לפי מדענים, שפות כתובות הופיעו לפני כ-5,500 שנה. ומתוך שלל השפות העתיקות, חמשת הבאות יצרו את ההשפעה הגדולה ביותר. בין אם הן מדוברות או כתובות, שפות משרתות מטרה חיונית. השפה אפשרה את יצירת החוקים, הדת, המדע, ואפילו הזהות. הקפיצה מצורה מדוברת לצורה כתובה רק ביססה את הציוויליזציה במקומות רבים ומכמה ציוויליזציות יצאו שפות כמו יוונית או סנסקריט, שהשפעתן מורגשת עד ימינו.
סנסקריט: השלמות מהודו
סנסקריט, כשהיא מתורגמת, פירושה "שלמות" בשפות הודיות עתיקות. סנסקריט, אחת השפות העתיקות ביותר בעולם, הופיעה בצפון הודו ככל הנראה בסביבות 1500 לפני הספירה. סנסקריט קלאסית עברה תקינה במאה הרביעית לפני הספירה, מה שהוביל לשימוש יומיומי בה. דרכה של הסנסקריט לשאר דרום אסיה הייתה באמצעות מסחר, מלומדים או מסעות צבאיים.
השפעת הסנסקריט הפכה עצומה, ושינתה את השפות של נפאל, סרי לנקה, טיבט ועוד. היא הפכה לשפה המקודשת של כתבי ההינדואיזם והבודהיזם. מלבד העומק האינטלקטואלי והפילוסופי של הסנסקריט, כתב הדוונאגרי שלה שימש כבסיס ל-120 שפות נוספות.
מצרית: שפת הפרעונים
בין השפות המפורטות במאמר זה, המצרית נמנית עם העתיקות ביותר בעולם. אם כי מצרים ידועה בעיקר בזכות ההירוגליפים שלה. ההירוגליפים, שהיו בשימוש במשך 3,000 שנה, תיעדו היבטים של החיים העתיקים בצווי מלכותיים, פעילויות יומיומיות, טקסטים דתיים, טפסים ממשלתיים, ואפילו רשומות פוליטיות. למרבה הצער, רק סופרים (לבלרים) מובחרים למדו את הכתב המורכב. מעמד נבחר זה סייע בשימור המורשת התרבותית של מצרים.
המצרית הגיעה ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, בת דודה של שפות כמו ברברית. העיצורים והתנועות העשירים שלה השפיעו על שפות מאוחרות יותר כמו עברית וערבית. גם ההירוגליפים מילאו תפקיד; האידיאוגרמות והאייקונים הפונטיים שלהם היוו השראה לכתבים אחרים טרום-אלפביתיים. מיקום ההירוגליפים בקברים או במקדשים השפיע על האדריכלות. מיקומם הנחה מבקרים, כמו חצים או שלטים בבניין מודרני.
שומרית: הראשונה מכולן
מלבד היותה נחשבת לשפה המתועדת העתיקה ביותר, השומרית היא גם "שפה מבודדת". או במילים פשוטות, אינה קשורה לשום משפחת שפות. הצורה הכתובה, שנוצרה בסביבות 3100 לפני הספירה במסופוטמיה (עיראק של ימינו), היא כתב יתדות. סדרת סימנים בצורת יתד חרוטים בחימר; השומרים השתמשו במערכת כתיבה זו למעקב, חקלאות או מסחר. כמו המצרים, השומרים הרחיבו את שפתם כדי לכלול הכל, כמו טקסטים דתיים או מיסים. השומרים גם כתבו את 'עלילות גילגמש', אחד הסיפורים העתיקים ביותר בעולם.
כמו לטינית או יוונית, השומרית השפיעה מאוד על שפות עתידיות. מלבד ייצוג השימוש המוקדם ביותר בכתיבה, שפות כגון אַכַּדִּית ובבלית שאבו ממנה. ציוויליזציות אלו שיפצו את השומרית לצרכיהן. כעת, כתיבה משמעה שניתן לתעד במדויק את ההיסטוריה של תרבות (וללמוד אותה מאוחר יותר!). לגורל השומרית היה גורל דומה ללטינית.
