ב-24 בפברואר 2022 עמד קונסטנטין גודאוסקאס בתור ללחם בבוצ'ה, ביום שבו החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. הוא לא קיבל כיכר, אבל אישה זרה חלקה איתו את שלה ■ בתוך ימים הפך האזרח הקזחי ממוצא ליטאי לאדם שנע שוב ושוב דרך מחסומים רוסיים והוציא יותר מ-200 בני אדם מבוצ'ה, הוסטומל, אירפין וורזל בזמן שאחד מפרברי קייב הפך אז לזירת הרג המוני.
בבוקר 24 בפברואר 2022 אפשר היה עדיין לעמוד בבוצ'ה בתור ללחם ולדמיין שהשאלה הגדולה ביותר של היום היא אם יישאר משהו על המדף. קוֹנְסְטַנְטִין קְיַסְטוּטִיסוֹבִיץ' גוּדָאוּסְקָאס עמד שם כאשר הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה החלה, וחשב על פינוי. כשהגיע תורו כבר לא נשאר לו לחם. אלא שאישה זרה רצה אחריו וחלקה איתו משלה. מחווה קטנה, כמעט חסרת חשיבות בתוך מלחמה שכבר החלה לבלוע ערים שלמות, הכריעה מבחינתו שאלה גדולה בהרבה: הוא החליט שלא לעזוב. הוא יישאר ויעזור לאחרים לצאת.
ההחלטה הזאת הציבה את גודאוסקאס בלבו של אחד הפרקים הקשים ביותר של הפלישה. בוצ'ה, עיר באזור קייב שבה התגורר מאז שעזב את קזחסטן ב-2019, נכבשה בידי כוחות רוסיים והייתה במשך מרבית חודש מרץ 2022 תחת שליטתם. בתקופת הכיבוש התרחשו בעיר ובסביבתה הריגות של אזרחים, הוצאות להורג, עינויים, חטיפות, ביזה ומעשי אלימות מינית. כשכוחות אוקראיניים נכנסו לעיר בראשית אפריל נחשפו גופות ברחובות, בחצרות, במרתפים ובקברי אחים. בתוך המציאות הזאת נסע גודאוסקאס שוב ושוב לתוך בוצ'ה והיישובים הסמוכים והוציא משם יותר מ-200 תושבים. דווקא הדרכון הקזחי שלו, שנתפס בעיני החיילים הרוסים כדרכון של מדינה "ידידותית", היה לאחד הכלים שאפשרו לו לעבור את המחסומים.
מקזחסטן לבוצ'ה
אביו וסבו של גודאוסקאס היו ליטאים, ילידי הכפר אידז'ולי שבאזור שִׁילָאלֶה בליטא. קונסטנטין עצמו נולד בקזחסטן. כשהיה בן עשר התגרשו הוריו, ובמשך תקופה המשיך לחיות בקזחסטן. בבגרותו היה פעיל למען זכויות אזרח, פעילות שב-2019 הביאה אותו לדבריו לנקודה שבה איום הדיכוי הפך ממשי. הוא נאלץ לעזוב את המדינה ולעבור לאוקראינה.
באוקראינה השתקע דווקא בבוצ'ה, עיר ששלוש שנים מאוחר יותר תהפוך מזירת חייו החדשים לאחת הזירות המזוהות ביותר עם המלחמה. בתקופה זו חידש באמצעות האינטרנט את הקשר עם אביו, קְיַסְטוּטִיס גוּדָאוּסְקָאס, ומאותו זמן שמרו השניים על קשר קרוב. במהלך הפלישה השתלב גם האב במאמץ ההומניטרי: הוא סייע בחלוקת סיוע והוביל אותו ללבוב, ומשם קונסטנטין הוביל את הציוד לאזורים שבהם התנהלו קרבות. הקשר שחודש לאחר שנים הסתיים בעיצומה של אותה מלחמה. בחג הפסחא של 2022 מת קיאסטוטיס גודאוסקאס.
24 בפברואר: כיכר לחם והחלטה להישאר
הפלישה הרוסית המלאה תפסה את גודאוסקאס בבוצ'ה. ב-24 בפברואר, ביום הראשון, הוא עמד בתור ללחם והרהר בצורך להתפנות מהעיר. כאשר הלחם נגמר לפני שהגיע אליו, אישה שלא הכיר השיגה אותו וחלקה איתו את מה שקנתה. קונסטנטין סיפר שהמפגש גרם לו להגיע למסקנה הפוכה מזו שבה התחיל את היום: במקום לעזוב, עליו להישאר ולעזור. מכאן נוצרה שגרה שכמעט אינה מתיישבת עם משמעות המילה שגרה. יום אחר יום נכנס למכוניתו ונסע אל הפרברים הכבושים של קייב. היעדים היו בוצ'ה עצמה, הוֹסְטוֹמֶל, אִירְפִּין ווֹרְזֶל. המטרה הייתה אחת: להוציא אנשים.
היכולת לעבור דרך המחסומים לא הפכה את הנסיעות לבטוחות. הן התנהלו באזור שבו התקיימו לחימה, ירי, חיפושים בבתים, מעצרים והרג של אזרחים. אבל גודאוסקאס חזר שוב ושוב. בסיכומם של מסעות החילוץ מיוחס לו הצלתם של יותר מ-200 תושבים מקומיים.
בין האנשים שחילץ מוורזל היו גם בני משפחתו של מלחין וגיבור אוקראינה אִיגוֹר פּוֹקְלָאד. לאחר שחרור אזור קייב הקימו גודאוסקאס ומשפחת פוקלאד את הקרן ההומניטרית הבינלאומית Bucha Help, שנועדה לסייע לנפגעי המלחמה הרוסית.
אבל כדי להבין מאיזו מציאות ניסה גודאוסקאס להוציא את אותם אנשים, צריך לחזור אל בוצ'ה עצמה ואל החודש שבו הפכה עיר של כ-40 אלף תושבים למקום שכמעט כל העולם למד את שמו.
הדרך לכיבוש בוצ'ה
ב-24 בפברואר 2022 פתחה רוסיה בפלישה לאוקראינה. כבר ב-25 בפברואר נכנסו חיילים רוסים לבוצ'ה, פרבר של קייב, והחלו קרבות קשים. באותו יום הופיעו בעיר גם כוחות מיוחדים רוסיים, וככל הנראה כבר אז התרחשו מקרי המוות הראשונים של אזרחים: כלי רכב אזרחיים בכביש ליד בוצ'ה נקלעו לאש.
ב-25 בפברואר התרחשו גם העימותים הראשונים בין הכוחות האוקראיניים לכוחות המיוחדים הרוסיים. ב-8 במרץ הודיע וְלוֹדִימִיר קַרְפְּלְיוּק, לשעבר ראש העיר אירפין הסמוכה, כי בוצ'ה נמצאת בשליטה רוסית מלאה. במהלך הכיבוש נשארו בעיר כ-5,000 בני אדם מתוך אוכלוסייה של כ-40 אלף לפני המלחמה.
סביב צוהרי 3 במרץ נסוגו הכוחות האוקראיניים מבוצ'ה תחת לחץ של טור משוריין רוסי מתקדם. כחצי שעה לאחר מכן נכנס הטור אל העיר והשתלט עליה. למחרת, 4 במרץ, החל מה שתואר כ"מבצע טיהור": מערכה מאורגנת של אלימות, אכזריות וטרור נגד האוכלוסייה המקומית, שנועדה לנטרל התנגדות ולהכניע את העיר. חיילים רוסים חיפשו תושבים ששמותיהם הופיעו ברשימות שהוכנו בידי שירותי הביטחון הרוסיים, עברו מבית לבית, חיפשו איומים אפשריים וביצעו "סינון" של אנשים שנחשדו כלוחמים מתנדבים או כאזרחים התומכים בצבא האוקראיני. אנשים שנמצאו במוקד החשד עברו עינויים ובמקרים מסוימים הוצאו להורג. דפוס דומה, כך צוין, הופעל בעבר בידי כוחות רוסיים גם בצ'צ'ניה.
