ביירון: הסופה המזרח תיכונית שטלטלה את יוון

החל מסנטוריני ועד ראשון לציון: סופה נדירה שהחלה את מסעה ביוון, התעצמה וחצתה את הים עד שהגיעה אלינו ב-11 בדצמבר 2025 והביאה איתה שיא בירידת גשמים והצפות.

בראשית דצמבר 2025, בעוד אירופה מתמודדת עם מזג אוויר קיצוני, נכנס ללקסיקון המזרח תיכוני סופה חדשה בשם ביירון. מה שהתחיל כעננות כבדה מעל יוון הפך במהרה למערכת חורפית חריגה שהכתה את דרום מזרח אירופה וגרמה לשיטפונות קשים, עוד לפני שחצתה את הים והגיעה לישראל.

רקע

הימים הראשונים של דצמבר 2025 תועדו ביוון כתקופה של גשמים עוצמתיים ומשקעים חריגים. השירות המטאורולוגי המקומי פרסם אזהרות חמורות בעקבות עלייה חדה ברמות המים. איי יוון ובהם סנטוריני, רודוס וכרתים נפגעו משיטפונות, תשתיות קרסו וכמה כבישים מרכזיים הוצאו מכלל שימוש. חלק מהנזקים דרשו הערכות מחודשות ושיקום עתידי בהיקפים גדולים. וככל שסופת ביירון העמיקה, מערכות הגשם באזור יוון הפכו לכבדות יותר והאיים המתוירים הפכו לאזורי חירום. תיעודים הראו כבישים מוצפים, בתים סמוכים לחוף שנפגעו ובעיות ניקוז באזורים עירוניים.

מה גורם לסופות מסוג ביירון באזור הים התיכון?

סופות כמו ביירון מתפתחות כאשר אויר קר מצפון פוגש אויר חם ולח מעל הים התיכון. החום שמספק הים משמש כדלק למערכת, ומגביר את העננות, את המשקעים ואת עוצמת הרוחות. בחודשי החורף, ובעיקר בתחילת דצמבר, טמפרטורות המים עדיין גבוהות יחסית ולכן הן מאפשרות לסופות להתפתח במהירות. תופעה זו נעשית שכיחה יותר בשנים האחרונות, בין היתר עקב שינוי דפוסי האקלים באזור.

מדוע הסופה פגעה ביוון בצורה קשה יותר מבישראל?

יוון נחשפה למערכת בשלב מוקדם יותר, בעוד ביירון הייתה בשיא התחזקותה. האיים, ובמיוחד רודוס, סנטוריני וכרתים, רגישים להצפות בשל טופוגרפיה הררית ומערכות ניקוז מוגבלות. בישראל הסופה הייתה קצרה יותר אך עדיין עוצמתית. ההצפות נרשמו בעיקר בשפלה ובמישור החוף, אך התשתיות המקומיות הצליחו לבלום חלק מהנזקים שהיו חמורים הרבה יותר ביוון.

למה ביירון?

שם הסופה ניתן ביוון, כחלק מפרויקט בינלאומי להגברת מודעות לאירועי מזג אויר קיצוניים. יוון, קפריסין וישראל משתפות פעולה במסגרת פרויקט זה המחויב ליצירת אחידות במידע והנגשתו לציבור. ישראל אימצה את השם כפי שהוא הוגדר במדינת המקור.

ישראל במוקד

בלילה שבין 8 ל-9 בדצמבר הגיעה הסופה לישראל. השירות המטאורולוגי הישראלי הזהיר במפורש מפני גשמים חריגים, רוחות חזקות ומשקעים שעשויים להגיע ל-100 עד 150 מ"מ במקומות מסוימים וחזאית תאגיד כאן 11, שרון וכסלר, העריכה שמשבי הרוח ינועו סביב 60 עד 80 קמ"ש, בעיקר באזורי החוף והשפלה. ההצפות היוו את מוקד הדאגה המרכזי, במיוחד באזורים הידועים ברגישות לניקוז כמו תל אביב, ראשון לציון (בה ירד לפחות 70 מ״מ), אשדוד ואשקלון. במקביל עלה חשש לשטפונות בנחלי מדבר יהודה, הערבה וים המלח וביום שבת, 6 בדצמבר 2025, עוד לפני בוא הסופה, נצפו טורי רכבים מאילת צפונה.

עם כניסת הסופה לישראל תועדו גם אירועי הנזק הראשונים. בראשון לציון קרס עץ גדול בחצר בית ספר ופגע בשתי ילדות בנות 10 שנפצעו קל ופונו לבית החולים שמיר אסף הרופא עם חבלות בראשן. האירוע הדגיש את חשיבות ההיערכות הזהירה במהלך ימי הסערה. במקביל נרשמו הצפות נרחבות בשפלה. אזורים נמוכים התמלאו מים במהירות, כלי רכב נתקעו וצוותי החירום עברו למתכונת פעילות מוגברת בעקבות קריאות אזרחים על נסיקה בגובה המים.

מחשש לניצול של חיזבאללה את הסופה לנסיונות חדירה, צה״ל העלה כוננות והוטל עוצר יציאות על כלל החיילים, באופן חריג מאוד.

לדברי השירות המטאורולוגי הישראלי, מוקדי הפגיעה העיקריים היו מישור החוף המרכזי והדרומי, השפלה ומרחב גוש דן, אזורי נחלים במדבר יהודה ואזור ים המלח והערבה. ההמלצות לציבור היו להימנע מנסיעות לא הכרחיות, להימנע מחציית כבישים מוצפים ולהיערך להפסקות חשמל נקודתיות.

בעוד שביוון סופת ביירון כבר הותירה אחריה תשתיות פגועות ומיליוני ליטרים של מים שהציפו רחובות, בישראל התאפיינה המערכת במשקעים כבדים ובהצפות נקודתיות. אף על פי שהסופה בישראל הייתה קצרה יותר, העוצמה שלה, במיוחד באזורים עירוניים מרכזיים כמו ראשון לציון והשפלה, דרשה היערכות משמעותית מצד הרשויות

סופת ביירון מצטרפת לשורת אירועים חורפיים קיצוניים המאפיינים את אזור הים התיכון בשנים האחרונות. ריבוי סופות בעלות אופי טרופי-למחצה, משקעים כבדים בפרקי זמן קצרים ושיטפונות מהירים הפכו שכיחים יותר. מומחים מציינים שרצועת החוף הישראלית נמצאת בנקודת תורפה גוברת, בעיקר בשל ריבוי שטחים בנויים, צמצום יכולות הניקוז והתחממות הים התיכון.

סיכומון