אזור היהלומים של אנטוורפן נחשב לאחד המקומות המוגנים ביותר בעולם, עם מיליארדי דולרים של יהלומים המוחלפים בו מדי שנה. ב-15 בפברואר 2003, הצליחה כנופיה לבצע כאן את אחד השודים הגדולים בהיסטוריה ולמרות שרוב חברי הכנופיה, הידועה בשם "בית הספר של טורינו", נעצרו מאז, היהלומים מעולם לא הושבו.
אזור היהלומים של אנטוורפן נחשב ללא ספק למרכז היהלומים הגדול בעולם, כ־84% מהאבנים הלא מלוטשות בעולם עוברות בו בשלב כלשהו. לכן הוא נחשב גם לאחד המקומות המאובטחים ביותר, מה שהפך את השוד שאירע בסוף השבוע של 15–16 בפברואר 2003 להפתעה מוחלטת. הפורצים חדרו לבניין מרכז היהלומים ברחוב Schupstraat 9/11 בעיר אנטוורפן וגנבו פריטים בשווי של יותר מ־100 מיליון דולר.
בבוקר 17 בפברואר 2003 נמצא שער הכספת של מרכז היהלומים פתוח לרווחה, ו־109 מתוך 189 תאי האחסון הפנימיים היו ריקים. שאר התאים לא נפתחו כלל, ורבים מהפריטים הגדולים והיקרים מבחינה פיזית נותרו מפוזרים על הרצפה – מה שהבהיר שהשודדים היו מודעים היטב לזמן ולסחורה שנטלו. במילים אחרות, הם לקחו רק יהלומים קטנים, אבני חן, זהב, תכשיטים, מניות, מזומנים ואגרות חוב שניתן היה למכור, להפיץ או להמיר בקלות, בערוצים חוקיים או לא חוקיים. על פי הדיווחים, שווי האוצרות שנגנבו עמד לפחות על 100 מיליון דולר, אך עם השנים ועם הערכת שוויים הנוכחית, מדובר בסכום שיכול להגיע אף ל־500 מיליון דולר. ראוי לציין כי למרות שהרשויות הצליחו לזהות את מבצעי השוד בזמן יחסית קצר, הן מעולם לא הצליחו להשיב דבר מהותי מהשלל. בין המעורבים היו: המוח לכאורה לאונרדו נוטארבטולו, חברו פייטרו טאנו "ספידי", פרדיננדו פינוטו "המפלצת" ואליו ד'אונוריו "הגאון". היה גם אדם נוסף שכונה בפיהם "אדון המפתחות", אך הוא מעולם לא זוהה.
לאונרדו נוטארבטולו הכיר את האזור היטב. הוא לעיתים היה נוסע לשם כדי לשעבד יהלומים שנגנבו באיטליה והיה גונב מאז גיל שמונה (קורבנו ראשון היה איש החלב). לפי רשויות החוק, נוטארבטולו היה המנהיג, אך הוא טען שמוכר יהלומים לא מזוהה שכר אותו. לפי טענתו, האיש שילם לו לצלם את מערכת האבטחה המורכבת של הכספת וליצור העתק של הכספת. לאחר מכן, בעזרת קבוצה של סוחרים מטורינו, תכננו הגנבים דרך להיכנס לכספת המוגנת. בסופו של דבר, ב-16 בפברואר 2003, הם ביצעו את תוכניתם.
הגנבים פרצו דרך עשר שכבות אבטחה, שנחשבו לבלתי עבירות. הם עקפו מצלמות, מנעול קומבינציה, מנעול מפתח, חיישנים מגנטיים, שער פלדה נעול, חיישני אור, חום ותנועה וחיישני כיבוי לוח מקשים. הם השתמשו באלומיניום כדי להערים על השדה המגנטי והסירו את הפלסטיק מחוטי המעגלים של החיישנים. לאחר מכן, הם מילאו שקיות מלאות יהלומים ותכשיטים אחרים, בפעולה שארכה שעתיים.