רוב ההרג בבוצ'ה התרחש בצד העיר הסמוך לאירפין, המופרדת ממנה בנהר. הצבא הרוסי ניסה להשתלט על אירפין במהלך מרץ, ולכן ריכוז הכוחות הרוסיים באזור היה גבוה במיוחד. אחד המקומות שהפכו לסמל ההרג היה רחוב יַבְּלוֹנְסְקָה. לאורך קטע של 150 מטרים נורו למוות לפחות 14 אזרחים: עשרה גברים, שלוש נשים וילדה. מוקדי הרג נוספים נמצאו ברחובות נובויאבלונסקה, סטקלוזאבודסקה, טאראסובסקה, צנטרלנה, וודופרובודנה ווקזלנה.
אחד מאתרי הטבח הידועים ביותר הוא בניין המשרדים ברחוב יבלונסקה 144, בו השתמשו חיילים רוסים כבסיס לפעילותפ. מחוץ לבניין הוציאו הרוסים להורג שמונה מאנשי ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה בתחילת מרץ 2022. לאחר שהגברים עונו ונהרגו, גופותיהם שכבו בחוץ במשך מספר שבועות. לאחר שהחיילים הרוסים נסוגו, התושבים המקומיים הציבו לוח זיכרון וכמה אגרטלים, שנשמרים מלאים בפרחים טריים.
4 במרץ: אנשים על הברכיים
אחת העדויות שתועדו מאותו יום עסקה ב-40 אנשים שכוחות רוסיים ריכזו במגרש החניה ליד משרד "אגרובוטפוסטאצ'ה". רובם היו נשים, אך היו ביניהם גם כמה גברים בני יותר מחמישים. אחת הנשים סיפרה כי כאשר ליוותה אישה הרה לשירותים הבחינה בשלולית דם גדולה לאורך קיר הבניין. לאחר שחזרה הוציאו חיילים רוסים חמישה גברים מן הקבוצה. הם הורו להם להסיר נעליים ומעילים, אילצו אותם לכרוע על ברכיהם בצד הדרך, משכו את חולצותיהם מעל ראשיהם וירו באחד מהם בעורף.
לאחר מכן הורשו הנשים ושאר האנשים לעזוב, מלבד הגברים שנשארו על ברכיהם. באותו יום בכפר זַבּוּצְ'יֶה שבמחוז בוצ'ה איים מפקד רוסי לירות בתושב מקומי ובבנו לאחר חיפוש בביתם, שבו נמצאו בחצר רובה ציד ובקבוק בנזין. חייל רוסי אחר התערב ומנע את הריגתם. העדות נמסרה בידי התושב ואושרה בנפרד בידי בתו.
גם ב-4 במרץ תועד מאוחר יותר מקרה שבו לפחות שמונה תושבים נהרגו בידי צנחנים רוסים. רובם היו מתנדבי כוחות ההגנה הטריטוריאלית, אך בזמן שנלכדו לא נשאו נשק והסתתרו בבית. מצלמת אבטחה תיעדה שני חיילים מובילים תשעה גברים כפופים, אוחזים זה בזה, מעבר לכביש. בסרטון אחר נראו אותם אנשים מובלים בטור אל חצר סמוכה לבניין ששימש בסיס רוסי. עדי ראייה סיפרו שלאחר מכן נשמעו יריות. צילומי רחפן חיזקו את העדויות, והעצורים לא נראו עוד בחיים.
שניים מחברי ההגנה הטריטוריאלית שנעצרו הצליחו לשרוד. אחד נפצע קשה, אך היורים סברו שמת, והוא הצליח אחר כך להסתתר אצל תושבים. אדם אחר שיתף פעולה עם הרוסים ובהמשך הואשם בבגידה במדינה.
באותו 4 במרץ ירו כוחות רוסיים מכלי נשק של רכבי לחימה מוטסים גם לעבר כמה אזרחים שניסו לנסוע במכוניות ברחוב יבלונסקה לכיוון הגשר מעל נהר בוצ'ה. מצלמות אבטחה תיעדו את הפגיעה במכונית שבה נסע תושב העיר וְלוֹדִימִיר רוּצְ'קוֹבְסְקִי.
אזרחים שניסו פשוט לצאת
ב-5 במרץ ניסו גַלִינָה טוֹבְקַאץ', בעלה אוֹלֶג, בנם רוֹמָן ואמה טַטְיָאנָה לצאת מבוצ'ה. יחד איתם נסעה משפחת חבריהם, אַלֶכְּסַנְדְר ומַרְגָרִיטָה צִ'יקְמַרְיוֹב וילדיהם, מַטְבֵיי בן השמונה וקְלִים בן הארבע.
הם הצליחו להתרחק רק כ-800 מטרים מביתם כאשר רכב משוריין רוסי פתח עליהם באש. במכונית הראשונה שרד רק אלכסנדר. אשתו ושני ילדיו נהרגו מיד מאש מקלעים. אלכסנדר עצמו איבד רגל ולא היה מוכן לשוחח עם כתבים. במכונית השנייה נהרג בעלה של גלינה והיא נפצעה. העיתון שפרסם את העדות לא הצליח לבצע אימות עצמאי מלא של גרסתה, אך כתביו ראו את צילומי פציעותיה וציינו כי הסיפור תואם עדויות דומות אחרות.
6 במרץ בוורזל
ב-6 במרץ השליכו חיילים רוסים רימון עשן לתוך מרתף בוורזל, שבו הסתתרו תושבים. כאשר האנשים החלו לצאת, נורו אישה ונער בן 14. לפי העדים, הנער נהרג מיד מפגיעת כדור בראש. האישה מתה מפצעיה ב-8 במרץ. אלה היו בדיוק היישובים שאליהם נסע קונסטנטין גודאוסקאס כדי להוציא בני אדם. הדרך שבין בוצ'ה, וורזל, אירפין והוסטומל הייתה אפוא לא מסלול פינוי מסודר אלא מרחב שבו גם עצם הניסיון לברוח יכול היה להסתיים בירי.
הזוג שנורה מול הטנק
ב-7 במרץ נסעו קְסֶנְיָה ומַקְסִים יוֹבֶנְקוֹ עם בנם בן השש ועם אמו המבוגרת של אחד מידידיהם. מכוניתם נעצרה סמוך לטנק רוסי, ייתכן לאחר שנורתה. מקסים יצא מן המכונית בידיים מורמות ונורה. אשתו נורתה בתוך הרכב.
הירי תועד ברחפן של ההגנה העצמית האוקראינית. האישה המבוגרת ששרדה סיפרה שמקסים צעק לעבר החיילים שיש ילד במכונית, ואז נשמעה הירייה. הילד והאישה המבוגרת הורשו מאוחר יותר לעזוב.
ב-1 באפריל מצאו כתבי BBC בקטע כביש של כ-200 מטרים בין הכפרים מְרִיָּה ומִילָה במחוז בוצ'ה 13 גופות. רק שתיים מהן היו לבושות במדים אוקראיניים. מן המקום שבו עמד טנק רוסי ניתן היה לזהות קשת ירי ברורה שכיסתה את השטח שבו נמצאו הגופות. שם זוהו גם בני הזוג יובנקו. כמה מהגופות באזור נשאו סימנים לכך שמישהו ניסה להשמידן: בגדים שרופים, גפיים חרוכות וגופות שסביבן נערמו צמיגים.
קברי האחים
כבר ב-10 במרץ אותרו סימנים להכנת קבר המונים ליד כנסיית אנדריי הקדוש המכונה הראשון בבוצ'ה. ב-13 במרץ דיווחו כלי תקשורת אוקראיניים על קברי אחים בעיר, ובאותה עת כתב אַנְדְרֵיי לֶבְקוֹבְסְקִי, מנהל המרכז העירוני לרפואה ראשונית באירפין, על קבורתם של 67 אזרחים.
