נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הודיע על הפסקת הקמפיין הנשיאותי ולמעשה פרש מהמרוץ לקדנציה נוספת כנשיא המדינה. לדבריו, "זה לטובת המפלגה שלי והמדינה". ההכרזה מגיעה ארבעה חודשים לפני שהאמריקאים הולכים לקלפיות, מה שמגביר את המירוץ לבית הלבן, זאת על רקע שבועות של לחץ אינטנסיבי מצד בכירי המפלגה הדמוקרטית על ביידן, לאחר הופעה מדשדשת בעימות הנשיאותי נגד המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ בסוף יוני 2024.
בעקבות ההכרזה הנשיא ביידן הביע את תמיכתו בסגנית הנשיא קמלה האריס. במכתב שפרסם לחשבון המדיה החברתית שלו, הוא אמר שזה היה הכבוד הגדול בחייו לכהן כנשיא. "ובעוד שזו הייתה כוונתי להיבחר מחדש, אני מאמין שהאינטרס של המפלגה שלי ושל המדינה שלי הוא להתפטר ולהתמקד אך ורק במילוי החובות כנשיא למשך שארית כהונתי", הוא כתב בהצהרתו.
הקריאות לבידן לפרוש מהמירוץ החלו לגדול לאחר הופעה הרת אסון בסוף יוני בעימות נגד דונלד טראמפ. במהלך העימות הוא ספג ביקורת על כך שלעתים קרובות הוא נראה לא קוהרנטי ודיבר בקול חלש ולא מספיק סמכותי. בעקבות זאת, התגברו הקריאות מתוך מפלגתו שלו לפרוש, עם מספר הולך וגדל של דמוקרטים בקונגרס שחששו שהקמפיין שלו יפגע בסיכויי הבחירה מחדש בבחירות בנובמבר.
בעוד שקמאלה האריס זוכה לגיבוי של הנשיא הנוכחי, לא ברור כרגע אם היא תיבחר ללא התנגדות כמועמדת החדשה מטעם המפלגה הדמוקרטית. ההתמקדות תהיה כעת בוועידה הלאומית הדמוקרטית שתתקיים בחודש אוגוסט בשיקגו ובה צפוי להיות מוכרז רשמית מועמד הדמוקרטים לנשיאות. הכנס יתחיל ב-19 באוגוסט, אבל במפלגתו של ביידן מאיצים את התהליך כדי לעמוד במועד האחרון לאישור מועמדים ב-7 באוגוסט במדינת אוהיו – כלומר, המועמד החדש צריך להיות מאושר בעוד קצת יותר משבועיים.
בהצהרתו, הנשיא ביידן הודה לסגנית הנשיא שלו, קמאלה האריס, ואמר שהיא "שותפה יוצאת דופן ותנו לי להביע את הערכתי הלבבית לעם האמריקני על האמונה והאמון שנתתם בי", הוסיף הצהרתו. "אני מאמין היום כבעבר: שאין שום דבר שאמריקה לא יכולה לעשות – כשאנחנו עושים את זה ביחד. אנחנו רק צריכים לזכור שאנחנו ארצות הברית של אמריקה".
בשבוע שעבר הוא חזר לביתו בדלאוור לאחר שאובחן כחולה בקורונה, אך אמר ביום שישי שהוא מצפה "לחזור למסלול הקמפיין בשבוע הבא". הוא אמר בעבר שרק ה"אדון הכל יכול" יכול לגרום לו לסגת, אבל אחר כך אמר שישקול לסגת אם מצבו הבריאותי יחייב זאת…
בעוד נשיאים מכהנים שהיו זכאים לכהונה נוספת שינו את דעתם לגבי מועמדותם, מעולם מועמד לא קיבל החלטה כזו מאוחר כל כך בשנת בחירות. אומנם היו כמה נשיאים אמריקאים שפרשו, כשהמפורסם שבהם הוא ג'יימס ק. פולק, שפשוט החליט שדי בקדנציה אחת, הרי שמה שהופך את המקרה הזה לכל כך מעניין, הוא שזה יהיה המקרה הראשון מאז 1968 ומאז מתנהלת שיטת המועמדויות המודרנית לנשיאות, שהיא דרך שונה לחלוטין, בכנות, לבחירת מועמדים מאז 1972 והמצב הפוליטי הנובע מהחלטתו של ביידן הוא חסר תקדים לחלוטין בהיסטוריה האמריקאית המודרנית.