אבל הכל קרס בסופו של דבר. בגלל חבר אחד בכנופייה בשם פייטרו טאנו, הידוע כ"ספידי" ואחד מחבריו הטובים ביותר של נוטארבטולו. טאנו לא שמר על קור רוח כמו חברו. לאחר השוד, הם העמיסו את היהלומים למספר רכבים. בדרכם חזרה, ספידי עבר התקף פאניקה וגרם לנוטארבטולו לעצור את הרכב ליד כביש E19. ספידי התחיל להשליך את הראיות ליער. לאחר שהרגיע את חברו, הם השיבו את רוב התכולה והחלו בנסיעה מהירה. אך הם לא ידעו שהם נמצאים על שטח פרטי, ששייך לאוגוסט ואן קמפ, נזיר בלגי. ואן קמפ התקשר למשטרה בעקבות השרידים, שכללו סרטי וידאו פזורים, סנדוויץ' חצי אכול, עשרות יהלומים קטנים וקבלה למערכת מעקב וידאו. זה הספיק כדי לקשר את הפשע לנוטארבטולו. נוטארבטולו נעצר ב־21 בפברואר 2003, ומיד לאחר מכן נחשפה גם הכתובת של הדירה ששימשה כבית מסתור, שם נמצאו ראיות נוספות. החוקרים איתרו חבילות כרטיסי SIM ויכלו לשחזר את מסלול הנסיעה מהדירה אל היעד, חזרה לדירה ואז לנקודת מפגש באיטליה, שם ככל הנראה חולק השלל. עם זאת, השלל עצמו מעולם לא נמצא.
במסגרת החקירה אף פנו הבלגים לרשויות בצרפת כדי שיפשטו על ביתה של חברתו של פרדיננדו פינוטו בריביירה הצרפתית, אך כל מה שנמצא שם היה מספר שטרות של 100 דולר שסומנו מראש. הם לא מצאו את פינוטו, יליד טורינו הידוע כ"מפלצת", וגם לא פריטים נוספים מהשוד, מה שהותיר את הרשויות הבלגיות עם אפשרות אחת בלבד – להעמיד חלק מהנאשמים לדין בהיעדרם. נוטארבטולו טען שהם קיבלו רק 20 מיליון דולר במכולה, אך הרשויות מעריכות כי 100 מיליון דולר נוספים עדיין נעדרים. בתי המשפט בבלגיה גזרו עליו עשר שנות מאסר והגנבים האחרים מהכנופיה קיבלו 5 שנים כל אחד. למרות זאת, נוטארבטולו ממשיך בטענתו שלא היה המנהיג של שוד היהלומים באנטוורפן ולעולם לא חשף את מקום היהלומים.
בסופו של דבר, רבים סבורים שהבעיה הגדולה ביותר של השודדים כיום היא לא להיתפס בזמן שהם נהנים מההון האדיר שהשיגו. כמעט כל מה שגנבו קשה לזיהוי או להבחנה, ולכן ההערכה היא שהם מכרו או הפיצו את הפריטים כבר מזמן כדי ליהנות מהכסף. עם זאת, יש דיווחים שפרדיננדו המשיך לעסוק בפשיעה ולאונרדו אף אמר בעבר: "אם באמת היה לי את השלל, הייתי פורש לחיים פרטיים. תמיד הייתי גנב… ומעולם לא הפסקתי, חוץ מכמה הפסקות. קופסת סיגריות מלאה יהלומים – רק זה."
עם זאת, כדאי לציין כי מאז שחרורו מהכלא חי לאונרדו חיים נוחים למדי, ואפילו נעצר לבדיקה שגרתית על ידי המשטרה המקומית במילאנו ב־14 ביולי 2009. המשטרה עצרה רכב BMW 120D חדש ונוצץ שנראה להם חשוד, ובין מושביו נמצא קילוגרם של יהלומים לא מלוטשים. לאונרדו טען שרכש אותם בלונדון ואף הציג קבלה, אך היא הייתה מתוארכת ל־3 ביוני 2003 – בזמן שהיה בכלא. הרשויות חשדו שהמסמך מזויף ושהיהלומים ייתכן שמקורם בשוד 2003, אך לא הצליחו להוכיח זאת. לכן לאונרדו שוחרר ועד היום לא ידוע היכן נמצא השלל הגנוב.
חומר מעשיר לצפייה
סיפור השוד עובד לסדרת דרמה בשם ״כולם אוהבים יהלומים״ בהפקת Prime Video מבית אמזון. כאחד השודים הגדולים בהיסטוריה לא מפתיע שהתקרית זכתה לעיבוד טלוויזיוני. הסדרה עוקבת אחר נוטארבטולו (המגולם בידי השחקן האיטלקי קים רוסי סטיוארט) וצוות הגנבים שלו. במהלך שמונה פרקים נחשף בפני הצופה תהליך התכנון הקפדני של השוד והביצוע, שכלל התחמקות מוצלחת מאחת ממערכות האבטחה ההדוקות בעולם.
