גוש המסחר BRICS, הפועל במהירות כדי לשנות את הסדר הכלכלי העולמי המקובל, מייצג דרך למדינות מתפתחות להשתחרר מהדומיננטיות המערבית.
בעולם שנשלט כלכלית על ידי מעצמות המערב במשך מאות שנים, BRICS הוא גוש מסחר שקרא תיגר על הסטטוס קוו ואיים לערער את הסדר העולמי המבוסס. להשלכות של משמעות גוש המסחר הזה עבור אלה שבתוכו ואלה שנותרו בחוץ יש טווח רחב. עם יוזמות דינמיות המטפלות בעניינים כלכליים, חברתיים וביטחוניים, BRICS הוא כוח רב עוצמה בגיבוש קשרים בין המדינות החברות בו. עם רשימה ארוכה של מדינות מועמדות המבקשות להצטרף לגוש, אין ספק שכוחו הכלכלי של הארגון יהפוך לאחד הגורמים המשפיעים ביותר בקביעת מהלך הקידמה בעולם.
המדינות החברות ב-BRICS והתפוקה המשותפת שלהן
הגוש הוקם במקור בשנת 2001 וניתן לו ראשי התיבות "BRIC" כדי לייצג את החברות המרכיבות אותו: ברזיל, רוסיה, הודו וסין. דרום אפריקה, שהבחינה בפוטנציאל של BRIC בשלב מוקדם, הייתה המדינה הראשונה לאחר מכן שביקשה חברות. בדצמבר 2010 התקבלה דרום אפריקה כחברה החמישית ושם הגוש שונה ל-BRICS, כאשר האות "S" מייצגת את החברה החדשה ביותר.
מתוך אוכלוסייה עולמית של כשמונה מיליארד, מדינות BRICS מייצגות כמעט 3.3 מיליארד בני אדם. בהקשר זה, BRICS הוא גוש המסחר הגדול ביותר בעולם. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הנומינלי המשותף של BRICS מייצג 26.6% מהתוצר העולמי הגולמי ולאחר התאמה לכוח קנייה (PPP), אחוז זה קופץ ל-32.5% מכלל העולם.
אחוזים אלו צפויים לגדול באופן משמעותי ככל שחברות חדשות יתקבלו ל-BRICS בעתיד. כך למשל, בכנס השנתי ה-15 של BRICS שנערך ביוהנסבורג, דרום אפריקה, בין 22 ל-24 באוגוסט 2023, הוזמנו שש מדינות חדשות להצטרף לברית הכלכלית: איראן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, מצרים, אתיופיה וארגנטינה. הן הפכו לחברות רשמיות ב-1 בינואר 2024, ויחד, 11 החברות של BRICS (+) ייצגו ברית חזקה הרבה יותר, שבנוסף לשאר, אחראית למחצית מתפוקת הנפט העולמית.
אף על פי שהמדינות החברות הן גם חברות בגושי מסחר אחרים, כמו ASEAN, המייצג חלק ניכר מהכלכלה העולמית, או SADC, המכסה את דרום אפריקה, מדינות BRICS מאוחדות במונחי דינמיקה ב-BRICS לפיה חברות הארגון הן כלכלות מתפתחות, וכאלה המעוניינות לסחור בדרך העוקפת את הדולר האמריקאי. ככזה, הוא נתפס לעיתים קרובות כאלטרנטיבה לדינמיקת הכוח המערבית. BRICS סייע בטיפוח תחושת ידידות בין החברות המרכיבות אותו, והמדינות בנו קשרים קרובים באופן משמעותי, ואף סייע בשיפור היחסים בין הודו לסין, אשר היו להן סכסוכי גבול במשך עשורים רבים.
החברות המרכיבות את הגוש שונות מאוד זו מזו. בהחלט אי אפשר לומר שיש להן הרבה במשותף מבחינת ההיסטוריה הכלכלית והתרבותית. מה שמושך הוא יכולת המגוון הזה להשלים זה את זה בדרכים שמשיגות התקדמות משמעותית ברוח של שיתוף פעולה ולא של יריבות. לסין יש כוח עבודה עצום, לרוסיה יש כמויות גדולות של משאבי טבע, ואילו הודו היא ספקית גדולה של תוכנה, מוצר קריטי בעולם המודרני, יחד עם טכנאים ומהנדסים מבוקשים מאוד בזירה הבינלאומית. דרום אפריקה מספקת השפעה פוליטית על יבשת אפריקה, אזור המעניין מאוד את הסינים, ואילו לברזיל יש קשרים הדוקים עם כל שאר החברות ומציעה הזדמנויות השקעה משמעותיות.
