מוחמד אשרף גאני אחמדזאי, נשיא אפגניסטן בעבר, היה דמות שנויה במחלוקת אך משמעותית בהיסטוריה המודרנית של ארצו. מאקדמאי ובנקאי בינלאומי לנשיא ששאף להפוך את אפגניסטן למדינה מודרנית וטכנוקרטית, חרף כשלונו מסעו הפוליטי מלווה בניסיונות רפורמה, מאבקי כוח פנימיים ואתגרים קשים מול הטליבאן והקהילה הבינלאומית. סיפורו מציג תמונה מורכבת של מנהיגות במדינה סוערת, שבה אידיאלים מתנגשים עם מציאות קשה.
בקצרה
מוחמד אשרף גאני אחמדזאי הוא פוליטיקאי וכלכלן אפגני לשעבר שכיהן כנשיא אפגניסטן מספטמבר 2014 ועד אוגוסט 2021, כאשר ממשלתו הופלה בכוח על ידי הטליבאן.
לאחר השכלה יסודית באפגניסטן, בילה את רוב זמנו מחוץ למדינה ולמד בעיקר בלבנון ובארצות הברית. לאחר שקיבל את הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה תרבותית מאוניברסיטת קולומביה ב-1983, לימד במוסדות שונים והיה פרופסור חבר לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. במשך רוב שנות התשעים עבד בבנק העולמי. בדצמבר 2001, חזר לאפגניסטן לאחר קריסת ממשלת הטליבאן. לאחר מכן כיהן כשר האוצר בקבינט של חאמיד כרזאי. הוא התפטר בדצמבר 2004 כדי להיות דיקן אוניברסיטת קאבול. בשנת 2009 התמודד גאני בבחירות לנשיאות אפגניסטן 2009 אך הגיע למקום הרביעי.
ב-2014 הפך גאני לנשיא לאחר שניצח בבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות אפגניסטן 2014. הבחירות היו כה שנויות במחלוקת עד שארצות הברית תיווכה במו"מ בין גאני ליריבו עבדאללה עבדאללה. גאני הפך לנשיא ועבדאללה לסגנו, כאשר הכוח חולק שווה בשווה (50-50). ב-18 בפברואר 2020 נבחר גאני מחדש לאחר תוצאה מעוכבת מבחירות 2019 לנשיאות. הוא הושבע לתפקידו ב-9 במרץ 2020. כנשיא, גאני נודע בנאומיו הנמרצים. הוא שאף להפוך את אפגניסטן למדינה טכנוקרטית, מה שזיכה אותו בתמיכת הצעירים. הרכב הממשלות שלו היה צעיר יחסית ומשכיל. גאני עשה מאמצים כבירים להשכין שלום עם הטליבאן ולשפר את היחסים עם פקיסטן. עם זאת, רבות מהבטחותיו, כגון המאבק בשחיתות והפיכת המדינה למרכז סחר בין מרכז ודרום אסיה, לא מומשו. מעמדו נחלש גם עקב יריבויות פוליטיות, ניסיונו להפחית את כוחם של אנשי צבא לשעבר, ומערכת יחסים מתוחה עם ארצות הברית בנוגע למלחמה. הוא גם ספג ביקורת על היותו מרוחק וקצר רוח.
ב-15 באוגוסט 2021, כהונתו הסתיימה בפתאומיות, כאשר הטליבאן השתלט על קאבול. גאני וצוותו נמלטו מאפגניסטן ומצאו מקלט באיחוד האמירויות הערביות. מאוחר יותר הצהיר כי עזב כדי למנוע אלימות נוספת וכי הישארות ומוות לא היו משיגים דבר מלבד הוספת טרגדיה נוספת להיסטוריה של אפגניסטן. עם זאת, הוא גם ספג גינוי מכל רחבי הקשת הפוליטית על נטישת אפגניסטן לטליבאן והואשם בשחיתות במהלך שלטונו.
הנשיא הדמוקרטי האחרון
גאני נולד ב-19 במאי 1949 במחוז לוגר בממלכת אפגניסטן לשאה פסאנד, פקיד, ולקאובאבה לודין, שהגיעה מקנדהאר. הוא משתייך לשבט אחמדזאי הפשטוני. את השכלתו היסודית רכש גאני ברובה באפגניסטן. הוא למד בבית ספר תיכון בקאבול. אך במהלך שנת הלימודים 1966–1967, למד גאני כסטודנט זר בבית הספר התיכון לייק אוסווגו (LOHS) בלייק אוסווגו, במדינת אורגון שבארצות הברית, תחת השם אשרף אחמד. בתקופה שבה כיהן במועצת התלמידים.
