אווטאר: ממיתוס לקולנוע

סדרת סרטי 'אווטאר' של ג'יימס קמרון זוכה לשבחים רבים על השגת מהפכה קולנועית דיגיטלית באמצעות טכנולוגיה חזותית מרהיבה, עם שימוש בלכידת תנועה ומצלמות וירטואליות שנועדו להפוך עולם מומצא למוחשי מאי פעם.

הסיבה שבגללה מבקרים מסוימים חשים יראת כבוד כלפי הסרטים, היא מפני שהסרט הראשון משנת 2009 הפיח חיים בסיפור שחרוט זה מכבר בתת-מודע של האנושות, וזאת על ידי רתימת טכנולוגיה מתקדמת ביותר. אתם תוהים איך סיפור מומצא הוא למעשה סיפור בן אלפי שנים? ובכן,  בסרט 'אווטאר', מיתולוגיות שונות ממדינות שונות – כולל המיתולוגיה השומרית מסביבות שנת 5,000 לפני הספירה, המיתולוגיה היוונית והרומית, והמיתולוגיה ההודית – שולבו יחד, כדי להציג לראווה את הדמיון חסר הגבולות של תרבויות שונות.

הסוד של אווטאר

כששאלו את ג'יימס קמרון 'מהו אווטאר?' הוא אמר, "אווטאר הוא התגלמות של אל הינדי בצורה פיזית." הוא הוסיף: "בסרט, אינטליגנציה אנושית מוזרקת לתוך גוף מרוחק באמצעות טכנולוגיה עתידית." אבל המילה "אווטאר" מקורה במונח הסנסקריט "אוואטארה" (Avataara), שפירושו באנגלית 'התגלמות' (Incarnation) או 'התגשמות' (Embodiment). המונח נגזר מהמילים בסנסקריט "אווה" (Ava) שמשמעותה "למטה", ו"טר" (Terr) שמשמעותה "אדמה" (או ארץ). בהינדואיזם, המונח מתייחס לישות אלוהית המתגשמת על פני כדור הארץ בדמות אדם או חיה.

ישנם כ-330 מיליון אלים להם סוגדים בתת-היבשת ההודית. מביניהם, שלושת האלים המרכזיים בהינדואיזם הם האל הבורא ברהמה, אל המשמר וישנו, והאל ההורס שיווה. האמונה היא שוישנו יורד לעולם כאווטאר עשר פעמים כדי להציל את האנושות ממשבר.

שובם של האלים

כדי למנוע את התפשטות הרעל בעולם האנושי, וישנו, שגופו הפך כחול כתוצאה מבליעת הרעל, רוכב על גארודה – יצור בעל פני נשר וגוף אדם – וממריא לשמיים. בסרט 'אווטאר', בני הנא'בי (Na'vi) בעלי העור הכחול רוכבים על יצורים ענקיים דמויי-ציפור הנקראים "באנשי ההרים" (Mountain banshees) וממריאים לשמיים, באופן המזכיר את גארודה. בממלכת המיתולוגיה העתיקה, האווטארים המדומיינים מחזיקים בטכנולוגיה מתקדמת וממריאים באופן מרהיב אל מעבר לכדור הארץ.

ג'יימס קמרון סיפר כי "חיכיתי 15 שנים שהטכנולוגיה תדביק את החזון שלי ושיהיה סיפור מוכן לפני שהשלמתי את התסריט של 'אווטאר'. כל מה שניתן לדמיין הופך לאפשרי בעידן יוצא דופן זה של פלאים בני-השגה, והחזרה לקלאסיקות הופכת לכוח רב עוצמה."

בתעשיית התרבות, כולל משחקים, אנימציה וסרטים, טכנולוגיית קצה מצטלבת לעיתים קרובות עם הסיפורים האנושיים העתיקים ביותר, כמו המיתולוגיה. בשלב מסוים, הטכנולוגיה הופכת למטרה בפני עצמה ומניעה חדשנות. אבל הסיפורים שמקורם בבני אדם חוזרים חלילה אל בני האדם, ומעניקים משמעות וכיוון לטכנולוגיה. כך, הדימויים על המסך מעצימים את האינטואיציה, בעוד המילים על הנייר מעמיקות את החשיבה. המיזוג של טכנולוגיה ומיתולוגיה, השילוב ההרמוני של תמונות ומילים, הוא ככל הנראה מהות היצירתיות בעידן המודרני.