סמוך ליום הבחירות רק קומץ נשיאי ארה"ב החליטו שלא להיבחר מחדש כשהם כשירים לעשות זאת. מתוכם, רק שניים – לינדון ב. ג'ונסון והארי ס. טרומן – נשרו מהמירוץ תוך שנה אחת מתום כהונתם. ג'ונסון, טרומן נשרו כמעט שמונה חודשים לפני יום הבחירות. הנשיאים לשעבר לינדון ב. ג'ונסון והארי ס. טרומן הודיעו שהם לא ירוצו לקדנציה נוספת בסוף מרץ של שנת הבחירות שלהם. שניהם היו סגני נשיא שעלו לנשיאות לאחר מותם של ג'ון קנדי ופרנקלין ד' רוזוולט.
▪ לינדון ג'ונסון הודיע ב-31 במרץ 1968, בנאום מהמשרד הסגלגל כי לא ירוץ לכהונה נוספת, אחרי שהתמודד מול ביקורת ומדינה נסערת בגלל ההחמרה במצב בוייטנאם, יחד עם המתח הגזעי הגובר מבית. אבל ייתכן שמצבו הבריאותי השפיע על החלטת הנשיא לשעבר. אחד מעוזריו לשעבר של ג'ונסון, ג'ורג' כריסטיאן, כתב בכתבה מ-1988 עבור "Texas Monthly" שב-1967, כשג'ונסון ביקש מכריסטיאן להתחיל לעבוד על הצהרת הפרישה, "הסיבות שלו היו מבוססות לחלוטין על בריאות". ג'ונסון עבר התקף לב בשנת 1955. עוזר לשעבר אחר, ליאו יאנוס, אמר בריאיון מ-1973 ב-"The Atlantic" שג'ונסון אמר לו ב-1971, "אבי היה רק בן 62 כשהוא מת, ואני הבנתי את זה עם ההיסטוריה שלי מבעיות לב שלעולם לא הייתי עובר עוד ארבע שנים."
עבור הארי טרומן, נראה שההחלטה לא לרוץ לקדנציה נוספת נבעה ממניעים פוליטיים. לפי אלונזו ל. האמבי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת אוהיו שחיבר ספרים רבים על הנשיא לשעבר, "הפופולריות של טרומן ירדה במהלך כהונתו השנייה, בעיקר בגלל האשמות בשחיתותו האשמות שהממשל היה "רך כלפי הקומוניזם ומלחמת קוריאה המבוישת".
הודעתו של טרומן הגיעה במהלך הנאום ב-29 במרץ 1952, שנשא בארוחת הערב ג'פרסון-ג'קסון בוושינגטון. בכל אחד מהמקרים, המפלגה היריבה החזירה לעצמה את השליטה בבית הלבן, הן הבחירות של 1952 והן של 1968 הביאו לניצחונות לרפובליקנים. בוועידה הדמוקרטית הלאומית בשנת 1952, המפלגה מינתה את עדלאי א. סטיבנסון, מושל אילינוי, בהצבעה השלישית. חברו למרוץ היה הסנאטור ג'ון ספארקמן מאלבמה כמועמד למשרת סגן הנשיא. אבל הדמוקרטים איבדו את השליטה בבית הלבן כאשר המדינה בחרה במועמד הרפובליקני, דווייט ד' אייזנהאואר.
לאחר שג'ונסון, אז בן 59, הודיע כי לא יבקש להיבחר מחדש, הדמוקרטים מינו את סגן הנשיא שלו, הוברט האמפרי, בוועידה. האמפרי התמודד מול המועמד הרפובליקני ריצ'רד ניקסון והמועמד הבלתי תלוי ג'ורג' וואלאס. ניקסון היה זה שניצח בבחירות. כעת, אם פרישתו של ביידן, נראה שסיכוייו של טראמפ לחזור לחדר הסגלגל גבוהים מתמיד…
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
