תאמל״ק ליסיפורה המדהים של קתרין דיור, לוחמת המחתרת הצרפתית ששרדה את מחנות הריכוז הנאציים והפכה למוזה מאחורי המותג "מיס דיור".
ביולי 1944, בשנה האחרונה למלחמת העולם השנייה, נעצרה בפריז קתרין דיור, אחותו של מעצב האופנה לעתיד כריסטיאן דיור, בשל חברותה במחתרת הצרפתית שנלחמה בכיבוש הנאצי. היא נלכדה על ידי הגסטפו וגורשה לרשת של מחנות ריכוז, שם שרדה בתנאים אכזריים שהיוו מאוחר יותר השראה לאחיה ליצור עיצובים וניחוחות המוקירים את חייה יוצאי הדופן. היכנסו לקרוא את הכתבה המלאה על האישה שהוכיחה שיופי אמיתי צומח מתוך אומץ לב בלתי רגיל
שורשים בנורמנדי ומשבר כלכלי
סיפורה של קתרין דיור החל רחוק מאוד משדות הקרב ומחנות הריכוז. היא נולדה בגראנוויל שבנורמנדי, הילדה החמישית והצעירה ביותר במשפחת האליטה של מוריס דיור, תעשיין דשנים מצליח. בבית המשפחה, שצפה על תעלת למאנש, טיפחה אמה מדלן גן פרחים ציורי. כריסטיאן, שהיה מבוגר מקתרין ב-12 שנים, נהנה לעבוד בגן, ושני האחים ירשו מאמם את האהבה העמוקה לפרחים.
החיים האידיאליים של משפחת דיור השתנו בפתאומיות בשנת 1931, כאשר מדלן נפטרה במפתיע. קתרין הייתה אז בת 13 בלבד. זמן קצר לאחר מכן, מוריס איבד את כל הונו במהלך השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30, והמשפחה נאלצה לעבור למרכז החקלאי של פרובנס. היסטוריון האמנות והאופנה רוברט אוסאנט מציין כי בעוד ששאר בני המשפחה ידעו עושר מהו, קתרין גדלה למציאות של מעמד פועלים. היא נחשבה לילדה המורדת של המשפחה, לא רק בשל טבעה אלא גם בשל נסיבות חייה.
צל הנאציזם והצטרפות למחתרת
כאשר כוחות גרמניה הנאצית פלשו לצרפת בשנת 1940 והביסו את הצבא הצרפתי, חשו אזרחים רבים השפלה וזעם. הנאצים הטילו חוקי צנזורה, עוצר ומעקבים קפדניים. צרפת חולקה לשני אזורים: אחד תחת כיבוש צבאי גרמני והשני תחת משטר וישי בראשות המרשל פיליפ פטן. כריסטיאן דיור, שגויס לצבא הצרפתי ב-1939, שירת זמן קצר עד לחתימת שביתת הנשק ועבר לפריז כדי לעבוד תחת מעצבי אוונגרד מובילים.
קתרין הייתה בת 23 כשהנאצים השתלטו על המדינה. היא התנגדה נחרצות לכובשים ולמשטר וישי המשתף פעולה. רצונה להאזין לשידורי ה-BBC של הגנרל שארל דה גול, שקרא לצרפתים להתנגד, הוביל אותה לחפש מכשיר רדיו בקאן. שם היא פגשה את ז'ורז' פאפילוט, המכונה "הרווה", חבר ברשת המחתרת F2 שהייתה קשורה למודיעין הבריטי והפולני. קתרין הצטרפה לרשת כבלדרית וכמלקטת מודיעין, והיא והרווה אף קיימו פגישות מחתרתיות בדירתו של כריסטיאן בפריז.
תפקידה של קתרין היה מסוכן במיוחד. היא רכבה על אופניה והעבירה הודעות ומידע על תנועות כוחות גרמניים לאורך חוף הים התיכון ובדרום צרפת. מידע זה היה חיוני עבור כוחות בעלות הברית שהתכוננו לפלישה לפרובנס כחלק מהנחיתה בנורמנדי. למרות שהנאצים נטו לזלזל בנשים, קתרין סיכנה את חייה מדי יום בפעילותה המחתרתית.
