בו ניסויים, במטרה לפתח אמצעי הגנה וטיפול עבור טייסים וצוללנים. את האסירים "בחנו לעמידות", כשהם צופים בקור רוח מבעד לחלון מיוחד בייסוריהם. פעמים רבות בניסויים "צפה" הרייכספיהרר עצמו בחברתו של זיברס.
עוד מאוחר יותר הרופא הנורא עסק בבעיית קירור יתר. כעת את האומללים הניחו באמבטיות עם מים קפואים, הביאו למצב של חצי מוות, ואחר כך בדרכים שונות ניסו "להחזיר לחיים" (נניח, לחימום השתמשו אפילו בזונות מבית בושת). וכאשר לראשר עלה בראש לחפש את האנטיספטי הטוב ביותר, התחילו לירות באנשים מטווח אפס, ואחר כך לטפל בפצעים באמצעים שונים, עד לסירופ תפוחים. מסוע העינויים, שקורבנותיו היו אלפי אסירים, הפסיק בשנת 1944 רק מעצר בלתי צפוי של נסיין האס-אס עצמו. את הימלר הביאה לזעם הידיעה על כך, שבזמנו הפנוי מהשירות הגאופט-שטורמפיהרר (קפיטן) אס-אס עוסק בחטיפות ילדים ברחובות מינכן. שמונה תינוקות שנגנבו על ידו, הרופא הציג כילדים מאשתו בת ה-52. כביכול גלולות הפלא שפותחו על ידו המריצו את הקשישה קרולינה ראשר ללידת תאומים ושלישיות של בנים "אריים באמת"! לפי הוראת הימלר את אם-הגיבורה תלו במחנה רוונסברוק, והאב-הממציא חטף כדור בעורף באותו מחנה דכאו ממש, בו עינה אסירים למוות.
"גיבור" אחר של ה"חזית הרפואית" היה המנתח משטרסבורג אוגוסט הירט, שחיפש נוגדן מגזים רעילים, כשהוא דן למוות בייסורים מאות אנשים. אך חיבה מיוחדת של הרייכספיהרר הביאה לו העובדה, שיחד עם ה"מומחה הגזעי" שהתפרסם בטיבט ברונו בגר הוא יצר אוסף של שלדים יהודיים. בגר בחר, מדד והכניע למחקרים שונים אסירי אושוויץ, והירט אחר כך המית אותם בתא גזים וניתח גופות לפי מתודולוגיה משלו. "קטלוג" נורא כזה היה אמור להפוך למדד אידיאלי של "סימני יהדות" – אפילו בדור השלישי והרביעי…
כאשר האמריקאים בסוף 1944 כבשו את שטרסבורג, הם גילו בקליניקה של הירט גופות של 86 גברים, נשים וילדים צפים בפורמלין, שעדיין לא "עובדו" עד הסוף. יחד עם מסמכי "אננרבה", שנמצאו אחרי המלחמה באחת המערות באלפים הבוואריים, הממצא הנורא הזה הפך לראיה העיקרית של התביעה בתיקי הרופאים-הרוצחים מ"מורשת האבות". המנהל הביצועי של החברה וולפרם זיברס נידון על ידי בית הדין הצבאי של נירנברג לתלייה. הירט (כמו, למעשה, גם הימלר) הספיק לשלוח יד בנפשו לפני המשפט. אבל מאות פילולוגים והיסטוריונים מ"אננרבה" נחלצו רק באיסור זמני על פעילות מקצועית. עם קצף על השפתיים הם הוכיחו, שהם רומנטיקנים שרומו על ידי המשטר הנאצי ופשוט נסחפים אחר העבר הגרמאני העתיק. אבל המיתוסים שנוצרו על ידם על עבר זה, למרבה הצער, הפכו לאיום על האנושות, כשהם מציידים ב"דת חדשה" את "המסדר השחור". לכן בית הדין הצבאי של נירנברג הכריז על "מורשת האבות" כארגון פשע. ההיסטוריה חרצה את דינה ל"אננרבה".
ארגון האננרבה מייצג את הקיצוניות שאליה יכול להגיע מחקר מדעי כשהוא נרתם לשירותן של אידיאולוגיות רצחניות. החל מהחיפושים המופרכים אחר יבשת אטלנטיס ועד לניסויים האכזריים בדכאו ובשטרסבורג, הארגון בנה עולם של מיתוסים ששימשו הצדקה לרצח עם. בתום המלחמה, וולפרם זיברס נידון למוות בתלייה במשפטי נירנברג, בעוד אוגוסט הירט והיינריך הימלר התאבדו. עשרות מדענים אחרים טענו כי היו רק רומנטיקנים שחוקרים את העבר, אך בית הדין הכריז על אננרבה כארגון פשע שחולל זוועות בלתי נתפסות בשם מורשת האבות. ההיסטוריה מזכירה לנו את החשיבות של ביקורת מדעית ומוסר אנושי אל מול כוח פוליטי דורסני. המשיכו לקרוא באתר HistoryIsTold על האמת שמאחורי הארגונים האפלים ביותר בהיסטוריה. הירשמו לניוזלטר שלנו ושתפו את הכתבה כדי שזכר האירועים הללו לא יישכח.