ב-1973 קיבל תואר ראשון בלימודי מדע המדינה מהאוניברסיטה האמריקאית בביירות בלבנון. שם פגש את אשתו לעתיד, רולה סעדה, שנולדה למשפחה נוצרית לבנונית. לאשרף ורולה גאני שני ילדים, בת, מרים, אמנית חזותית המתגוררת בברוקלין, ובן, טארק, שהיה יועץ לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ למועמד לנשיאות ב-2020, פיט בוטיג'ג'. שניהם נולדו בארצות הברית ונושאים אזרחות ודרכונים אמריקאיים. בצעד יוצא דופן עבור פוליטיקאי באפגניסטן, גאני הודה פומבית לאשתו בטקס השבעתו לנשיאות ב-2014, והכיר בה בשם אפגני, ביבי גול. "אני רוצה להודות לשותפתי, ביבי גול, על תמיכתה בי ובאפגניסטן", אמר. "היא תמיד תמכה בנשים אפגניות ואני מקווה שהיא תמשיך לעשות זאת."
מ-1973 עד 1977 כיהן גאני בסגל אוניברסיטת קאבול ובאוניברסיטת אורהוס בדנמרק ב-1977. ב-1977 קיבל תואר שני באנתרופולוגיה תרבותית מאוניברסיטת קולומביה במלגה ממשלתית.
בעוד שגאני התכוון במקור להישאר שנתיים, פרוץ מהפכת סאור ב-1978 הוביל לכליאת חלק גדול מבני משפחתו. הוא נשאר בקולומביה וקיבל דוקטורט באנתרופולוגיה תרבותית ב-1983. עבודת הדוקטורט שלו היתה על 'ייצור ושליטה: אפגניסטן, 1747–1901'. בין מנחי עבודת הדוקטורט שלו היו קונרד מ. ארנסברג, ריצ'רד בולייט, מורטון פריד ורוברט פ. מרפי.
לפני החזרה לאפגניסטן
ב-1983, לאחר קבלת הדוקטורט, לימד לזמן קצר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ולאחר מכן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס כפרופסור חבר מ-1983 עד 1991. המחקר האקדמי שלו עסק בבניית מדינה וטרנספורמציה חברתית. ב-1985 השלים שנת מחקר שטח שבחנה מדרסות פקיסטניות כחוקר פולברייט. ב-1991 הפך גאני לאנתרופולוג הראשי בבנק העולמי ובמהלך תקופה זו, הוא בילה חמש שנים בסין, הודו ורוסיה בפרויקטים שונים. לאחר אמצע שנות התשעים, הוא עבר לעבוד על המדיניות החברתית של הבנק, סקירת אסטרטגיות ותכנון תוכניות רפורמה. במהלך עבודתו בבנק, הוא השתתף בתוכניות הכשרת מנהיגות של הרווארד-INSEAD ושל הבנק העולמי בבית הספר ללימודים מתקדמים בסטנפורד.
חזרה לאפגניסטן
בדצמבר 2001 חזר לבסוף לאפגניסטן לאחר 24 שנות היעדרות. לאחר הדחת משטר הטליבאן באותה שנה, הפך גאני לדמות מפתח בממשל האפגני הזמני, שנמשך מדצמבר 2001 עד יולי 2002. הוא עזב את עבודתו בבנק העולמי והצטרף לאו"ם כיועץ מיוחד לשגריר לח'דר ברהימי, השליח המיוחד של מזכ״ל האומות המאוחדות לאפגניסטן. בתפקיד זה עבד על תכנון ויישום הסכם בון, שתיאר את ממשלת אפגניסטן שלאחר הטליבאן. במהלך תקופה זו עבד גם בהתנדבות כיועץ ראשי לנשיא הזמני דאז חאמיד כרזאי. הוא אישר את החוקה ועבד על הכנת הרכב האסיפה הגדולה שבסופו של דבר בחר בכרזאי ךנשיא.
