קלמנט אטלי. ראש הממשלה הטוב ביותר של בריטניה?

העוסקים בפוליטיקה הבריטית נוהגים להשוות בין דמויות היסטוריות בולטות, לנתח ולהעמיד זה מול זה את הפוליטיקאים המשפיעים ביותר מהעבר. כאשר עולה השאלה מי היה ראש הממשלה הבריטי הטוב ביותר, קשה להגיע לתשובה אובייקטיבית. עם זאת, ישנם שמות שחוזרים על עצמם שוב ושוב בדיונים אלו.קלמנט אטלי הוא אחד השמות הללו. כמנהיג מפלגת הלייבור, הוא ניצח באופן מרשים בבחירות 1945 וכיהן כראש ממשלה עד 1951. למרות שלא היה מושלם, כהונתו היוותה נקודת ציון פוליטית משמעותית ורבים רואים בו אחד מגדולי המנהיגים בהיסטוריה הבריטית.

חינוכו

קלמנט אטלי נולד ב-3 בינואר 1883 בכפר פאטני, אזור השייך כיום ללונדון. באותה תקופה, המפלגה הליברלית הייתה בשלטון, וויליאם גלאדסטון כיהן כראש ממשלה. המפלגה השמרנית הייתה הכוח הפוליטי המרכזי השני, בעוד שמפלגת הלייבור טרם נוסדה. אטלי גדל במשפחה דתית ואמידה, כאחד מתוך שבעה ילדים. אביו עבד כעורך דין אמיד. כבר בילדותו הפגין חיבה לקריאה, במיוחד ליצירותיו של אלפרד טניסון.

בגיל תשע החל את לימודיו בבית ספר ובהמשך עבר ללמוד בבית הספר היוקרתי הייליבורי. למרות שהיה תלמיד חכם, לא בלט באופן מיוחד, אך המשיך לטפח את אהבתו לשפה ולספרות, כשהצטרף לחוגים ספרותיים בבית הספר. בית הספר היה מוסד יוקרתי רחב ידיים ובעל מוניטין מרשים. בהמשך למד היסטוריה מודרנית באוניברסיטת אוקספורד, תוך התמחות ברנסאנס האיטלקי. בתקופתו באוקספורד, היה חבר באגודת הדיונים, מה שהיווה עבורו חיזוק משמעותי לקריירה הפוליטית העתידית שלו.

שחר של קריירה פוליטית

בסוף התקופה הוויקטוריאנית, התפתחה תנועת הלייבור בבריטניה. הפוליטיקאי הסקוטי קיר הארדי הקים את מפלגת הלייבור העצמאית ב-1893 ואת מפלגת הלייבור ב-1900. בינתיים, אטלי חש מיאוס מעבודתו במשרד עורכי הדין של אביו וחיפש קריירה שתעניק לו תחושת שליחות.

באוקטובר 1905 יצא עם אחיו לורנס לטיול ברובע סטפני שבמזרח לונדון. המפגש עם עוני, דיור ירוד וחוסר ביטחון תעסוקתי זעזע את עולמו ושינה את השקפתו. בעקבות זאת, החל להתנדב בעמותה מקומית שסייעה לנערים ממעמד הפועלים. אטלי לא התרשם מפעולותיהן של המפלגות הגדולות דאז – השמרנים והליברלים. אף שהמפלגה הליברלית הנהיגה רפורמות סוציאליות לאחר ניצחונה בבחירות 1906, אטלי סבר שהן אינן מספיקות.

בינואר 1908 הצטרף למפלגת הלייבור העצמאית. כך החל את דרכו הפוליטית, ובמהרה הפך לדמות מרכזית בתנועת הסוציאליזם בלונדון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הבריטי בספטמבר 1914. במהלך הקרבות בעיראק ובצרפת נפצע מספר פעמים, אך שרד את המלחמה ושב לאנגליה בינואר 1919.

עלייתה של מפלגת הלייבור

כאשר קלמנט אטלי חזר מהצבא בינואר 1919, הוא גילה נוף פוליטי חדש. לפני המלחמה, רק 60% מהגברים יכלו להצביע. לאחר המלחמה, כל הגברים ורוב הנשים מעל גיל שלושים קיבלו זכות הצבעה. גם החברות באיגודי העובדים גדלה במהלך שנות המלחמה. גורמים אלה נתנו דחיפה למפלגת הלייבור.

