מקסיקו כמו מקסיקו הלכה לקראת הישורת האחרונה בבחירות לנשיאות כשברקע אלימות קשה נגד מועמדים ואנשי מכון הבחירות הלאומי, המארגן את הליך הבחירות. ד"ר קלאודיה שיינבאום אולי עשתה היסטוריה והפכה לא רק לאישה הראשונה המכהנת כנשיאת מקסיקו, אלא גם ליהודיה הראשונה בתפקיד, אבל האתגרים שנכונים לה כבדים במיוחד…
מאז ינואר 2024, מספר רב של מועמדים שאפתנים נהרגו בהוראת הקרטלים. זה הוביל לכך שהממשלה הפדרלית סיפקה מאבטחים לכ-560 מועמדים ופקידי בחירות. עוד 27,000 אנשי הכוחות המזוינים והמשמר הלאומי נפרסו גם הם כדי לאבטח את הליך הבחירות. במקסיקו המצביעים בוחרים לא רק מועמדים לנשיאות, אלא גם את 500 חברי הבית התחתון בקונגרס, 128 סנאטורים, שמונה מושלי מדינות ואת ראש עיריית מקסיקו סיטי. ברור שהקרטלים מעוניינים להשיג דריסה באחד ממרכזי השלטון והמלחמה בסמים גבתה מהממשל הפדרלי מחיר כבד; כך במקסיקו ישנם מחוזות שלמים שהממשלה הפדרלית מתקשה לשלוט בהם.
ב-10 בפברואר, מועמד הקונגרס מטעם מפלגת MORENA באקאטפק נורה למוות ברחוב יחד עם אחיו לאחר שלכאורה קיבל איומים מאיגוד מקומי. עד מאי 2024, מספר ההרוגים עלה ל-37.
רק לפני יומיים, ב-1 ביוני 2024, הורו הרשויות על השעיית ההצבעה בעיריות צ׳יקוֹמוּסֶלוֹ ופאנטֶליו במדינת צ'יאפס, תוך אזכור לכך ששריפת פתקי הצבעה על ידי אלמונים ב-31 במאי ואיומים על עובדי מכון הבחירות הלאומי מצד חברי כנופיות, אילצו להכריז על צעד כזה.
זו כמובן לא הפחותה שבבעיותיה, כי קלאודיה שיינבאום, בת 61, התמקדה בקמפיין הבחירות שלה במגזר האנרגיה ובמלחמה בפשיעה. בעבר היא כיהנה כראש עיריית מקסיקו סיטי וחרף השתייכותה ליהדות, על רקע התגברות האנטישמיות בעולם, היא עדיין הובילה בסקרים לקראת הבחירות הנשיאותיות ודתה היה להיבט שולי במדינה שבעיית הפשיעה בה, מדיניות הסביבה וההגירה, כמו גם הכלכלה המדשדשת היו לנושאים חשובים בהרבה.
ובכל זאת, יהדותה של שיינבאום (שממעטת לדבר על כך, אך אמרה ב-2018 שהיא "גאה" במוצאה היהודי) מושכת תשומת לב מצד יהודים ולא-יהודים כאחד במדינה שמאופיינת בפוליטיקה פופוליסטית, מסורות קתוליות חזקות ושכיחות גבוהה של דעות אנטישמיות.
ראשת העיר לשעבר של מקסיקו סיטי בת ה-62 נקטה באסטרטגיה ששומרת על הרקע הדתי שלה "מוסתר" מעין הציבור, אך מבלי להכחיש זאת. ברם, השימוש ברטוריקה אנטישמית על ידי מתנגדיה של שיינבאום עשוי להסביר לפחות חלקית את רצונה להמעיט בשיחות על יהדותה. כך למשל ויסנטה פוקס, הנשיא לשעבר ואיש ימין מקסיקני, התנצל על כך שכתב ברשת X בשנה שעברה כי בין שיינבאום לסושיטל גאלווס, יריבתה העיקרית בבחירות, "המקסיקנית היחידה היא סושיטל". פוקס עשה זאת בפוסט שאפיין את שיינבאום כ"יהודייה בולגרית". מאוחר יותר באותה שנה, הוא פרסם את הכיתוב "יהודיה זרה" על תמונה של שיינבאום עונדת תליון צלב.
