יש רגעים בפוליטיקה שבהם אפילו הוותיקים ביותר מגרדים את הראש ושואלים את עצמם איך זה קרה. קתרין קונולי, סוציאליסטית, פציפיסטית ואולי "האידיוטית השימושית" של המחנה האנטי-מערבי, הצליחה לטפס עד לפסגת השלטון באירלנד. האישה שמסוגלת לראות רוע רק כשהוא בא ממערב, אך עיוורת לו כשהוא מגיע ממזרח או מעזה, הפכה לנשיאה.
אירלנד, מדינה גאה עם היסטוריה של מאבק לעצמאות, בחרה בהנהגה שמטיפה לנייטרליות מוחלטת – גם מול רשע מובהק. יש מי שרואים בכך אירוניה מושלמת, ויש מי שרואים בזה פשוט טעות היסטורית עטופה בחיוך…
רקע
קתרין מרטינה אן קונולי (Catherine Martina Ann Connolly) נבחרה לנשיאת אירלנד בשנת 2025, לאחר קריירה ציבורית ארוכה שבנתה בעקביות ובנחישות. במשך כמעט עשור כיהנה כחברת פרלמנט (Teachta Dála – TD) מטעם מחוז הבחירה מערב גאלווי, תפקיד שבו כיהנה משנת 2016 ועד לבחירתה לנשיאות. אבל דרכה הפוליטית החלה במפלגת הלייבור, שבשמה נבחרה למועצת העיר גאלווי בשנת 1999. היא כיהנה כראשת העיר גאלווי בשנים 2004–2005, אך עזבה את המפלגה בשנת 2006 בשל מחלוקת על בחירת מועמדים. לאחר שתי התמודדויות לא מוצלחות בבחירות הכלליות ב-2007 ו-2011, הצליחה לבסוף להיבחר לפרלמנט האירי ב-2016. ב-2020 עשתה היסטוריה כשהייתה לאישה הראשונה שכיהנה כסגנית יו"ר הפרלמנט, תפקיד שבו שימשה עד נובמבר 2024.
בבחירות לנשיאות בשנת 2025 התמודדה קונולי כמועמדת עצמאית, אך זכתה לתמיכה רחבה ממפלגות שמאל ובהן שין פיין, הסוציאל-דמוקרטים, הלייבור, הירוקים, "אנשים לפני רווח", "100% פיצוי" ומספר חברי פרלמנט עצמאיים. היא גברה על הת'ר האמפריז וג'ים גאווין בניצחון סוחף ורשמה את מספר הקולות הראשונים הגבוה ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות אירלנד.
מלבד פעילותה הפוליטית, קונולי היא דוברת השפה האירית, פסיכולוגית קלינית ועורכת דין בהכשרתה. אבל יותר מדרכה הפוליטית והמקצועית, קונולי מזוהה אידאולוגית עם השמאל, ומגדירה את עצמה כסוציאליסטית ופציפיסטית. היא תומכת במדיניות הנייטרליות האירית ומבקרת את ברית נאט"ו, את האיחוד האירופי ואת מה שהיא רואה כ"מיליטריזציה" של אירופה. אף שגינתה את הפלישה לאוקראינה, טענה כי מדיניות נאט"ו כלפי רוסיה היא שליבתה את האש. אם לא די בזה היא ידועה כפרו-פלסטינית ושונאת ישראל שמביעה תמיכה גלויה בפלסטינים, כשהיא מצטרפת למחנה שטוען כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, זאת מבלי לבדוק את העובדות, אלא להאמין לתעמולת חמאס. קונולי דוגלת באיחוד אירלנד ותומכת בזכויות אזרח מתקדמות, כולל לגליזציה של נישואים חד-מיניים והפלות, כצפוי.
חיים מוקדמים והשכלה
קונולי גדלה בפרוור שאנטלה, בעיר גאלווי, אחת מ-14 אחים ואחיות (שבעה בנים ושבע בנות). אביה היה נגר ובנאי סירות, שבנה סירות מפרש מסוג "הוקר גאלווי". אמה מתה בגיל 43, כשקונולי הייתה בת תשע, ומוות זה נחשד כתוצאה מסיבוכי אסטמה. המשפחה גדלה באחד ממתחמי הדיור הציבורי הראשונים של גאלווי. בשנות ה-70, קונולי הובילה קמפיין להקמת מגרשי טניס בשאנטלה. היא סיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת לידס ב-1981, לפני שעבדה כפסיכולוגית קלינית. לאחר מכן, סיימה תואר במשפטים מאוניברסיטת גאלווי ב-1989, לפני שלמדה בקינגס אינס והפכה לעורכת דין ב-1991.
