ב-3 במאי 2025, הודיע ביל גייטס, אחד האנשים העשירים בעולם, כי יתרום 99% מהונו לקרן גייטס, שתיסגר בשנת 2045. בעת ההכרזה שוויו הוערך בכ-107 מיליארד דולר. אז מה מניע את ביל גייטס ומדוע הוא חש צורך לתרום את כל מה שהרוויח לצדקה?
הקרן היא בין המוסדות הפילנתרופיים הגדולים ביותר אי פעם והתרומה של גייטס צפויה להיות מהתרומות הגדולות בהיסטוריה, אפילו יותר מתרומתם של תעשיינים כמו ג'ון ד. רוקפלר ואנדרו קרנגי. רק התחייבותו של וורן באפט, משקיע ברקשייר האת'ווי, לתרום את הונו — שהוערך על ידי פורבס ב-160 מיליארד דולר — עשויה להיות גדולה יותר בהתאם לתנודות בשוק המניות.
תרומתו של גייטס תינתן לאורך זמן ותאפשר לקרן להוציא 200 מיליארד דולר נוספים במהלך 20 השנים הבאות. לקרן כבר יש הון של 77 מיליארד דולר שנצבר מתרומות שהגיעו גייטס, רעייתו לינדה פרנץ' גייטס ומבאפט. "זה די מרגש שיש כל כך הרבה כדי להיות מסוגלים להשקיע במטרות האלה", אמר גייטס בראיון לסוכנות הידיעות האמריקאית AP.
הודעתו מאותתת הן על הבטחה לתמיכה מתמשכת במטרות כמו בריאות וחינוך עולמיים בארה"ב, והן על סיום בסופו של דבר על השפעתה העולמית העצומה של הקרן. גייטס אומר כי פיזור הונו יעזור להציל ולשפר חיים רבים, דבר שיביא להשפעות חיוביות גם מעבר לסגירת הקרן. הוא קיווה שצעד זה יגביר את הסיכוי שכוונותיו יכובדו. "אני חושב ש-20 שנה הן האיזון הנכון בין נתינה ככל האפשר כדי להתקדם בדברים אלה לבין מתן הודעה רבה לאנשים שעכשיו הכסף הזה ייעלם", אמר גייטס.
קרן גייטס משכה אליה תומכים ומתנגדים לאורך שנות קיומה, אך גם תיאוריות קונספירציה רבות וחסרות בסיס (כולל כאלה שהאשימו את ביל גייטס במעורבות בהפצת החיסונים נגד קורונה). בנוסף ל-100 מיליארד הדולר שהוציאה הקרן מאז הקמתה לפני 25 שנה, היא ניהלה מחקר מדעי, סייעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות וטיפחה שותפויות ארוכות טווח עם מדינות וחברות. כ-41% מכספי הקרן עד כה הגיעו מוורן באפט והשאר מהונו של גייטס שהרוויח ממייקרוסופט. הקרן, שהוקמה על ידי ביל גייטס ומלינדה פרנץ' גייטס בשנת 2000, ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב מדיניות הבריאות העולמית וניווטה לעצמה נישה מיוחדת על ידי שיתוף פעולה עם חברות כדי להפחית את עלות הטיפולים הרפואיים כדי שמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יוכלו להרשות זאת לעצמו. "עבודת הקרן הייתה בעלת השפעה רבה יותר משציפיתי", אמר גייטס, וכינה זאת הקריירה השנייה והאחרונה שלו.
השפעת הקרן על הבריאות העולמית – החל מארגון הבריאות העולמי ועד לסדר היום של מחקר – היא גם מדד להצלחתה וגם מה שמשך ביקורת רבה. במשך שנים, חוקרים שאלו מדוע למשפחה עשירה צריכה להיות השפעה כה רבה על האופן שבו העולם משפר את בריאותם של אנשים ומגיב למשברים. גייטס אמר, כי כמו כל אזרח פרטי, הוא יכול לבחור כיצד להוציא את הכסף שהוא מרוויח והחליט לעשות כל שביכולתו כדי להפחית את מקרי המוות בילדות. "האם זה דבר רע? זו לא מטרה חשובה? אנשים יכולים לבקר את זה", אמר, אך הקרן תדבק בעבודת הבריאות העולמית שלה.
