תאמל״ק לי
הסרט של פיל לורד וכריס מילר, "פרויקט הייל מרי" (Project Hail Mary), גרף יותר מ-140 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו ברחבי העולם בלבד. • העיבוד הקולנועי לרומן העדכני ביותר של מחבר רב-המכר "לבד על מאדים", אנדי וייר, הציג את הפתיחה המצליחה ביותר בהיסטוריה של אולפני Amazon MGM.
אז כיצד מתכנת ביישן מפסדינה הפך, בזכות ספר אחד בלבד, לכוכב אמיתי של ז'אנר המדע הבדיוני ומדוע יצירותיו הפכו לחלק מתרבות הפופ.
ממתכנת – לחביב הגיקים
אנדי וייר התעניין במדע ובפנטזיה מילדותו. כבר בגיל 15 הוא מצא עבודה כמתכנת ובמהלך שני העשורים הבאים הספיק לעבוד בחברות אמריקאיות גדולות כמו AOL, MobileIron ו-Blizzard, אם כי מהאחרונה הוא פוטר בשל "תוצאות גרועות ביותר". במקביל, אנדי ניסה לחבר סיפורי מדע בדיוני משלו, אך לאחר שהרומן הגמור הראשון שלו לא הצליח למצוא מוציא לאור, הוא החל להעלות את כל הבאים אחריו לרשת בחינם.
בשנת 2009 החל וייר לעבוד על ספר חדש שקיבל את השם "לבד על מאדים" (The Martian). גיבור הרומן, האסטרונאוט מארק וואטני, נתקע לבדו על מאדים, בעוד שאר הצוות סבר שהוא נהרג וחזר לכדור הארץ. כעת, וואטני היה צריך לשרוד איכשהו עד להגעת עזרה. אנדי החליט מההתחלה שהסיפור יהיה קרוב ככל האפשר למציאות ולכן צלל עמוק לתוך לימוד על טיסות חלל מאוישות, תוכניות לכיבוש מאדים, אסטרונומיה ומכניקה מסלולית.
כשהספר היה מוכן, וייר, שזכר את ניסיון העבר השלילי שלו, אפילו לא ניסה לחפש סוכן או מוציא לאור; הוא פשוט העלה את הרומן לאתר שלו בחינם, פרק אחר פרק. הסיפור מצא במהירות את מעריציו, אך לא לכולם היה נוח לעקוב אחר הרפתקאותיו של מארק וואטני באינטרנט, לכן לבקשת המעריצים, וייר העלה את הטקסט לאמזון וקבע את המחיר המינימלי המותר של 99 סנט. שלושה חודשים לאחר מכן, "לבד על מאדים" זינק לרשימת רבי-המכר של אמזון ומכירותיו עלו על 35 אלף עותקים. בנקודה זו, הוצאות ספרים גדולות החלו להתעניין במתכנת הצנוע, וכולם שמעו על מארק וואטני.
15 שנים לאחר הפרסום הראשון, "לבד על מאדים" נכנס לרשימת ספרי המדע הבדיוני הטובים ביותר לא רק של העשור האחרון, אלא של כל הרבע הראשון של המאה ה-21. הרומן תורגם לחמישים שפות, זכה במספר פרסי ז'אנר והעיבוד הקולנועי (״להציל את מארק ווטאני״) שיצא בשנת 2015 עם מאט דיימון בתפקיד הביולוג שנאלץ לשרוד לבדו על מאדים, הרוויח 630 מיליון דולר בקופות. אך חשוב מכך, מאות אלפי קוראים ברחבי העולם מציינים כי סיפורו של מארק וואטני עורר בהם עניין במדע ובחקר החלל.
יתרה מכך, נאס"א עצמה שותפה להתלהבות של הקוראים הפשוטים, לא בכדי סוכנות החלל האמריקאית פרסמה ברשת מפה של פני השטח האמיתיים של מאדים ועליה מסלולו של וואטני. בחצי השני של העלילה, מארק נאלץ לנסוע על פני כוכב הלכת יותר מ-3,000 קילומטרים.