ברם, שיינבאום היא לא רק הנשיאה הראשונה של מקסיקו ממוצא יהודי. נשיאים לשעבר במקסיקו עם שורשים יהודיים כוללים את קרלוס סלינס דה גורטרי ששימש כנשיא בשנים 1988–1994 וקיבל לאחרונה אזרחות ספרדית על סמך מוצאו היהודי וככל הנראה גם פלוטארקו אליאס קאייס, ששימש כנשיא בשנים 1924—1935 ומת ב-1945.
ובכל זאת, נראה כי לניסיונות לרתום את האנטישמיות כדי לפגוע במועמדותה של שיינבאום הייתה השפעה מוגבלת על הציבור. ד"ר שיינבאום, מדענית, נהנית מאחוזי תמיכה גבוהים בסקרים, על פני גאלווס, יריבתה העיקרית שידועה כאשת עסקים וסנאטורית העומדת בראש קואליציית השמאל-ימין.
ההתייחסות המפורסמת ביותר של שיינבאום ליהדותה הייתה במהלך נאום שנשאה באירוע של הקהילה היהודית כראש עיריית מקסיקו סיטי בשנת 2018. היא לא תיארה את עצמה כיהודייה אבל ציינה ששני הוריה היו "ממוצא יהודי". כמו יהודים מקסיקנים רבים, היא נוקטת בגישה חילונית לאמונתה. "גדלתי בלי דת, כמו הוריי, אבל מכירה בתרבות", שלדבריה "הקיפה אותה". משפחתה "חגגה את כל החגים היהודיים. ואני מרגישה מקסיקנית. אני מקסיקנית […] אבל אני מאוד גאה במוצאי" ובסבים וסבתות, אמרה שיינבאום. ואכן יהדותה צפויה לשחק תפקיד מזערי בבחירות, שבהן שתי המועמדות המובילות הן נשים, כך שבין כה וכה, לראשונה בהיסטוריה נשיאת מקסיקו תהיה אישה.
דבר אחד בטוח: הממשל המקסיקני נתון בלחץ לשים קץ להפקרות של הקרטלים האלימים להחריד בחלקים נרחבים של המדינה, כמו גם רמת השחיתות הגבוהה בזרועות הממשל. יש לכך השלכות על מערכת היחסים של מקסיקו עם ארצות הברית, שבה מעורבות הקרטלים בהגירה בלתי חוקית היא נושא חם בבחירות האמריקאיות לנשיאות.
במהלך הוויכוח הנשיאותי השלישי והאחרון, שהתקיים ב-19 במאי 2024, אמרה שיינבאום כי הכרזת "המלחמה בסמים" היא "אחת ההחלטות הנוראות ביותר" בהיסטוריה המקסיקנית המודרנית, שגררה את האלימות המתמשכת במדינה. קלאודיה הגנה על החלטתו של הנשיא הקודם אוברדור להחזיר את שיתוף הפעולה של מקסיקו עם ארצות הברית בנושא הסמים. היא אמרה שהיא תרחיב את האסטרטגיה של הממשל להציע תוכניות חברתיות לצעירים כחלופה לעבודה עבור הקרטלים. היא גם סימנה את רצונה להתרחק ממדיניות האנרגיה התלויה בדלק מאובנים לכיוון אנרגיה מתחדשת. היא גם הבטיחה "תמיד להגן על מקסיקנים בניכר". נדר שרבים רואים בו הבטחה שמדיניות מקסיקו תחת שיינבאום לא תהיה הרחבה של יעדי ההגירה של ארה"ב.
מועמדת השמאל שקראה עליה תיגר
מהעבר השני ניצבה סושיטל, שבילדותה מכרה חטיפים בעיירה קטנה במרכז מקסיקו ועלתה לפוליטיקה הלאומית עם ביוגרפיה שיכולה לעזור לה לקחת אותה לפסגות הכוח גם אם לא את הנשיאות, גם הסקרים הראו שסושיטל גאלווס (Xóchitl Gálvez) פיגרה מאחורי מועמדת מפלגת השלטון בבחירות לנשיאות. ביקור שנערך לאחרונה ברחובות עיר הולדתה הראה מדוע וחשף משהו על סדרי העדיפויות של הבוחרים המקסיקניים.