פנדורה

כשהוא יצא לאקרנים ב-2009, 'אווטאר' הציג בפנינו את עולמה של פנדורה, מקום מיסטי וקדוש, וסמל לחיים עצמם. בסרט הוצגו נושאים של חיבור הדדי, חמדנות ומחירו של אובדן, נושאים שהיו נוכחים בסרטים רבים לפני כן ומאז, וכאלו הפורטים על נימים רגשיים עמוקים אצל מיליוני צופים ברחבי העולם.

בסרט, פנדורה היא עולם בעל חשיבות אקולוגית, חדורה באנרגיה רוחנית אלוהית, המנחה את התושבים החיים בה כחלק מהשלם. פנדגורה נערץ כישות חיים, ארכיטיפ "אמא אדמה", המספקת את צורכיהם של כל אלו המהווים חלק ממנה. הנושא הזה שואב מדינמיקות בעולם האמיתי ומתחברת לסיפורים על עמים ילידים הנאבקים נגד מדכאים קולוניאליים או תאגידיים המבקשים לנצל את אדמותיהם. לרוב היא מסופרת ומסופרת-מחדש באמצעות יצירות קולנועיות, בין אם בתיאור אירועים אמיתיים או, כמו במקרה של 'אווטאר' והירח פנדורה, דרך סיפור בדיוני שנועד לעורר הזדהות.

ההקבלות בין הנושאים ב'אווטאר' לבין העולם האמיתי הן רבות מספור. מההיסטוריה של הקולוניאליזם ומצוקתם של עמים ילידים בכל העולם, ועד לאירועים מודרניים של שבטים באמזונס המתנגדים לכורתי עצים, או ילידים אמריקאים המוחים נגד צינורות נפט הנבנים בשטחם. הסיפור הוא כזה שנכון באופן מטאפורי, ומראה כיצד מניעים אימפריאליסטיים משמידים תרבויות ילידיות וגורמים לנזק אקולוגי.

עניין קדושתו של כוכב הלכת מופיע בלא מעט יצירות והוא נושא פופולרי. כמו אראקיס ב'חולית'. סיפורים כאלה למעשה מביעים תשוקה לטבע ולסביבה, כזו שאינה מפתיעה בהתחשב במקומנו בהיסטוריה האבולוציונית כציידים-לקטים במשך מיליוני שנים, שחיו בהרמוניה עם העולם שסביבם. בכך, הנא'בי מהסרטים מייצגים חלק מעצמנו שהיה קיים לפני אלפי שנים, חלק שקדמת הציוויליזציה הדחיקה. בעשורים האחרונים, הדאגה מההשפעה האקולוגית של המין שלנו על העולם הגבירה את המודעות לנושאים סביבתיים ולצורך להשיב את האיזון על כנו.

תרבות הנא'בי

עבור היצורים התבוניים המכנים את פנדורה ביתם, עולמם הוא יותר מסתם מקום מגורים. הוא האל שלהם, לו הם קוראים אייוואה (Eywa). זהו חלק מהם בנפש, בגוף וברוח. יותר מסתם אל, אייוואה קיימת כהתגלמות של כל החיים המקושרים על פני פנדורה. אייוואה היא החיים והיא מנחה את החיים עצמם. בכך, הנא'בי הם חלק מהמערכת האקולוגית ושואפים לחיות בהרמוניה איתה. ישנה גם תבונה מסוימת המקושרת לאייוואה, שכן היא מסוגלת לתאם את כל היצורים החיים בעולם, ולהשפיע עליהם לפעול יחד כדי להדוף סכנות המאיימות על המערכת האקולוגית כולה.

ובמרכז הסיפור עומדים עצים קדושים, המהווים מוקדים לרוחניות. "עץ הנשמות" הוא אתר קדוש מונומנטלי עבור הנא'בי, המהדהד את רעיון האתרים הקדושים היקרים לליבם של הילידים האמריקאים.