וייר, מצידו, לא קפא על שמריו. למרות שאי אפשר להגדירו כסופר מהיר (בעשר השנים האחרונות הוא כתב רק שני ספרים) שני הרומנים הבאים שלו הפכו גם הם לאירועים גדולים בעולם הספרות.
מקגייוור עם תואר מדעי
הביבליוגרפיה של אנדי וייר מונה שלושה רומנים בלבד. מלבד "לבד על מאדים", אלו הם "פרויקט הייל מרי" ו"ארטמיס".
"הייל מרי" מספר על מורה פשוט בבית ספר, ריילנד גרייס, שלימד ביולוגיה ומדעי הטבע. הוא מתעורר על סיפון ספינה שעושה את דרכה למערכת כוכבים אחרת, כשהמשימה של המסכן הזה היא לא פחות מאשר להציל את האנושות.
מהרשימה הכללית חורג במידת מה "ארטמיס" שהוא רומן הרפתקאות שהעלילה שלו מתרחשת תחת כיפה של העיר היחידה על הירח. גיבורת הספר, ג'אז בשארה, עובדת כשליחה, משלימה הכנסה כמבריחה וחולמת להתעשר ולא לעבוד, אך אפילו היא יודעת דבר או שניים על מדע, שכן הירח הוא בעל בית קשוח. בורים וחסרי כישרון לא שורדים שם זמן רב.
גם מארק מ"לבד על מאדים", גם ריילנד ואפילו ג'אז דנים בקביעות בנושאים מדעיים: הם מחשבים כמה תפוחי אדמה נדרשים להישרדות על מאדים במשך שנה וחצי, מנסים לקבוע את המרחק מהספינה לכדור הארץ או לנחש כמה אוויר נותר במכלי חמצן מנוקבים, אך עושים זאת בצורה קלילה להפליא ואף משעשעת. וייר מצליח לשזור בצורה אורגנית את תחביביו המדעיים בטקסט מבלי להקריב את העלילה ואת הדינמיקה של הסיפור.
וייר מראה כיצד ידע מדעי והחזקה בחפצים פשוטים ביותר כמו סרט דביק, שקית ניילון ופקעת תפוח אדמה יכולים להציל חיים במצבים שנראים ללא מוצא. בראיונות הודה הסופר כי המודל לחיקוי עבור מארק וואטני לא היה מדען או אסטרונאוט, אלא אנגוס מקגייוור, הגיבור הראשי של סדרת הטלוויזיה "מקגייוור", סוכן חשאי שמוצא תמיד מוצא מכל מצב בעזרת תושייה, השכלה רחבה וחפצים מזדמנים ומסוגל להרכיב טנק מצינור גינה, בול עץ ושני אטבים.
הימור גבוה ורצף של כישלונות
אנדי וייר לא חושש להציב את דמויותיו במצבים ללא מוצא שאינם נגמרים. לא זו בלבד שמארק וואטני כמעט נהרג בסערה שאילצה את כל שאר צוות המשימה "ארס-3" לעזוב את כוכב הלכת בחיפזון ונתקע על כוכב לא מיושב למשך מספר שנים לפחות, לאורך הרומן מארק נקלע פעם אחר פעם למצבים אחרים שעלולים לעלות לו בחייו. פעם הגיבור גורם לתאונה ברובר במקרה, פעם מודול המגורים שלו מתפוצץ, פעם לוחית הקסדה נסדקת בוואקום ופעם הוא משמיד בטעות את אמצעי התקשורת עם כדור הארץ שנמצא בעמל רב.