האנשים בטפאטפק (Tepatepec) פחות מתעניינים בסיפור חייה של גאלווס מאשר בחייהם הקשים ובהתמודדויות היומיומיות שלהם. מפלגת MORENA של הנשיא אנדרס מנואל לופס אוברדור הצליחה להקל על חייהם עם תוכניות חברתיות וזה עזר לבת חסותו קלאודיה שיינבאום להמריא בסקרים.
כשגאלווס נכנסה למירוץ לנשיאות, רבים מיריביו של לופס אוברדור הרגישו שהיא מגלמת את תקוותיהם להגיע לשלטון. היא מייצגת קואליציה הכוללת את מפלגת PRI, ששלטה במקסיקו במשך 71 שנים והיא החלה את הקמפיין שלה כתופעה פוליטית הנתמכת על ידי האליטות העסקיות במדינה. אבל הפופולריות שלה בנסיגה.
זה הגיע לנקודה שבה כמה תושבים מעיר הולדתה בת 20,000 התושבים במרכז מקסיקו מפקפקים באוטוביוגרפיה של גאלווס עצמה, שטוענת שגדלה בבית צנוע בעיירה. "זה לא נכון שהיא הייתה ענייה", אמרה מריה דל סוקורו מנדוזה, מוכרת ירקות בשוק. "אביה היה מורה והמשפחה שלה הייתה אחת שחיה כאן טוב".
היו שטענו שאביה של גאלווס היה אלכוהוליסט שהוציא את כספו על המשקה. בתו בת ה-8 סושיטל נאלצה למכור טמאלס וחטיפים אחרים ברחוב כדי לעזור למשפחתה, זכרה תושבת אחרת, שהזדהתה כמריה דה לוס אנגלס אסבדו, בת 64.
גאלווס, ילידת 1962, מרדה ועזב את העיירה בגיל 16 כדי ללמוד הנדסת מחשבים במקסיקו סיטי ובעוד אביה הלדיו עבד כמורה, המשפחה נאבקה כלכלית כי הוא בזבז את כל כספו על אלכוהול לפני שמת ממחלה סופנית, בשנת 2003. הסבים והסבתות שלהם דיברו אוטומי, שפה ילידית באזור סביב טפאטפק. אבל אפילו בעיירה שלה לא מתרשמים ממנה, "היא הייתה גדולה יותר כאן אם היא הייתה עושה משהו למען עיר הולדתה, אבל היא לא עשתה שום דבר", אמרה חואנה מנזו, בת 55, מוכרת בשוק העירוני. "כאן היא כלום."
מפלגת MORENA שולטת בקונגרס של מקסיקו וב-22 מתוך 32 המדינות הפדרליות המרכיבות את מקסיקו ולעת עתה נראה שהיא מנגנון פוליטי, בלתי פגיע. התוכניות החברתיות החדשות של לופז אוברדור עבור אנשים מעל גיל 65, הנוער ותושבים הכפר הן חלק מרכזי בקמפיין הבחירות וזה חלחל לתושבים רבים בטפאטפק.
בעבר, גאלווס עמדה בראש הוועדה הלאומית לפיתוח הילידים תחת הנשיא ויסנטה פוקס, שהיה נשיא מקסיקו בשנים 2000–2006 מטעם מפלגת הפעולה הלאומית השמרנית. לאחר מכן, היא עמדה בראש רובע במקסיקו סיטי תחת ראש העיר מיגל אידאלגו בשנים 2015–2018. לאחר מכן נבחרה לסנאט של מקסיקו בשנת 2018, אך התבטאויותיה ונטיותיה לניבולי פה הרחיקו ממנה לא מעט מצביעים.
"אני אישה של אמונה ושל מדע"
ד"ר קְלַאוּדיה שֵיינבָּאוּם פַּארדוֹ, פיזיקאית שהפכה לפוליטיקאית, נולדה למהגרים יהודים מליטא ובולגריה, ב־24 ביוני 1962 בבירת מקסיקו, מקסיקו סיטי. היא בתו השנייה של קרלוס שיינסאום יוסלביץ, כימאי בהכשרתו ואנני פרדו סמו, ביולוגית. ברבות השנים היתה נשואה לקרלוס גיספרט 1987–2016. סבה וסבתהּ מצד האב היגרו מליטא במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, בעוד סבה וסבתהּ מצד האם היגרו מבולגריה בתחילת שנות ה-40, כדי להימלט מציפורני הנאצים.