אחד מבאי כנסייה בבוצ'ה, שסיפר כי חפר בעצמו קבר אחים ל-15 אנשים, תיאר כיצד בתחילת הכיבוש עדיין ניתן היה לקבור את קורבנות ההפגזות בדרך מסודרת יחסית. בהמשך הדבר נעשה בלתי אפשרי. קרובי משפחה או חיילים אספו תחילה את ההרוגים, אך ככל שמספר הגופות גדל חדלו אנשים להגיע אליהן. במקביל הופצו בעיר סיפורים על חיילים שפשוט יורים בגברים.
ב-15 במרץ, לדברי רופאה בשם אַנַסְטַסְיָה שעבדה והתגוררה במשך שבועיים בבית החולים בבוצ'ה לאחר שביתה הופצץ בידי הכוחות האוקראיניים משום שחיילים רוסים התגוררו בו, רוב האזרחים כבר עזבו את העיר. היא העריכה שנותרו אז כ-10,000 תושבים. לדבריה, גופות רבות כבר שכבו ברחובות עוד לפני הפינוי הגדול, אך היא לא ידעה דבר על ירי המוני שבוצע דווקא בימים האחרונים של מרץ.
אַלָּה נֶצִ'יפּוֹרֶנְקוֹ סיפרה כי ב-17 במרץ חייל במדים רוסיים הרג את בעלה. היא עצמה פונתה מבוצ'ה ב-19 במרץ. לדבריה, עד תחילת אפריל לא היה לה מושג כמה מתושבי העיר נהרגו. היא זכרה מכונית שרופה ליד מעבר הרכבת ואת בעלה שראה גופת גבר מכוסה ליד התחנה, אבל לא הייתה עדה בעצמה להיקף ההרג שהתברר לאחר השחרור.
גופות ברחוב יבלונסקה
צילומי לוויין הפכו מאוחר יותר לאחד הכלים המרכזיים בבחינת מועד מותם של אנשים שנמצאו ברחובות. ניתוח של צילומי Maxar הוביל למסקנה שגופות נראו ברחובות בוצ'ה כבר מ-9 במרץ. צילומים אחרים, של חברת Planet מ-21 במרץ, הראו גופות ברחוב יבלונסקה.
בניתוח נוסף של צילומי לוויין נמצא כי לפחות 11 גופות כבר היו ברחוב יבלונסקה ב-11 או ב-19 במרץ, בהתאם לתיארוך המופיע בגרסאות שונות של הניתוח, והן נמצאו באותם מקומות ב-2 באפריל. בין 20 ל-21 במרץ הופיעו גם שתי מכוניות נטושות וגופה בקרבתן. סרטון שנבדק בנפרד הצביע על כך שגופות כבר היו ברחובות לא יאוחר מ-26 במרץ. צילומי רחפן מ-12 עד 13 במרץ הראו ציוד צבאי רוסי ליד גופות.
אחד הסרטונים, שצולם ככל הנראה ב-25 במרץ, נראה אדם כורע על ברכיו ליד מי שנראים כחיילים. לאחר זמן מה הוא נופל. הנסיבות המדויקות ומועד הצילום לא נודעו, אולם המקום תאם בדיוק לנקודה שבה נמצאו מאוחר יותר גופות הרוגים ברחוב יבלונסקה.
רצח ברחובות, במרתפים ובבתים
משימת המעקב של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם קבעה כי רוב ההרוגים שתועדו היו גברים, אך בין הקורבנות היו גם נשים וילדים. אזרחים נהרגו כאשר ניסו לצאת מהעיר במכוניות. גברים שנראו לחיילים הרוסים חשודים נעצרו, ובמקרים מסוימים עונו לפני שנרצחו. צלפים וחיילים ירו גם בתושבים שנעו ברחובות בחיפוש אחר מזון וצרכים בסיסיים.
תושבת בשם אַנָּה גֶּרֶגָה סיפרה כי חיילים רוסים ירו בשכן שיצא לאסוף עצים להסקה. הירייה הראשונה פגעה מעט מעל העקב ושברה את העצם. האיש נפל. לדבריה, הם ירו לאחר מכן ברגלו השמאלית עד שנקטעה יחד עם הנעל ואז המשיכו לירות בכל גופו.
טַטְיָאנָה נֶדַשְקוֹבְסְקָיָה סיפרה שקברה את בעלה בגינה ליד בית הדירות שבו התגוררו. הוא נעצר בידי כוחות רוסיים ונמצא מאוחר יותר מת בחדר המדרגות לצד שני אנשים נוספים.
וְלוֹדִימִיר פִּילְגוּצְקִי סיפר ששכנו פָּבֶל וְלָאסֶנְקוֹ נלקח בידי חיילים רוסים משום שמכנסיים בסגנון צבאי שלבש ומדים שלדבריו היו שייכים לבנו, שעבד כמאבטח, עוררו חשד. כשהתגלתה גופתו של ולאסנקו נראו עליה סימני כוויות. כאשר תושבים הראו לעיתונאים שתי גופות של אזרחים, הם אמרו על אחד מהם: "הוא הרים את הידיים למעלה, והם ירו בו".
אישה בשם נֶלְיָה סיפרה שבעלה נהרג בידי חיילים רוסים כאשר יצא לקנות מזון. שכן מן הבית ממול נורה כאשר ניסה לצאת החוצה. בתוך הבניין שבו התגוררה ראתה נליה גם גופות של שמונה גברים. תושבת אחרת, שגם שמה אַנָּה, סיפרה שבימים האחרונים לפני מתקפת הנגד האוקראינית ירו חיילים רוסים בכל מי שנתקלו בו ברחוב, וכך נהרג ידידה סֶרְגֵיי.
אִירִינָה אַבְּרָמוֹבָה סיפרה שכוחות רוסיים השליכו רימון דרך חלון ביתה. היא, אביה ובעלה אוֹלֶג נמלטו מן השריפה אל הקור. החיילים הורו לאולג להסיר את הסוודר, אילצו אותו לכרוע וירו בראשו. בגלל סיורים ברחובות וצלפים לא הצליחה אירינה לקחת את גופת בעלה במשך חודש. תושבת בשם וַלֶנְטִינָה סיפרה שקברה ארבעה הרוגים, שניים מהם שכנים שהכירה במשך שלושים שנה.
"הם ירו בכל מי שיצא"
סֶרְגֵיי קַפְּלִיצְ'נִי, ראש שירותי הקבורה של בוצ'ה, סיפר כי בין 30 הגופות שאסף צוותו ב-3 באפריל בסמטת יבלונסקה היו שני חיילים אוקראינים. אחד היה יליד 1995, והאחר ותיק שלחם בדונבאס ונורה לאחר שהשליך בקבוקי תבערה. בין הגופות האחרות היו אנשים שידיהם היו קשורות ופצעי ירי בעורפם.
תושב אחר אמר כי בני אדם שנמצאו מתים ברחוב מסוים נורו בידי צלף ולכן איש לא יכול היה לפנות את גופותיהם. לדבריו, הצלף ירה בכל מי שהופיע ברחוב. תושבים אחרים סיפרו כי הירי האינטנסיבי ביותר נשמע בחמשת הימים האחרונים לפני שחרור העיר. הם הראו קברים מאולתרים של אנשים שנאלצו לקבור ברחוב עצמו.
קפליצ'ני אמר שכוחות רוסיים אסרו במשך תקופה על איסוף הגופות מהרחובות. כאשר אנשי שירותי הקבורה ביקשו לפנותן, נענו לדבריו: "קר, שיישארו עוד קצת". רק כאשר הסבירו שבין הגופות נמצאים גם שלושה חיילים רוסים, קיבלו ככל הנראה אישור. בחדר המתים לא פעלו המקררים, והוא תיאר את המקום במילה אחת: "זוועה".
גם תושבים ששוחחו עם כתבים גרמנים סיפרו על קרובי משפחה שנרצחו, על הגבלות שהטילו הכוחות הרוסיים על פינוי גופות ועל סיורים שירו בעוברי אורח.
בעל שנלקח, נשים שנפגעו וחדר עינויים
קַטֶרִינָה אוּקְרָאִינְצֶבָה, חברת מועצת העיר בוצ'ה ומתנדבת בהגנה הטריטוריאלית, סיפרה שהעימותים בין יחידות רוסיות להגנה העצמית המקומית החלו ב-4 במרץ. לדבריה, תושבים הגנו על העיר בכוחות עצמם, וותיקים ופטריוטים לקחו כלי נשק שנותרו ברשותם מאז 2014.
