אריסטו, הפילוסוף והמדען היווני הקדום, נחשב לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בכל הזמנים. מעבר לרעיונותיו העמוקים בלוגיקה, מוסר וממשל, חייו היו מלאים בהפתעות, החל מהוראתו לאלכסנדר הגדול ועד לחקר בעלי חיים וטבע, והקמת הליציאום באתונה שהשפיע על דורות של תלמידים ומדענים.
אריסטו (384–322 לפנה"ס) היה פילוסוף ומדען יווני קדום, שנחשב לגאון רב תחומי. כיום, הוא נחשב לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה המערבית. רעיונותיו לגבי לוגיקה, אופן פעולתו של העולם, טוב ורע ואופי הממשל השפיעו למעשה על הדרך שבה אנשים חשבו במשך מאות שנים. בעוד רבים מכירים אותו בעיקר מהספרות, ישנם דברים רבים ומפתיעים על חייו ועבודתו שרבים אינם יודעים. מעבר לפסלים ולספרים הישנים, הוא היה אדם סקרן עם חיים מלאים בתפניות בלתי צפויות.
הוא לימד את אלכסנדר הגדול
בעוד שרעיונותיו של אריסטו הם הדבר שהוא הכי מוכר בהם, הוא גם לימד את אלכסנדר הגדול. בשנת 343 לפני הספירה, ביקש מלך מקדוניה פיליפוס השני מאריסטו להיות המורה האישי לבנו בן ה-13, אלכסנדר. עזרתו נחשבה למפתח בהפיכתו של אלכסנדר למלך העתידי. אריסטו בילה כשלוש שנים בחצר המקדונית, כשהוא מלמד את אלכסנדר נושאים רבים שכללו טוב ורע, דרכי שלטון ואפילו תחומי בריאות. נאמר כי נתן לאלכסנדר עותק מסומן של האיליאדה של הומרוס, שאלכסנדר לקח עמו לכל הקרבות שניהל.
השפעת ההוראה שנויה במחלוקת בקרב מומחים להיסטוריה, אך ברור כי אריסטו הטמיע באלכסנדר אהבה עמוקה לדרכי היוונים וללמידה. בעוד שאלכסנדר בהמשך יצא לדרך של כיבושים ששונה מאוד מרעיונות השלטון השלווים יותר של אריסטו, הקשר הצמוד בין מורה חכם למנהיג עתידי מראה כיצד עבודתו של אריסטו השפיעה על חלק מהאנשים החזקים ביותר בתקופתו.
הוא חקר בעלי חיים וטבע
רבים מדמיינים את אריסטו כאדם שחשיבתו עסקה רק ברעיונות מופשטים עמוקים כמו הנשמה או ערך החיים. אך חלק גדול מעבודתו עסק גם בעולם הטבע, לעיתים קרובות בחקר תכונותיהם והאנטומיה שלהם. במהלך חייו, ערך מחקרים על יותר מ-500 מינים של בעלי חיים. עבודותיו כללו את "ההיסטוריה של בעלי חיים", "דורות של בעלי חיים" ו"חלקי בעלי חיים". מחקרים אלה עסקו בחרקים קטנים וסרטנים ימיים ועד לדגים, ציפורים ויונקים גדולים. חלק מההערות שלו על חיי הים, במיוחד בקרבת האי לסבוס, היו מדויקות מאוד והראו הבנה עמוקה של אופן חיי יצורי הים. למשל, הוא הבין נכון כי לווייתנים ודולפינים הם בעלי מאפיינים של יונקים (יצורים חיים על היבשה). הוא הסיק שהם נושמים אוויר ומולידים צאצאים חיים, עובדה שלא הייתה ידועה במלואה עד שנים רבות לאחר מכן.
כתביו האבודים עדיין מרתקים
כתביו של אריסטו הם עצומים, אך אלה ששרדו הם רק חלק קטן ממה שכתב בפועל. רשומות ישנות מראות כי אריסטו יצר מאות עבודות. תרומתו הניחה את היסודות לתחומים כמו מטאפיזיקה, אתיקה, מתמטיקה ומדעי הטבע, בין היתר. הכתבים שתכנן לשתף עם הציבור היו ידועים ומוערכים בתקופות הקדומות בשל הידע היוצא דופן שהכילו. למרבה הצער, רובם נעלמו וקיימים כיום רק בציטוטים שהועתקו על ידי כותבים מאוחרים יותר. הכתבים שיש בידינו היום הם בעיקר הערות מחקר ומסמכים מפורטים שנועדו לסטודנטים שלו בליציאום. חשוב לציין, הם לא נועדו לקריאה כללית ולעיתים עמוסים ברעיונות ומאתגרים להבנה. אובדן חלק כה משמעותי מהרעיונות שלו נחשב לאובדן משמעותי של מידע עבור מי שהושפע מהמורשת שלו.
הוא הקים את אחד ממוסדות הלימוד המרכזיים הראשונים באתונה
לאחר שלימד את אלכסנדר, חזר אריסטו לאתונה ובשנת 335 לפני הספירה הקים בית ספר משלו בשם הליציאום. שמו נגזר מהמילה היוונית Lykeion, על שם מקדש אפולו ליקאוס. בעוד שהאקדמיה של אפלטון התמחתה בעיקר במתמטיקה ורעיונות עמוקים, הליציאום של אריסטו הציע דרך למידה רחבה יותר, מעשית ומסודרת. רבים רואים בו כאחד המוסדות הראשונים ללימודים באתונה. במוסד זה, סטודנטים וחוקרים עסקו בפרויקטים מחקריים בתחומים כמו מדעי החיים, אירועים היסטוריים, ממשל, נאומים ציבוריים ופיזיקה.
כתביו הובילו לשיתוף רעיונות עם העולם המוסלמי
בעוד שכתביו של אריסטו אבדו בעיקר במערב אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית, הם נשמרו, נקראו ונדונו על ידי מלומדים מביזנטיון ואזורים מוסלמיים. בתקופת הזהב המוסלמית (מהמאה השמינית עד המאה ה-13), הוגים ערבים כמו אל-כינדי, אל-פאראבי, אבן סינא ואבן רושד תרגמו את רעיונותיו של אריסטו על חשיבה, אמת עמוקה וטבע לשפתם והוסיפו להם הערות. דרך העתקים בערבית ודיונים עליהם, כתביו של אריסטו חזרו למערב אירופה במאות ה-12 וה-13. גילוי מחודש זה עורר שינוי משמעותי בחינוך בימי הביניים.
