רוב האנשים שמעו על אלכסנדר מוקדון, הלוחם היווני הצעיר שהפך למלך בגיל 20 וכבש את העולם העתיק עד מותו הפתאומי בגיל 32. ההישג הזה בפני עצמו הוא תצוגת כוח מרשימה, אך סיפורו של אלכסנדר הגדול הוא סיפור עשיר ומורכב מאוד. אלו הסיבות לכך שהוא ראוי לכינוי "הגדול".
אלכסנדר הגדול היה בנו של פיליפוס השני
אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני ממקדוניה, לא ציפה אי פעם להיות מלך. עם זאת, לאחר מוות בלתי צפוי של שני אחים מבוגרים, פיליפוס מצא את עצמו המלך של אומה במצוקה. מקדוניה, ששכנה בצפון הערים היווניות הנלחמות לעיתים קרובות, הפכה ליעד להתקפות חוזרות ונשנות. בתוך שנה אחת, פיליפוס רפורם באופן דרסטי את הצבא המקדוני והפך את הממלכה הדועכת לאימפריה כוחנית. בשנת 356 לפנה"ס, אשתו הרביעית של פיליפוס, אולימפיאס, ילדה לו בן.
הוא רכב על בוספלוס
אלכסנדר היה ילד חכם ומוקדם בשלביו. הוא שכנע שגרירים זרים והימר עם אביו על כך שיוכל לרכב על סוס פראי. הוא היה בן עשר בזמן זה, וזכה בסוס, שהוא קרא לו בוספלוס. הסוס הפך לחברו הנאמן ולסוס הקרב שלו. כשבוספלוס מת בהודו, אלכסנדר נתן את שמו לעיר שנוסדה לזכרו.
הוא הוסמך על ידי אריסטו
כשהיה יורש עתידי, פיליפוס לא חסך בהוצאות כדי להעניק לבנו את החינוך הטוב ביותר. הוא פנה בעצמו אל אריסטו, אבל היה ביניהם ריב. פיליפוס הרס את עירו של אריסטו, סטגירה, במבצע קודם. פיליפוס הציע לממן את שיקומה המלא של סטגירה, ואריסטו הסכים להדריך את אלכסנדר. הוא לימד את אלכסנדר מגיל 13 עד 16 והנחיל לו אהבה לפילוסופיה, ספרות, מדע וטבע. בשנים מאוחרות יותר, במהלך מסעותיו, אלכסנדר שלח לאריסטו מכתבים ודגימות שונות.
הוא הוכיח את כישוריו המנהיגותיים בגיל 16
בזמנים העתיקים, אנשים היו מתבגרים מהר יותר מאשר היום. כשהיה אלכסנדר בן 16 בלבד, אביו יצא למסע מלחמה נגד העיר ביזנטיום, והשאיר את בנו בראש מקדוניה. בזמן שפיליפוס היה רחוק, שבט טרקי בצפון, ה"מיידים", מרדו בשלטון המקדוני. אלכסנדר לא בזבז זמן והוביל את החיילים שנשארו תחת פיקודו להכות את המורדים. הוא הצליח לדכא את המרד, להוציא את המיידים מהעיר המרכזית שלהם וליישב אותה מחדש ביוונים. הוא אף קרא לעיר החדשה "אלכסנדרופוליס". זו הייתה העיר הראשונה מבין רבות שנקראו על שמו, כמו העיר המפורסמת אלכסנדריה שבמצרים.
הוא ניצח קרב למרות שהיה במיעוט
אלכסנדר נלחם בשני קרבות גדולים נגד הפרסים: קרב איסוס וקרב גאוגמלה. בשתי הקרבות, הוא ניצב מול לפחות 10,000 חיילים יותר, ואולי אף היה במיעוט של שניים לאחד או יותר. האסטרטגיה שלו הייתה לתקוף את דרייווש, מלך פרס. אם יוכל ללכוד, להרוג או להבריח את המלך, צבא פרס צפוי היה להתמוטט. הוא הצליח להבריח את המלך מהקרב בשני המקרים. כפי שציפו, הפרסים ברחו ונפגעו קשות כשהמקדונים רדפו אחריהם.
הוא לא הפסיד אף קרב
הקרבותם הגדולים עם הפרסים היו לא יותר מאשר ניצחונות אלכסנדר. כשעבר באסיה הקטנה, הוא כבש ערים והשתתף בקרבות קטנים מול מגוון אומות. גם לאחר כיבוש פרס, הוא המשיך להתקדם להודו. בסך הכל, אלכסנדר יצא למלחמות כמעט כל הזמן במשך 15 שנים, ולא הפסיד אף קרב.
