הרצח בסרייבו: הניצוץ שהצית את המלחמה הגדולה

אוי, הבלקן! תמיד מקום עם פוטנציאל דרמטי, נכון? ובכן, בקיץ 1914, הדרמה הגיעה לשיאה – ועוד איזו דרמה. מי היה מאמין שביקור תמים של יורש עצר באזור נפיץ יהפוך למגה-אירוע שיצית את האש שתכלה את אירופה כולה? זה קצת כמו להביא זיקוק לחדר מלא אבק שריפה ולצפות לטוב… רק שזה היה סרייבו, ולא מסיבת יום הולדת. מוכנים לצלול לרגע שבו ההיסטוריה לקחה פנייה חדה?

רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד (1863-1914), יורש העצר של כס הבסבורג ששלט באימפריה האוסטרו-הונגרית, בבלקן בקיץ 1914, הניע שרשרת אירועים שהובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). במשך למעלה מעשור לפני כן, ממשלות אימפריאליסטיות, מרוץ חימוש עז, לאומיות גואה והתחייבויות במסגרת רשת סבוכה של בריתות בינלאומיות יצרו אווירה שבה המלחמה כבר "הייתה באוויר". כאשר פרנץ פרדיננד נורה בסרייבו ב-28 ביוני 1914 על ידי הלאומן הסרבי, גברילו פרינציפ, השילוב של שאיפות אישיות והתחייבויות של מערכת הבריתות שלפני המלחמה הביא לכך שכל המעצמות האירופיות הכריזו מלחמה זו על זו עד חודש אוגוסט של אותה שנה.

הברית המשולשת של גרמניה, אוסטריה-הונגריה ואיטליה נוצרה ב-1882, והיא ניצבה מול ההסכמה המשולשת (המכונה גם "בעלות הברית") של בריטניה הגדולה, צרפת ורוסיה, שנוצרה ב-1907. מערכת הבריתות כבר עמדה במבחן בשני משברי מרוקו של 1905–1906 ו-1911, כשגרמניה ניסתה לדחוק את הדומיננטיות הצרפתית במרוקו. למרות שהדיפלומטיה מנעה מלחמה בכל פעם, המתיחות לא נעלמה. מבחן שלישי עמד להגיע בבלקן – מוקד של לאומיות ואזור מפתח למחלוקות אימפריאליות, במיוחד בין אוסטרו-הונגריה לרוסיה.

הקייזר וילהלם השני (1859-1941), שעלה לשלטון כקיסר גרמניה ב-1888, תמך באוסטרו-הונגריה והיה נחוש להרחיב את האימפריה הגרמנית ולהגן על גרמניה מפני צרפת במערב ורוסיה במזרח. מרוץ החימוש האנגלו-גרמני ראה את שתי המדינות משקיעות סכומי עתק בהרחבת ושיפור הציים הימיים שלהן. עם רוסיה ואוסטרו-הונגריה הלהוטות להרחיב את השפעתן בבלקן, כל מה שהיה דרוש כדי להתחיל אפקט דומינו של התחייבויות בריתות הוא תקרית בינלאומית אחת והיא הגיעה בסרייבו.

משבר הבלקן: רקע למלחמת דמים

הבלקן, נקודת מפגש גיאוגרפית של אימפריות, היה מזה עשורים רבים שטח של סכסוכים טריטוריאליים. רוסיה, אוסטרו-הונגריה והאימפריה העות'מאנית המתפוררת התחרו על שליטה באזורים מסוימים. ב-1908, אוסטרו-הונגריה סיפחה את בוסניה-הרצגובינה. סרביה, מדינה עם צבא של 200,000 איש, שרצתה ליצור קואליציה של מדינות סלאביות, ראתה בצעד זה איום ישיר. היא הייתה פרו-רוסית ונגד התערבות עות'מאנית ואוסטרו-הונגרית.

ליגת הבלקן, שנתמכה על ידי רוסיה וכללה את סרביה, בולגריה, מונטנגרו ויוון, גירשה בהצלחה את הטורקים מהאזור במלחמת הבלקן הראשונה (1912). עם זאת, חוזה לונדון מ-1913 מנע מסרביה את הגישה לים האדריאטי שכה ייחלה לה. מלחמת הבלקן השנייה פרצה ב-1913 לאחר שסרביה ושאר בעלות בריתה לשעבר נלחמו בבולגריה. כך סרביה הכפילה את שטחה, אך עדיין לא השיגה את נמל הים האדריאטי הנכסף. אוסטרו-הונגריה, בהתחשב במצבה הצבאי הלא-מזהיר, הייתה תלויה בגרמניה כדי לשמור על הסטטוס קוו מול האיום הסרבי הגובר.