מה שמשותף לכל המדינות הוא הרצון להשתחרר מהמגבלות הניכרות בעולם חד-קוטבי שבו ארצות הברית מחזיקה בדומיננטיות כלכלית ופוליטית. BRICS, בהקשר זה, פועל להשגת הצלחה מאוחדת בזכות עצמו, במקום לנסות לעשות זאת על ידי הרס מוסדות מערביים. כלומר, BRICS אינו מבקש להחליש את המערב אלא לחזק את הדרום הגלובלי. פסגות BRICS שנתיות מתקיימות מאז 2009, כאשר שתי הפסגות הראשונות היו פסגות BRIC (ללא דרום אפריקה). הפסגה הראשונה התארחה בסוצ'י, רוסיה ומאז הפסגה מתארחת על בסיס רוטציה. כל פסגה כוללת רעיונות ונושאים ספציפיים הנדונים בה.
יוזמות BRICS
באמצעות פסגות BRICS, נדונו יוזמות ותוכניות שונות לפיתוח פוטנציאלי של מדינות BRICS. בשנת 2012 הוכרזה בניית כבל BRICS, כבל אינטרנט תת-ימי המקשר בין מדינות BRICS. הסיבה לבנייתו צוינה כ"הבטחה שתקשורת המדינות המתפתחות לא תהיה כולה בידי מדינות הצפון". הכוונה היא גם לעקוף את ארצות הברית ואת אמצעי הריגול של NSA. אחת הפסגות בדרבן, דרום אפריקה, דנה ביישום מטבע BRICS, כאשר יצירתו נועדה לעקוף את הצורך לסחור באמצעות הדולר האמריקאי.
אחת היוזמות הגדולות ביותר היא בנק הפיתוח החדש (NDB), המשמש כמענה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ולבנק העולמי הנשלטים על ידי המערב. ה-NDB צבר מאגר עצום של מיליארדי דולרים והוא מימן הקמת יוזמות תעשייתיות רבות במדינות מתפתחות. פתרונות אנרגיה ירוקה, תחבורה, תברואה, פרויקטים של מים, הגנת מזון ונושאים סביבתיים מהווים את עיקר אישורי ההלוואות של ה-NDB. ניתן לסכם את יעדי ה-NDB המוצהרים כקידום פרויקטים של תשתיות ופיתוח בר-קיימא לשיפור התנאים במדינות החברות, שותפות עם גופים גלובליים אחרים ברוח של שיתוף פעולה, ובניית תיק מאוזן הנותן כבוד ראוי לגופים בהתאם למיקומם הגיאוגרפי ולדרישות המימון שלהם, בין גורמים אחרים.
בנוסף, BRICS גם יישם רוח של שיתוף פעולה באמצעות מופעי ספורט ותרבות. משחקי BRICS נועדו להתקיים כאירועים שנתיים וכוללים ענפי ספורט רבים פופולריים במדינות המרכיבות את הגוש. עם פיתוח ה-NDB, BRICS גם תרם משמעותית להפחתת העוני, במטרה לצמצם פערים בינלאומיים.
התפתחויות נוספות כוללות יוזמה להדק את השליטה על מגזר המידע כדי לאתגר את הדומיננטיות של ארצות הברית. יוזמה זו, שהוצעה לראשונה ב-2015, קודמה עוד ב-2019 עם חתימת מכתב כוונות על ידי מדינות BRICS לשיתוף פעולה במגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת. באמצעות יוזמות כאלה, BRICS הפך לקול עבור הדרום הגלובלי והעניק למדינות עניות יותר במה גדולה יותר במגמות הגיאופוליטיות.
שיתוף פעולה ביטחוני?