אוקראינצבה פונתה ב-11 במרץ. היא אמרה שבתקופה שבה הייתה בעיר לא ראתה הוצאות להורג, וסברה שחלק מהגופות ברחוב יבלונסקה נגרמו מירי כאוטי. עם זאת, היא הבחינה בין יחידות רוסיות שונות ואמרה כי אלה שנכנסו בראשית הכיבוש היו "חיות". לדבריה, אנשים רבים נעלמו ללא עקבות, ותושבים מתו גם בשל מחסור במזון ובתרופות. הכוחות הרוסיים השתלטו לדבריה על אמבולנסים ובתי חולים וערכו חיפושים אחר משתתפי המבצע הצבאי האוקראיני בדונבאס. היא סיפרה על משפחה שבה בן של ותיק שנהרג אותר ונורה למוות, ורק בקושי ניתן היה לקבל את גופתו לקבורה.
היו גם דיווחים על אונס ואלימות מינית. אַלֶכְּסֵיי אַרֶסְטוֹבִיץ', יועץ בלשכת נשיא אוקראינה, טען שחלק מהנשים נאנסו לפני שנרצחו ושגופותיהן נשרפו. הפתולוג האוקראיני וְלָדִיסְלָב פֵּרוֹבְסְקִי מסר כי חלק מהנשים נאנסו לפני מותן.
וְלוֹדִימִיר שֶׁפִּיטְקוֹ, שחזר לבוצ'ה לאחר נסיגת הרוסים, מצא במרתפו גופת אישה שלבשה רק מעיל פרווה ולידה קונדום משומש. אישה בשם יֶלֶנָה, שהסתתרה בבוצ'ה, דיווחה אף היא על אלימות מינית מצד חיילים רוסים.
לשכת התובע הכללי של אוקראינה הגדירה חדר שנמצא בעיר כ"תא עינויים". במרתף של סנטוריום לילדים נמצאו גופותיהם של חמישה גברים שידיהם קשורות. במקום, כך נמסר, עונו ונרצחו אזרחים.
במוטיז'ין שבמחוז בוצ'ה סיפרו תושבים כי חיילים רוסים הרגו את ראשת הכפר אוֹלְגָה סוּחֶנְקוֹ, את בעלה ואת בנם והשליכו את גופותיהם לבור ביער אורנים מאחורי הבתים שבהם לנו החיילים הרוסים. עיתונאים שראו את הבור הבחינו בארבע גופות של אנשים שנראו כאילו נורו מטווח קצר. ידיו של בעלה של סוחנקו היו משוכות מאחורי גבו, לידו נמצא חבל, ופיסת פלסטיק נכרכה סביב עיניו ככיסוי.
אולי יעניין אותך
בחצר כנסייה בבוצ'ה נמצאו גופות עטופות בפלסטיק שחור, נערמות בקצהו של קבר אחים. הכומר אַנְדְרֵיי גַלָאבִין סיפר שרבים מהקורבנות נורו בתוך מכוניותיהם או נהרגו בפיצוצים בזמן שניסו לברוח. חדר המתים היה מלא, הגישה לבית הקברות הייתה בלתי אפשרית, והשטח ליד הכנסייה הפך למקום היחיד שבו אפשר היה להניח את המתים. כשקפליצ'ני חזר לעיר הוא סיפר שלפני שעזב שכר נהג מחפר כדי לחפור קבר אחים ליד הכנסייה. ללא חשמל לא היה ניתן לקרר את הגופות, ומצבן הלך והידרדר.
סרטון רחפן שצולם בתחילת מרץ הראה רוכב אופניים נורה בידי כלי רכב משוריינים רוסיים. לאחר שחרור בוצ'ה נמצאה גופתו בדיוק במקום שבו תועד הירי. ב-12 במרץ נהרג בירייה בראש גם תושב בוצ'ה אִילְיָה נַבַלְנִי. עיתונאים העלו את האפשרות שנהרג בשל שם משפחתו, הזהה לזה של איש האופוזיציה הרוסי אַלֶכְּסֵיי נַבַלְנִי.
סוף מרץ: הצבא הרוסי נסוג
משרד ההגנה הרוסי טען כי יחידותיו עזבו את בוצ'ה ב-30 במרץ. ראש העיר מסר כי ב-31 במרץ עברה העיר לשליטה אוקראינית. עם זאת, בבוקר 1 באפריל הזהיר מזכיר מועצת העיר טַרַאס שַׁפְּרַבְסְקִי שהחזרה לעיר עדיין מסוכנת בשל נוכחות אפשרית של חיילים רוסים ומיקוש. חברת המועצה קטרינה אוקראינצבה מסרה אזהרה דומה.
ב-1 באפריל בשעה 15:48 פרסם ראש העיר הודעה על שחרור העיר וציין שהשחרור התרחש ב-31 במרץ. בערב אותו יום הופיע בערוצי טלגרם אוקראיניים הסרטון הראשון שבו נראו גופות של תושבי בוצ'ה, ככל הנראה לאחר שצולם מוקדם יותר באותו יום.
1 ו-2 באפריל: העולם נכנס לבוצ'ה
ב-1 באפריל צילמו כתבי BBC כתבה באזור בוצ'ה, לאורך כביש ז'יטומיר, ואספו את העדויות הראשונות לכך שגופות מוטלות ברחובות העיר. באותו יום תיעדו גם צלמי Reuters גופות בפרברי בוצ'ה. למחרת נכנסו לעיר יחידות של המשטרה הלאומית האוקראינית. הסרטונים שצילמו ברחובות לא הראו את הגופות ברחוב יבלונסקה, אך עיתונאי ומגיש הטלוויזיה האוקראיני דְמִיטְרוֹ קוֹמָרוֹב, שנכנס לעיר עם אנשי משרד הפנים, דיווח על הגופות ופרסם תמונות.
בערבי 2 ו-3 באפריל הובאו קבוצות של עיתונאים זרים למקומות שבהם נמצאו הגופות. דיווחיהם תיארו "גופות על הכבישים, עדויות להרג אזרחים הדומה להוצאות להורג, קברי אחים וילדים הרוגים".
כתבי סוכנות הידיעות הצרפתית שהגיעו ב-2 באפריל בדקו 20 גופות. 16 מהן היו על המדרכה או סמוך לשפת הכביש, שלוש באמצע הדרך ואחת בחצר בית הרוס. ליד אחת מהגופות היה דרכון אוקראיני פתוח וידי המת היו קשורות מאחורי גבו בפיסת בד לבנה. לשני הרוגים נוספים היו סרטים לבנים על הידיים.
בתמונות Reuters נראו גם שרידיה של לפחות אישה אחת. כתבי שתי הסוכנויות העריכו שחלק מן הגופות נמצאו במקום במשך ימים ואולי שבועות. תושבים אמרו שהאנשים נהרגו בידי הכוחות הרוסיים ששלטו בעיר במשך כחודש. Reuters ציינה שהמוות יכול היה להיגרם מרסיסים, פיצוצים או קליעים, ואילו השירות הרוסי של BBC נמנע באותו שלב מקביעה חד משמעית לגבי נסיבות מותם של כל האנשים.
כתבי Associated Press ראו לפחות 21 גופות במקומות שונים בעיר. במקום שבו שכן לפי התושבים בסיס רוסי נמצאה קבוצה של תשע גופות, כולן בלבוש אזרחי. להערכת העיתונאים, הם נהרגו מטווח קצר. לפחות לשניים היו הידיים קשורות מאחורי הגב, לאחד היה פצע בראש ולאדם נוסף היו הרגליים קשורות.
העדויות מצטברות
תושב ששוחח עם Associated Press סיפר שכוחות רוסיים עברו מבניין לבניין והוציאו אנשים מן המרתפים שבהם הסתתרו. הם בדקו את הטלפונים הניידים שלהם בחיפוש אחר סימנים לפעילות אנטי רוסית, ולאחר מכן לקחו חלק מהם או ירו בהם.
