תאמל״ק לי15 במרץ 2019 היתה נקודה מכריעת בהיסטוריה של ניו זילנד. ההתקפה המתוכננת מראש על הקהילה המוסלמית בכרייסטצ'רץ' גבתה את חייהם של 51 איש ופגעה ברבים נוספים. זו הייתה גם תקיפה ישירה על האידיאלים היקרים בניו זילנד של רב-תרבותיות.
בעוד שהתגובה להתקפה עצמה הייתה מרשימה. החל מהמעורבות האמפתית של ראשת הממשלה, ועד למערכת המשפט שהבטיחה שהמחבל יקבל עונש מאסר עולם חסר תקדים ללא שחרור על תנאי, ניו זילנד עשתה זאת היטב. גם הוועדה המלכותית לחקירה של ההתקפה הייתה צעד מצוין. שבוצע בעקבות תהליך התייעצות והסברה נרחב, שהוביל לתמיכה טובה יותר בנפגעי טראומה עבור הקורבנות.
שינויים בחוקי כלי נשק אסרו במידה רבה על החזקת סוגי כלי הנשק החצי-אוטומטיים ששימשו בהתקפות. בעלי נשק פוטנציאליים שהציגו "דפוסי התנהגות המדגימים נטייה להפגין, לעודד או לקדם אלימות, שנאה או קיצוניות" לא נחשבים עוד כמתאימים וראויים. לצד זאת, "קריאת כרייסטצ'רץ'" של הממשלה נועדה לתאם את המאבק בקיצוניות אלימה באינטרנט ברמה בינלאומית. במדינה עצמה, שירות הביון והביטחון של ניו זילנד (NZSIS) והמשטרה המקומית שיתפו פעולה במסגרת אסטרטגיה חדשה "להגביר את הבטיחות, ההגנה והחוסן במקומות הומי אדם".
הפיגוע
15 במרץ 2019. זה התחיל כאשר קהילת המוסלמים בניו זילנד ספגה מתקפה מזעזעת מאדם שהגדיר את עצמו כ"לאומן לבן" ופתח באש על מתפללים במסגדים שבשדרת דינס ובלינווד בכרייסטצ'רץ'. 50 בני אדם נרצחו ו-41 נפצעו, אחד מהם מת שישה שבועות לאחר מכן. היורה השתמש בחמישה כלי נשק, בהם שני רובים חצי-אוטומטיים מסוג סער, במתקפה ששודרה בשידור חי באתרים מסוימים. מספר ההרוגים היה יכול להיות גבוה יותר אלמלא המנהיגות והגבורה שהפגינו אנשים חסרי נשק בשני המסגדים, וכן השוטרים שאילצו את רכבו של התוקף לסטות מהכביש. ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, תיארה את האירוע כאחד הימים האפלים ביותר בהיסטוריה של המדינה.
בשבועות שלאחר המתקפה התקיימו ברחבי המדינה טקסי זיכרון בהם השתתפו אלפי אנשים. רבים באו לבקר במסגדים והקהילה המוסלמית הפגינה יכולת מרשימה לסליחה ולפיוס. מיליוני דולרים נאספו כדי לתמוך בנפגעים ובני משפחותיהם. בעוד כלי נשק חצי-אוטומטיים בסגנון צבאי, כדוגמת אלו ששימשו במתקפה, הוצאו במהרה מחוץ לחוק. הממשלה יזמה תוכנית רכישה חוזרת לבעלי נשק רשומים, ויותר מ-60,000 כלי נשק נמסרו בתמורה לפיצוי של כ-103 מיליון דולר. בשנת 2020 חקקה הממשלה חוקים חדשים לרישום כלי נשק ורישוי בעלי כלי הנשק, עם בדיקות חדשות לבחינת התאמתם של בעלי הנשק להיות 'אדם ראוי ובעל כשירות' להחזיק בהם.
התוקף ברנטון טארנט, אזרח אוסטרלי בן 28 שגר בדנידין בזמן המתקפה, הואשם ב-51 מקרי רצח, 40 מקרי ניסיון לרצח ובביצוע מעשה טרור. ההאשמה האחרונה הייתה הראשונה מסוגה שהוגשה בניו זילנד על פי חוק המלחמה בטרור משנת 2002. טארנט כפר בהאשמות והודיע על חפותו במרץ 2020, אך באוגוסט 2020 הוא הורשע בכל ההאשמות ונגזר עליו עונש מאסר עולם ללא אפשרות חנינה.
דו"ח הוועדה המלכותית לחקירת מתקפת הטרור במסגדי כרייסטצ'רץ' פורסם בדצמבר 2020. הדו"ח לא מצא כשלים מצד סוכנויות הממשלה שיכלו לזהות את תוכניות המחבל, אך ציין כי הייתה "ריכוזיות בלתי הולמת" של משאבי מודיעין כלפי הקהילה המוסלמית ושיטת נשק רופפת. הממשלה הסכימה בעיקרון לכל 44 ההמלצות, ומינויו של שר בכיר, אנדרו ליטל, לתיאום יישומן. לאחר המתקפה, ארדרן נטלה חלק מוביל במאמץ בינלאומי לשכנע חברות טכנולוגיה גדולות להפסיק להפיץ ברשת תכנים קיצוניים ואלימים.
מתקפת הטרור בכרייסטצ'רץ' נותרה חקוקה בזיכרון הציבורי כנקודת מפנה עצובה אך גם מעוררת השראה: למרות האימה והאובדן, הקהילה המוסלמית הפגינה יכולת פיוס יוצאת דופן, והתגובה הנחושה של הממשלה הביאה לשינויים משמעותיים בחוקי הנשק בניו זילנד.
