במרחק של כ-160 קילומטרים מהמולת לונדון, שוכן הלב הפועם והפראי של אנגליה: ברמינגהאם. העיר נוצרה מתוך זיעה, אש ותעוזה אינטלקטואלית של אלפי סדנאות קטנות. מדובר בעיר שבה מנוע הקיטור שינה את גורל האנושות, שבה נולדו צלילי ה"הבי-מטאל" האפלים ושבה שגשגו רדיקלים פוליטיים שעיצבו את הדמוקרטיה הבריטית. בין תעלות מים עתיקות שמספרות על עבר תעשייתי מפואר לבין מטרופולין צעיר ורב-תרבותי שמביט אל עתיד כלכלי מאתגר, ברמינגהאם היא הסיפור המרתק ביותר על עיר שהמציאה את עצמה מחדש. פעם אחר פעם.
ברמינגהאם (Birmingham), המוכרת לרבים כ"עיר השנייה" של הממלכה המאוחדת, היא מרכז תעשייתי פורח, אך גם מטרופולין תוסס במחוז וסט מידלנדס (West Midlands), המהווה את הרשות המקומית הגדולה ביותר באנגליה מבחינת גודל אוכלוסייה: 1.2 מיליון תושבים בעיר עצמה (נכון ל-2024) ומרחב מטרופוליני המונה כ-4.3 מיליון נפש, ברמינגהאם היא ללא ספק הלב הפועם של מרכז אנגליה.
העיר שעל קו פרשת המים
ברמינגהאם שוכנת על רמת ברמינגהאם, בגובה שבין 150 ל-300 מטרים מעל פני הים. היא נחשבת לעיר הגדולה ביותר בבריטניה שאינה שוכנת לחוף ים או על נהר מרכזי; זורמים בה נחלים קטנים בלבד כמו נהר הטיים (Tame), הריאה (Rea) והקול (Cole). במקום נהרות גדולים, העיר מרושתת במערכת תעלות ענפה המכונה "Birmingham Canal Navigations". מבחינה גאולוגית, העיר נחצית על ידי "העתק ברמינגהאם" (Birmingham Fault), המפריד בין סלעי בוץ רכים במזרח לבין אבני חול קשות במערב. אקלימה הוא ימי ממוזג, עם טמפרטורות ממוצעות של כ-21°C בקיץ ו-6.7°C בחורף, אם כי העיר ידועה כקרה ומושלגת יחסית לערים אחרות בבריטניה בשל גובהה ומיקומה בפנים הארץ.
שורשי השם נעוצים במונח האנגלו-סקסי Beormingahām, ביתם של ה"בורמינגאס", שבט שהתיישב באזור ככל הנראה במאה השביעית. עם זאת, עדויות לפעילות אנושית קיימת כבר מהתקופה המזוליתית (8000 לפני הספירה). נקודת המפנה ההיסטורית התרחשה ב-1166, כאשר הלורד פיטר דה ברמינגהאם קיבל צ'רטר (כתב זכויות) לניהול שוק בטירתו, מה שהוליד את ה"בול רינג" (Bull Ring) המפורסם. עד המאה ה-18, ברמינגהאם הפכה למוקד של "הנאורות של המידלנדס". בניגוד לערים אחרות שנשענו על מפעלי ענק, ברמינגהאם צמחה בזכות אלפי סדנאות קטנות ומלאכות מומחיות. כאן המציא ג'יימס ואט את מנוע הקיטור התעשייתי, וכאן נוסדו מוסדות פיננסיים כמו בנק "לוידס" (1765). בשנת 1791 היא כבר הוכתרה כ"עיר הייצור הראשונה בעולם".
ברמינגהאם היא אחת הערים הצעירות והמגוונות ביותר באירופה – כ-40% מתושביה הם מתחת לגיל 25 ומבחינה דתית, הנצרות היא הדת הגדולה ביותר (34%), אך העיר מאכלסת את הקהילות המוסלמיות (29.9%), הסיקיות והבודהיסטיות הגדולות ביותר בבריטניה מחוץ ללונדון.
כלכלה ותשתית: בין שגשוג לפשיטת רגל
לאחר דעיכת התעשייה הכבדה במאה ה-20, הכלכלה המקומית עברה מהפך וכיום היא נשלטת על ידי מגזר השירותים (88% מהתעסוקה). העיר היא מרכז פיננסי, חינוכי (עם 5 אוניברסיטאות) ותיירותי. עם זאת, ברמינגהאם מתמודדת עם פערים חברתיים עמוקים; שיעור האבטלה גבוה מהממוצע הארצי, ובספטמבר 2023 הכריזה מועצת העיר על "סעיף 114" – הודעה על פשיטת רגל מעשית בשל חובות עתק מתביעות שכר שוויוני וקשיים במערכות המחשוב.
ברמינגהאם היא מולדת ה"הבי מטאל" (Black Sabbath ו-Judas Priest צמחו כאן) ומרכז עולמי למוזיקת ה"בהאנגרה". בספרות, היא מזוהה עם ג'יי. אר. אר. טולקין, ששאב השראה מנופי העיר לכתיבת "שר הטבעות". בתחום הקולינרי, העיר מתגאה ב"משולש הבאלטי" (Balti Triangle), המקום בו הומצא סוג הקארי המפורסם, והיא העיר היחידה מחוץ ללונדון עם חמש מסעדות בעלות כוכבי מישלן. בתחום הספורט, ברמינגהאם היא ערש הכדורגל המקצועני (ייסוד הליגה ב-1888) ומארחת של קבוצות פאר כמו אסטון וילה וברמינגהאם סיטי. בשנת 2022 אירחה העיר בהצלחה את משחקי חבר העמים הבריטי.
