באיזה סדר לצפות בסרטי ״הנוסע השמיני״. מדריך צפייה

״הנוסע השמיני״ הוא אחד מזיכיונות האימה הידועים בעולם הקולנוע המודרני וההברקה הישראלית לתרגם אותו במשמעות שונה מהמקור קלעה הפעם היטב. אבל היצירה עצמה זכתה למספר סרטי המשך ופריקוול, 9 בסרטים בסך הכל, שכבר לא קל להבין מאיפה להתחיל…

סרט האימה המדע הבדיוני של רידלי סקוט "הנוסע השמיני" (Alien בלע״ז) משנת 1979 עוסק בחתול בשם ג'ונס, המכונה בחיבה ג'ונסי, שחי על סיפון ספינת כוכבים בשם נוסטרומו. ג'ונסי היה בחור קטן וידידותי שגידל כמה בני אדם כחיות מחמד ולא היה לו דאגות בעולם. עד שאחר צהריים אחד, ג׳ונסי נבהל כאשר תיקן עצום עם ראש חלזון החל לאכול את בני האדם שלו. עם זאת, אחד מבני האדם נמלט מהמקק-חלזון ולקח אותו לחופשה. לאחר תקרית הג'וק, ג'ונסי לקח תנומה ארוכה מאוד, התעורר רענן ואימץ כמה בני אדם חדשים כחיות מחמד.

ג'ונסי הופיע בסרט "הנוסע השמיני" כמו גם ב"שובו של הנוסע השמיני" שביים ג'יימס קמרון (1986), כמו גם בכמה רומנים קשורים כמו "Alien: Out of the Shadows" של טים לבון (2014) וספר הילדים "Jonesy: Nine Lives on the Nostromo" (2018) של רורי לוסי. היו גם כמה סרטי ספין-אוף של "הנוסע השמיני" שעקבו אחר הדמויות הלא-חתוליות של הסרט בהרפתקאותיהן השונות. בני האדם, לעומת זאת, לא מדברים על ג'ונסי הרבה.

בסופו של דבר, יצאו 7 סרטים עלילתיים, סרט תיעודי אחד ו-21 סרטים קצרים בזיכיון "הנוסע השמיני", כל אחד מהם נעשה על ידי במאי אחר. רידלי סקוט יצר את הקלאסיקה המקורית שלו ב־1979 ובמשך שלושה סרטי המשך, אִפשר ליוצרי קולנוע אחרים להניח את הגרסה והסגנון שלהם לסדרת הסרטים. סקוט לא חזר לביים סרטים בזיכיון עד 2012, כשיצר זוג סרטי פריקוול שהסבירו, בפירוט מייסר, כיצד נוצרו אותם מקקי-חלזון — המכונים לעתים קרובות זינומורפים על ידי בני האדם. סיפור פלישתם של הזינומורפים ומוצאם המשיך להעסיק את יוצרי הזכיון גם בסרטים הבאים.

ובכל זאת, מהו הסדר הנכון לצפות בסרטי זיכיון "הנוסע השמיני"?

סדר יציאת הסרטים

"הנוסע השמיני", בימוי: רידלי סקוט (1979)
"שובו של הנוסע השמיני", בימוי: ג׳יימס קמרון (1986)
"הנוסע השמיני 3", בימוי: דייוויד פינצ׳ר (1992)
"הנוסע השמיני 4: התחייה", בימוי: ז׳אן־פייר ג׳ונט (1997)
״פרומתאוס״, בימוי: רידלי סקוט (2012)
״הנוסע השמיני: קובננט", בימוי: רידלי סקוט (2017)
״הנוסע השמיני: רומולוס", בימוי פֵדֶה אלוָוארס (2024)

"רומולוס" אמור לצאת לאקרנים באוגוסט 2024 והוא אמור להתרחש בין אירועי "הנוסע השמיני" ו"שובו של הנוסע השמיני". גם "פרומתאוס" וגם "קובננט" מתרחשים לפני אירועי סרט "הנוסע השמיני" הראשון. בעוד "התחייה", מתרחש כמעט 200 שנה אחרי "הנוסע השמיני 3".