פוליטיקה מקומית
קונולי הצטרפה למפלגת הלייבור לאחר הבחירות הכלליות ב-1997. היא נבחרה למועצת העיר גאלווי מטעם הלייבור באזור מערב העיר בבחירות המקומיות של 1999. לקראת הבחירות המקומיות של 2004, קונולי עברה להתמודד באזור הבחירה המקומי של דרום העיר כדי לאפשר לאחותה, קולט, להתמודד במערב העיר; לבסוף שתיהן נבחרו. באותה שנה, היא נבחרה לראשות עיריית גאלווי, והובילה את הלייבור להסכם לשיתוף פעולה עם מפלגת פינה גייל וחברי מועצה עצמאיים. כראשת עיר, קונולי דגלה בהענקת תואר "אזרחית כבוד של העיר גאלווי" לפעילה הפוליטית ממיאנמר, אונג סן סו צ'י (בהיעדרה) וניהלה את טקס הענקת התואר ביוני 2005.
קונולי תמכה בקמפיין הלא-מוצלח של מייקל ד. היגינס לרוץ בבחירות לנשיאות אירלנד ב-2004 ומאוחר יותר היא הצביעה למועמדותה של דנה רוזמרי סקאלון לבחירות אלה. היא שאפה לרוץ בבחירות הכלליות של 2007 כשותפה לרשימה עם היגינס במערב גאלווי, אך המפלגה בחרה להריץ מועמד אחד בלבד במחוז. דווח כי היגינס שקל לפרוש בשל חששות בריאותיים, אך אישר לבסוף את מועמדותו; קונולי מתחה ביקורת על היגינס על ש"גרר רגליים" בהחלטה ותיארה את ההחלטה להריץ רק אותו כ"מטורפת", ואמרה שהמפלגה "החמיצה הזדמנות גדולה". היא עזבה את מפלגת הלייבור והתמודדה בבחירות הכלליות ב-2007 כמועמדת עצמאית, וזכתה במעט יותר מ-2,000 קולות.
פוליטיקה לאומית
קונולי התמודדה שוב בבחירות הכלליות ב-2011 במערב גאלווי, אך הפעם הפסידה במושב האחרון לשון קיין ממפלגת פינה גייל בהפרש של 17 קולות בלבד. היא ביקשה ספירה חוזרת מלאה, שהסתיימה לאחר ארבעה ימים אך לא שינתה את התוצאה. היא נבחרה לפרלמנט האירי מטעם מחוז מערב גאלווי בבחירות 2016. אחותה, קולט קונולי, שאיבדה את המושב שלה כחברת מועצה מטעם הלייבור ב-2014, התמודדה כעצמאית במקומה של קתרין במועצת העיר גאלווי.
היא הצביעה לריצ'רד בויד בארט לתפקיד ראש הממשלה כאשר התכנס הפרלמנט ה-32. במושה השני של הפרלמנט ה-32 ב-5 באפריל 2016, היא נשאה את נאום הבכורה שלה ובו מתחה ביקורת על טיפולו של השר לאיכות הסביבה, קהילה וממשל מקומי, אלן קלי, במשבר חסרי הבית באירלנד. היא כיהנה בוועדה לחשבונות ציבוריים וכיו"ר הוועדה לשפה האירית, הגאלווי והאיים.
ב-2018 קונולי הצטרפה לקלייר דיילי, מיק וואלאס ומורין או'סאליבן בביקור בסוריה בערים דמשק, מעלולה וחלב. בעת השקת הקמפיין הנשיאותי שלה ב-2025, היא הגנה על הנסיעה, והגיבה כי מימנה אותה בעצמה וכי "לא הביעה מילה אחת של תמיכה באסד", עם זאת, ב"פוליטיקו" צויין כי קונולי גם נמנעה מלהביע ביקורת על אסד באותה עת, ומאוחר יותר קראה להסרת הסנקציות על משטרו…
סגנית יו"ר הדאיל (2020–2024)
קונולי נבחרה לסגנית יו"ר הפרלמנט ב-23 ביולי 2020, בניצחון מפתיע על מועמד פינה גייל, פרגוס או'דאוד והפכה לאישה הראשונה בתפקיד זה. בינואר 2021, קונולי מתחה ביקורת על הממשלה על טיפולה בדו"ח הסופי של ועדת החקירה (בתי אמהות ותינוקות ועניינים קשורים). בהתייחסותה לראש הממשלה מיהאל מרטין וסגן ראש הממשלה, ליאו ורדקר והשר לענייני ילדים, שוויון, נכות, אינטגרציה ונוער רודריק או'גורמן, היא כינתה אותם "שלושת האנשים הלא-חכמים", היא מתחה ביקורת על כישלון הממשלה לספק לניצולי בתי האמהות והתינוקות את הדו"ח לפני פרסומו לציבור הרחב והצהירה: "המסמך הזה שבידי הוא איך שהדו"ח נראה. אני מרימה אותו כדי להראות לניצולים כי אין להם אותו. זה הסיכום המנהלי עם ההמלצות ועוד דבר או שניים. לאף ניצול אין אותו. יש לי אותו מאתמול, כששמו אותו בתאי הדואר של חברי הפרלמנט".