ייצוג ילידי ומוטיב "המושיע הלבן"

בדומה לתיאור הארכאי של ילידים אמריקאים, הנא'בי נלחמים להגן על האל שלהם, הייצוג הממשי של החיים, מפני חמדנותם של כוחות רעבים למשאבים. בהקשר זה, עם זאת, קיימות ביקורות שליליות לצד חיוביות. יש המאשימים את הסרט ״אווטאר״ מ-2009 בהנצחת מוטיב "הפרא האציל" ובהצגת ייצוגים בעייתיים של תמימות בקרב עמים ילידים, לצד האשמה כי הסרט מאמץ את מוטיב "המושיע הלבן". ולמרות שיתכן שיש אמת בדברים אלו, קיים טיעון כי אלמנטים אלו היו הכרחיים כדי לספר את הסיפור. כך או כך, הפרשנויות פתוחות לדיונים נרחבים המייצרים דעות מנוגדות ולעולם לא תושג הסכמה מלאה בנושא.

אין ספק ש'אווטאר' היה הישג בלתי ייאמן עבור כל המעורבים בו, והוא קידם את המסר שלו במיומנות ובמונחים ברורים ובלתי-משתמעים לשני פנים. ככל שהציוויליזציה, ובאופן ספציפי תאגידים, מוכיחים את עצמם יותר ויותר כאיום על הטבע ברחבי העולם, המסר של 'אווטאר' הוא מסר חשוב, המוכיח את עצמו כרלוונטי ובלתי יסולא בפז בייחוד לחברות מודרניות.

חומר מעשיר לצפייה

איך אפשר שלא להמליץ על הנושא שלשמו התכנסנו? ״אווטאר״, ״אווטאר: דרכם של המים״ וגם ״אווטאר: אש ועפר״, הם סדרת הסרטים השאפתנית ביותר בתולדות הקולנוע וגם מהרווחיות אי פעם ולא בכדי. ההשפעות המיתולוגיות והמסר האקולוגי ניכרים היטב בכל פריים.

אווטאר (2009)

עלילת הסרט ״אווטאר״, משנת 2009, מתרחשת בשנת 2154. בני האדם כילו את משאבי כדור הארץ והם כורים מחצב יקר ונדיר בשם "אנאובטניום" בירח מרוחק בשם פנדורה. האוויר בפנדורה רעיל לבני אדם, והמקום מאוכלס על ידי הנא'בי – יצורים דמויי אדם, גבוהים ובעלי עור כחול, החיים בהרמוניה מוחלטת עם הטבע. ג'ייק סאלי, נחת לשעבר המשותק בפלג גופו התחתון, מגיע לפנדורה כדי להחליף את אחיו התאום שנהרג. תפקידו הוא להפעיל "אווטאר", גוף ביולוגי מהונדס גנטית המשלב דנ״א אנושי ושל הנא'בי, הנשלט מרחוק על ידי מוחו של ג'ייק ומאפשר לו ללכת שוב ולנשום את האוויר המקומי. בפועל, המשימה של ג'ייק היא להסתנן לשבט ה"אומטיקאיה", היושב על מרבץ ענק של המחצב ולשכנע אותם להתפנות בדרכי נועם לפני שהצבא (בראשות הקולונל האכזר קוואריץ') יפנה אותם בכוח. ג'ייק ניצל ביער על ידי נייטירי, נסיכת השבט. היא מלמדת אותו את אורחות חייהם, את החיבור שלהם ל"אייוואה" (האלוהות של הכוכב) ואת אומנות הלחימה והרכיבה על יצורי היער. ג'ייק מתאהב בנייטירי ובאורח החיים של הנא'בי ומבין שהפלישה האנושית היא הרסנית ולא מוצדקת. שיא הסרט מגיע לאחר שהצבא האנושי משמיד את עץ הבית של השבט, ג'ייק מחליף צד. הוא מאחד את השבטים השונים בפנדורה, הופך למנהיג רוחני וצבאי ("טורוק מאקטו") ומוביל מתקפת נגד שמגרשת את בני האדם מפנדורה. בסוף הסרט, ג'ייק מעביר את תודעתו לצמיתות לגוף האווטאר שלו והופך לנא'בי מלא.