צרות דומות רודפות גם את ג'אז. "ארטמיס" מתחיל ממש בכך שהגיבורה ממהרת במכל חמצן דולף לעבר פתח החמצן הקרוב לפני שייגמר לה האוויר. כשהיא מסתבכת בהונאה מפוקפקת ביותר שתכנן עשיר מקומי עם נטיות פליליות, ג'אז נוגסת הרבה יותר ממה שהיא יכולה ללעוס. חברה מתברר ככריש לא הכי גדול באקווריום ובעקבותיה יוצא רוצח אמיתי בשירות המאפיה.
וייר מרחיק לכת ביותר במקרה של ריילנד גרייס. בדומה למארק וואטני, גרייס מוצא את עצמו מנותק מהאנושות. אך אם למארק עוד נותרו סיכויים לחזור הביתה, הרי שריילנד מתעורר על סיפון חללית שמתרחקת בכל שנייה מכדור הארץ ללא כל תקווה לחזור. ואם "לבד על מאדים" הוקדש לניסיונות של אנשים להציל את מארק, הרי שב"פרויקט הייל מרי" על גרייס כבר למצוא דרך לעזור לאנושות. והרי בתחילת הספר הוא אפילו לא זוכר מי הוא ומה שמו!
אזכורי גיקים
אנדי וייר הוא גיק מושבע (הוא עבד על Warcraft II, כתב פאנפיקים ל"שחקן מספר אחת" ול"שרלוק הולמס") ואת רוב דמויותיו הוא הפך לכאלה בעצמם.
מארק וואטני על מאדים דן ביכולותיו של אקוומן, צופה בסדרות ישנות משנות ה-70 (לא מרצונו החופשי) וחולם לעשות קוספליי לאיירון מן. אך גם גיבורים אחרים בספר, ובפרט עובדי נאס"א, אינם שונים ממארק: הם מעדיפים באופן מובהק את "מלחמת הכוכבים" או את "מסע בין כוכבים", ומכנים פגישה סודית ביותר שבה צריך לקבל החלטה חשובה מאוד בשם "פרויקט אלרונד", כי בדיוק בביתו של אלרונד החליטו נציגי העמים החופשיים של הארץ התיכונה על גורל הטבעת האחת…
ברומנים אחרים של וייר יש פחות אזכורי "חנונים" כאלה, אך הם עדיין קיימים. כך למשל, המעסיק ומקור כל הצרות של ג'אז ב"ארטמיס" מתלונן שחיי היומיום של תושבי עיר הירח כלל אינם דומים להרפתקאותיו של קפטן קירק מ"מסע בין כוכבים" ואילו גרייס משווה את היכולות האינטלקטואליות של מחשב הטיסה ב"הייל מרי" לאלו של HAL 9000 מ"אודיסיאה בחלל" של ארתור קלארק, קורא לניסויים בקרינת גמא על שמו של ברוס באנר מהקומיקס של מארוול ומתלונן שבעולמו המפגש הראשון עם גזע חוצני כלל אינו דומה למפגש בין תושבי כדור הארץ לוולקנים מ"מסע בין כוכבים".
הנגשת המדע
למרות הדמיון הניכר ביצירותיו של וייר, רבים מרעיונותיו מבוססים למעשה על תוכניות אמיתיות שפותחו במעמקי נאס"א. לדוגמה, מארק וואטני מ"לבד על מאדים" היה חבר בצוות משימת המחקר "ארס-3". במסגרת תוכנית "ארס" נאס"א קיוותה לשלוח לכוכב הלכת האדום חמש משימות מאוישות, אם כי לאחר הרפתקאותיו של מארק וואטני שנמשכו שנה וחצי במישור אסידליה ובמכתש סקיאפארלי, מספר זה עשוי היה להשתנות. יחד עם זאת, מהותה של "ארס" לקוחה מתוכנית פיתוח הטיסות המאוישות "קונסטליישן" (Constellation) שהייתה קיימת במציאות, במסגרתה תכננה נאס"א לחזור לירח ולבנות ספינות מסוג חדש לטיסות למאדים. למרבה הצער, תוכנית "קונסטליישן" בוטלה על ידי הנשיא ברק אובמה עקב קיצוצים בתקציב בדיוק בעיצומה של כתיבת "לבד על מאדים".