אז, על מה הנוסע השמיני?

ששת הסרטים הקצרים של 2012 שוחררו כולם לקראת "פרומתאוס" (ואחד מהם אפילו בוים על ידי לוק סקוט, בנו של רידלי) והם חושפים פרטי עלילה שאינם כלולים בסרט. אותו דבר עם הסרטונים הקצרים שיצאו ב־2017, אבל אלה שוחררו יחד עם "הנוסע השמיני: קובננט". ב־2019 נעשו סרטים קצרים נוספים שנוצרו כפרויקט ליום השנה ה-40 לסרט הראשון. בכל מקרה, כל אחד מהם מרחיב את הידע הקיים על היקום.

דבר מוזר בסרטי "הנוסע השמיני" הוא שהם משתנים גם בטון וגם בז'אנר בהתאם למי שמביים אותם. הסרט הראשון של סקוט היה סרט אימה טהור, בעוד ש"שובו של הנוסע השמיני" שביין ג׳יימס קמרון היה סרט פעולה במובהק. מהעבר השני, "הנוסע השמיני" היה סרט דרמה/טרגדיה בכלא, אם כי הטון היה מפוזר בפראות ולא ברור; לסרט הייתה הפקה בעייתית ידועה לשמצה. "התחייה" נכתב על ידי ג'וס ווידון, והוא — כמו פרויקטים רבים של ווידון – היה בעל טון קומי וקליל ומאוכלס בדמויות שמתלוצצות בסרקזם. כשסקוט חזר לסדרה, הטון הפך להיות סוער ומעורר מחשבה, כאשר תשומת לב רבה הוקדשה ליוצרי הזינומורפים, זן של חתולי פסלים וחיוורים שרצו להשמיד את האנושות.

תפיסה שנמשכת לאורך כל סרטי "הנוסע השמיני" היא שהזינומורפים הם בעצם כלי נשק חיים, שנועדו להרוג בני אדם ולהפחיד חתולים. לא ניתן הסבר אחר לזינומורפים.

מעריצים יספרו לכם שהסרט "הנוסע השמיני" קיבל סרט קרוס-אובר עם סרטי "הטורף" בזכות סדרת הקומיקס "הנוסע השמיני נגד הטורף" משנות ה-80. אוגדני הקומיקס הללו עובדו בסופו של דבר לקולנוע, מה שאפשר לסרטי "הטורף" להיות חלק מסדרת "הנוסע השמיני" בדיעבד. את הרשימה המלאה של סרטי "הנוסע השמיני" ו"הטורף" תוכלו למצוא במדריך הצפייה לסרטי ״הטורף".

כך או כך, ״הנוסע השמיני״ הפך לתופעה תרבותית נרחבת שהשפיעה על מגוון רחב של ז׳אנרים שונים ומגוונים שאינם מוגבלים רק לתחום האימה והוא תופס מקום של כבוד בזאנר סרטי החוצנים שממשיכים להציף את עולם הקולנוע.

מהטוב לגרוע: המלצת צפייה

9. הנוסע השמיני נגד הטורף 2: רקוויאם (2007)

יצור מהגיהנום של האולפנים…

הסרט מוכר בדרך כלל כסרט הגרוע ביותר בסדרה. הוא נכשל בקופות וקיבל דירוג נמוך הן מהמבקרים (12% באתר Rotten Tomatoes) והן מהקהל (4/10 בפורטל IMDb). האחים קולין וגרג שטראוס, בעלי חברת אפקטים חזותיים ומחברי סרטונים עבור Nickelback ו-Linkin Park, נכנסו לשלולית עם יצירת הסרט האפל בכל מובן. האולפן היה האשם העיקרי: התקציב קוצץ באופן בוגדני ממש לפני תחילת ההפקה, הצילומים שונו מאוד בעריכה ובהנחיית המפיק, הסרט הוחשך עד כדי כך שקשה להבחין במתרחש בחלק נכבד מהסרט.