המעצר, העינויים והצעדה אל הלא נודע
באפריל 1944 הקים פרידריך ברגר, יוצא לגיון הזרים, את מה שכונה "הגסטפו של רו דה לה פומפ" במטרה להשמיד את המחתרת. ביולי 1944, בעת שנשלחה לפגוש חברה אחרת במחתרת, נלכדה קתרין על ידי אנשיו של ברגר. היא עונתה באכזריות במשך ימים ארוכים במטרה להוציא ממנה שמות של לוחמי מחתרת אחרים ואת מיקומי המפגשים שלהם.
למרות הסבל הנורא, קתרין שמרה על שתיקה מוחלטת. היא לא הסגירה את הרווה, את משפחתו, את חבריה לרשת או את אחיה כריסטיאן. בסוף יולי 1944, רגע לפני שחרור פריז, היא הועלתה על הרכבת האחרונה שיצאה מהעיר יחד עם 400 נשים נוספות ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק. משם הועברה למחנות טורגאו ואבטרודה, שם נאלצה לעבוד בכפייה בייצור חומרי נפץ עבור חברת BMW. כריסטיאן ניסה להשתמש בכל השפעתו כדי לשחררה, אך ללא הועיל. באפריל 1945, כשהפצצות בעלות הברית התגברו, אולצו האסירות לצאת ל"צעדות מוות" מפרכות. שבועות לאחר מכן, כשהיא תשושה, חולה וכמעט לא ניתנת לזיהוי, חולצה קתרין והתאחדה עם משפחתה.
"מיס דיור"
לאחר המלחמה בחרה קתרין לשמור על פרטיותה ולא דיברה על הזוועות שעברה. היא זכתה לעיטורים רמי דרג, בהם צלב המלחמה (Croix de Guerre), צלב הלוחם המתנדב של המחתרת, מדליית המלך הבריטית לאומץ לב ועיטורים מפולין. היא חזרה לפרובנס עם בן זוגה הרווה והקדישה את חייה לפרחים.
באותו זמן, כריסטיאן הקים את בית האופנה שלו ובפברואר 1947 הציג את הקולקציה הראשונה שלו, "הניו לוק". כחלק מהקולקציה הושק הבושם הראשון שלו, "מיס דיור" (Miss Dior), כמחווה לקתרין ולאהבתם המשותפת לפרחים. ההיסטוריונית עינב רבינוביץ'-פוקס מסבירה כי מחווה זו הייתה חשובה במיוחד, שכן כריסטיאן הואשם בעבודה תחת המעצב לוסיין ללונג, שנחשב למשתף פעולה עם הנאצים (למרות שללונג למעשה שכנע את הנאצים לא להשתלט על תעשיית האופנה הפריזאית).
כריסטיאן סייע לקתרין לרכוש נכס שבו גידלה ורדים, יסמין, שושנת העמקים ולבנדר. היא הפכה לאחת הנשים הראשונות בצרפת שקיבלו אישור למכור פרחים קטופים בסיטונאות. כפי שסיכם זאת אוסאנט, דרך הבושם הזה ביקש כריסטיאן לרפא את עצמו, את צרפת ואת אחותו.
מורשת שפורחת לנצח
קתרין המשיכה לשמר את מורשתו של אחיה לאחר מותו הפתאומי בגיל 52 בשנת 1957. היא הקימה את מוזיאון כריסטיאן דיור בגראנוויל ושימשה כנשיאת כבוד שלו עד למותה בשנת 2008, בגיל 90.
קתרין דיור היא עדות לעוצמה אנושית בלתי רגילה, מנערה שאיבדה את עושרה, דרך היותה לוחמת חופש שסיכנה הכל, ועד לאישה שמצאה נחמה ויופי בשדות הפרחים של צרפת. עדות אמיצה לכך שמאחורי מותגי היוקרה הנוצצים מסתתרים לעיתים סיפורים של גבורה, הקרבה ותקומה. אהבתם את הסיפור של קתרין דיור? שתפו את הכתבה עם חברים, הירשמו לניוזלטר שלנו כדי לא להחמיץ אף סיפור היסטורי מרתק והגיבו: האם הכרתם את הסיפור שמאחורי הבושם המפורסם?