היא בעלת תואר ראשון בפיזיקה תוך התמחות בתרמודינמיקה, יש לה תואר שני בהנדסת אנרגיה והיא ערכה את הדוקטורט שלה, בתחום הנדסה סביבתית, באוניברסיטה האוטונומית הבינלאומית של מקסיקו כששהתה במעבדה הלאומית לורנס ברקלי וידועה כמומחית מדעית בתחום הסביבה והתעשייה.
ב־2007 היא זכתה בפרס נובל לשלום, כשהייתה חברה בפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים של האו״ם, בנימוק להענקת הפרס נאמר כי הוענק בשל הגברת המודעות לשינוי האקלים ולהתחממות הגלובלית.
תקופה מסוימת שימשה כאחראית על תיק הסביבה בעיריית מקסיקו סיטי בזמן שאנדרס מנואל לופס אוברדור שימש כראש העיר, בשנים 2000–2005. לאחר מכן התעמקה בקריירה המדעית שלה עד שמונתה לראשת רובע טלאלפלן במקסיקו סיטי (2016–2017) ובדצמבר 2018 נבחרה לראשות העיר מקסיקו סיטי, עד יוני 2023, כשהחליטה להתמודד לנשיאות.
בעבר, היא שחררה הצהרות סותרות על תפקיד הדת בחייה. כשנשאלה בחודש מאי 2024, האם זה נכון שהיא לא מאמינה באלוהים, כפי שטוענת יריבתה סושיטל גאלווס (Xóchitl Gálvez), אמרה שיינבאום לערוץ הטלוויזיה Imagen Noticias: "אני אישה של אמונה ושל מדע", לפני שהאשימה את גאלווס שהיא שכחה שבמקסיקו קיימת הפרדה בין הדת למדינה. ברם, במהלך קמפיין הבחירות, עלה סרטון מלפני מספר שנים שבו היא נשאלה במהלך ראיון האם היא קתולית. "אני לא קתולית, אני לא דתייה", היא ענתה והצהרה זו גרמה לרבים לתהות מדוע היא ענדה שרשראות נוצריות וסממנים קתוליים מדי פעם.
מבקריה של שיינבאום ציינו זאת כראיה לכך שהיא "מתנהגת כמו זיקית גם בעניין הדת, מסתגלת למה שהיא חושבת שהציבור כולו רוצה לראות במחיר של איבוד הזהות שלה", טען מרקו לבריו טורקוט (מומחה פוליטי עם 162,000 מנויים בערוץ היוטיוב) בפודקאסט שלו, Revista Etcétera, בפברואר 2024. ב-2009, כשהייתה עדיין מדענית פעילה, גינתה שיינבאום את ההפצצות הישראליות בעזה באותה שנה, במסגרת מבצע עופרת יצוקה ואמרה "שום דבר לא מצדיק רצח של אזרחים פלסטינים… שום דבר לא יכול להצדיק רצח של ילד", כתבה במכתב לעיתון מקומי…
אבל נראה שהיא שומרת בעיקר על שתיקה בנוגע לישראל בעקבות הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר בדרום ישראל, אפילו כשנשיא מקסיקו האשים את ישראל בפומבי בביצוע "רצח עם" במלחמה בעזה וכאשר מקסיקו ביקשה לחזק את התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, היא לא הביעה אף דעה. זה לא מנע את ההאשמות נגדה ברשת לפיה היא "ציונית", כאילו שזו איזו מילת גנאי.
אבל יש גם קולות שתומכים בה למרות עמימותה ביחס לדתה ומביעים דווקא תקווה לעתיד: אחת מאותם מבקרים, הסופרת זיניה מריאנה, שמאלנית לא יהודיה, תמכה בשיינבאום בפוסט שכתבה בטוויטר: "קלאודיה שיינבאום היא אישה, סופר חרוצה ויהודייה. שלוש תכונות שיכולות רק להועיל למדינה הזו"
אין ספק שהיא כבר עשתה היסטוריה, כשהפכה לאישה הראשונה בתפקיד נשיאת המדינות המאוחדות של מקסיקו, אך נכונים לה אתגרים רבים וכעת שהיא הגשימה את ייעודה ונבחרה לנשיאות, יהיה עליה לנווט בין שלל הבעיות החברתיות והביטחוניות של מקסיקו וחובת ההוכחה עליה…
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