אבל אם מסתכלים מקרוב (בעיקר אם משנים את הבהירות למקסימום), אפשר להעריך את עבודתו המצוינת של צלם הקולנוע המקורי של "המנסרים מטקסס", דניאל פרל, ששוב יצר את אולמות הגיהנום מהאזור האמריקני. זה למעשה סרט חתך-אכזרי מאוד, מרושע ומפחיד באמת. אין זה מפתיע שעם השנים החלה להתאסף כת מקומית סביב הסרט. זה לא "כל כך רע שזה טוב", אלא "כל כך רע שזה מסקרן"…

8. הנוסע השמיני נגד הטורף (2004)

קרוסאובר חסר טעם ולא מזיק

שנה לפני יציאתו של "הטורף 2" (1990), שבו הושתל רמז קטן, חברת הקומיקס Dark Horse פרסמה ספר קומיקס שהוקדש לעימות בין זינומורפים וציידים בין-גלקטיים. לכן הופעתו של סרט קרוסאובר הייתה בלתי נמנעת. זה פגע עוד יותר בזיכיון כשהתברר שזהו סרט חסר שיניים. היה חסר כאן את מה שאנשים אהבו בזיכיון "הטורף" וב"נוסע השמיני": שילוב מאוזן היטב של אימה ואקשן ותחושה של פגיעות מוחלטת של הדמויות הראשיות (כשאפילו ארנולד שוורצנגר עם סיגר או סיגורני וויבר עם להביורים יכלו להרגיש פחד). האמן הגדול של הז'אנרים הנמוכים, פול ו.ס. אנדרסון, שיצר את "האויב שבפנים" ו"סיוט בקצה האופק", יצר סרט כילאיים, שאין בו צילומים בהירים בלתי נשכחים. בכל זאת, תלמידי בית הספר של אותה תקופה, שנים מאוחר יותר, כנראה זוכרים את הסרט לטובה דווקא.

7. הנוסע השמיני: רומולוס (2024)

זר בין חוצנים

אולי הסרט הטוב ביותר להיכנס לזיכיון למי שנתקל בזינומורפים בפעם הראשונה או די שכחו את המפגש הראשון. ראוי להכניס את רומולוס להשוואה לסרט המשך מדור קודם – סרט שמתפקד כסרט המשך, כגרסה מחודשת וגם כסיפורת מעריצים, בעת ובעונה אחת; הוא מיועד הן לחובבי הארדקור והן למי שלא מכירים את הזיכיון. האומן פדה אלווארז עשה שילוב לא רע של כל חלקי עלילות הזיכיון (הוא אפילו הזכיר את משחק הווידאו Alien: Isolation), חיבר את הסרט הראשון עם השני ובמקרה, תיקן כמה חורים בעלילה.

זהו סרט אימת חלל שמתרחשת בחללית ונראית נהדר על המסך הגדול והוא באמת מפחיד לפעמים. אבל האם הוא ישאיר חותם כלשהו על תרבות הפופ? האם יעשו לו הומאז'? דבר אחד בטוח: ההצלחה של "רומולוס" גרמה לאולפני דיסני להיות בטוח בזיכיון עם רצון להמשיך להפיק סרטים על היקום.

6. "שובו של הנוסע השמיני" (1986)

פעולה אמנותית מוערכת מדי

כן, עבור דור שלם של צופים מקומיים, זה היה "הנוסע השמיני" שהפך לראשון בסדרה (אל תשכחו שיציאת הסרט התרחשה במקביל לתחילת עידן ההפצה ההמונית של סרטי VHS). בערך אותו דבר קרה לשובר הקופות הזה כמו לסרט המשך סופר-מוצלח אחר שיצר ג'יימס קמרון ("שליחות קטלנית 2: יום הדין" נחשב בעיני רבים לטוב יותר מ"שליחות קטלנית" הראשון). נעזוב בצד את ההבהרה שבשני המקרים, הראשון והשני שונים בתכלית ומאוחדים בדמויות ובמיתולוגיה משותפת, אבל לא באסתטיקה, כסרט אימה המתרחש בחללית נינוחה וקודרת עם שפריצים קטנים של אקשן לעומת אקשן עליז עם שפריצים קטנים של סצנות מפחידות…

