תאמל״ק ליהתשוקה למהירות ולתחרות אינה המצאה מודרנית; כבר לפני אלפי שנים מילאו המונים את האצטדיונים כדי לחזות בגיבורים המסתערים על קו הסיום.
המירוץ, בכל צורה שהיא, לא היה פופולרי לפני אלפיים שנה פחות ממה שהוא כיום. עבורנו, בני העולם המודרני, המושג "מירוץ" מעלה מיד תמונות של מחזות גרנדיוזיים כמו נאסקאר, אינדי קאר, ואולי בראש הפירמידה: הפורמולה 1. אך בעולם העתיק, זירת המירוצים הייתה מורכבת ומרגשת לא פחות, עם גיבורים משלה, מעריצים אדוקים וסכומי עתק שהחליפו ידיים.
המשחקים הקהילתיים והאתגר היווני
בעולם העתיק התקיימו משחקים קהילתיים גדולים, דוגמת המשחקים האולימפיים או המשחקים האיסתמיים, שבהם נערכו סוגים רבים ושונים של אירועים תחרותיים. המירוצים הבסיסיים ביותר היו תחרויות ריצה בין גברים, שנערכו למרחקים קצרים יחסית. המכובד שבהם בעולם היווני היה ה"סטאדיון" (Stadion), מירוץ של כ-190 מטרים שבו התחרו האתלטים בעירום מלא. אחד ממקצי הריצה המרהיבים ביותר היה ה"הופליטודרומוס" (Hoplitodromos). בניגוד למירוצים האחרים שנעשו בעירום, במירוץ זה נדרשו הרצים לעטות על גופם קסדה ומגיני שוקיים, מה שהפך את התחרות למבחן של כוח וסיבולת תחת משקל הציוד הצבאי.
עוצמת הסוסים: מיוון ועד אטוריה
הסוג המרהיב והנצחי ביותר של מירוצים בעולם העתיק היה ללא ספק מירוץ הסוסים. בבסיסו, היה זה אדם על סוס. סגנון זה היה נפוץ מאוד, אך לא החזיק מעמד לאורך זמן במוקד הבמה; הוא הוסר מהמשחקים האולימפיים בשלב מוקדם לטובת המירוץ היוקרתי בהרבה: מירוץ המרכבות.
עם זאת, מירוצי סוסים בודדים נותרו פופולריים מאוד באטוריה (Etruria) במהלך התקופות הארכאית והאוריינטליסטית. עדות נפלאה לכך ניתן למצוא בסדרה של אפריזים מרהיבים עשויים טרקוטה ששרדו מאותה תקופה ומתארים את הרוכבים בפעולה.
פסגת השאיפות: מירוץ המרכבות
מירוצי המרכבות היו בעלי משיכה רחבה הרבה יותר והפכו בסופו של דבר לספורט הפופולרי והבולט ביותר בעולם העתיק. עבור היוונים, מרכבת ארבעת הסוסים, ה"ת'ריפון" (Therippon), הייתה פסגת התחרות. היא משכה משתתפים מכל רחבי אגן הים התיכון.
שושלת דיינומניד מסיציליה הייתה ידועה במיוחד בעניין שגילתה במירוצי מרכבות עם ארבעה סוסים. צוותו של היירו (Hiero) ניצח בדלפי בשנת 470 לפני הספירה, הישג שהונצח על ידי המשורר פינדארוס באודה הפיתית הראשונה שלו. ברם, הענף הפך למקצועני ופרח באמת רק עם עלייתה של רומא.
המקצוענות הרומית ושיגעון ה"סיעות"
במאות הראשונות לספירה, מירוצי המרכבות הרומיים הפכו למשהו המקביל לליגות הספורט המודרניות בימינו. צוותים, או "סיעות" (Factions), קמו סביב קבוצות שונות של רצים. התחרות הייתה כה עזה עד שנוצרה תופעה של חוליגניזם, כפי שהיינו מכנים זאת היום, שהייתה נפוצה מאוד בקרב הקהל. למרות הדיונים הרבים על הקירקוס (מסלול המירוצים) ועל ההשפעה החברתית של הספורט, המידע שבידינו על הרצים עצמם מועט ממה שניתן היה לצפות, במיוחד בהשוואה לסביבה רוויית החדשות והסטטיסטיקות על כוכבי ספורט בימינו. ובכל זאת, ישנם רוכבים מסוימים שאנו מכירים לפרטי פרטים.