Human Rights Watch פרסם ב-3 באפריל תיעוד של מקרי ההרג, האיומים והעינויים. בדוח נוסף, שהתבסס על ראיונות עם 37 בני אדם, תועדו תשע הוצאות להורג קבוצתיות וכן חטיפות, ירי באזרחים ובילדים, ביזה ועינויים.
ראש העיר אַנָטוֹלִי פֶדוֹרוּק אמר כי לפחות 280 אזרחים נקברו בקברי אחים בבוצ'ה, אף שחלקם מתו גם מסיבות טבעיות, מרעב, מקור או מהפגזות מרגמות וארטילריה.
לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים נמצאו ברחובות העיר, במרתף של מחנה ילדים ובחצרות בתים יותר מ-30 גופות של אנשים בבגדים אזרחיים. עוד 67 גופות הוצאו מקבר אחים ליד כנסיית אנדריי המכונה הראשון. בדיקות קבעו כי 40 מהן היו של אזרחים.
כמה עשרות אנשים נהרגו בהפגזות ארטילריה או טנקים שבהן נעשה שימוש בתחמושת נגד אדם המכילה פְלֶשֶׁטוֹת, חיצי מתכת זעירים. הרשויות האוקראיניות דיווחו שלאחר נסיגת הכוחות הרוסיים נמצאו בבוצ'ה וביישובים נוספים סביב קייב יותר מ-1,000 גופות.
נכון ל-31 באוקטובר תיעד משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם הריגתם של 73 אזרחים בבוצ'ה, כולל מקרי הוצאה להורג המונית, ובדק עוד 105 מקרי הרג אפשריים. בדו״ח של מחלקת הארכיון העירונית של בוצ'ה נמסר כי בקהילה העירונית נהרגו 582 בני אדם, 43 גופות נותרו בלתי מזוהות, 38 תושבי בוצ'ה הוגדרו נעדרים ו-33 תושבי הקהילה היו בשבי הרוסי.
לפי BBC, בכל מחוז בוצ'ה נהרגו במהלך כמעט חודש של כיבוש רוסי יותר מאלף אזרחים. המשטרה האוקראינית העריכה שכ-650 מהם נורו בידי חיילים רוסים. נכון ל-13 בספטמבר 2022 נמצאו בבוצ'ה עצמה 422 גופות של אזרחים.
המספר המדויק של ההרוגים לא היה ידוע. מיד לאחר הטבח אמר פדורוק שלפחות 300 בני אדם נמצאו מתים. בהמשך תוקן המספר ל-410 כאשר נכללו גם גופות שנמצאו באירפין ובהוסטומל. טאראס שפרבסקי, סגן ראש העיר, אמר בראיון כי רק 50 קורבנות אושרו באותו שלב כמקרים של הוצאה להורג ללא משפט. חוקרי Amnesty International קבעו שלפחות חמישה גברים נורו ללא משפט בידי חיילים רוסים.
התובע הראשי של בוצ'ה, רוּסְלָאן קְרַבְצֶ'נְקוֹ, אמר שמתוך 360 גופות שנמצאו בעיר ובסביבתה, יותר מ-250 בני אדם נהרגו מרסיסים או מכדורים, ואחרים מתו מרעב, מקור, מחסור בתרופות וברופאים ומסיבות נוספות. ב-30 באפריל נמצא במחוז בוצ'ה אתר קבורה נוסף של אזרחים שידיהם קשורות ועיניהם מכוסות.
על לוח זיכרון שהוצב ב-2023 הופיעו שמותיהם של 501 תושבים מקומיים שנהרגו.
הבדיקות הפתולוגיות
חוקרים פורנזיים מצאו בעשרות גופות פלשטות, חיצי מתכת זעירים המשמשים בסוגים מסוימים של פגזי ארטילריה. הפתולוג ולדיסלב פירובסקי תיאר עצמים דקים מאוד, הדומים למסמרים, שקשה לאתרם ברקמות בשל עוביים הזעיר.
אחד מסוגי התחמושת שזוהו היה פגז רסס בקוטר 122 מ"מ מדגם 3Sh1. מומחה נשק קבע שהפלשטות שנמצאו בבוצ'ה תואמות פגז רוסי מסוג זה. לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים נמצאה באנדרייבקה, כמה קילומטרים מבוצ'ה, תחמושת רוסית ובה פגזי פלשטות בקוטר 122 מ"מ. בתצלומים מסביבת בוצ'ה נראתה גם מערכת ארטילרית בקוטר 122 מ"מ שהושמדה ולצידה פגזי 3Sh1 שלא נורו.
עדים סיפרו שפגזים כאלה נורו בידי ארטילריה רוסית כמה ימים לפני נסיגת הכוחות. פירובסקי הוסיף שבין הגופות היו רבות שהושחתו, אנשים שידיהם נקשרו מאחורי גבם ונורו בעורף, קורבנות שבגבם שישה עד שמונה חורי קליעים וגופות שבהן נמצאו גם רכיבים של תחמושת מצרר.
Human Rights Watch הגדיר את הממצאים בבוצ'ה ככאלה המעידים בוודאות על פשעי מלחמה ועל פשעים פוטנציאליים נגד האנושות, אך הזהיר כי מוקדם מדי להגדיר את המתרחש כ"רצח עם". מזכ"לית Amnesty International אַנְיֶס קַלַמַאר אמרה שהדיווחים מבוצ'ה מצביעים על דפוס רחב יותר של פשעי מלחמה, ובהם הוצאות להורג ללא משפט ועינויים גם באזורים כבושים אחרים באוקראינה.
דו״ח עצמאי של חוקרי רצח עם שפורסם בסוף מאי 2022 הצביע על הטבח וההוצאות להורג המתועדות במחוז בוצ'ה ובאזורים אחרים באוקראינה, לצד תקיפות מכוונות של נתיבי פינוי ובתי חולים, הפצצות בלתי מובחנות של אזורי מגורים, אונס, גניבת תבואה וגירושים בכפייה, וקבע שהדברים נושאים אופי של רצח עם.
עם זאת, בין מומחים לא הייתה הסכמה על ההגדרה המשפטית. פרופסור למשפטים פִילִיפּ סַנְדְס, מנהל המרכז לבתי משפט וטריבונלים בינלאומיים ביוניברסיטי קולג' לונדון ואחד מיוזמי העצומה להקמת בית דין מיוחד לעניין התוקפנות נגד אוקראינה, אמר שהתמונות מבוצ'ה מעידות על פשעי מלחמה ואולי על פשעים נגד האנושות, אך אינן כשלעצמן עומדות בהגדרה המשפטית של רצח עם. לדבריו, כדי להוכיח רצח עם יש להוכיח כוונה להשמיד קבוצה כולה או חלקה, וכוונה קונקרטית כזאת לא הייתה מיד ברורה במקרה המסוים. הוא הוסיף כי בהיררכיה של המשפט הבינלאומי רצח עם אינו עבירה חמורה יותר מפשעים נגד האנושות, וכי וְלוֹדִימִיר זֶלֶנְסְקִי משתמש במונח גם במובן פוליטי ולא רק משפטי.
לעומתו, ההיסטוריון האמריקאי ממוצא אוקראיני יֶבְגֶנִי פִינְקֶל, פרופסור חבר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, טען שהמתרחש באוקראינה הוא רצח עם. הוא ציין שמצטברות ראיות לכך שבוצ'ה לא הייתה מקרה חריג, והפנה במיוחד למאמר של טִימוֹפֵיי סֶרְגֵייצֶב, "מה רוסיה צריכה לעשות עם אוקראינה", שפורסם באתר סוכנות הידיעות הממשלתית RIA Novosti. במאמר נטען שאוקראינה אינה אפשרית כמדינת לאום, שהאליטה הלאומנית האוקראינית "צריכה להיות מחוסלת" ושחלק משמעותי מהאוכלוסייה אשם ולכן זקוק ל"חינוך מחדש ולדיכוי אידאולוגי". עם זאת, פינקל ציין כי ייתכן שבתחילת הפלישה לא הייתה קיימת תוכנית לרצח עם של העם האוקראיני.