הסרט רועש ודינאמי בצורה ניכרת יותר מהחלק הראשון: יש אפקטים מיוחדים חדשניים, היקף הפקה חסר תקדים להפקת אימה ופאתוס שמאלני בגלוי בהוליווד המתוקנת של שנות השמונים. אבל הקמטים כבר נראים בבירור בסרט שאולי נחשב לפריצת דרך בתקופתו. אך הטכנולוגיה חלודה, הפאתוס נראה מביך ולקמרון יש סרטים הרבה יותר טובים.

5. "פרומתאוס" (2012)

אנדרטה לכל הזינומורפים

הסרט נחשב גם לפריקוול ל"נוסע השמיני", אך גם יכול לתפקד כ"סרט עצמאי", אך גם כחלק מתחילתו של זיכיון חדש. בכל מקרה, נראה שאף אחד מהיוצרים לא החליט מה הסרט ואיך לטפל בו. עבור המעריצים הסרט הותיר מטמון של משמעויות והרהורים על אלים ומהנדסים, לספקנים זה דווקא העלה תחושה של טיפשות קסומה וסדרה של חזרות עצמיות. בדיחה אינסופית או מבוי סתום אינסופי? לא ברור, אבל מה שכן סרטי המדע הבדיוני הקולנועי, ז'אנר שהתנוון עד תחילת שנות ה-2010, קיבל רוח גבית שנייה ​​בזכות הסרט הזה וסר רידלי סקוט, שנראה כאילו יצא מהשוק מזמן, הפתיע שוב.

4. הנוסע השמיני: קובננט (2017)

הבמאי נגד האנושות

לסרט הזה יש יותר במשותף לא עם "פרומתאוס", אלא עם יצירה מבריקה אחרת של סקוט מאותן שנים, "היועץ". או שהוא נקלע למיזנתרופיה קשה לאחר התאבדותו של אחיו טוני, או שהוא טיפס לשיא צורת הבימוי שלו, או הכל בו-זמנית, אבל שני הסרטים הם מסע אל לב החושך, שבסופו הבמאי מוצא סוג של נחמה. "הנוסע השמיני: קובננט" היא אחת היצירות המרושעות ואולי המיזנתרופיות ביותר של התרבות העולמית ברמה של "נוטות החסד" מאת ג'ונתן ליטל. והנקודה היא לא שאנשים פה טיפשים עד כדי לעג (והם באמת טיפשים), אפילו לא שאנחנו צריכים להתחבר רגשית לדייוויד האנדרואיד, נטול האמפתיה (אחד התפקידים היותר טובים של מייקל פסבנדר). לא, אלא זה שהאנושות משולה כאן לצורה בקטריולוגית (וירוס או עובש) הנובטת בחלקים שונים של היקום, למרות חוסר השלמות של המין האנושי.

חבל שהמבקר האמריקני הגדול רוג'ר אברט לא חי לראות את יציאת הסרט הזה כדי לחזור או להשלים את המילים שלו: "אם מישהו מייעץ לכם לצפות בסרט הזה, אל תתקשר עם האדם הזה שוב".

3. הנוסע השמיני 3 (1992)

המשך אמיתי

דיוויד פינצ'ר, אז בן 27, קיבל לידיו את סרט הביכורים שלו כבמאי ומצא את עצמו מתווכח עם האולפנים, כך ששנאתו האישית מובנת. כך קרה שלפינצ'ר לא היה שום קשר לאף אחד מהגרסאות (כולל "גרסת הבמאי" וגרסאות מורחבות שונות), אבל הסגנון והנושאים ניתנים לזיהוי מיידית: מרחבים קלסטרופוביים, חוסר אמון מוחלט ומוצדק באחר, רוע בכל מקום.

