היא נחשבת לאחת הערים העתיקות ביותר בעולם ומהחשובות במזרח התיכון, לא בכדי היא הפכה לעיר השנייה בגודלה בסוריה ומהווה יעד אסטרטגי חשוב עבור המורדים הסורים, במלחמתם נגד בשאר אסד. אז מהי חאלב, "היהלום של סוריה", ומהו סיפורה?
חאלב הייתה פעם העיר הגדולה ביותר בסוריה והמרכז התעשייתי והפיננסי של המדינה. במשך השנה הראשונה להתקוממות נגד הנשיא בשאר אל-אסד, אי שם בשנת 2011, חאלב לא חוותה את ההפגנות הגדולות ולא את האלימות הקטלנית שהרעידה ערים אחרות.
עם זאת, העיר הפכה לפתע לזירת קרב מרכזית ביולי 2012, כאשר לוחמי הצבא הסורי הלאומי, ממחנה המורדים, פתחו במתקפה כדי להדיח את כוחות הממשלה ולהשיג שליטה על צפון סוריה. אבל ההתקדמות של המורדים לא הייתה מכרעת וחאלב חולקה בסופו של דבר בערך לשניים, כשהאופוזיציה שולטת במזרח והממשלה במערב.
אף אחד מהצדדים לא הצליח לשבור את המבוי הסתום עד אמצע 2016, כאשר חיילי ממשלתו של בשאר אסד בגיבוי תקיפות אוויריות רוסיות ניתקו את הנתיב האחרון של המורדים למזרח והציבו 250,000 בני אדם תחת מצור אכזרי. לבסוף, בסוף נובמבר 2016, כבשו הכוחות מחדש את צפון מובלעת המורדים, במה שעשוי היה להוות נקודת מפנה בסכסוך הסורי. מאז 2016 הוחזקה העיר על ידי לוחמים סורים, בסיוע המשטרה הצבאית הרוסית, כוחות איראניים ומחבלי חיזבאללה. אלא שהמלחמה האחרונה החלישה את ציר הרשע האיראני, במה שנתן רוח גבית למורדים הסורים, שיצאו בסוף נובמבר 2024 למתקפת פתע אכזרית ויצאו לכבוש מחדש את העיר חאלב.

עיר עתיקה

חאלב, או "חַלַבּ" (حلب) בערבית, היא אחת הערים העתיקות ביותר בעולם המיושבות ללא הרף והיא מוזכרת בטקסטים מצריים מהמאה ה-20 לפני הספירה. שרידי מקדש מסוף האלף השלישי לפני הספירה נמצאו באתר המצודה המפורסמת של חאלב מימי הביניים, שעדיין שולטת באזור והיוותה מעוז הגנה במשך מאות שנים.
חאלב שגשגה מבחינה פוליטית וכלכלית במהלך המאה ה-18 לפני הספירה כבירת ממלכת יַמְחַד, עד שנפלה בידי החיתים. מאוחר יותר הפכה לעיר חשובה בתקופה ההלניסטית ולתחנת מסחר מרכזית לסוחרים העוברים בין הים התיכון לאדמות ממזרח. בסופו של דבר היא נבלעה באימפריה הרומית ולאחר מכן שגשגה כמוקד לתנועת נוודים תחת השלטון הביזנטי.
בשנת 636 לספירה נכבשה העיר על ידי חיילים ערבים מוסלמים. כ-80 שנה מאוחר יותר, בתקופת שלטונו של הח'ליף האומיי סולימאן, נבנה המסגד הגדול בעיר. במאה העשירית, הפכה חאלב לבירת שושלת חמדאניד בצפון סוריה, אך היא סבלה אז מתקופת מלחמה ואי-סדר, כאשר האימפריה הביזנטית, הצלבנים, הפאטימים והסלג'וקים נלחמו כדי להשיג שליטה בה ובאזור שמסביב לב.
חאלב לא התאוששה עד לאמצע המאה ה-12. אז, תחת שלטון איובי במאה ה-13, נהנתה העיר מתקופה של שגשוג והתרחבות רבה. אבל זו הגיעה לסיומה בפתאומיות בשנת 1260, כאשר חאלב נכבשה על ידי המונגולים. העיר סבלה אז מהתפרצות מגיפה ב-1348 ומהתקפה הרסנית של טימורלן בשנת 1400.
תחנת מסחר משגשגת