עד 2000 לפני הספירה, השימוש של השומרים בשפה כשפת יום יום הסתיים. אולם כמו הלטינית, השומרית נותרה חשובה לטקסטים דתיים, משפטיים ומלומדים במשך מאות שנים. מאוחר יותר, רבים מהלוחות שנמצאו נכתבו בחיתית ובשומרית, מה שהקל על התרגום.
יוונית: עיצוב המחשבה המערבית
הומרוס, האיליאדה, וספרטה. כל המילים המעלות ברוח הקורא את יוון העתיקה. אך לא רבים יודעים שהיוונית העתיקה עיצבה את היסטוריית השפה, במיוחד במערב. היוונית נגעה בנושאים רבים, כולל פילוסופיה, מדע, פוליטיקה, ומערכות כתיבה. בנוסף, מסחר וכיבוש הפיצו את היוונית ברחבי אזור הים התיכון, במיוחד במצרים, סוריה ואנטוליה, במהלך התקופה ההלניסטית (בסביבות 323 לפני הספירה).
הוגים מפורסמים כמו אפלטון או אריסטו דנו במתמטיקה ובמדע. מאוחר יותר, מונחים מדעיים או רפואיים ששימשו כללו ביוכימיה, פסיכולוגיה וכרונולוגיה. יוונית הפכה לשפת הברית החדשה והתיאולוגיה הנוצרית. ספרות כמו הטרגדיות היווניות הפכה לסטנדרט המערבי לסיפור סיפורים, דרמה והיסטוריה.
האלפבית היווני שימש כבסיס לאלפבית הלטיני ולכתב הקירילי. יוונית שימשה השראה חזקה בשל אוצר המילים המדויק שלה וסיומות הפועל הנטויות שלה.
לטינית: השפה שבנתה את המערב
לטינית, שריד משמעותי של רומא האימפריאלית, יצרה מורשת שסייעה בעיצוב המערב. ככל שרומא גדלה, הלטינית הלכה בעקבות הלגיונות והמתיישבים ברחבי אירופה. מלבד תפקיד צבאי, השימוש בלטינית כלל מנהל, הנדסה, ממשל, חוק ועוד.
עם נפילת רומא, הלטינית הפכה לבסיס של השפות הרומאניות של אירופה (צרפתית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, ורומנית). כולן ירשו דקדוק ואוצר מילים רומיים. טקסטים לטיניים הצילו ידע קלאסי במהלך ימי הביניים, שכן הם הועתקו או נשמרו במנזרים או באוניברסיטאות. הרנסנס הגדול של אירופה הופעל על ידי טקסטים לטיניים שנשתמרו, והצית יצירתיות אינטנסיבית.
כיום, הלטינית עדיין זוהרת, בהיותה הסטנדרט לחוק, רפואה ומדע. היותה שפה מתה אומר שאין שינוי בה. בנוסף, השימוש של הלטינית בקידומות, סיומות ושורשים מניב הגדרות מדויקות, מה שהופך אותה למושלמת לנושאים אלו.
חמש השפות העתיקות הללו – סנסקריט, מצרית, שומרית, יוונית ולטינית – יצרו את היסודות שעליהם נשענת האנושות עד היום. כל אחת מהן עיצבה תחומים מרכזיים כמו דת, מדע, פוליטיקה, חינוך ומסחר, והשפעתן עדיין זורמת דרך השפות, החוקים והתרבות המודרנית. מעבר להיותן אמצעי תקשורת, הן שימשו ככלי לבניית זהות, לתיעוד היסטוריה ולהעברת ידע מדור לדור. הכוח המשותף שלהן הוא היכולת להפוך רעיונות מופשטים למורשת כתובה, וכך להבטיח שהסיפורים, האמונות והחוכמה של העבר ימשיכו להדהד גם אל תוך העתיד.
