לפעמים שינוי חברתי מתחיל ממקום אישי מאוד – מכאב של אם אחת. אנדריאה קסאמנטו, תושבת בואנוס איירס רגילה למראה, מצאה את עצמה לפתע בלב מערכת הכליאה הארגנטינאית כשהבן שלה נעצר על לא עוול בכפו. מה שהחל כאימה פרטית הפך למסע חייה: מאישה שממתינה מחוץ לשערי הכלא, לפעילה מרכזית בזירה הלאומית למען זכויות העצורים ובני משפחותיהם.
סיפורה של אם פורצת דרך
אנדריאה קסאמנטו (ילידת 24 באוקטובר 1964) היא פעילה ארגנטינאית למען זכויות העצורים ובני משפחותיהם. לאחר שבנה נכלא ב-2004 בגין פשע שלכאורה לא ביצע, היא הקימה ב-2008 את העמותה האזרחית של משפחות העצורים (ACiFaD), במטרה ללוות ולייעץ למשפחות של אנשים עצורים או כאלה שהיו עצורים. על פעילותה זו, הוענק לה בשנת 2019 פרס "נושאי הדגל של ארגנטינה הסולידרית" מטעם קרן נובלה ולאורך השנים היא מילאה תפקידים בגופים ציבוריים מוניציפליים, פרובינציאליים, לאומיים ובינלאומיים. בין היתר, בשנת 2021 נבחרה להיות חברה בוועדת המשנה למניעת עינויים של ארגון האומות המאוחדות, תפקיד אותו מילאה עד שנת 2024.
מעצר בנה
ב-4 באפריל 2004, אחד מבניה, שהיה בן 18, נעצר באשמת גניבת אמפנדס (כיסונים) בשכונת פאלרמו בבואנוס איירס, ארגנטינה. אירוע זה התרחש שלושה ימים לאחר צעדה נגד חוסר הביטחון שאורגנה על ידי חואן קרלוס בלומברג, שבה אנדריאה טוענת כי השתתפה. בנה הועבר למתחם הכליאה הפדרלי באסייסה (Ezeiza), שם שהה שישה חודשים במעצר מנהלי עד שזוּכָּה ושוחרר. מצב זה הוביל את אנדריאה להכיר במציאות של אנשים הכלואים מאחורי סורג ובריח ובפרט העול שנופל על בני משפחותיהם המטפלים בהם, שרובן נשים. "נשות התור", כפי שהיא מכנה אותן, בהתייחס לתור שבו עליהן לחכות כדי להיכנס לכלא.
בזמן שבנה היה כלוא, היא הכירה את אלחו פרננדס, שהיה כלוא באותו מתקן והוא עזר ותמך בה מתוך הכלא במהלך תקופה הזו. לאחר שחרור בנה, אנדריאה המשיכה לבקר את אלחו. ב-2005 הם נישאו בבית התפילה של מתחם הכליאה ומאוחר יותר נולד להם בן משותף.
ACiFaD
בשנת 2008, בבית קפה בפינת הרחובות דורגו וקוריינטס בשכונת צ'קריטה בבואנוס איירס, היא הקימה יחד עם שלוש נשים נוספות את העמותה האזרחית של משפחות העצורים (ACiFaD) במטרה ללוות ולייעץ לאנשים המטפלים בקרוב משפחה עצור. אחריות זו, שבאופן כללי מוטלת על נשים, כוללת לא רק את ליווי בן המשפחה של העצור, אלא גם משימות שאמורות להיות באחריות שירות בתי הסוהר הפדרלי, כמו אספקת מזון ותרופות, וכן ניהול הליכים בבתי משפט, בין היתר. בשנת 2017, פחות מעשר שנים לאחר הקמתה, העמותה כבר ליוותה יותר מעשרת אלפים בני משפחה של עצורים. כיום אנדריאה משמשת כרכזת הכללית של העמותה.
ועדת המשנה למניעת עינויים של האו"ם
ביוני 2021 אנדריאה נבחרה להיות חברה בוועדת המשנה למניעת עינויים של ארגון האומות המאוחדות, והחליפה את עורך הדין והמרצה מריאנו קוריולנו, שמת באותה שנה. במהלך כהונתה, היא הייתה האישה היחידה מבין בני משפחות העצורים בוועדת המשנה. היא הייתה חברה בוועדות שביקרו אקוודור ב-2022, גוואטמלה ב-2023 ובוליביה ב-2024. בנוסף, בשנת 2022 ביקרה בקולומביה כדי לקדם את אישור הפרוטוקול האופציונלי לאמנה נגד עינויים על ידי מדינה זו. היא כיהנה בתפקיד עד דצמבר 2024. ארגנטינה לא הציגה מועמדים לבחירות החברים לשנת 2024 וכרגע אין לה נציגים בוועדת המשנה.
