התאונה הגרעינית בתחנת הכוח של צֶ'רְנוֹבִּיל הייתה האסון הגרעיני הגרוע בתולדות האנושות והוא התרחש ב-26 באפריל 1986, בסביבות השעה 01:00 בלילה, כאשר אחד מהכורים הגרעיניים של התחנה התפוצץ במהלך ניסוי מתוכנן. הפיצוץ פגע לנצח בסביבת התחנה וזיהם שטח של 150,000 קילומטרים רבועים של במשולש הגבולות אוקראינה, בלארוס ורוסיה. השלכותיו משפיעות עד היום
תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל ממוקמת כ-130 קילומטרים צפונית לקייב ליד העיירה פריפיאט שבאוקראינה. בזמן התאונה, אוקראינה הייתה חלק מברית המועצות. התוצאות הישירות של האסון הטילו עומס משמעותי על הממשלה הסובייטית, בנוסף לפליטת חומרים רדיואקטיביים לאטמוספירה על פני חלק גדול מהמדינה ואפילו חלקים ממערב אירופה.
מיכאיל גורבצ'וב, בזמנו המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המתין 18 ימים שלמים לפני שפרסם הצהרה טלוויזיונית על האסון. הממשלה למעשה חגגה את האחד במאי במצעד בקייב ימים ספורים בלבד לאחר התרחשות התאונה, מחוסר רצון לעורר פאניקה בציבור. באותם 18 ימים, עשרות אלפי אנשים נחשפו שלא ביודעין ליוד-131, חומר רדיואקטיבי שידוע כי גרם ישירות לסרטן בלוטת התריס אצל אלו שנחשפו תוך ארבע שנים בלבד לאחר החשיפה.
ארגון הבריאות העולמי מצא כי רוב המקרים של סרטן בלוטת התריס נבעו מבליעה ישירה של מקורות מזון מזוהמים בימים מיד לאחר האסון. גיוס מהיר יותר מהממשלה יכול היה להזהיר את התושבים מפני הזיהום לפני צריכת חומרים רדיואקטיביים. כמה חוקרים – כמו מארק אלי, שכתב רבות על התגובות הסובייטיות לאסון בשנות השמונים והתשעים – מציעים שהתגובה הגרועה של ברית המועצות לאסונות מאסיביים כמו צ'רנוביל תרמה אולי לקריסת המדינה.
הגורם לאסון
כור 4 של תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל התפוצץ ב-26 באפריל 1986, במהלך ניסוי מתוכנן. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הפיצוץ אירע כתוצאה מ"בדיקה לא נכונה בהספק נמוך", שהתעלמה מאמצעי בטיחות סטנדרטיים. המהנדסים הסובייטים רצו לבדוק כמה זמן הטורבינות של הכור יכולות לפעול אם אספקת החשמל הראשית תופסק. במהלך הבדיקה, המפעילים הפחיתו באופן דרמטי את ההספק לכור, חסמו את הקיטור ממערכת הקירור והשביתו את מנגנוני הכיבוי האוטומטיים שלו. נחשול המתח התרחש זמן קצר לאחר מכן וגרם להצטברות אדים חזקה שגרמה לפיצוץ האדיר שהעיפה לאוויר את תרת הכור. אחרי הפיצוץ הראשון נרשמה עד מהרה התפוצצות שנייה.
הפיצוצים והשריפה שנוצרה בעקבותיה הרסו את מבנה הכור והזרימו מיד כמויות גדולות של חומרים רדיואקטיביים לאטמוספירה. ליבת הכור בערה במשך ימים. בינתיים, צוותי מסוקי חירום שפכו חול על הפסולת הגרעינית בניסיון לחנוק את להבות הליבה הבוערת ולעצור את שחרור החומר הרדיואקטיבי. כיום ידוע כי התערבויות אלו חנקו את הליבה, העלו את הטמפרטורה הפנימית שלה וגרמו לעלייה מהירה יותר של חומרים רדיואקטיביים, מה שתרם לענן הרדיואקטיבי שהתפרש על פני חלקים ממערב אירופה וחצי הכדור הצפוני.
מי הושפע?
הפיצוץ הראשוני גרם למותם המיידי של שני עובדים. 28 עובדי חירום, כולל כבאים וצוות ניקיון חירום, מתו תוך שישה חודשים. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-4,000 אנשים מתו מאז האסון עקב תסמיני קרינה חריפים, סרטן בלוטת התריס או לוקמיה הנגרמת מקרינה. פריפיאט, העיירה בצפון אוקראינה במרחק של שלושה קילומטרים בלבד מהתחנה, פונתה תוך 36 שעות מהאסון. לפי נתוני סבא"א, כ-200,000 בני אדם הועברו מבתיהם עקב האסון. על פי הערכות אחרות, מספר זה עשוי להגיע עד 350,000.
כ-600,000 חיילים, כבאים, עובדי ניקיון ותושבים המשיכו להיחשף לקרינה מהפיצוץ בשנים הבאות. חלק מהאנשים הללו הועסקו כדי לנקות את האזור ולבנות את ה"סרקופג", מבנה שנבנה סביב הכור ההרוס שנועד להכיל בתוכו את החומרים הרדיואקטיביים. אלפי אנשים נפרסו גם במה שמכונה "אזור ההדרה של צ'רנוביל", המקיף רדיוס של 30 קילומטרים המקיף את מתחם תחנת הכוח. עובדי חירום אלו היו בעיקר כבאים אוקראינים, עובדי תחנה קודמים וחיילים ועובדי כור מכל רחבי ברית המועצות.