בשנת 1516 הפכה חאלב לחלק מהאימפריה העות'מאנית. עד מהרה היא הפכה לבירת המחוז והתגלתה כקשר של סחר בין המזרח לאירופה. תפקידה של חאלב כמרכז מעבר למסחר ירד בסוף המאה ה-18 בעיקר בשל תיחום גבולותיה של סוריה המודרנית תחת צרפת ובריטניה, שניתקו את העיר מדרום טורקיה ומצפון עיראק בכך איבד המחוז את הנמל בים התיכון לטורקיה ב-1939.
לאחר עצמאות סוריה התפתחה העיר למרכז תעשייתי גדול, המתחרה בעיר הבירה דמשק ואוכלוסייתה התרחבה באופן מסיבי מ-300,000 לכ-2.3 מיליון עד 2005. לרוב, אוכלוסיית העיר מורכבת בעיקר ממוסלמים סונים, רובם ערבים אך חלקם כורדים וטורקמנים. בעיר יש גם את האוכלוסייה הנוצרית הגדולה ביותר בסוריה, כולל ארמנים רבים, כמו גם קהילות שיעיות ועלאוויות.
מלחמת התשה

כשפרצו הפגנות נגד הממשלה ברחבי סוריה במרץ 2011, השלטונות עשו הכל כדי להבטיח שהן לא יתפשטו לחאלב. האיום בפעולות תגמול אכזריות סייע להגביל את ההפגנות בעיקר למחוזות המרוחקים של העיר והאוניברסיטה. אלא שמאז אמצע 2012, חאלב היא שדה קרב מרכזי, כך שככל שההתקוממות התפתחה לסכסוך, חאלב נקלעה עד מהרה לתסיסה.
בפברואר 2012, העיר הותקפה פעמיים כשהמורדים הפציצו את מתחמי המודיעין הצבאי והמשטרה. לאחר מכן, החלו דיווחים על עימותים בין מורדים חמושים לכוחות הממשלה בתדירות גוברת באזורים הסמוכים של מחוז חאלב. הקרב על העיר חאלב עצמה החל באמצע יולי 2012. המורדים השיגו הישגים מהירים ותפסו את השליטה בכמה מחוזות בצפון-מזרח, בדרום ובמערב. עד סוף החודש התגברה הלחימה והתפשטה למרכז העיר ההיסטורי ואף הגיעה לשערי העיר העתיקה, המהווה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
בספטמבר 2012, שריפה שטפה את השוק העתיק לאחר עימותים בסביבה ובאפריל 2013 הצטמצם הצריח של המסגד הגדול מהמאה ה-11 להריסות. תוך חודשים הקרב על העיר הפך למלחמת התשה מתמשכת. רוב השטח שנוי במחלוקת וקווי החזית משתנים ללא הרף. המורדים לא הצליחו להשיג את הנשק הכבד שהיה דרוש להם כדי להביס את כוחות הממשלה המצוידים היטב, בעוד שהצבא שיבש את קווי האספקה ונאלץ למקד את המשאבים בדמשק, שם החלה גם מתקפה של המורדים ביולי 2012. אף אחד מהצדדים לא הצליח לשבור את המבוי הסתום הצבאי בחאלב במשך ארבע שנים. מאז סוף 2013, כוחות הממשלה ניהלו מערכה אווירית קטלנית בחאלב באמצעות הפצצות חבית, כדי להגיע למספר הישגים. כוחות המורדים נלחמו בקרב פנים בין מה שמכונה מחבלי המדינה האסלאמית (דאעש) לבין קבוצות ג'יהאדיסטיות אחרות. במאי 2015, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הזהיר שהחיים הפכו ל"בלתי נסבלים יותר ויותר" עבור האזרחים והאשים את כוחות הממשלה וקבוצות המורדים בביצוע פשעי מלחמה.

