הסיפור של חג המולד הוא סיפור על התפתחותה של מסורת, החל מהכרזות דתיות מוקדמות ועד למנהגים המוכרים לנו כיום בכל פינה בעולם. למרות שנדמה כי החג תמיד היה חלק בלתי נפרד מהלוח הנוצרי, שורשיו חושפים תמונה מורכבת של אמונה, פרשנות היסטורית ושינויים תרבותיים עמוקים.
חג המולד והנצרות הקדומה
חג המולד מציין את הולדתו של ישו, דמות מרכזית בנצרות, אך מעניין לגלות כי הברית החדשה אינה כוללת כל תיעוד של חגיגת הולדתו. למעשה, אין אזכור לציון יום הולדתו של ישו באף אחד מספרי הברית החדשה. גם בקרב מנהיגים נוצרים מוקדמים שפעלו לאחר תקופת הברית החדשה, כמו אירנאוס או טרטוליאנוס, אין כל אזכור לחגיגת הולדתו של ישו.
לעומת זאת, חג הפסחא כן צוין בצורה כלשהי כבר בכנסייה הקדומה, שכן הוא התפתח בהדרגה מתוך חג הפסח היהודי. חג המולד, לעומת זאת, לא צמח מתוך מסורת יהודית כלשהי, ולא התפתח מתוך מנהגי החגים של העם היהודי.
האם חג המולד התבסס על חג פגאני?
אחת הטענות הנפוצות ביותר הנשמעות כיום היא שהכנסייה הקתולית אימצה חגים ודמויות מדתות אחרות ושילבה אותם בתוך המסורת שלה. אמנם היו מקרים בהם דמויות פגאניות עברו "גיור" נוצרי, אך נראה כי חג המולד אינו אחד מהם. כאשר בוחנים את הטקסטים של הברית החדשה, מגלים כי אין בהם כל תיעוד לחגיגת יום הולדתו של ישו בשום צורה שהיא.
גם בקרב מנהיגי הכנסייה המוקדמים שפעלו מיד לאחר תקופת הברית החדשה, כמו אירנאיוס או טרטוליאנוס, אין אזכור לחגיגות כאלו. מעניין לראות כי חג הפסחא דווקא נחגג בצורה כלשהי בכנסייה המוקדמת, ככל הנראה כשינוי הדרגתי של חג הפסח העברי, אך חג המולד לא צמח מתוך פרקטיקה של חג יהודי כלשהו.
המקורות לקביעת התאריך: מדוע דווקא ב-25 בדצמבר?
הסברה המקובלת גורסת כי התאריך 25 בדצמבר הושאל מהחג הפגאני הרומי "סטורנליה", שכלל משתה לאל השמש סול. אולם, בדיקה היסטורית מעלה ממצאים אחרים. היפוליטוס מרומא, שכתב בתחילת המאה ה-3 לספירה (סביב שנת 200), מציין בפירושו לספר דניאל כי הופעתו של ישו היתה כאשר נולד בבית לחם, התרחש ב-25 בדצמבר.
כתיבתו של היפוליטוס קודמת לחגיגות הסטורנליה כפי שנחגגו ברומא המאוחרת. ייתכן שהתאריך נבע מאמונה עתיקה לפיה בני אדם מתים ביום שבו הם נהרו. המסורת הקתולית קבעה את רגע עיבורו של ישו בסמוך לחג הפסח, מה שמוביל בדיוק תשעה חודשים קדימה, אל ה-25 בדצמבר.
האזכור הראשון לחג המולד כחגיגה שנתית קבועה מופיע ב"כרונוגרף של שנת 354". מסמך זה מציין כי לידתו של ישו נחגגה ב-25 בדצמבר החל משנת 336 לספירה. למרות שלא ידוע בדיוק מתי החלו לחגוג את החג באופן סדיר, התיאור בכרונוגרף מרמז על כך שחג המולד כאירוע שנתי התקיים כנראה זמן מה לפני אותה שנה.
"כריסמס": גלגולה של מילה
השם המוכר לנו היום, "Christmas", הוא שילוב של שתי מילים עתיקות: "Cristes Maesse", שמשמעותן "המיסה של המשיח" (Christ’s Mass). השימוש המוקדם ביותר במונח זה מתועד בשנת 1038 לספירה, בתוך ספר מסקסוניה שבאנגליה. לפני תקופה זו, נראה כי החגיגה של ה-25 בדצמבר הייתה ידועה בשמות אחרים, כמו "חג המולד" (Feast of the Nativity) או "חג הלידה הקדושה".
המנהג של הענקת מתנות מושרש עמוק בסיפור המקראי וגם במסורות מאוחרות יותר. הבשורה על פי מתי מספרת על ה"אמגושים" (החכמים מן המזרח) שהגיעו להביא מתנות למלך החדש בבית לחם זמן מה לאחר לידתו. המתנות המפורסמות היו זהב, לבונה ומר. סיפור זה, בשילוב עם מה שאולי הגיע ממנהגים פגאניים של הענקת מתנות, צבר פופולריות הדרגתית. עד להכרזה של שנת 336, המנהג כבר הפך לנפוץ יותר סביב החג. לכך נוספו האגדות סביב סנט ניקולאס, שעל פי המסורת העניק נדוניה לנשים עניות. כך התבססה המסורת של הענקת מתנות כחלק בלתי נפרד מהחג בקרב הנוצרים.
קישוט עצי האשוח: מסורת מאוחרת ומפתיעה
בניגוד למה שרבים חושבים, קישוט עצי חג המולד הוא פיתוח מאוחר יחסית בהיסטוריה הנוצרית. מקורו בגרמניה ובליבוניה (אסטוניה ולטביה של ימינו) במהלך המאה ה-16. מעניין לגלות כי ייתכן שמדובר במסורת פרוטסטנטית במקור, ולא קתולית. התיעוד הראשון של עץ חג מולד הוצב בשנת 1539 בקתדרלת שטרסבורג, בזמן שהייתה תחת שליטה פרוטסטנטית בעקבות הרפורמציה. מסורת פרוטסטנטית נוספת גורסת כי מרטין לותר בעצמו היה הראשון שהציב עץ מואר בביתו באותה תקופה, כשהוא משתמש בנרות כדי להאיר את ענפיו.
חג המולד עבר כברת דרך ארוכה מהמערה בבית לחם, דרך הכנסיות המוקדמות של רומא ועד ליערות גרמניה. חג שהתעצב בהדרגה, לא מתוך אימוץ פגאני פשוט, אלא מתוך תהליך ארוך של גיבוש אמונות, מסורות ופרשנויות בתוך הנצרות. מן היעדר האזכור בכתבי הקודש, דרך קביעת התאריך, ועד לעיצוב המנהגים המוכרים כיום, חג המולד משקף שכבות של זיכרון דתי ותרבותי.
אנו מזמינים אתכם להמשיך ולחקור את הסיפורים המסתתרים מאחורי התאריכים החשובים בהיסטוריה ולהעמיק בסיפורים נוספים שמאירים את העבר ומחברים אותו להווה באתר HistoryIsTold.com. שתפו את הכתבה עם חברים שמתעניינים בהיסטוריה, הגיבו לנו מה הפתיע אתכם ביותר ואל תשכחו להירשם לניוזלטר שלנו כדי לקבל סיפורים מרתקים ישירות לתיבת המייל שלכם.
תאמל״ק לי