ב-2 ביוני 2002 מונה גאני לשר האוצר בממשלת המעבר האפגנית החדשה תחת הנשיא כרזאי. ממשלה זו נמשכה עד 2004, אז נועדה להיות מוחלפת על ידי "ממשלה ייצוגית מלאה". הוא ביצע רפורמות נרחבות, כולל הנפקת מטבע חדש, מחשוב פעולות האוצר, הקמת חשבון אוצר יחיד, אימוץ מדיניות של תקציבים מאוזנים ושימוש בתקציבים כמכשיר המדיניות המרכזי, ריכוז גביית ההכנסות, רפורמה במכסים ושיפוץ המכס. הוא הנהיג דיווח שוטף לקבינט, לציבור ולבעלי עניין בינלאומיים ככלי לשקיפות ואחריות, ודרש מהתורמים למקד את התערבותם בשלושה מגזרים, שיפור האחריות מול מקביליהם הממשלתיים והכנת אסטרטגיית פיתוח שהטילה על האפגנים יותר אחריות על הפיתוח העתידי שלהם. הוא סייע בתכנית הסולידריות הלאומית, שכיסתה 13,000 מתוך 20,000 הכפרים המשוערים במדינה.
לאחר שכרזאי נבחר באוקטובר 2004, גאני סירב להצטרף לקבינט שלו ובמקום זאת ביקש להתמנות ליו״ר אוניברסיטת קאבול. גאני כיהן בתפקיד מ-22 בדצמבר 2004 עד 21 בדצמבר 2008. הוא התמקד בבנייה מחדש של האוניברסיטה ומשאביה לאחר שנים של סכסוך והזנחה תחת ממשלת הטליבאן. בינואר 2005, גאני ייסד יחד עם קלייר לוקהארט את המכון לאפקטיביות המדינה, שבו כיהן כיושב ראש. המכון התמקד בתפקיד המדינה והשקיפות בממשל. עבודת הארגון נדונה באו"ם ובבנק העולמי בספטמבר 2005. עם לוקהארט, הוא פרסם מאוחר יותר את הספר ״תיקון מדינות כושלות: מסגרת לבנייה מחדש של עולם שבור״ ב-2008.
ב-7 במאי 2009 נרשם אשרף גאני כמועמד בבחירות לנשיאות אפגניסטן. הקמפיין של גאני הדגיש את חשיבות המנהל הייצוגי, ממשל תקין, כלכלה דינמית והזדמנויות תעסוקה לעם האפגני. בניגוד למועמדים מרכזיים אחרים, גאני ביקש מהפזורה האפגנית לתמוך בקמפיין שלו ולספק תמיכה כספית. הוא מינה את מוחמד איוּב רפיקי לשמש כסגנו ושכר את האסטרטג הראשי של קמפיין קלינטון, ג'יימס קארוויל, כיועץ קמפיין. תוצאות ראשוניות הציבו את גאני במקום הרביעי מתוך 38 מועמדים, והוא השיג כ-3% מהקולות.
מ-2010 ועד 1 באוקטובר 2013, כיהן כיושב ראש הוועדה לתיאום המעבר האפגני (TCC), שהייתה אחראית על העברת הכוח מכוחות ISAF/נאט"ו לכוחות הביטחון האפגניים. הוא נסע רבות ברחבי אפגניסטן במהלך תקופה זו. ב-28 בינואר 2010 השתתף גאני בוועידה הבינלאומית על אפגניסטן בלונדון, והתחייב לתמוך בבניית המדינה מחדש. גאני הציג את רעיונותיו לכרזאי כדוגמה לחשיבות שיתוף הפעולה בין האפגנים ועם הקהילה הבינלאומית, ותמך באסטרטגיית הפיוס של כרזאי. גאני אמר כי שמיעת נאום ההשבעה השני של כרזאי בנובמבר 2009 והתחייבויותיו להילחם בשחיתות, לקדם פיוס ולהחליף כוחות ביטחון בינלאומיים שכנעו אותו לסייע. אבל לבסוף, גאני התפטר מתפקידו ב-1 באוקטובר 2013 כדי להתמודד לנשיאות ב-2014.
לאחר שהכריז על מועמדותו לבחירות 2014, גאני בחר בגנרל עבדול רשיד דוסתום, פוליטיקאי אוזבקי בולט ואיש צבא לשעבר בממשלתו של כרזאי, ובסרוואר דאניש, אתני הזארי ששימש כשר המשפטים בקבינט של כרזאי, כסגניו המועמדים לנשיאות. לאחר שאף אחד מהמועמדים לא הצליח לזכות ביותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון של הבחירות, גאני ועבדאללה עבדאללה, שני המועמדים המובילים מהסיבוב הראשון, התמודדו בסיבוב שני, שנערך ב-14 ביוני 2014.