אווטאר: דרכם של המים (2022)

עלילת סרט ההמשך, שיצא 13 שנים לאחר הסרט הקודם (!), מתרחשת יותר מעשור מאז אירועי הסרט הראשון. ג'ייק ונייטירי הקימו משפחה הכוללת את בניהם נטיאם ולוא'ק, את בתם הקטנה טוק, את קירי (בתה המאומצת שנולדה מהאווטאר של ד"ר גרייס אוגוסטין מהסרט הראשון) ואת ספיידר – ילד אנושי שנשאר בפנדורה. בני האדם ("אנשי השמיים") חוזרים לפנדורה, הפעם לא רק כדי לכרות מחצבים אלא כדי ליישב את הכוכב כולו, שכן כדור הארץ גוסס. בראש הכוח עומד "רקומביננט" (Recombinant) – אווטאר בעל הזיכרונות והאישיות של קולונל קוואריץ' המת, שמטרתו העיקרית היא לחסל את ג'ייק סאלי, מנהיג המרד. לאחר שמשפחתו הופכת למטרה, ג'ייק מחליט שהדרך היחידה להגן על השבט שלו היא לעזוב. משפחת סאלי בורחת מהיערות ומבקשת מקלט אצל שבט ה"מטקאיינה" – אנשי שונית החיים באיים ובחופים. שם, עליהם ללמוד דרך חיים חדשה לחלוטין: "דרך המים". הם לומדים לצלול, לעצור נשימה לזמן רב, ולרכוב על יצורי ים. הסרט מתמקד בקשר הרוחני בין שבטי המים לבין ה"טולקונים" (יצורים אינטליגנטיים דמויי לווייתנים). השיא מגיע כאשר קוואריץ' צד את הטולקונים כדי למשוך את ג'ייק החוצה. מתפתח קרב ימי אדיר על גבי ספינה לציד לווייתנים. במהלך הקרב, הבן הבכור נטיאם נהרג כשהוא מגן על אחיו. ג'ייק ונייטירי מצליחים להביס את קוואריץ' (שניצל ברגע האחרון על ידי בנו הביולוגי, ספיידר, מבלי שג'ייק יודע). בסיום, ג'ייק מבין שאי אפשר לברוח יותר. המשפחה מתקבלת רשמית לשבט המטקאיינה, וג'ייק מכריז: "זהו המבצר שלנו. כאן אנחנו נלחמים."

אווטאר: אש ועפר (2025)

הסרט השלישי בסדרה צפוי לצאת לאקרנים ב-19 בדצמבר 2025. הפעם, לאחר שחקרנו את היערות בסרט הראשון ואת האוקיינוסים בסרט השני, הסרט השלישי מתמקד באלמנט האש ובסביבות געשיות. לדברי ג'יימס קמרון הסרט הזה יציג "תמונה מראה" לסרטים הקודמים מבחינה מוסרית: אם בסרטים הקודמים, הנא'בי הוצגו כטובים, רוחניים ושוחרי שלום, בעוד בני האדם היו "הרעים", אזי שבסרט השלישי, נפגוש שבט נא'בי חדש בשם "אנשי האפר". שבט זה מתואר כשבט אגרסיבי, אלים וכזה שלא בהכרח נמצא ב"צד של הטובים". קמרון רצה להראות שיש רוע גם בקרב הנא'בי, בדיוק כמו שיש טוב בקרב בני האדם.

הסיפור ממשיך לעקוב אחרי ג'ייק, נייטירי והילדים שנותרו, כשהם מתמודדים עם האבל על מותו של נטיאם (מהסרט השני). לוא'ק (Lo'ak), הבן האמצעי (שהרגיש מנודה בסרט הקודם), יהיה הקריין/המספר של הסרט הזה, במקום ג'ייק סאלי שהיה המספר בשני הסרטים הראשונים. הסרט הזה צפוי להיות אפל יותר מקודמיו, להתעסק בפוליטיקה פנימית בין שבטי הנא'בי, ולהרחיב את העולם של פנדורה לאזורים מסוכנים וגעשיים.