המדד היקר ביותר של הקרן הוא הירידה בכמעט מחצית במקרי המוות בילדות מסיבות שניתן למנוע בשנים 2000 ל-2020, כך לפי נתוני האו"ם. מנכ"ל הקרן, מארק סוזמן, נזהר לומר שהם לא לוקחים קרדיט על הישג זה. אך הוא מאמין שהיה להם "תפקיד מכריע" – למשל, בסיוע במתן חיסונים לילדים באמצעות Gavi, ברית החיסונים שהם עזרו ליצור. לקרן עדיין יש מטרות רבות – מיגור פוליו, שליטה במחלות קטלניות אחרות, כמו מלריה והפחתת תת תזונה, מה שהופך ילדים לפגיעים יותר למחלות אחרות. גייטס מקווה שעל ידי הוצאות לטיפול בבעיות אלו, תורמים עשירים יהיו חופשיים להתמודד עם בעיות אחרות בהמשך. קרן גייטס תכננה לסגור את פעילותה שני עשורים לאחר מותו של גייטס, מה שאומר שההכרזה של ביל גייטס מקדימה משמעותית את לוח הזמנים הזה. במשך שני עשורים, הקרן תשמור על תקציב של כ-9 מיליארד דולר בשנה, המייצג ייצוב מהצמיחה הכמעט שנתית שלה מאז 2006, אז באפט החל לתרום לראשונה.
"אופק הזמן והמשאבים האלה רק מטילים עלינו עומס גדול עוד יותר לומר, 'האם אתם באמת משקיעים את המשאבים שלכם, את האגודל למטה, במה שיהיו ההימורים הגדולים והמוצלחים ביותר במקום לפזר אותם בצורה דקה מדי?'" אמר מנכ״ל הקרן סוזמן, שהודה כי ההכרזה יוצרת אי ודאות אפילו בתוך הקרן לגבי אילו תוכניות יימשכו.
בשנת 2021, מלינדה פרנץ' גייטס וביל גייטס התגרשו ובאפט התפטר מתפקיד נאמן הקרן. הם גייסו מועצת נאמנים חדשה שתסייע בניהול הקרן, ובשנת 2024, פרנץ' גייטס עזבה כדי להמשיך לעבוד בארגון שלה. פרנץ' גייטס אמרה שהחליטה לפרוש בין היתר כדי להתמקד במאבק נגד ביטול זכויות הנשים בארה"ב. באירוע ELLE Women of Impact בניו יורק באפריל 2025, היא אמרה שהיא רוצה לעזוב את הקרן בנקודת השיא. "סמכתי מאוד על מארק סוזמן, המנכ"ל הנוכחי", אמרה. "היה לנו מועצה שעזרתי להקים והכרתי את הערכים שלהם."
גם כאשר ניהול הקרן מתייצב, הדרך קדימה נראית קשה. סכסוכים מתמשכים באוקראינה ובמזרח התיכון, טלטלה כלכלית עולמית וקיצוצים בסיוע חוץ צופים שפחות משאבים יגיעו לבריאות ופיתוח עולמיים. "אי הוודאות הגדולה ביותר עבורנו היא הנדיבות שתשמש לבריאות העולמית", אמר גייטס. "האם היא תמשיך לרדת כמו שהייתה בשנים האחרונות או שנוכל להחזיר אותה למקום שבו היא צריכה להיות?"
למרות המכשולים הללו, גייטס והקרן מדברים, כפי שהם עושים לעתים קרובות, באופטימיות, ומצביעים על חידושים שמימנו או דרכים בהן עזרו להפחית את עלות הטיפול. "זה מדהים להמציא דברים זולים כאלה וזה טרגי אם לא נוכל להביא אותם לכל מי שצריך אותם", אמר גייטס. "לכן זה ידרוש חידוש המחויבות של אלו שמצבם הטוב לעזור לאלו הזקוקים להם ביותר."
ביל גייטס. קווים לדמותו
ביל גייטס, מייסד שותף של מייקרוסופט, הוא אומנם אחד האנשים העשירים בעולם. אך הוא גם דמות שנויה במחלוקת רבה. מצד אחד, הוא תורם למטרות חברתיות, רפואיות וסביבתיות באמצעות הקרן שלו ומעניק מענקים בשווי של יותר מ-77 מיליארד דולר מהקמתה ועד סוף 2023. מצד שני, היה נושא לתיאוריות קונספירציה מזויפות בנוגע למגפת הקורונה.