לאחר קריסת ממשלת הקואליציה של דייוויד לויד ג׳ורג׳ באוקטובר 1922, נערכו בחירות כלליות בנובמבר. מפלגת הלייבור רשמה התקדמות משמעותית, וזכתה ב-142 מושבים, תוך שהיא זוכה להצלחה רבה במיוחד באזורים של מעמד הפועלים. קלמנט אטלי עצמו נבחר לחבר פרלמנט מטעם מחוז ליימהאוס שבסטפני.

למרות שהמפלגה השמרנית הצליחה לנצח בבחירות הבאות בדצמבר 1923, היא לא השיגה רוב בבית הנבחרים, מה שהוביל לפרלמנט תלוי. מפלגת הלייבור, שהייתה המפלגה השנייה בגודלה, הרכיבה קואליציה עם הליברלים, שאפשרה להם להחזיק ברוב בבית הנבחרים. רמזי מקדונלד הפך לראש הממשלה הראשון מטעם הלייבור.

אמנם הקואליציה לא החזיקה מעמד זמן רב (השמרנים חזרו לשלטון באוקטובר 1924 עם רוב גדול), אך תקופת שלטונה של מפלגת הלייבור ביססה אותה ככוח פוליטי משמעותי בבריטניה. הצלחתם נמשכה במאי 1929, כאשר הפכו למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט לראשונה.

עם זאת, עדיין חסרו להם המנדטים הדרושים לרוב מוחלט, ועברו שנים רבות עד שמפלגת הלייבור הצליחה להרכיב ממשלה עם רוב עצמאי. אף שהקואליציה לא החזיקה מעמד זמן רב (השמרנים חזרו לשלטון באוקטובר 1924 עם רוב גדול), אך תקופת שלטונה של מפלגת הלייבור ביססה אותה ככוח משמעותי בפוליטיקה הבריטית. הצלחתם נמשכה במאי 1929, כאשר הפכו לראשונה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. ברם, עדיין חסרו להם המנדטים הדרושים לרוב מוחלט ויחלפו שנים רבות עד שמפלגת הלייבור תצליח להרכיב ממשלה עם רוב עצמאי.

קבינט המלחמה

Mohammed, Roosevelt and Churchill at the 1943 Casablanca Conference. Prince Hassan is shown standing behind his father. Public domain via Wikimedia — צ׳רצ׳יל בביקורו במרוקו

קלמנט אטלי הפך למנהיג מפלגת הלייבור בדצמבר 1935. תחת הנהגתו פרסמה המפלגה את "תכנית הפעולה המיידית של הלייבור" (1937), שבה הבהיר את חזונו לעתידה של בריטניה תחת ממשלת לייבור. המסמך כלל תכניות להלאמת תעשיות האנרגיה והתחבורה. אך באותה תקופה עמדו בפני בריטניה (ובעולם כולו) אתגרים גדולים יותר. האיום הגובר מצד הנאצים בשנות ה-30 התפתח לסכסוך עולמי כאשר גרמניה פלשה לפולין ב-1 בספטמבר 1939. למרות שאטלי תמך במעורבות בריטניה במלחמה, הוא לא חיבב את ראש הממשלה השמרני באותה תקופה, נוויל צ'מברלין.

במאי 1940 החליף וינסטון צ'רצ'יל את צ'מברלין בתפקיד ראש הממשלה. למרות דעותיו השמרניות, צ'רצ'יל כיבד מאוד את אטלי ומינה אותו למספר תפקידים בכירים בממשלת הקואליציה במהלך מלחמת העולם השנייה. התפקיד היוקרתי ביותר של אטלי היה סגן ראש הממשלה, תפקיד שחייב אותו לנהל את ישיבות הקבינט כשצ'רצ'יל היה בנסיעות צבאיות (גם פוליטיקאים נוספים ממפלגת הלייבור מילאו תפקידים חשובים בממשלת הקואליציה. הרברט מוריסון, למשל, כיהן כשר הפנים במהלך המלחמה).