איזוטופים רדיואקטיביים התעופפו עד לצפון אירופה, אך אף מחקר לא מצא קשרים בריאותיים שליליים ישירים מהקרינה מצ'רנוביל מחוץ לאוקראינה, בלארוס ורוסיה. כיום, למעלה מ-55,400 קמ"ר, או 9% משטחה של אוקראינה, עודנם מזוהמים בגלל התאונה הגרעינית.
סבא"א הקימה את פורום צ'רנוביל ב-2003 כדי להעריך את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של האסון. הפורום מורכב משמונה ארגוני האו"ם, כמו גם ממשלות אוקראינה, בלארוס ורוסיה. בשנת 2006 פרסם הפורום דו"ח בריאות בראשות ארגון הבריאות העולמי. הדו"ח הגיע למסקנה כי מלבד העלייה בגידולי סרטן בלוטת התריס בילדים לאחר חשיפה ישירה לקרינה, "אין עדות להשפעה משמעותית על בריאות הציבור המיוחסת לחשיפה לקרינה 14 שנים לאחר התאונה" וכי "הרוב הגדול של האוכלוסייה לא צפויים לחוות השלכות בריאותיות חמורות כתוצאה מהקרינה מתאונת צ'רנוביל".
הדו"ח מזכיר גם שאנשים רבים המתגוררים באזורים הפגועים סובלים מ"פטאליזם משתק" הקשור למיתוס של חשיפה לקרינה. תופית בריאות נפש מכונה אפוא "בעיית בריאות הציבור הגדולה ביותר שנוצרה בעקבות התאונה" על ידי פורום צ'רנוביל, שמיוחסת חלקית לטראומה של מעבר דירה ורילוקיישן איתה מתמודדים אלפי אנשים.
הפורום מייחס למרבית בעיות הבריאות הגופניות של תושבי האזור המזוהם תוצאה של גורמים חיצוניים אחרים, לרבות תזונה לקויה, עישון ושימוש לרעה באלכוהול. הדו"ח גם טוען כי "לא הייתה שום הוכחה להשפעה כלשהי על מספר לידות מתות, תוצאות הריון שליליות, סיבוכי לידה או בריאות כללית של ילדים (יילודה)", או כל תופעות לוואי תורשתיות אחרות. למרות זאת, נשים רבות באזור הפגוע וברחבי אירופה עברו הפלות מחשש לסיבוכים עקב קרינה ושיעור הילודה באזורים מזוהמים צנח בעקבות האסון.
המצב כיום
רוב האזור נותר נטוש, אך האזור נחשב בדרך כלל בטוח לביקור לפרקי זמן קצרים. פורום צ'רנוביל קבע בדו"ח שלו מ-2006 כי "רוב השטחים 'המזוהמים' בטוחים כעת להתיישבות ולפעילות כלכלית". לאחרונה, באפריל 2022, אמר מנכ"ל סבא"א, רפאל מריאנו גרוסי, כי רמות הקרינה בצ'רנוביל היו בגבולות הבטוחים של חשיפה לקרינה בעקבות הכיבוש הזמני תחנת הכוח על ידי הצבא הרוסי במרץ 2022, במהלך הפלישה לאוקראינה, עם זאת הרוסים נסוגו ממנה כמה חודשים לאחר שהגיעו לאזור התחנה וכעת היא שוב מצויה בידיים אוקראיניים.
ימים ספורים לאחר תחילת הפלישה הרוסית בפברואר 2022, כבשו הכוחות הרוסיים את תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל. עובדי התחנה האוקראיניים דיווחו על אובדן החשמל, שהוא קריטי לשמירה על יציבות ובטיחות התחנה, כמו גם על נזק למעבדות הגרעיניות. לטענת אוקראינה, אנשי המבצעים הרוסיים גם הפריעו לעבודה המדעית באזור, תוך הטלת איום על המדענים כדי למנוע מהם להמשיך בעבודתם.
הפעילות הרוסית והפעולות הצבאיות סביב תחנות הכוח הגרעיניות האחרות של אוקראינה, במיוחד תחנת הכוח הגרעינית זאפוריז'יה, שנכבשה על ידי הכוחות הרוסיים במרץ 2022, גרמו לחששות מאסון גרעיני נוסף. כוחות רוסיים השתמשו בתחנה בזפוריז'יה כבסיס ממנו יצאו לבצע התקפות ולהפגיז שטחים בשליטה אוקראינית מעבר לנהר הדניפרו. בעוד שהתחנה הושבתה בספטמבר 2022, היא עדיין נותרה פגיעה. נציגי סבא"א שנכחו בתחנה דיווחו על הפגזות באזור כמעט כל יום במהלך אפריל 2023.
לפי ארגונים בינלאומיים, ההתקפות הרוסיות על תשתיות האנרגיה באוקראינה עלולות גם "למנוע מכורים את החשמל שהם משתמשים בהם לקירור, מה שלא יגרום לתאונה מיידית אבל יסיר שכבה חשובה של הגנה בטיחותית", נטען בדו"ח של קרן קרנגי לשלום בינלאומי, אבל זה כבר סיפור אחר.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
