הם לא מעניקים פרחים, מגדלים מלפפונים ענקים, אבל הם אוהבים להמעיט בכל דבר. עם זאת, יש הסבר הגיוני לכל המוזרויות של הקולומביאנים…
■ בקולומביה לא נהוג להעניק פרחים לנשים. מתנה כזו יכולה להיתפס כעלבון וסימן לכך שהגבר לא מעוניין להוציא כסף על האישה. הפרחים זולים מאוד ונמכרים בדרך כלל כקישוטים לבית.
■ CUCHAREABLE הוא שם תואר זה נגזר מהמילה cuchara (כף). לזה קוראים מוצר חדש בקולומביה – יוגורט סמיך מיובא. יוגורט מקומי נחשב למשקה ולא נהוג לאכול אותו בכפית.
■ הקולומביאנים אוהבים "לקצר" הכל. הם יכולים להוסיף את הסיומת -ito כמעט לכל מילה ולקבל צורה זעירה: pesito — "פסו" (פסו הוא שם המטבע המקומי), pansito — "לחם", aguita — "מים", corazoncito — "לב".
■ הם נוהגים לבקש מהחנות לתרום סחורה. הביטוי המסורתי Me ragalas por favor un pan (מילולית "תן לי קצת לחם, בבקשה") משמש במקום המשפט "תן לי, בבקשה". מסיבה זו, הקולומביאנים מתמודדים עם בעיות במדינות אחרות דוברות ספרדית, שם אומרים להם שהם עדיין צריכים לשלם.
■ הם מגדלים מלפפונים בגודל של זוקיני. לדעתם למכור אותם קטנים זה לא משתלם.
■ מעמד חברתי נשפט לפי חשבונות שירות. תלושי התשלום מכילים את השורה "אסטרטו חברתי" – "שכבה חברתית". בוגוטה מחולקת למחוזות שלכל אחד מעמד משלו. רק האסטרטו הרביעי משלם 100% מהשירותים; הראשון (העני ביותר) משלם סכום סמלי. 5 ו־6 משלמים מעל עלות השירותים בפועל — כך מכוסות עלויות השירות של 1, 2 ו־3.
■ הם לא שותים שוקו חם, אלא אוכלים. זורקים לתוכו קוביות גבינה ומחכים שהיא תימס.
■ הם לא יכולים לחיות בלי אַרֶפה, לחם שטוח העשוי מקמח תירס. נהוג לאכול ארפה עם גבינה או ביצה לארוחת בוקר, רזה ללא מלח — במקום לחם לצהריים, ממולא בבשר או ירקות — לארוחת ערב, אַרֶפה מתוקה — לקינוח.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