ועכשו לכדורגל…
אחת משתי הקבוצות המרכזיות של העיר בירמינגהם נוסדה בשנת 1875 בשם "סמול הית' אליאנס" (Small Heath Alliance). סמול הית' היא שכונה בדרום-מזרח בירמינגהאם, ושם בדיוק פעלה כנופיית "פיקי בליינדרס". בשנת 1888, כמה שנים לאחר קבלת מעמד מקצועני, שונה שמה ל"סמול הית'". בשנת 1905 הפך המועדון פשוט ל"בירמינגהאם" וזמן קצר לאחר מכן עבר לאצטדיון שבו הוא משחק עד היום.
המילה "סיטי" נוספה לשם בקיץ 1943. בירמינגהאם היא העיר השנייה בגודלה באנגליה לפי מספר תושבים, והיא נושאת מעמד של "סיטי". למעמד הזה הייתה בעיקר משמעות יוקרתית, והוא הוענק לבירמינגהאם בשנת 1889 על ידי המלכה ויקטוריה. במהלך קיומו זכה המועדון מבין התארים הגדולים בניצחונות בגביע הליגה האנגלית בשנים 1963 ו-2011.
ברור שהמועדון נקרא על שם העיר, ולכן נותר לברר את האטימולוגיה של שמה של העיר עצמה. אם כן, השם, שהיה מוכר באנגלית עתיקה כ-Beormingahām, פירושו "ביתם של בני הביורמינגים". הביורמינגים (בירמינגים) היו שבט שחי בתקופה האנגלו-סקסית, כלומר בימי הביניים המוקדמים. השטח שבו חיו היה ככל הנראה חלק מממלכת מרסיה. פירוש השם ביורמינגים הוא "עמו של ביורמה", כאשר ביורמה היה או מנהיג השבט בתקופת ההתיישבות בבריטניה, או אב קדמון אמיתי, ואולי רק אגדי, של בני השבט הזה.
מועדון הכדורגל "אסטון וילה" נוסד בשנת 1874 על ידי חברי קבוצת הקריקט של הכנסייה הווסליאנית (מתודיסטית), ששכנה ב"וילה קרוס" והייתה ידועה בשם "אסטון וילה". החבר'ה חיפשו עיסוק לחורף, כאשר אי אפשר לשחק קריקט, ובחרו לבעוט בכדור עגול במקום לסחוב מלון מתחת לבית השחי. כידוע, הבעיטות האלו התבררו כמוצלחות מאוד: 7 אליפויות, 7 גביעי FA, כמו גם 5 גביעי ליגה, וגם גביע אירופה לאלופות וסופרקאפ אירופי וסופרקאפ אנגלי.
מייסדי הקבוצה לקחו את השם, אפשר לומר, מהכנסייה, אך אי אפשר לומר שזה כל הסיפור. הסיבה היא שליד הקפלה שנבנתה בשנת 1850 והתרחבה כעבור 15 שנה, עמד מבנה קדום יותר, בית בסגנון ג'ורג'יאני (אדריכלות מתקופת שלטונם של המלכים ג'ורג' השונים במאה ה-18). הבית שכן בצומת הרחובות לוזלס רואד והיטפילד רואד ונתן את שמו לכל האזור. שמו היה "אסטון וילה", כלומר "הווילה שבאסטון".
עם הווילה הכול ברור: הכוונה לבית כפרי גדול. מכאן גם השם וילה קרוס, כלומר הצומת של הרחובות לוזלס, היטפילד, וכמובן וילה. אבל מה זה אסטון? כיום זהו רובע בבירמינגהאם, מצפון-מערב למרכז העיר. לראשונה מוזכר השם הזה בספר יום הדין משנת 1086 כ-Estone. במקום היו טחנה ואדמות חקלאיות, הייתה כנסייה וכומר, כך שמדובר היה בקהילה גדולה ונפרדת. בשנת 1912 הפכה אסטון רשמית לחלק מבירמינגהאם.
נ.ב. עובדה מפתיעה: שמו של המועדון מוזכר במחזה "המלצר האילם" (1957) מאת זוכה פרס נובל לספרות הרולד פינטר, שנולד וגם מת בלונדון…
ברמינגהאם היא פסיפס חי של היסטוריה אנגלו-סקסית, עוצמה תעשייתית ותרבות פופולרית פורצת דרך. מההתיישבות הקדומה של שבט הביורמינגים על קו פרשת המים ועד להמצאת מנוע הקיטור ששינה את העולם, העיר הוכיחה שוב ושוב את יכולתה להמציא את עצמה מחדש. רוח היצירה הזו חלחלה גם למגרשי הכדורגל: החל ממועדון "סמול הית'" שצמח בצל כנופיות הפיקי בליינדרס והפך לברמינגהאם סיטי, ועד לאסטון וילה המפוארת, שנולדה מתוך קפלה וילה קרוס והפכה לענקית אירופית. בין תעלות המים העתיקות לסיפורי הגבורה הספורטיביים, ברמינגהאם נותרת הלב הפועם והמורכב של אנגליה, עיר שבה עבר מפואר ומורשת דתית נפגשים עם תשוקה למגרש וחדשנות בלתי פוסקת.