ב-21 באפריל 2022 קיבל הפרלמנט הלטבי פה אחד הצהרה שלפיה רוסיה מבצעת רצח עם נגד העם האוקראיני, וקרא למדינות האיחוד האירופי להפסיק להסתמך על מקורות אנרגיה רוסיים.
אילו יחידות רוסיות שהו בבוצ'ה?
ב-3 באפריל פרסם אלכסיי ארסטוביץ' רשימה של יחידות רוסיות שחייליהן עשויים להיות קשורים לפשעי מלחמה בבוצ'ה, הוסטומל ואירפין. ברשימה נכללו הבריגדה הממוכנת העצמאית ה-64 של הארמייה ה-35 במחוז הצבאי המזרחי; הבריגדה המשוריינת העצמאית ה-5 של הארמייה ה-36; רגימנט הצנחנים ה-331 של הדיוויזיה המוטסת ה-98; רגימנט הצנחנים ה-137 של הדיוויזיה המוטסת ה-106; רגימנטי ההסתערות המוטסים ה-104 וה-234 של הדיוויזיה ה-76; בריגדות הכוחות המיוחדים העצמאיות ה-14 וה-45; יחידת המשטרה המיוחדת ה-63 של המשמר הלאומי הרוסי; בריגדת הנחתים העצמאית ה-155 של צי האוקיינוס השקט; הבריגדה העצמאית ה-74 של המחוז הצבאי המרכזי; בריגדת ההסתערות המוטסת העצמאית ה-31; והרגימנט הממונע המיוחד ה-141 על שם קדירוב.
ב-4 באפריל פרסם המודיעין האוקראיני פרטים אישיים של חיילי הבריגדה הממוכנת ה-64 וטען שחיילים מן היחידה השתתפו בהרג אזרחים. ב-6 באפריל צוטט גורם אמריקאי שאמר כי זיהוי היחידות הרוסיות המעורבות בזוועות בבוצ'ה נמצא ב"עדיפות גבוהה ביותר" עבור שירותי המודיעין האמריקאיים.
שירות הביון הפדרלי של גרמניה מסר לפרלמנטרים כי ביירוטי רדיו נשמעו חיילים רוסים משוחחים על אזרחים שהרגו בבוצ'ה, והתיאורים תאמו גופות שנמצאו. בתדרוך נטען שהרג אזרחים עשוי היה להיות חלק מאסטרטגיה של הפחדת האוכלוסייה ודיכוי התנגדות. בבוצ'ה נכחו גם אנשי קדירוב ושכירי חרב מקבוצת ואגנר, ולפי אותו מידע האחרונים מילאו תפקיד מוביל.
חקירות עיתונאיות זיהו בעיר גם חיילים מהיחידה המיוחדת "ויטיאז", הדיוויזיה המוטסת ה-76 ושלוש יחידות צ'צ'ניות. מסמכים וסמלים שנמצאו הצביעו גם על נוכחות הרגימנטים המוטסים ה-104 וה-234.
ביוני זוהו שמונה צנחנים מפסקוב ששהו בבוצ'ה בזמן הכיבוש. החיילים השתמשו בטלפון של תושב מקומי שהעמיד פני מת בזמן הוצאה להורג קבוצתית כדי להתקשר לבתיהם. שלושה מתוך שמונת החיילים כבר נהרגו עד לפרסום התחקיר.
ביולי נודע שהתביעה האוקראינית הכריזה על מבוקש בינלאומי, אזרח בלארוס שנחשד ברצח בבוצ'ה. אוקראינה טענה שהוא מפקד יחידה של המשמר הלאומי הרוסי מאוליאנובסק, שבזז, עינה חמישה אזרחים והרג ארבעה מהם. הראיות התבססו על עדויות ועל בדיקת דיוקן. מנגד פרסמו Zerkalo.io וערוץ הטלגרם "Mozhem Obyasnit" שהאיש אינו משרת במשמר הלאומי ומתגורר כל הזמן במוזיר.
בדצמבר 2022 פרסם משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם רשימה המבוססת על מידע פתוח של יחידות שפעלו באזור בוצ'ה: הבריגדה הממוכנת העצמאית ה-64 של המשמר, הרגימנטים המוטסים של המשמר ה-104, ה-234 וה-237 מן הדיוויזיה ה-76, רגימנט הצנחנים של המשמר ה-137 מן הדיוויזיה ה-106, רגימנט הצנחנים של המשמר ה-331 מן הדיוויזיה ה-98, בריגדות הכוחות המיוחדים של המשמר ה-14 וה-45, בריגדת הנחתים העצמאית של המשמר ה-155, המרכז המיוחד ה-604 "ויטיאז", יחידות נוספות של המשמר הלאומי הרוסי והיחידה הניידת המיוחדת "אחמט-גרוזני".
ב-18 באפריל העניק נשיא רוסיה לבריגדה הממוכנת העצמאית ה-64 את תואר הכבוד "משמר". מכיוון שהבריגדה נחשדה בפשעי מלחמה בבוצ'ה, משקיפים תיארו את ההענקה כ"עידוד מופגן לאכזריות".
הטענה הרוסית: הכול מבוים
רוסיה הכחישה רשמית את אחריות צבאה להרג האזרחים והאשימה את אוקראינה בזיוף הראיות. משרד ההגנה הרוסי טען שבזמן שבוצ'ה הייתה בשליטה רוסית לא נפגע אף תושב ממעשי אלימות, שהתושבים יכלו להתפנות צפונה ושהיחידות הרוסיות עזבו את העיר כבר ב-30 במרץ. עוד נטען כי שכונות בדרום בוצ'ה הופגזו מסביב לשעון בידי הצבא האוקראיני.
שר החוץ סֶרְגֵיי לַבְרוֹב כינה את התמונות "פרובוקציה אנטי רוסית מבוימת". דְמִיטְרִי מֶדְבֶדֶב תיאר את הפרשה כדוגמה לזיופי התעמולה האוקראינית. דובר הקרמלין דְמִיטְרִי פֶּסְקוֹב אמר שבתמונות יש "סימנים לזיוף וידאו ולזיופים שונים". דוברת משרד החוץ מַרְיָה זַכַרוֹבָה טענה שמטרת ההאשמות היא להצדיק חבילת סנקציות חדשה ולפוצץ את השיחות בין רוסיה לאוקראינה.
ב-12 באפריל כינה פּוּטִין את הדיווחים על הרג אזרחים בידי הכוחות הרוסיים "פייק", והשווה אותם לטענות על שימוש בנשק כימי בסוריה, שגם אותן רוסיה הגדירה כמבוימות. אלא שהטענות הרוסיות נבדקו בזו אחר זו.
הטענה שהכוחות יצאו ב-30 במרץ לא קיבלה אישור ממקורות עצמאיים. ב-1 באפריל בשעה 5:02 לפי שעון מוסקבה פרסם ערוץ הטלוויזיה "זבזדה" של משרד ההגנה הרוסי ידיעה שלפיה יחידות מוטסות ונחתים רוסיים המשיכו במשך חמישה ימים לבלום את הכוחות האוקראיניים בציר הוסטומל-בוצ'ה-אוזרה, וכן ערכו פעולות סריקה וטיהור ביישובים. גם בערב 31 במרץ דיווחה אוקראינה שכוחות רוסיים עדיין נמצאים באזור, אף שלא הייתה הוכחה ישירה לכך שהם נמצאים בתוך בוצ'ה עצמה.
גם הטענה שהגופות הופיעו רק ב-3 באפריל נדחתה, מאחר שכתבי BBC נכנסו לעיר כבר ב-1 באפריל, ובאותו יום פורסמו תמונות וסרטונים ראשונים. ב-2 באפריל נכנסו עיתונאים נוספים ותיעדו עשרות גופות. צילומי הלוויין הראו גופות ברחוב יבלונסקה כאשר העיר עדיין הייתה בשליטה רוסית. צילומי רחפן מאמצע מרץ הראו ציוד צבאי רוסי בקרבתן.