אפילו ימיו במייקרוסופט היו שנויים במחלוקת. תחתיו, מייקרוסופט הפכה לענקית הטכנולוגיה הראשונה, אך גייטס תואר שוב ושוב כחסר רחמים, הן באופן אישי והן באופן מקצועי. הוא הואשם על ידי חברו המנוח ושותפו העסקי פול אלן, בניסיון לדלל את מניותיו של אלן במייקרוסופט כאשר האחרון עברה טיפול בלימפומה. גייטס התנצל, על פי הדיווחים, בפני אלן והם תיקנו את מערכת היחסים שלהם והיו ביחסים טובים עד למותו של אלן. ובכל זאת, כמנהל, סגנונו אופיין על ידי חלק מאנשים שעבדו איתו בשנות ה-80 וה-90 כבריונות. אף שדוברו של גייטס הכחיש כי התעלל בעובדים.
הוריו היו ילדיהם של אנשים חרוצים שנאבקו. אביו, ביל האב, התחנך כעורך דין בנושא חוק GI; אמו, מרי, הייתה, לדברי גייטס, עקרת בית חדשנית ומעורבבת, שבהמשך ניפצה תקרות זכוכית. גייטס, שנולד ב-1955, מתאר את עצמו כסוג הילד שאמו נאלצה להזהיר את הגננות שלו מפניו. הוא הגיב לחוסר הידיעה כיצד להשתלב עם ילדים אחרים בכך שהפך לליצן הכיתה ואמו דחקה בו להתייחס למבוגרים אחרים.
הוא נחשף למתמטיקה על ידי סבתו מצד אמו, מדענית נוצרייה וחדה בקלפים. היא שיחקה בקפידה עם נכדיה. היא לא האמינה בהפסד להם במכוון. דרך הקלפים, גייטס למד שני לקחים מרכזיים: שאפשר ללמוד את המתמטיקה של הבעיה ושתרגול מיומנות ישכלל אותה. יחסיו עם אביו היו אוהבים ומכבדים, אך יחסיו עם אמו היו טעונים יותר. היא עודדה אותו, אך הוא התרעם על ציפייתה שיעמוד במוסכמות חברתיות. גייטס נשלח לבית ספר פרטי לבנים, וסיפוריו על בית הספר לייקסייד בסיאטל ממלאים דפים שלמים בביוגרפיה שכתב, ״Source Code: My Beginnings״. בלייקסייד הוא למד להתמסר מבחינה אקדמית, לאחר שמופע הליצנות שלו לא הרשים. שם הוא גם פגש את אלן, שלימים יהפוך למייסד שותף של מייקרוסופט ושם את ידיו על המחשב הראשון שלו.
בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, זמן המחשב חושב לפי דקה. גייטס השתמש בקשרים ברי מזל וברוח היזמית שלו כדי להשיג עבודה בקידוד, כדי שיוכל לעשות יותר ממה שאהב. כך הוא צבר 500 שעות קידוד לפני שעזב את התיכון, הישג קלוש אפילו בסטנדרטים של היום. גייטס מתאר מידה של חופש כמעט בלתי נתפס במערכת החינוך המורכבת של זמנו. הייתה לו גישה למעבדת המחשבים בכל שעות היממה והוא היה מסוגל לקחת סמסטר שלם זמן כדי לקודד. הוא המשיך את לימודיו בהרווארד. בסופו של דבר, הוא בחר להתמחות במתמטיקה שימושית, בין היתר משום שזה נתן לו חלק מאותו חופש שאליו היה רגיל. עד מהרה הוא הבין שהוא לא הטוב ביותר במתמטיקה טהורה, כפי שציפה.
גייטס שוב קיבל גישה מוקדמת למחשבים בהרווארד. הוא ניצל זאת כדי לבנות את תוכנת המיקרו-מעבד הראשונה שלו ("Micro-Soft"), עם אלן, אותה הוא ואלן מכרו לחברה בשם MITS בשנת 1975. הוא קיבל אישור מהרווארד לפרויקט הזה כשהמחשבים שלהם לא היו אמורים להיות לשימוש מסחרי. הוא גם הביא למעבדה אנשים שלא היו סטודנטים. בשלב זה, בגיל 19, הוא החליט לקחת סמסטר חופש כדי להתמקד בעסק שלו.