תקופתו של קלמנט אטלי בראשות הממשלה

לאחר התאבדותו של אדולף היטלר וניצחון הרוסים בקרב על ברלין, הסתיים הסכסוך שנמשך שש שנים באירופה. זמן קצר לאחר מכן נערכו בחירות כלליות בבריטניה, שבהן מפלגת הלייבור בראשות קלמנט אטלי זכתה ברוב ברור עם 393 מושבים בבית הנבחרים. אטלי פיתח במהלך הקריירה הפוליטית שלו הבנה מעמיקה בניהול ובמינהל, מיומנויות חיוניות לכל ראש ממשלה.

בענייני חוץ, ממשלתו של קלמנט אטלי פיקחה על נסיגתה של בריטניה מדרום-מזרח אסיה, וסימנה את המעבר מאימפריה לחבר העמים הבריטי עם עצמאותן של הודו (1947), פקיסטן (1947), בורמה (1948) וציילון (1948).

אטלי גם נאלץ להתמודד עם ראשיתה של המלחמה הקרה. מתוך מודעות לאיום שהציבה ברית המועצות, הוא דאג לכך שבריטניה תהיה בין החותמות על הברית הצפון-אטלנטית (NATO). בשנת 1950 הוא נסע לוושינגטון, נפגש עם נשיא ארצות הברית הארי ס. טרומן ושוחח עמו על מלחמת קוריאה, תוך שהוא מסייע למנוע שימוש בנשק גרעיני.

עם זאת, הישגו המשמעותי ביותר לטווח הארוך היה הקמת שירות הבריאות הלאומי (NHS) של בריטניה. השירות נכנס לתוקף בקיץ 1948 והעניק טיפול רפואי חינם תוך ביטול דמי טיפול וביטוח בריאות שהיה קיים עד אז.

בתקופת כהונתו נוסדו גם שמורות טבע באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן (Areas of Outstanding Natural Beauty) וכן מערכת רווחה לילדים, שסייעה לילדים יתומים ולמשפחות מעוטות יכולת.

מורשתו של קלמנט אטלי

בתחום הפנים, מדיניותו של אטלי התבססה על עקרונות סוציאליסטיים. ממשלתו פעלה להסדרת תנאי העבודה, לחיזוק כוחם של האיגודים המקצועיים ולהלאמת תעשיות מרכזיות כגון פחם, פלדה, כרייה ורכבות.

הדיונים על ראש הממשלה הגדול ביותר של בריטניה – מרתקים ככל שיהיו – עשויים לעיתים להיות סוערים בקרב חובבי ההיסטוריה הבריטית. נטיות פוליטיות משחקות תפקיד מרכזי, כשיש המתקשים להכיר בחסרונות תקופת כהונתו של קלמנט אטלי.

הביקורת המרכזית על מורשתו של אטלי היא קוצר תקופת שלטונו. לאחר שהגשימה את רוב הבטחותיה, מפלגת הלייבור איבדה את תחושת ההתלהבות שהייתה חיונית להצלחתה בבחירות 1945. מצב זה איפשר למפלגה השמרנית בראשות וינסטון צ'רצ'יל לנצח בבחירות 1951 ולשוב לשלטון.

יתר על כן, תוכניות ההלאמה שהנהיגה ממשלתו של אטלי לא שרדו לאורך זמן ורובן בוטלו על ידי מפלגתה השמרנית של מרגרט תאצ'ר כמה עשורים לאחר מכן. חשוב להכיר במגבלות הללו ולהדגיש שאטלי היה רחוק מלהיות ראש ממשלה מושלם.

עם זאת, יש להעניק לאטלי קרדיט על השינויים שהובילה מפלגתו, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית. הקמת שירות הבריאות הלאומי (NHS) הוכיחה שאטלי היה פוליטיקאי שחשב קדימה. לצד זאת, המעבר מאימפריה לחבר העמים והצטרפות בריטניה לברית NATO ביססו את מורשתו. ובכל זאת, ללא קשר לעמדות פוליטיות אישיות, קשה שלא להעריך את הישגיה של ממשלת הלייבור בראשות קלמנט אטלי, שלא מעט מחשיבים אותו כגדול ראשי הממשלה בבריטניה.