עיר במצור

החיים בחאלב שבשליטת המורדים הפכו קשים יותר ויותר עד ספטמבר 2015, כאשר רוסיה פתחה בתקיפות אוויריות במסגרת תמיכתם בנשיא בשאר אסד. מוסקבה טענה שהיא מכוונת רק נגד חמושים ג'יהאדיסטים, אך עד מהרה האשימו אותה מעצמות המערב בפגיעה במורדים המרכזיים ובאזרחים שהתנגדו לאסד. ברם, ההתערבות הרוסית אפשרה לממשלה להתקדם בכמה חזיתות.
בפברואר 2016, כוחות הממשלה פרצו את המצור הממושך של המורדים על נובול וזהרה, שני כפרים שיעים מצפון-מערב לחאלב וניתקו את נתיב האספקה הראשי מטורקיה למזרח שבשליטת המורדים. המורדים ספגו מכה קשה נוספת ביולי כאשר כוחות הממשלה השתלטו על כביש קסטלו, עורק ראשי שנכנס למזרח חאלב ולכד 275,000 אנשים שחיים בה.
בתחילת אוגוסט, כוחות מורדים שהתבססו מחוץ לעיר כבשו את מחוז ראמוסה שבשליטת הממשלה ופתחו מסדרון חדש למזרח. אבל חודש לאחר מכן, הכוחות כבשו מחדש את השטח וחידשו את המצור. הממשלה הודיעה על השקת מתקפה רחבת היקף ב-22 בספטמבר, שלוותה בהפצצה אווירית בהיקף ובעוצמה חסרי תקדים, שכללה על פי הדיווחים פריצת בונקרים, תבערה ותחמושת מצרר. ההפסקה בהתקפות האוויריות הוכרזה באופן חד-צדדי באמצע אוקטובר כדי לאפשר לאזרחים ולמורדים לצאת מהמזרח, אך מעט מאוד אנשים נענו להצעה. ב-15 בנובמבר, המערכה האווירית הממשלתית התחדשה והכוחות הגבירו את המתקפה הקרקעית שלהם. עד סוף החודש, הם דחפו לכמה מחוזות צפוניים, מה שגרם לאלפי אנשים להימלט מבתיהם. משטר אסד כבש מחדש את העיר והצליח להחזיק בה במשך 8 שנים, הודות לתמיכה הרוסית והאיראנית.
ההיסטוריה של חאלבשנת 6000 לפני הספירה. חאלב היא אחת הערים העתיקות בעולם המאוכלסות ללא הרף. עדויות להתיישבות מתייחסות לשנת 6000 לפני הספירה 1800 לפני הספירה. במאה ה-18 לפני הספירה, חאלב שגשגה כבירת ממלכה שמית עתיקה בשם יַמְחַד, תחת המלך ירים-ליאם הראשון. מאוחר יותר, היא הפכה לחלק מהאימפריה הרומית ואז נכבשה מהביזנטים על ידי מוסלמים ערבים בשנת 636 לספירה. המאה העשירית. שושלת חמדאניד שלטה ברוב שטחה של סוריה, עם חאלב כבירתם. העיר הפכה לנושא של מאבק כוחות, כאשר האימפריה הביזנטית, צלבנים, הח'ליפות הפאטימית והאימפריה הסלג'וקית נלחמו כדי להשיג שליטה. בשנת 1146 כבש נור א-דין זנגי את העיר. המאות ה-13 וה-19. במאה ה-12 נהנתה העיר מעידן של יציבות תחת שלטון השושלת האיובית, לפני שנכבשה על ידי המונגולים בשנת 1260. בשנת 1516 היא הפכה לחלק מהאימפריה העות'מאנית, מיקומה הגיאוגרפי הפך למרכז סחר מוביל. העיר תישאר תחת שלטון עות'ומאני עד להתמוטטות האימפריה בשמת1918, אם כי שגשוגה כמרכז מסחר דעך לאחר המאה ה-16. המאה ה-20. סוריה קיבלה עצמאות ב-1945, כאשר חאלב התפתחה כמרכז כלכלי מרכזי. אוכלוסייתה גדלה מ-325,000 ב-1944 ל-2.3 מיליון עד 2005. יותר מ-70% מהאוכלוסייה היו מוסלמים סונים, בעוד ש-30% היו נוצרים ומיעוטים אחרים. המאה ה-21. מלחמת האזרחים הגיעה לראשונה לעיר ביולי 2012, כאשר לוחמי האופוזיציה מהצבא הלאומי הסורי כבשו כמה מחוזות. היא הפכה לשדה קרב של כוחות ממשלה של בשאר אסד הנתמכים על ידי כוחות איראנים ומטוסים רוסיים נגד קואליציה של לוחמי מורדים, שכללו גם מחבלי דאעש ואנשי ארגון תחריר א-שאם והעיר מהווה מוקד לחימה מתמשך. מזכ"ל האו"ם לשעבר, באן קי-מון, תיאר את המצב כ"מילה נרדפת לגיהנום". |
ב-29 בנובמבר 2024, בחסות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, מורדים חמושים סורים נכנסו לחאלב, במה שמסמל את הפעם הראשונה שכף רגלם דרכה בעיר השנייה בגודלה במדינה מאז שכוחות הממשלה כבשו מחדש את העיר ב-2016. כוחות המורדים כבשו כמה כפרים מחוץ לעיר והציתו מחדש את הסכסוך שהיה ברובו סטטי במשך שנים.
הצבא הסורי הרשמי טען שהוא מתמודד עם "מתקפה גדולה" וכי הוא "מחזק את כל המיקומים לאורך חזיתות הקרב השונות", אך מספר תושבים בעיר טוענים שכוחות המשטר נסוגו מכמה שכונות בחלק המערבי של העיר. המתקפה, שהחלה ביום רביעי, 27 בנובמבר, היא ההתלקחות הגדולה הראשונה מזה שנים בין האופוזיציה הסורית לבין משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד, ששולט במדינה שסועת המלחמה מאז שנת 2000. "כוחותינו החלו להיכנס לעיר חאלב", הודיע פיקוד המבצעים הצבאיים המהווה קואליציה של ארגוני מורדים חמושים, שגם הודיעו כי השתלטו על מרכז המחקר המדעי הצבאי של ממשלת סוריה בפאתי העיר חאלב לאחר "עימותים אינטנסיביים עם כוחות המשטר והמיליציות האיראניות".