הרחבת ההשפעה של BRICS בזירה העולמית פתחה דלתות רבות לכלכלות מתפתחות. באמצעות קשרים הדוקים, BRICS טיפח יכולת גדולה יותר לשתף פעולה בנושאי ביטחון.בניגוד לנאט"ו, עם זאת, BRICS אינו ברית צבאית, ולא סביר ש-BRICS יתפתח למוסד כזה עם שאיפות צבאיות ממומשות במלואן. עם זאת, זה לא אומר ש-BRICS לא יחקור עניינים בכיוון זה ויצור יכולות מוגבלות בכל הנוגע לקידום עולם רב-קוטבי שבו המערב אינו שולט באמצעות כוח.
המציאות היא שבעוד שדאגות כלכליות נמצאות בהחלט בראש סדר העדיפויות של BRICS, הוא פשוט אינו יכול להתעלם מהגורמים הממשיים מאוד של סכסוכים, סכסוכי גבול, הפצת נשק גרעיני, פשיעה בינלאומית ומקרים אחרים שבהם כוח צבאי הופך למהלך פוליטי הכרחי כדי להגן על אינטרסים מסוימים.
דאגה מרכזית של מדינות BRICS היא שארגונים כמו נאט"ו, ואף האו"ם, נשלטים על ידי אינטרסים מערביים. ככזה, BRICS ביקש לתקן את האו"ם כדי שיהיה מכיל יותר וישקף את העובדה שמאז יצירת האו"ם לאחר מלחמת העולם השנייה, מאזן הכוחות העולמי השתנה. זה רלוונטי במיוחד מכיוון שהמדינות החברות הנוכחיות תרמו משמעותית לשלום העולמי ולאו"ם. דרום אפריקה, בפרט, ממלאת תפקיד מרכזי בפעולות שמירת שלום ברחבי יבשת אפריקה.
יצירת BRICS לא נולדה מתוך רצון להיות יריב למערב, אך התפתחויות פוליטיות עיצבו את העולם לדיכוטומיה של מזרח מול מערב שאי אפשר להתעלם ממנה. מה יעשו המעצמות המערביות כדי למתן את הכוח הגובר של יריביהן, נותר לראות, אך מתיחות גוברת והידרדרות היחסים יספקו אתגרים שעלולים לדחוף את BRICS לכיוון שהוא ביקש להימנע ממנו.
התרחבות BRICS
הפופולריות של BRICS והאמון שמדינות רבות רוחשות לו מדברים בעד עצמם. לפחות שלוש עשרה מדינות ביקשו רשמית להצטרף ל-BRICS, ואילו שש נוספות ביקשו באופן לא רשמי, כאשר מדינות רבות אחרות מגלות עניין גם כן.
גוש דן בקבלתן של כמה מדינות שהגישו מועמדות, כולל אינדונזיה, מצרים, איראן, איחוד האמירויות הערביות, ארגנטינה, בחריין, ועוד. ראויה לציון במיוחד צירופה של ערב הסעודית, שאמורה להצטרף וזוהי התפתחות מדאיגה עבור ארצות הברית, במיוחד אם BRICS יציג מטבע משלו. ההשפעות הנובעות מכך יכולות להיות שהאיחוד האירופי ינטוש את הדולר האמריקאי ויסחר ישירות עם ערב הסעודית באמצעות מטבע BRICS החדש כשהוא יוצג. כאשר מדינות נוספות במזרח התיכון מעוניינות להצטרף, ארצות הברית עלולה לאבד את הגישה הקלה שלה לנפט, מה שעלול לעורר בהלה ככל שהכוח העולמי עובר ממערב למזרח.
מה שניתן לראות בבירור הוא ש-BRICS הוא ארגון הצומח במהירות עם השפעה פוליטית הממלאת תפקיד משמעותי בדינמיקה גיאופוליטית. התפתחויות בתחום הפוליטי והכלכלי משרטטות תמונה בהירה לעתיד BRICS, וניתן בהחלט להעלות על הדעת ש-BRICS יהפוך לכוח דומיננטי בכלכלה העולמית, ויחליף גושי מסחר מבוססים רבים אחרים כגוש הכלכלי החזק ביותר. ניתן גם להעלות על הדעת שזה יתפתח לזהויות ומוטיבציות פוליטיות משותפות שיהפכו את הגוש לא רק למענה כלכלי לדומיננטיות המערבית אלא גם למענה לדומיננטיות פוליטית.