תוצאות ראשוניות מהסיבוב השני הציגו את גאני כמועמד המועדף באופן מכריע לזכות בבחירות. אולם, טענות על הונאת בחירות הביאו למבוי סתום, יחד עם איומי אלימות והקמת ממשלה מקבילה על ידי מחנה יריבו, עבדאללה עבדאללה. ב-7 באוגוסט 2014 טס מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לקאבול כדי לתווך בעסקה שתיארה ביקורת מקיפה של כמעט 8 מיליון קולות והקמת ממשלת אחדות לאומית עם תפקיד חדש למנכ"ל שיבצע תפקידים משמעותיים בממשל הנשיא. לאחר תהליך ביקורת בן שלושה חודשים, שפוקח על ידי האו"ם בתמיכה כספית אמריקאית, הכריזה ועדת הבחירות העצמאית על גאני כנשיא לאחר שגאני הסכים לאחדות לאומית. בתחילה, ועדת הבחירות אמרה כי לא תכריז רשמית על תוצאות ספציפיות. מאוחר יותר היא פרסמה הצהרה שבה נאמר שגאני הצליח להשיג 55.4% ועבדאללה עבדאללה השיג 43.5% מהקולות, אם כי היא סירבה לפרסם את תוצאות ההצבעה האישיות. בספטמבר 2019, פיצוץ ליד עצרת בחירות שבה השתתף הנשיא אשרף גאני הרג 24 בני אדם ופצע 31, אך גאני לא נפגע.
גאני חתם על חוק בספטמבר 2020 המחייב הוספת שמות האמהות לתעודות הזהות של הילדים, בנוסף לשמות האבות, שנתפס כניצחון עבור פעילי זכויות נשים באפגניסטן. בגיל 65, גאני הפך לשליט האפגני המושבע המבוגר ביותר מאז הקמת אימפריית דוראני ב-1747. בבחירתו מחדש ב-2019, בגיל 70, הוא עקף את מוחמד דאוד ח'אן והפך לנשיא המכהן המבוגר ביותר.
כלכלה וסחר
במהלך כהונתו, גאני חיזק את הקשרים עם מדינות מרכז אסיה כמו אוזבקיסטן, שעמה ערך עסקאות להגברת הסחר ההדדי. נתיבי סחר חדשים הושקו גם באזור הרחב יותר. נמל צ'בהאר באיראן מאפשר הגברת הסחר עם הודו תוך הימנעות משטח פקיסטן. תוכניות לקו רכבת מח'אף, איראן להראת, אפגניסטן יצאו לדרך ב-2018, כאשר הרכבת הושלמה ב-2020. ב-2017 הוארך קו רכבת מטורקמניסטן לאקינה שבאפגניסטן, מבשר מסדרון התחבורה "לפיס לזולי" שעליו חתם גאני באותה שנה ואשר נועד לקשר את אפגניסטן לקווקז והים השחור. פרויקטים אזוריים נוספים כללו את קו הולכת החשמל CASA-1000 ממרכז אסיה, וצינור הגז TAPI, שתוכננו להסתיים עד 2018 ו-2019 בהתאמה. בינואר 2018, בטקס חנוכת מפעל התכת ברזל "חאן סטיל" בקאבול, אמר גאני כי הוא שואף שאפגניסטן תהפוך ליצואנית פלדה.
ב-2015, סקר שנערך על ידי ערוץ החדשות האפגני TOLO News הראה כי הפופולריות של אשרף גאני באפגניסטן ירדה באופן דרמטי, כאשר רק 27.5% מהמשיבים טענו שהיו מרוצים ממנהיגותו.
יחסים עם פקיסטן והודו
מאז בחירתו, גאני רצה לשפר את היחסים עם פקיסטן, שבתורה יכולה לסלול את הדרך לשיחות שלום עם הטליבאן. הוא סירב להכיר בגבול עם פקיסטן, המכונה קו דוראנד, שפקיסטן רואה בו נושא קיומי. הוא ערך את ביקורו הראשון בפקיסטן ב-14 בנובמבר 2014 ונפגש עם ראש הממשלה נוואז שריף. עם זאת, לאחר פיגועי טרור רבים באפגניסטן, שהאשמה בהם בוטלה על פקיסטן, וכישלון שיחות השלום עם הטליבאן, גאני התרחק מפקיסטן. הוא טען כי פקיסטן פתחה ב"מלחמת תוקפנות בלתי מוכרזת" נגד אפגניסטן. בעקבות שתי התקפות קטלניות של הטליבאן/חקאני בקאבול בינואר 2018, גאני כינה את פקיסטן "מרכז הטליבאן". בסוכנויות הידיעות האפגניות טענו כי אשרף גאני סירב לענות לשיחה מראש ממשלת פקיסטן, ובמקום זאת שלח משלחת של המינהל לביטחון לאומי כדי למסור ראיות לכך שהמחבלים נתמכו על ידי פקיסטן. עם זאת, השליח האפגני עומר זחילואל דחה דיווחים כאלה לגבי סירובו של גאני לשיחת הטלפון עם ראש ממשלת פקיסטן. הוא הצהיר שלא התקיימה שיחת טלפון בין שני המנהיגים וכי דיווחים כאלה חסרי בסיס. בכנס ביולי 2021 בטשקנט, האשים גאני את פקיסטן בליבוי אלימות באפגניסטן באמצעות הטליבאן; פקיסטן, מצידה, האשימה את אפגניסטן בסיוע לקבוצות מורדים בתוך פקיסטן (התחריק-י-טליבאן וצבא השחרור של בלוצ'יסטן).