סרטון שפורסם באינטרנט שימש בסיס לטענה שלפיה גופה אחת מזיזה יד וגופה אחרת קמה. בדיקה העלתה כי "תנועת היד" הייתה השתקפות או שריטה על שמשת המכונית, ואילו ה"גופה הקמה" הייתה עיוות במראת הצד.
גם מומחה לזיהוי פלילי דיגיטלי, פרופסור דִירְק לַבּוּדֶה מאוניברסיטת מיטוויידה למדעים שימושיים, הגיע למסקנה דומה. גופות שנראו בסרטון מ-1 באפריל נראו עדיין באותם מקומות בתמונות AFP ו-Getty Images יומיים מאוחר יותר.
פתולוג שהשתתף בחקירות פשעי מלחמה בקוסובו וברואנדה הסביר שלאחר ארבעה ימים הקשיון שלאחר המוות בדרך כלל כבר חולף. כתמי מוות תלויים בסוג הנשק, מרחק הירי ונסיבות נוספות, ולעיתים אינם נראים בצילום של גוף שוכב. המומחית לרפואה משפטית נַדֶזְ'דָה גוּרְמַנְצ'וּק ציינה שבפציעות הכרוכות באובדן דם משמעותי כתמי המוות יכולים להיות חלשים או להיעדר, וכי הטמפרטורות בבוצ'ה במרץ, סביב 0 עד 5 מעלות צלזיוס, האטו את תהליכי השינוי בגופות. היא העריכה שחלק מהקורבנות מתו שבוע או יותר לפני צילומם.
פרסומים רוסיים טענו שחלק מההרוגים נורו בידי כוחות אוקראיניים משום שנשאו סרטים לבנים, ששימשו סימן זיהוי רוסי. פליטים סיפרו שהחיילים הרוסים עצמם אילצו תושבים לענוד סרטים לבנים. לא כל ההרוגים נשאו סרטים כאלה, ולא כל מי שנשא אותם נהרג, ולכן לא נמצאה תשתית המקשרת בין הסרטים לבין זהות היורים.
גם הטענה לפיה המשטרה האוקראינית היא שביצעה את הטבח נדחו. ב-2 באפריל הודיעה המשטרה הלאומית האוקראינית שכוחות מיוחדים החלו "לטהר את בוצ'ה מחבלנים ומשתפי פעולה". אלא שהגופות תועדו כבר ב-1 באפריל, לפני כניסת הכוחות הללו לאזורים הרלוונטיים.
האוקראינים גם דחו את הטענה שההפגזה האוקראינית גרמה לרוב מקרי המוות, מאחר שלאחר הכיבוש לא התנהלו בבוצ'ה קרבות פעילים בהיקף גדול. מ-5 במרץ ועד סוף החודש נרשמו במפת השריפות הלוויינית FIRMS של נאס"א פחות מעשר שריפות גדולות בעיר, ולא נראו הריסות המוניות. הנתונים הובילו למסקנה שמרבית תושבי העיר שמתו במחצית השנייה של מרץ לא נהרגו כתוצאה מקרבות רחבים בתוך העיר.
באפריל 2022, פורסמו תוצאות נתיחות שלפיהן כמה עשרות קורבנות נהרגו מפלשטות. מקורות פרו רוסיים טענו שהדבר מוכיח שרוב ההרוגים מתו מאש אוקראינית. אלא שהפלשטות נמצאו רק בכמה עשרות גופות, בעוד שכ-650 בני אדם במחוז נורו למוות. כלי נשק היכולים לירות תחמושת כזאת נמצאו הן בצבא האוקראיני והן בצבא הרוסי, והעדים בבוצ'ה מסרו שהארטילריה הרוסית ירתה את הפגזים כמה ימים לפני הנסיגה.
הצרפתי אַדְרִיאַן בּוֹקֶה טען שחזר מאוקראינה לאחר שראה פשעי מלחמה של רגימנט אזוב וצילומים מבוימים בבוצ'ה. לדבריו שהה במדינה במסגרת משימה הומניטרית והיה עד להרג שבויים ולבימוי אירועים עבור עיתונאים אמריקאים. אלא שבסיפורו נמצאו סתירות. אף שטען שיש בידיו מאות תמונות וסרטונים, הוא פרסם רק מעטים. תמונות שצירף הראו ששהה בלבוב וביקר בקרן "שפיטל שפטיצקוהו", אך מנהל הקרן אַנְדְרֵיי לוֹגִין אמר שבוקה הביא תרופות רק פעמיים ולא עבד עם הקרן לאורך זמן. שום צילום לא הוכיח שהגיע לבוצ'ה או פעל לצד גדודים אוקראיניים.
תמונה שהציג של שלט כביש בכניסה לקייב התגלתה כמזויפת. טענתו ששהה באוקראינה פעמיים במשך שמונה ימים בכל ביקור הופרכה בידי משמר הגבול האוקראיני, שלפיו נכנס ויצא חמש פעמים ולא שהה במדינה יותר מ-72 שעות בכל פעם. נוסף על כך, ביקורו הראשון התרחש אחרי שהקרבות בבוצ'ה כבר הסתיימו.
רוּסְלָאן לֶבִיֶּב, מייסד Conflict Intelligence Team, השווה את אסטרטגיית "ההכחשה התוקפנית" של רוסיה סביב בוצ'ה לאופן שבו הכחישה רוסיה את מעורבותה בהפלת מטוס הנוסעים המלזי בקיץ 2014. לשיטתו, מטרת המערכה אינה בהכרח לשכנע בגרסה חלופית אחת, אלא ליצור תחושה שהכול מזויף: מכל הצדדים יש שקר, בכל מקום מרמה ובכל עדות אפשר להטיל ספק.
הטבח מעורר תגובות בינלאומיות
ההיסטוריון אַלֶכְּסַנְדְר פְרִידְמַן השווה את הכחשת הטבח בבוצ'ה להכחשת השואה או הטבח בסרברניצה. הוא העריך כי בזמן המלחמה כמעט בלתי אפשרי להגיע אל המכחישים, וכי לרוסיה עשויים להידרש עשרות שנים כדי לעבד את הטרגדיה.
הכחשה לא נשארה רק בתחום ההצהרות. ב-13 ביולי נשלח הפוליטיקאי אִילְיָה יַאשִׁין למעצר במסגרת תיק פלילי בחשד להפצת "מידע כוזב ביודעין" על הצבא הרוסי. העילה הייתה שידור ביוטיוב מ-7 באפריל שבו דיבר על הפשעים בבוצ'ה. ב-14 ביולי עצר בית משפט מחוזי בסנקט פטרבורג למשך חודשיים את וְסֶבוֹלוֹד קוֹרוֹלֶב בן ה-34 בגין פרסומים על בוצ'ה, בורודיאנקה ודונצק. באוקטובר 2022 חזר לברוב וכינה את הטבח "פרובוקציה", בטענה ששמות ההרוגים לא פורסמו. אלא ששירותי הקבורה של בוצ'ה פרסמו רשימות כבר בסוף אפריל ומועצת העיר אישרה שקיימת רשימה מאומתת של ההרוגים הזמינה לפי בקשה.
רוסיה ואוקראינה דרשו לכנס דיון חירום של מועצת הביטחון של האו"ם. הישיבה התקיימה ב-5 באפריל. אוקראינה הגדירה את המתרחש רצח מכוון של אזרחים ופשע מלחמה והדגישה שההרוגים שנמצאו היו בבגדים אזרחיים וללא נשק. הממשלה הודיעה שהיא אוספת ראיות לכל פשעי המלחמה ובכללם בוצ'ה.
שר החוץ דְמִיטְרוֹ קוּלֶבָּה אמר שהטבח היה מכוון ושהמטרה הרוסית הייתה להרוג כמה שיותר אוקראינים. הוא קרא להטיל אמברגו על נפט, גז ופחם רוסיים, לסגור נמלים בפני ספינות ומוצרים רוסיים ולנתק את כל הבנקים הרוסיים ממערכת SWIFT.