גם בבסיס "ארטמיס" עמדה תוכנית בעלת שם זהה לכיבוש הדרגתי של הירח. בניגוד ל"קונסטליישן", תוכנית "ארטמיס" עדיין נמצאת בפיתוח ובמהלך 2026 מתוכננת תחילתה של משימת "ארטמיס-2", במסגרתה מתכננת נאס"א לשלוח חללית מאוישת להקיף את הירח.
ובמסגרת המשימות הבאות (החל מ"ארטמיס-5"), אם נשיא ארה"ב לא יבטל שוב הכל בשל קיצוצי תקציב נוספים, נאס"א מתכוונת להתחיל בהקמת בסיס מחקר קבוע על הירח.
כך, אנדי וייר מופיע לא רק כמספר סיפורים מוכשר, אלא גם כמנגיש מדע, שבזכותו מיליוני קוראים ברחבי העולם למדו על היוזמות החדשות ביותר בחקר החלל. נכון, עדיין לא ידוע אם היה אב טיפוס כלשהו ל"הייל מרי" והאם קיימות במעמקי נאס"א תוכניות לבניית חללית המשתמשת בצורת חיים חוצנית כדלק.
הרפתקאות ואופטימיות
יתרון בלתי מעורער נוסף של הרומנים של וייר הוא גיבוריו, שחווים הרפתקאות אמיתיות לרוב בניגוד לרצונם, דבר שמעניין כל כך לעקוב אחריו בעודנו נשארים על כוכב הבית. גידול תפוחי אדמה על מאדים, מרוץ הראלי מישור אסידליה-סקיאפארלי על רובר בשטח קשה, מסעות למערכת כוכבים אחרת עם כרטיס בכיוון אחד, ניסיונות לחבל במכונות כרייה על הירח – כל האירועים הללו תואמים לחלוטין את הרוח והאות של רומני ההרפתקאות שקראנו בילדותנו ושנהפכו לנדירים כל כך ברגע שהתבגרנו.
ודווקא בגלל זה הפרוזה של וייר מושכת אליה קוראים כה רבים, ובו בזמן גם קולנוענים. בסופו של דבר, מתוך שלושת הרומנים שלו שניים כבר עובדו לסרטים, והבמאים של "פרויקט הייל מרי", פיל לורד וכריס מילר, אינם מסתירים את תוכניותיהם לעבור לאחר מכן ל"ארטמיס".
דבר נוסף ששובה לב באמת ביצירתו של וייר הוא אמונתו הבלתי נדלית באנושות והתקווה שברגע של ניסיונות קשים אנשים ישכחו ממריבות העבר ויתאחדו סביב מטרה משותפת.
ב"לבד על מאדים" העולם כולו עוקב בנשימה עצורה כיצד נאס"א שורפת מיליארדי דולרים ומקריבה משימות מחקר שלמות למען הצלת אסטרונאוט אחד ויחיד, כשברגע המכריע הסינים מעניקים לאמריקאים את הטיל היקר שלהם.
ב"ארטמיס" עשרות מתושבי עיר הירח, כולל פושעים ומבריחים, עוזבים מיד את כל עיסוקיהם אם פורצת שריפה.
ב"הייל מרי" מדענים רוסים, סינים ואמריקאים שוב עובדים יחד כדי להציל את האנושות מכיליון בלתי נמנע.
ובכל פעם גיבוריו של וייר, למרות הניסיונות והתקלות הרבים, מצליחים להשיג את מטרתם. זה באמת מעניק תקווה לעתיד טוב יותר לאנושות. וגם הופך את עולמו לטוב בהרבה מזה שבו כולנו חיים.