אחת המטרות העיקריות של גאני הייתה לשפר את הקשרים בדרום אסיה כדי לשנות את כלכלת האזור. בביקורו הרשמי הראשון בהודו הוא חזה "ארוחת בוקר בדלהי, ארוחת צהריים בפשאוור, וארוחת ערב בקאבול, זה העולם שאליו אנו שואפים!" הוא הביע את הרעיון שאפגניסטן יציבה יכולה לשמש כגשר בין מרכז, דרום ומערב אסיה, בהתחשב במיקומה המרכזי של המדינה. לגאני היו קשרים חזקים עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. לאחר בריחתו של גאני מאפגניסטן, מודי דיבר על ידידותו עמו ברשת NPR.
יחסים עם הטליבאן
בראיון ל-Vice News, אמר גאני כי "לבו נשבר על [ה]טליבאן". הוא הצהיר עוד כי "אנשי טליבאן הם אפגנים והוא נשיא כל האפגנים". אשרף גאני אמר גם שהוא מוכן להציע דרכונים אפגניים לטליבאן ולהכיר בהם כקבוצה פוליטית לגיטימית באפגניסטן, כניסיון להגיע להסכם שלום עמם. במרץ 2021, בניסיון לקדם שיחות שלום, הביע גאני את כוונותיו לשכנע את הטליבאן לקיים בחירות חדשות ולאפשר הקמת ממשלה חדשה באמצעות תהליך דמוקרטי.
גאני האשים את הטליבאן בפיגוע בבית הספר בקאבול ב-2021, אך דובר הטליבאן זאביוללה מוג'אהיד הכחיש מעורבות במתקפה, בהודעה שפורסמה לתקשורת. רבים מתושבי קאבול הטילו את האחריות למתקפה על גאני וקראו קריאות נגד הממשלה וכוחות הביטחון האפגניים.
ב-2 באוגוסט 2021, האשים גאני את נסיגת הכוחות האמריקאים הפתאומית מאפגניסטן בהתקדמות הטליבאן ואמר כי הטליבאן הסלים את המתקפות נגד נשים, דבר שהטליבאן הכחיש. ב-11 באוגוסט 2021, פנה גאני למנהיגים מקומיים ולמיליציות פרטיות להילחם בטליבאן וכן קרא להתקוממות עממית נגד הטליבאן. באותו יום, ראש ממשלת פקיסטן אימראן ח'אן דיווח כי הטליבאן לא ינהל משא ומתן או שיחות שלום עם הממשלה כל עוד גאני הנשיא.
הבריחה מאפגניסטן
הטליבאן השתלט על אפגניסטן ב-15 באוגוסט וגאני הודח. באותו יום, עזב גאני את אפגניסטן עם אשתו ושני עוזרים קרובים לאוזבקיסטן כשהטליבאן כבש את קאבול. הארג, ארמון הנשיאות, נכבש כמה שעות לאחר מכן על ידי אנשי הטליבאן. גורמים אפגניים הצהירו כי גאני עזב את ארמון הנשיאות ביום ראשון בבוקר כדי להגיע לשגרירות האמריקאית. שר בכיר בקבינט טען כי גאני נמלט לטג'יקיסטן, אולם לאחר מכן נטען כי נחת בטשקנט, בירת אוזבקיסטן.
מאוחר יותר באותו יום, כתב גאני בפייסבוק שלו כי חשב שעדיף לו לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים וקרא לטליבאן להגן על אזרחים ואמר כי הטליבאן עומד כעת בפני "מבחן היסטורי". ב-18 באוגוסט 2021, באיחוד האמירויות הערביות הודו כי גאני ומשפחתו נמצאים במדינה "משיקולים הומניטריים".