הסורים והרוסים הגיבו בתקיפות אוויריות והפגזות על אזורים שבשליטת המורדים באזורים הכפריים של חאלב ואידליב וכלי תקשורת ממלכתיים באיראן אמרו כי קצין משמרות המהפכה האיסלאמיים (IRGC) קיומרס פורחשמי נהרג גם הוא בעיר. ממשלת סוריה הגיבה בתקיפות אוויריות על העיר אידליב, אחת ממעוזי האופוזיציה האחרונים שנותרו ובה מתגוררים יותר מ-4 מיליון בני אדם. מארגון המתנדבים "הקסדות הלבנות" מסרו כי "מטוסי הברית הרוסית-סורית" תקפו ביום שישי "שכונות מגורים, תחנת דלק ובית ספר בעיר אידליב" והרגו לפחות ארבעה בני אדם ושישה נוספים. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב קרא לשלטונות סוריה "להשיב במהירות את הסדר באזור זה ולהחזיר את הסדר החוקתי". גם איראן וגם רוסיה הן בעלות ברית חשובות לסוריה.
הסכסוך הלך ותפח כאשר שחקנים אזוריים אחרים ומעצמות עולמיות – מסעודיה, איראן, ארצות הברית ועד רוסיה – נערמו, והסלים את מלחמת האזרחים למה שכמה משקיפים תיארו כ"מלחמת פרוקסי". דאעש גם הצליח להשיג דריסת רגל במדינה לפני שסבל מכות משמעותיות. ברם, מאז הסכם הפסקת האש בשנת 2020, הסכסוך נותר רדום ברובו, עם עימותים ברמה נמוכה בין המורדים למשטרו של אסד. יותר מ-300,000 אזרחים נהרגו ביותר מעשור של מלחמה אכזרית, לפי האו"ם ומיליוני בני אדם נעקרו מבתיהם ברחבי האזור. ונראה שחאלב שוב נכנסת לתקופה של אי שקט וחוסר יציבות שממשיך לערער את החיים בעיר ובסביבתה.
חומר מעשיר לקריאה
Aleppo: The Rise and Fall of Syria's Great Merchant City
את הספר כתב פיליפ מאנסל (Philip Mansel) ויצא לאור בשנת 2016. בעוד שכיום העיר סובלת שוב ושוב ממתקפות וקרבות קשים שהורסים את רחובותיה, פעם זו הייתה עיר עולם תוססת, שבה חיו מוסלמים, נוצרים ויהודים וסחרו יחד בשלום. מקומות מעטים הם עתיקים ומגוונים כמו חאלב — אחת הערים העתיקות והמאוכלסות ברציפות בעולם — שנשלטו על ידי האימפריות האשורית, הפרסית, היוונית, הרומית, הערבית, העות'מאנית והצרפתית. תחת העות'מאנים היא הפכה לעיר השלישית בגודלה באימפריה, אחרי קונסטנטינופול וקהיר. היא חייבת את עושרה למיקומה בקצה דרך המשי, בצומת דרכים של סחר עולמי, שבו התאספו סוחרים מוונציה, איספהאן ואגרה בשוק הגדול ביותר במזרח התיכון. בכל האזור התפרסמה העיר בזכות האוכל והמוזיקה. במשך 400 שנה חיו בחאלב קונסולים וסוחרים בריטים וצרפתים שתיאוריהם נכללו בספר שכתב ד"ר פיליפ מנסל שמתאר בצורה חיה את הידרדרותה מפסגת הכוח התרבותי והכלכלי, כעדות נוקבת לעיר שהתנפצה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.