הזינומורף כאן הוא הרוצח הסדרתי האידיאלי, אבל האסירים שמסתירים רוע טהור מאחורי חזית הדתיות האדוקה הם הרבה יותר איומים. לא בכדי הכלא בנוי כמו פאנופטיקון ומשווה ישירות ל"מבט של גבר", שעבור הגיבורה סיגורני וויבר, האישה היחידה בסרט כולו, יכול להיות מסוכן יותר מכל מפלצת חוצנית. הסרט נחשב לסרט ההמשך האמיתי היחיד לסרטו של רידלי סקוט, הממשיך את הנושאים, המניעים והאסתטיקה שלו, אבל באותו זמן עם חותמת של במאי אחר.

2. "הנוסע השמיני" (1979)

אימת שיא בחלל

קשה להאמין שהסרט הזה יצא באותה שנה עם הסרט הראשון של "מסע בין כוכבים". אם רוצים להבין מה היה חדשני באופן קיצוני ביצירת המופת של רידלי סקוט, אפשר לצפות בשני הסרטים האלה אחד אחרי השני. ב"נוסע השמיני" אין חלומות על עתיד מפואר, אין עתיד בכלל: 2122 הוא רק תאריך ביומן. החללית נראית כמו ספינת משא מעופפת ואפילו פנים ההייטק נראים איכשהו רגילים לחלוטין, ארציים. והמרחב כאן הוא לא רק עוד גבול, אלא חלל בין נקודות על מפת עולם מורחבת.

ניתן לתפוס את ה"נוסע השמיני" הראשון כאימה פוסט-פרוידיאנית על הפחד מאימהות (מישהו כינה אותו בצחוק "תינוקה של רוזמרי" בחלל החיצון) וכביקורת על הקפיטליזם, וכהרהור על האדם והמכונה או כאלגוריה עצובה על בדידות מוחלטת.

כיאה ליצירת אמנות אמיתית, היא חיה את חייה. זה מצחיק שלכמעט כל משתתפי ההפקה זה היה פרויקט מקרי, שנולד כתוצאה מהעיבוד המחודש של "2001: אודיסיאה בחלל" והפארודיה עליו "כוכב אפל" מאת ג'ון קרפנטר, שהתסריט שלו נכתב על ידי אחד ממפיקי "הנוסע השמיני". כל דבר חדש לא תמיד מקורי וזה בסדר.

1. הנוסע השמיני 4: התחייה (1997)

פנינת הפוסט-מודרניזם

קשה להאמין שהפקת הסרט היתה סיוט מתמשך. התסריט נכתב על ידי היוצר העתידי של "הנוקמים" והבמאי של "אמלי", שיצא ארבע שנים לאחר מכן, היה אחראי על הבימוי. כצפוי, הסרט נולד מגיהנום של הפקה והמשתתפים בו שנאו את מה שהם נכנסו אליו. אבל זה לא מורגש מהסרט! הסרט יוצר רושם לא של תוכן מעונה שנוצר על ידי האולפ ים, אלא נעשה מתוך שובבות, אהבה ודחף קולנועי (זכור שהבמאי ז'אן פייר ז'ונה נודע אז בעיקר כיוצר "מעדניות" ו"עיר של ילדים אבודים").

סיגורני וויבר יורה בעיניה, מבלבלת ומטרידה את וינונה ריידר וצוות המשנה מתענג על חלקיהם כאילו היה מערכון מצוין. עם הפקה כל כך אקסצנטרית, עבודת מצלמה מטורפת ואירוניה שלא הופכת לבלבול, החלטות התסריט הכי מטורפות הופכות למעשיות. זוהי יצירה פוסט-מודרנית לחלוטין, המשלבת את כל הטוב משלושת הסרטים הקודמים, אבל בלי להיראות כמו הומאז' בנאלי. לא היה ניתן לייצר את זה במעבדה…