בשנת 1975 גייטס הלך לעבוד עם MITS, החברה שבנתה את המחשב השולחני הראשון, שם הוא הרחיב את התוכנה שלו. הגרסה הראשונה של התוכנה הזו נגנבה פשוטו כמשמעו ביריד סחר, מה שהפחית את רווחי מייקרוסופט ויצר קרע בין גייטס לרבים מהחובבים שהשתמשו בתוכנה הזו. גייטס האמין שהתוכנה צריכה להיות בתשלום; רבים מהחובבים האמינו שהתוכנה צריכה להיות חינמית ובעלת קוד פתוח. גייטס מתאר את ראש MITS, אד רוברטס, כקולני וקצת הפכפך, אירוניה שלא הולכת לאיבוד כשקוראים את מכתביו של גייטס לחבריו ולשותפיו העסקיים, מהם הוא מתאכזב לעתים קרובות.
בסופו של דבר, הקשר עם MITS התפרק. MITS לא עמדה בתנאי החוזה שלה לקידום ורישיון התוכנה של גייטס. סיום החוזה הזה הותיר את גייטס חופשי למכור את התוכנה שלו למגוון חברות, כולל אפל וטקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments). פסק דין משפטי אישר ש-MITS לא עמדה בחוזה שלה עם מייקרוסופט, וכי למייקרוסופט יש בעלות מלאה על התוכנה שלה והזכות למכור אותה. פסק דין זה הוא כנראה הבסיס לתעשיית התוכנה למטרות רווח.
בבגרותו המוקדמת, גייטס כבר גילה כבוד מועט לאנשים אחרים ולנורמות חברתיות. הוא מתאר את ההצטרפות לאידיאולוגיה של הגאון הבודד, את המעצר בגין נהיגה במהירות מופרזת ואפילו את הרכיבה על דחפורים חונים.
גייטס יצר לא רק את מיקרוסופט, אלא כנראה תעשייה שלמה: מכירת תוכנה. בספרו הוא מתאר את מערך המאפיינים האישיים הייחודי שהפכו אותו לאדם הנכון לכך (מיקוד חד-משמעי, שגייטס מייחס לאוטיזם סביר, ונכונות להתעלם מכל השיקולים האחרים כדי לבצע את העבודה). הוא מתאר גם מערכת נסיבות מבורכת. גייטס נהנה מהשכלה משפטית בחסות אביו, היסטוריה משפחתית של יזמות וגישה מוקדמת למחשבים. התקופה המוצלחת ביותר, ודאי מבחינה כספית, היתה השקת מערכת ההפעלה הראשונה של מייקרוסופט וימי הזוהר של החברה הם שאיפשרו את פעילותו הפילנתרופית המשמעותית של גייטס בהמשך חייו.
ההחלטה של ביל גייטס לתרום 99% מהונו לקרן גייטס מסמלת לא רק את השלב האחרון בקריירה הציבורית שלו, אלא גם את שאיפתו להותיר חותם מוסרי גלובלי בעידן של אי-ודאות. הקרן, שפעלה במשך רבע מאה והפכה לכוח משפיע במדיניות הבריאות והחינוך בעולם, תמשיך לפעול עד לשנת 2045 עם תקציב שנתי של כ-9 מיליארד דולר. גייטס, דמות מורכבת שמזוהה גם עם הצלחות טכנולוגיות חסרות תקדים וגם עם ביקורת אישית וציבורית, מבקש לסיים את חייו הציבוריים בפעולה שתוביל להשפעה מערכתית רחבת היקף – ממיגור מחלות ועד הנגשת טיפול רפואי. התרומה האדירה מעידה על תפיסתו את עושר כמשאב חברתי, ופותחת שיח חשוב על תפקידם של יחידים רבי-השפעה בעיצוב עתיד האנושות. בעידן שבו סיוע חוץ ונכונות מדינות לתרום נמצאים במגמת ירידה, קרן גייטס מהווה אבן יסוד בתקווה לגיוס מחודש של מחויבות עולמית לטובת שיפור תנאי החיים של המוחלשים ביותר.