ב-4 באפריל 2022 הכריזה מולדובה על יום אבל לאומי. הנשיאה מַאיָה סַנְדוּ אמרה שמולדובה מזועזעת יחד עם העולם כולו מן המתרחש בבוצ'ה, מגנה את הפשעים נגד האנושות ואת המלחמה הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה. ב-6 באפריל נערכו בטביליסי, ברלין, וילנה וורשה עצרות לזכר ההרוגים.
ב-31 במרץ 2023, ביום השנה לשחרור בוצ'ה, הגיע לעיר זלנסקי עם נשיאת מולדובה מאיה סנדו, ראש ממשלת סלובקיה אֶדוּאַרְד הֶגֶר, ראש ממשלת סלובניה רוֹבֶּרְט גוֹלוֹב וראש ממשלת קרואטיה אַנְדְרֵיי פְּלֶנְקוֹבִיץ'.
לקראת קונצרט הרקוויאם "מאוחדים למען הניצחון", שנערך בבוצ'ה ב-1 ביולי 2023, הוצב בכניסה לפארק העירוני מיצב לזכר התושבים שנהרגו בזמן הכיבוש. במיצב הוזכרו 501 אנשים.
משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם היה בין הגופים שהמשיכו לתעד את ההרג. מאפריל ועד אוקטובר 2022 ערכו עובדיו 12 ביקורים בעיר. החקירות שילבו עדויות ניצולים, צילומי טלפונים ומצלמות אבטחה, סרטוני רחפנים, צילומי לוויין, תיעוד מזירות קבורה, נתיחות שלאחר המוות, מסמכים שהותירו הכוחות הרוסיים וראיות לזיהוי יחידות וחיילים.
הצטברות הראיות אינה מבטלת את העובדה שהמספר הסופי של ההרוגים והאחריות המדויקת לכל מקרה נותרו נושא לחקירה משפטית. אך היא הופכת את בוצ'ה למקרה שתועד דרך מספר חריג של שכבות ראייתיות: מן הגופה ברחוב ועד צילום הלוויין, מן העד ששמע ירייה ועד ליירוט רדיו, מן הפגז שנמצא בשטח ועד לרשימת היחידות שפעלו בעיר.
ובתוך כל אלה נמצא גם סיפורו של אדם אחד עם מכונית ודרכון קזחי.
קונסטנטין גודאוסקאס והבחירה לחזור פנימה
קל יחסית לתאר חילוץ במונחים של מספרים: יותר מ-200 בני אדם. אלא שהמספר מסתיר את המרכיב המהותי ביותר בסיפור. כדי להוציא אדם אחד מעיר כבושה צריך קודם להיכנס אליה. גודאוסקאס עשה זאת שוב ושוב.
האיש שנמלט מקזחסטן ב-2019 מחשש לדיכוי פוליטי מצא את עצמו שלוש שנים לאחר מכן עובר דרך מחסומים של צבא זר בשטח עיר מגוריו. אביו בליטא היה מעורב בהעברת סיוע ללבוב, והוא עצמו העביר אותו הלאה לאזורי הקרבות. הקשר בין השניים, שהתחדש לאחר שנים, נמשך אל תוך הפלישה ונקטע רק במותו של האב בפסחא 2022. לאחר שחרור אזור קייב, כאשר בוצ'ה כבר לא הייתה מקום שממנו צריך רק לברוח אלא גם מקום שצריך להתחיל לשקם, הצטרף גודאוסקאס למשפחתו של איגור פוקלאד, שאותה חילץ מוורזל, ויחד הקימו את Bucha Help.
חומר מעשיר לצפייה
הסיפור של קונסטנטין גודאוסקאס עובד לסרט האוקראיני באורך מלא "בוצ'ה", דרמה דוקומנטרית שביים סְטַנִיסְלָב טִיוּנוֹב. הסרט מבוסס על הביוגרפיה האמיתית של גודאוסקאס ומתאר מתנדב שמוציא אנשים מבוצ'ה בזמן הטבח שביצעו הכוחות הרוסיים בעיר. הסרט יצא בספטמבר 2024. עלילת הסרט נשענת על סיפורו של גודאוסקאס ועל פעולות החילוץ שביצע בבוצ'ה, וורזל ויישובים כבושים נוספים. גם בסרט מקבל הדרכון הקזחי תפקיד משמעותי, משום שהיותו מסמך ממדינה שנחשבה "ידידותית" לרוסיה אפשר לגיבור לעבור מחסומים רוסיים. את קונסטנטין גודאוסקאס מגלם צֶזַרִי לוּקַשֶׁבִיץ'. וְיַאצֶ'סְלָב דוֹבְזֶ'נְקוֹ מגלם קולונל של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, סֶרְגֵיי סְטְרֶלְנִיקוֹב מגלם את אלכסנדר, אַרְטֶמִי יֶגוֹרוֹב את סטניסלב, אַלֶכְּסַנְדְר קְרִיזַ'נוֹבְסְקִי את יבגני ניקולאייביץ', אַנַסְטַסְיָה נֶסְטֶרֶנְקוֹ את אירה ונִיקוֹן פֶדוֹטוֹב את דימה.
יוצרי הסרט ביססו את התסריט על סיפוריו של גודאוסקאס ועל התייעצויות עם מינהל הביון הראשי של משרד ההגנה האוקראיני. רוב הסצנות שתוארו בסרט נמצאו כתואמות, בצורה זו או אחרת, לאירועים שהתרחשו במחוז קייב הכבוש. בדיאלוגים בין החיילים הרוסים נעשה שימוש בהקלטות שפורסמו מתוך יירוטי קשר אמיתיים. כדי לגלם כלי רכב רוסיים השתמשה ההפקה בנגמ"שים ובמשאיות רוסיים שנפלו שלל בידי הצבא האוקראיני. לצד הסרט העלילתי עבדה ההפקה גם על סרט תיעודי המבוסס על זיכרונותיהם של עדי ראייה, שנאספו במהלך העבודה על הסרט. הפקת "בוצ'ה" מומנה מכספים פרטיים, ובין המממנים הוזכר המשקיע האמריקאי סֶמְיוֹן דוּקַאץ'.
יש סיפורים היסטוריים שבהם ההחלטה המכרעת מתקבלת בחדר מלחמה. אצל קונסטנטין גודאוסקאס היא התקבלה בתור ללחם. בבוקר שבו החל הכול הוא חשב לעזוב. כיכר לא נשארה עבורו, אבל אישה שלא הכיר בחרה לחלוק את שלה. גודאוסקאס פירש את המחווה כטעם להישאר. בימים שלאחר מכן, בשעה שאזרחים נורו בכבישים שבהם ניסו להימלט, גברים נעצרו בחצרות, משפחות הסתתרו במרתפים וגופות נשארו ברחובות משום שאיש לא הורשה לאסוף אותן, הוא עבר דרך אותם מחסומים כדי לקחת אנשים החוצה.
מאוחר יותר יבואו החוקרים. הלוויינים, הרחפנים, הפתולוגים, התובעים והעיתונאים יבנו תמונה מפורטת של מה שהתרחש בבוצ'ה. ממשלות יתווכחו על המונח המשפטי המדויק. דיפלומטים יגורשו. מועצת זכויות האדם תצביע. בתי משפט וחקירות ינסו לקשור יחידות, מפקדים וחיילים למעשים מסוימים. אבל בפברואר ובמרץ 2022 לא הייתה לגודאוסקאס תמונת לוויין, ועדיין לא היו דוחות. הייתה עיר כבושה, מכונית, דרכון שהצליח לעבור מחסום, ואנשים שצריך להוציא משם.
אם סיפורים כאלה הם בדיוק הסיבה שאתם קוראים היסטוריה לא רק כדי לדעת מה קרה אלא גם כדי לראות מה בני אדם עושים כשההיסטוריה מגיעה אל הדלת שלהם, שתפו את הכתבה או המשיכו למסע הבא באתר. לפעמים כל פרק גדול מתחיל בהחלטה קטנה בהרבה מכפי שנדמה.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