כלא דווֹטוֹ
ב-24 באפריל 2020, במהלך מגפת הקורונה, פרצה מחאה בכלא דווֹטוֹ בבואנוס איירס. האסירים דרשו הבטחת תנאי בריאות, בנוסף לדרישות נוספות. אנדריאה הוזמנה כנציגת ACiFaD להשתתף במשא ומתן בין נציגי האגפים, הרשויות והגופים למניעת עינויים, שהוביל לחתימה על כתב התחייבות להקמת שולחן דיאלוג. ב-30 באפריל 2025, היא הוזמנה לתת עדות מומחה במשפט על הטבח באגף השביעי שהתרחש באותו מתקן ב-14 במרץ 1978.
תפקידים נוספים
אנדריאה שימשה כמנהלת האגף לנגישות לזכויות לאנשים עצורים ובני משפחותיהם (DADEDYF) במזכירות הפיתוח החברתי של עיריית מורון, מאז הקמתו בינואר 2020 ועד 2025. בשנת 2022 היא נשכרה להציע סיוע טכני לוועדה הלאומית למניעת עינויים (CNPT).
בשנת 2025 היא מונתה למנהלת הקשר עם גופים בתת-מזכירות לשילוב תעסוקתי וקהילתי של אנשים בקונפליקט עם החוק הפלילי במשרד המשפטים וזכויות האדם של פרובינציית בואנוס איירס. בנוסף, היא חברה בצוות המנהל של הפלטפורמה האזורית להגנה על זכויות ילדות, ילדים ובני נוער עם מבוגרים כלואים (NNAPEs) וחברה ברשת הבינלאומית של נשים בנות משפחה של אנשים כלואים (RIMUF), ששתי הארגונים הם חלק מ-ACiFaD.
בשנת 2017 אנדריאה העבירה הרצאה שכותרתה "לצאת מהכלא" מול עשרת אלפים איש, באירוע הפופולרי TedxRiodelaPlata בבואנוס איירס והיא זכתה להוקרה על פעילותה למען העצורים. כך למשל, בשנת 2019 היא זכתה בפרס "נושאי הדגל של ארגנטינה הסולידרית" מטעם קרן נובלה, על עבודתה ב-ACiFaD.
סיפורה של אנדריאה קסאמנטו הוא תזכורת עוצמתית לכוחו של כאב להפוך למנוע של תיקון. מתוך חוסר אונים צמחה שליחות, ומתוך תור ארוך של נשים מול בתי הכלא נולדה תנועה אזרחית ששינתה את השיח על זכויות האדם בארגנטינה. היום, כששמה הפך למוכר במדינתה, קסאמנטו ממשיכה להזכיר כי מאחורי כל אסיר עומדת משפחה ולעיתים גם אם אחת נחושה שמסרבת לשתוק.
חומר מעשיר לצפייה
ההרצאה שנשאה ב-2017 היוותה ההשראה לסרט משנת 2025 בשם "האישה מהתור" (La mujer de la fila), שנכתב ובוים על ידי בנחמין אווילה ובכיכובה של נטליה אוריירו בתפקיד אנדריאה. שם הסרט מתייחסת לתור שנשים רבות נאלצות לעמוד בו כדי לבקר את בני משפחותיהן שבבתי הכלא. הסרט מספר את סיפורה של אנדריאה, אישה מהמעמד הבינוני מבואנוס איירס, שחייה מתערערים עקב מעצרו הבלתי צפוי של בנה. כך היא מגלה את המציאות של אנשים עם בן משפחה בכלא: הביורוקרטיות של מערכת הכלא והמשפט, דעות קדומות חברתיות וביקורים בבתי כלא. שם היא פוגשת "נשים אחרות בתור", אשר, כמוה, ממתינות לבקר את קרוביהן. בתחילה קרות ועוינות כלפיה, הן הופכות לתמיכה רגשית ולרשת הביטחון שלה.