סרייבו: יוני 1914

הארכידוכס פרנץ פרדיננד, בתפקידו כמפקח הכללי של הצבא האוסטרו-הונגרי, החליט לסייר בבוסניה ב-28 ביוני, יום משמעותי לסרבים (יום תבוסתם בקרב קוסובו ב-1389). ממשלת בוסניה המקומית הזהירה אותו שהביקור מתוזמן בצורה גרועה ואף רמזה שהוא עלול להיות מסוכן. סרייבו, בירת בוסניה, הייתה כור היתוך של לאומיות מקומית. קבוצה לאומנית סרבית, "היד השחורה" (או בשמם האמיתי "איחוד או מוות"), שרצתה לאחד את הסרבים בבוסניה עם סרביה עצמה, ארגנה קבוצה של שבעה סטודנטים קיצוניים שיבצעו את ההתנקשות.

בבוקר יום ראשון, 28 ביוני, הארכידוכס ואשתו, הדוכסית סופי הוטק, נסעו במכונית פתוחה. אחד המתנקשים, נדלקו צ'אברינוביץ', זרק פצצה שהחטיאה והתפוצצה מתחת למכונית מאחור. הטור המשיך, אך לאחר קבלת פנים בבית העירייה, פרנץ פרדיננד החליט באופן בלתי מחושב לחזור לרחובות סרייבו כדי לבקר את נפגעי הפיצוץ. כשהמכונית שלו האטה כדי לבצע פניית פרסה עקב טעות בכניסה לנתיב, גברילו פרינציפ, לאומן סרבי צעיר שהחטיא את מטרתו בבוקר, יצא מהקהל וירה למוות הן בארכידוכס והן באשתו.

התברר כי משמרות גבול סרביים סייעו למתנקשים לחצות את הגבול, מה שהצביע על מעורבות סרבית רשמית כלשהי. הקיסר פרנץ יוזף הראשון זעם והטיל את האשמה על ממשלת סרביה. הוא השיג את תמיכתה הבלתי מסויגת של גרמניה במה שנודע כ"צ'ק פתוח" ב-6 ביולי, למרות האיום הברור שרוסיה תתערב. היחסים הבינלאומיים הידרדרו במהלך "משבר יולי" 1914. רוסיה הייתה נחושה להגן על סרביה. ב-23 ביולי, אוסטרו-הונגריה הציבה אולטימטום לממשלת סרביה ודרשה את דיכוי התנועות הלאומניות בשטחה. סרביה הסכימה למשא ומתן, אך אוסטרו-הונגריה התעקשה על קבלה מיידית של כל הדרישות. ב-28 ביולי, אוסטריה-הונגריה הכריזה מלחמה על סרביה והחלה להפגיז את בלגרד. רוסיה איימה להתערב וגרמניה איימה לגייס את צבאה בתגובה. ב-30 ביולי גייס הצאר הרוסי, ניקולאי השני, את צבאו. ב-1 באוגוסט 1914, גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה.

דלתא של טירוף

הגנרלים הגרמנים, שרצו להימנע ממלחמה בשתי חזיתות, הפעילו את תוכנית שליפן משנת 1905, שנועדה להכריע במהירות את צרפת על ידי מעבר דרך בלגיה הנייטרלית. ב-3 באוגוסט צעדו כוחות גרמנים בבלגיה וגרמניה הכריזה רשמית מלחמה על צרפת. ב-4 באוגוסט הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה, בהתאם להתחייבויותיה להגן על הנייטרליות של בלגיה ולתמוך בצרפת. ב-6 באוגוסט הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על רוסיה וסרביה הכריזה מלחמה על גרמניה. עד 12 באוגוסט, כל המעצמות הגדולות היו במצב מלחמה פעיל. העולם עמד לחוות סכסוך שטרם נראה כמותו.

הרצח הדרמטי של פרנץ פרדיננד לא היה רק רצח, אלא הנפץ שהפעיל מנגנון גלובלי משומן היטב, מורכב מלאומיות, אימפריאליזם, מרוץ חימוש ומערכת בריתות מסוכנת. זה הוכיח עד כמה גורלו של העולם יכול להיות תלוי בהחלטות אנושיות גרועות, בהיעדר תקשורת ובהצטברות של מתחים היסטוריים. המלחמה, שהתחילה כרצון "להעניש את הסרבים", הפכה לאירוע מכונן שעיצב מחדש את המפה הפוליטית של אירופה והביא לסיומן של אימפריות, כולל האימפריה האוסטרו-הונגרית שהכל התחיל בגללה.

מלחמת העולם הראשונה לא היתה אירוע היסטורי בודד, אלא קצה הקרחון של סיפורים, אירועים ודמויות מרתקות שהובילו לפריצת מה שכונתה אז ״המלחמה הגדולה״. רוצים לדעת איך תוכנית שליפן נכשלה? ומה בדיוק קרה בבלקן לאחר המלחמה? אל תחמיצו את הסיפורים! הישארו באתר כדי לצלול עמוק יותר לפרטי הארועים, קראו על מלחמת העולם הראשונה, בחנו את הדמויות ההיסטוריות וגלו איך אירוע קטן שינה את פני ההיסטוריה לנצח.