קראסנס: הכוכב הצעיר ממאוריטניה
אחד מהאנשים הללו ידוע לנו פשוט בשם קראסנס (Crescens). הוא הגיע במקור ממאוריטניה וייצג את ה"סיעה הכחולה". כבר במירוץ ה-24 שלו הוא השיג את המקום הראשון במירוץ מרכבות עם ארבעה סוסים, שנקראה בפי הרומאים "קוואדריגה" (Quadriga).
במהלך הקריירה שלו התחרה קראסנס 686 פעמים. הוא ניצח ב-47 מהן, הגיע למקום השני 130 פעמים, ולמקום השלישי 111 פעמים. הצלחתו על מסלול הקירקוס הניבה לו הון מרשים של 1,558,346 ססטרציות. בערכי הזהב של היום, מדובר בסכום שעשוי להגיע ל-4.6 מיליון דולר, אף שכמעט בלתי אפשרי לחשב את כוח הקנייה המדויק. סיפורו של קראסנס מוכיח שלא היה צורך להגיע ממעמד האצולה בעל הקרקעות כדי להצליח מבחינה כלכלית. הוא הגיע ממאוריטניה, ככל הנראה ממשפחה חסרת אמצעים ובנה את הונו במ.
מורשת שחיה עד היום
בדומה לאישי ספורט מודרניים רבים, קראסנס השיג את הצלחתו בגיל צעיר מאוד. הוא היה בן 22 בלבד כשמת, מה שאומר שכל זכיותיו והישגו הכספי הכביר נצברו לפני נקודת זמן זו. הקריירה שלו ייחודית משום שאנו מכירים פרטים כה רבים עליה, הודות לשימורה של המצבה שלו הנמצאת כיום במוזיאון הקפיטוליני ברומא.
דמותו של קראסנס, דמות מוכרת אך עדיין מעט מסתורית מההיסטוריה הרומית, מזכירה במידה רבה נהגים מודרניים כמו סבסטיאן פטל, נהג הפורמולה 1 הצעיר שהשיג גדולה בגיל 23 כשזכה באליפות הראשונה שלו. הרוח של קראסנס ושל אינספור האוהדים שהריעו לו ביציעי הקירקוס, חיה ובועטת בלבם של נהגי המירוצים ומעריציהם בימינו. האמצעים והטכנולוגיה השתנו ללא היכר, אך המשיכה של המירוץ, התחרות, המהירות והתהילה, לא פחתה במאומה.
סיפורו של קראסנס הוא רק הצצה אחת לעולם המרתק של ההיסטוריה האנושית. המשיכו ולחקור אצלנו באתר, לגלות עוד דמויות שעיצבו את העבר ולשתף אותנו בתגובות: האם אתם רואים דמיון נוסף בין הספורט של פעם לזה של היום? הירשמו לניוזלטר שלנו כדי לא לפספס אף סיפור היסטורי מרתק.
חומר מעשיר לקריאה
- Pindar, "First Pythian Ode" (Commemorating Hiero's victory in 470 BC).
- Inscriptiones Christianae Urbis Romae (NCE 106 = Via della Pace n. 40, 1878).
חומר מעשיר לצפייה
בן חור (Ben-Hur) הסרט הקלאסי (גרסת 1959 או 2016) כולל את אחד השחזורים המפורסמים והמרשימים ביותר של מירוץ מרכבות רומי ב"קירקוס".
סדרת הדרמה של HBO, רומא (Rome), מציגה את האווירה החברתית והתרבותית של רומא במאה הראשונה לספירה, כולל התייחסויות לתרבות הפנאי והמירוצים.