ב-17 באוגוסט הודיע הטליבאן כי הוא פועל באופן פעיל להקמת ממשלה חדשה. באותו יום, סגן הנשיא הראשון אמרוללה סאלח טען כי הוא הנשיא בפועל, בטענה שאם הנשיא נעדר, בורח, מתפטר או מת, סגן הנשיא הראשון הופך לנשיא בפועל. בנאום מוקלט מה-18 באוגוסט מאיחוד האמירויות הערביות, אמר גאני כי נמלט כדי להימנע מתלייה ונשבע לחזור בסופו של דבר לאפגניסטן.
רבים טענו כי גאני נמלט עם מזוודות של כסף מהמדינה, אך בכיר לשעבר הצהיר כי גאני דווקא עזב בחיפזון. "הוא נסע לטרמז שבאוזבקיסטן, שם בילה לילה אחד ואז משם לאיחוד האמירויות הערביות. לא היה איתו כסף. פשוט היו לו הבגדים שלבש."
ב-8 בספטמבר 2021 פרסם גאני סרטון שבו התנצל בפני העם האפגני וחזר על כך שעזב כדי למנוע "קרבות רחוב עקובים מדם". הוא גם הכחיש בתוקף גניבת כסף מהמדינה כשנמלט ואמר כי "עזיבת קאבול הייתה ההחלטה הקשה ביותר בחיי, אך האמנתי שזו הדרך היחידה לשמור על שקט הנשק ולהציל את קאבול ואת 6 מיליון אזרחיה."
האו"ם הסיר את שמו של גאני מרשימת ראשי המדינות ב-15 בפברואר 2022. במאי 2022 פרסם המפקח הכללי המיוחד לשיקום אפגניסטן (SIGAR) דו"ח על קריסת הצבא הלאומי האפגני (ANA) והממשלה האפגנית. ה-SIGAR תיאר את גאני כ"נשיא פרנואידי… שפחד מבני ארצו" וכי פיטוריו הרבים של גאני של גנרלים צבאיים בכירים "חתרו תחת המורל" של הצבא הלאומי. דו"ח ה-SIGAR גם דיווח שגאני חשש שארצות הברית "מתכננת הפיכה" נגדו. ה-SIGAR פרסם דו"ח ב-9 באוגוסט 2022 על חקירת בריחתו של גאני מקאבול. הדו"ח לא הצליח לאשש טענות שהוא נמלט עם שקיות של מיליוני דולרים, אך הוסיף כי "לא סביר שזה נכון" שהוא ועוזריו "הצליחו לארוז עשרות מיליוני מזומנים", תוך ציון קשיים לוגיסטיים. ביום השנה לעזיבתו, גאני דחה שוב את הדיווח על מיליוני המזומנים שהטיס עמו, תוך ציטוט דו"ח SIGAR מיוני 2022 שמצא כי הסכום השמועתי היה קשה להסתרה: "הוא יהיה מעט גדול יותר מספה תלת-מושבית אמריקאית סטנדרטית. גוש זה היה שוקל כמעט שני טון. למסוקי הMi-17 שבהם טסה הקבוצה אין תאי מטען נפרדים. לכן, כל המטען היה נראה בתא הנוסעים ליד הנוסעים.".
"הסיבה שעזבתי הייתה שלא רציתי לתת לטליבאן ולתומכיהם את העונג להשפיל שוב נשיא אפגני ולגרום לו לחתום על לגיטימיות הממשלה… מעולם לא פחדתי. ראיתם שוב ושוב רקטות נוחתות סביבי ולא זזתי. וזו הייתה החלטה של שבריר שנייה כי הם נכנסו לקאבול ושגרירות ארצות הברית כבר פונתה."
אשרף גאני, 15 באוגוסט 2022
כהונתו של אשרף גאני, שעמדה בסימן שאיפה לרפורמות ולפיוס, הסתיימה באופן דרמטי עם השתלטות הטליבאן באוגוסט 2021 ובריחתו מהמדינה. מסעו ממדען וכלכלן לנשיא אפגניסטן ממחיש את הקשיים שבניהול מדינה עם מורשת שבטית, לחצים אזוריים ופוליטיקה בינלאומית מורכבת. אשרף גאני נותר דמות שמעוררת דיון על גבולות המנהיגות, האחריות והקושי לשלב חזון מודרני במדינה הנאבקת על עתידה.