ביוני 2023 קונולי הופיעה לצד קלייר דיילי, מיק וואלאס, מייריד פארל וג'ורג' גאלווי ב"פורום נייטרליות" שאורגן על ידי ארגון "הברית של גאלווי נגד מלחמה", שנושא הדיון בו היה המלחמה באוקראינה. במאי 2024, במהלך הקמפיין לבחירות לפרלמנט האירופי 2024, קונולי הביעה תמיכה בקלייר דיילי ממחוז דבלין והיא נאמה בעת השקת הקמפיין שלה.
הקמפיין לנשיאות 2025
קונולי אישרה ב-11 ביולי ברדיו RTÉ Raidió na Gaeltachta כי החליטה לרוץ לנשיאות אירלנד וכי היא מאמינה שיש לה את התמיכה הנדרשת. ב-16 ביולי, קונולי השיקה רשמית את הקמפיין שלה מחוץ לליינסטר האוס ואישרה שקיבלה את המינימום הנדרש של עשרים מועמדויות מחברי פרלמנט והדגישה את מתן הקול לאנשים הפשוטים ואת הטיפול בנושאים כמו אירלנד המאוחדת, שינויי אקלים, חסרי בית, ונורמליזציה של אלימות. היא אותתה כי תשאף לטפל לֹעניין בדיקת שכר הנשיא בסך 330,000 אירו, וציינה כי "תבחן זאת" ותשקול להשתמש בו "לטובת הכלל" אם תיבחר.
כך, בבחירות שנערכו ב-24 באוקטובר 2025, קונולי ניצחה בניצחון סוחף וקיבלה 63.4% מהקולות, האחוז הגבוה ביותר שקיבל נשיא כלשהו מאז יצירת התפקיד ב-1938. עם 914,143 קולות, היא רשמה את מספר הקולות הראשונים הגבוה ביותר אי פעם שקיבל מועמד באירלנד.
הקמפיין של קונולי נתמך על ידי הסוציאל-דמוקרטים, תנועת ״אנשים לפני רווח״, ״100% פיצוי״ ומספר חברי פרלמנט עצמאיים. ב-31 ביולי, קונולי גם הבטיחה את תמיכת מפלגת הלייבור. עם זאת, ב-27 באוגוסט, חבר הפרלמנט מהלייבור, אלן קלי, אמר כי לא יתמוך בקונולי בשל חששות ממדיניותה בנושאי יחסים בינלאומיים. ב-4 בספטמבר תמכה רות קופינגר ממפלגת סולידריות בקונולי, וב-19 בספטמבר הודיעה מפלגת הירוקים על תמיכתה במועמדותה של קונולי. בספטמבר הודיעה שין פיין על תמיכתה בקמפיין של קונולי והיא זכתה גם לתמיכת מפלגת הפועלים והמפלגה הקומוניסטית של אירלנד, שלשתיהן אין נציגים נבחרים.
עמדות פוליטיות
קונולי מאופיינת בתקשורת כשמאלנית בדעותיה. במאי 2025, המגזין "הפיניקס" תיאר אותה כ"סוציאליסטית ותיקה" שנחשבה "שמאלנית" ו"רפובליקנית אירית" במהלך חברותה במפלגת הלייבור, אף שקונולי הבהירה בספטמבר 2025 כי מעולם לא תמכה בצבא האירי הרפובליקני IRA במהלך העימות עם בריטניה וכי היא חשה ש"אלימות מעולם לא הייתה מוצדקת" בתקופה ההיא. קונולי מזהה את עצמה כפציפיסטית.
קונולי תמכה במשאל העם על רפורמה בבתי המשפט האיריים ב-2013, באומרה כי אישור משאל העם "חידש את אמונה בדמוקרטיה". היא תמכה במשאל העם על נישואים חד-מיניים באירלנד ב-2015 וב-2018, תמכה בביטול התיקון השמיני שאפשר לפרלמנט לחוקק חוק בנוגע להפלות ותמכה בלגליזציה של הפלות עד שבוע 12. קונולי מאמינה שיש להתייחס לשימוש בסמים ולהתמכרות בראש ובראשונה כאל בעיות בריאות ולא כאל עבירות פליליות. היא הביעה תמיכה בצעדים לקראת אי-הפללה של סמים. לדעתה, הפללה אינה מטפלת בגורמי השורש של ההתמכרות, אלא מענישה אנשים פגיעים. היא גם תיארה המתת חסד כנושא מורכב אך הצהירה כי היא מקבלת את עקרון האוטונומיה האישית בהחלטות סוף החיים. היא תומכת בכך שאנשים יורשו לקבל החלטות כאלה, בתנאי שישנן הגנות חזקות למניעת ניצול לרעה.
ב-2025, קונולי הצהירה כי לטענתה אירלנד אינה זקוקה לצבא וכי צבאות שנלחמים סותרים את עיקרון הנייטרליות של אירלנד. נייטרליות עד שזה מגיע לישראל. בפועל,
ב-2025, "פוליטיקו" אפיין את עמדותיה במדיניות החוץ כתומכות נייטרליות, אך למעשה היא מביעה עמדות שהן לעיתים קרובות אנטי-מערביות ואנטי-נאט"ו, תוך הדגשת הביקורת החריפה שלה כלפי ישראל. היא טענה כי לא ניתן לבטוח במדינות כמו ארצות הברית, אנגליה וצרפת משום שאלה מדינות המעורבות עמוקות בתעשיית הנשק שגורמת לשפיכות דמים והיא אף השוותה את מירוץ החימוש הגרמני בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, למירוץ חימוש הנאצי.
קונולי תקפה את האיחוד האירופי וטענה כי הארגון הפך למיליטריסטי יותר ויותר תחת הנהגתה של אורסולה פון דר ליין ומפלגת העם האירופית ואיבד את מטרתו הראשונית: פרויקט שפותח לקידום ולשמירת השלום.
קונולי ידועה כמבקרת בולטת של ישראל והמלחמה בעזה. היא קראה לסולידריות עם העם הפלסטיני והתעלמה לחלוטין מפשעי המלחמה שביצעו הפלסטינים עצמם ב-7 באוקטובר; היא תומכת פעילה בהטלת סנקציות חריפות על מדינת ישראל. מהעבר השני, אף שהתנגדה לפלישה הרוסית לאוקראינה טענה כי אירופה אשמה בכך שליבתה את האש ביחס לרוסיה והתפשטות ברית נאט״ו.
כאשר שימשה כראש עיריית גאלווי בשנים 2004–2005, קונולי דיברה נגד מלחמת עיראק וב-2017, היא התנגדה לסנקציות נגד סוריה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, בטענה שסנקציות כאלה אינן ממוקדות ורק מחמירות את המצב עבור הסורים. כחלק מקבוצה שכללה את מיק וואלאס, קלייר דיילי ומורין או'סאליבן, קונולי ביקרה בסוריה ב-2018. הם סיירו בשטח שנשלט על ידי המשטר אך לא נפגשו עם חברי המשטר ולדברי קונולי לא היה שבח למשטר בחברתנו.
בסופו של דבר, עצם בחירתה של קתרין קונולי לנשיאות אירלנד מסמלת את הבלבול של תקופתנו: עידן שבו אידיאולוגיה מחליפה אחריות וסנטימנט אנטי-מערבי הופך למדיניות חוץ. קונולי אולי מאמינה באמת שהיא נושאת דגל של שלום, אך לעיתים נדמה שהיא פשוט מסמנת וי על הצד "הנכון" מוסרית מבלי להביט לעומק. אירלנד רצתה נשיאה נקייה משחיתות, עצמאית מהמערכת, דוברת של פשוטי העם וקיבלה מנהיגה שמביטה בעולם דרך משקפיים ורודים מדי. הזמן יראה אם מדובר בניסוי נועז או בשגיאה שתירשם באותיות קטנות בהיסטוריה של האי הירוק.
