מגפת הקורונה, מי היה מאמין שהיא כבר היסטוריה… התפרצות מחלת הנשימה המדבקת שמכונה COVID-19 גרמה לאחת מהמגיפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה המודרנית, כשגבתה כמעט 7 מיליון חיים ברחבי העולם. בארצות הברית לבדה, מקרי המוות עלו על 1.1 מיליון, כמעט פי שניים ממספר המתים האמריקאים ממגיפת השפעת הספרדית בשנת 1918.
המגיפה גבתה מחיר כבד גם מבחינה כלכלית, פוליטית ופסיכולוגית וחשפה מחלוקות עמוקות באופן שבו האנשים בעולם ראו את תפקיד הממשלות במשבר בריאות הציבור, במיוחד במדיניות החיסונים. בעוד שהמגפה הוכרזה כ"אנדמיה" במאי 2023, ההשפעות המלאות של מגיפת COVID-19 יהדהדו עוד במשך עשרות שנים.
בדצמבר 2019, הסניף הסיני של ארגון הבריאות העולמי (WHO) קיבל חדשות על התפרצות בודדת של נגיף דמוי דלקת ריאות בעיר ווהאן. הנגיף גרם לחום גבוה ולקוצר נשימה ונראה היה שהמקרים קשורים לשוק הסיטונאי של מאכלי ים של הואנאן בעיר ווהאן, שנסגרה בצו חירום כבר ב-1 בינואר 2020.
לאחר בדיקת דגימות של הנגיף הלא ידוע, ארגון הבריאות העולמי זיהה אותו כסוג חדש של נגיף הקורונה הדומה לנגיף ה-SARS הקטלני ששטף את אסיה בשנים 2002-2004. ארגון הבריאות העולמי קרא לזן החדש הזה SARS-CoV-2 (Severe Acute Respiratory Syndrome Coronavirus 2). הקורבן הסיני הראשון של SARS-CoV-2 מת ב-11 בינואר 2020.
ויכוח חריף התפשט בשאלה מה היה מקור הנגיף ונכון להיום ישנן שתי תיאוריות מובילות. האחת היא שהנגיף הגיע מבעלי חיים לבני אדם, אולי נישא על ידי בעלי חיים נגועים שנמכרו בשוק ווהאן בסוף 2019 (רוב הטענות קישרו זאת לעטלף). תיאוריה שנייה טוענת שהנגיף ברח ממכון ווהאן לווירולוגיה, מעבדת מחקר שחקרה נגיפים ובסוכנויות הביון האמריקאיות טענו ששני סיפורי המקור "סבירים" למדי.
ארגון הבריאות העולמי קיווה כי התפרצות הנגיף תוגבל לווהאן, אך עד אמצע ינואר 2020 דווח על מקרים בתאילנד, יפן וקוריאה, כולם מאנשים שנסעו לסין. ב-18 בינואר 2020, גבר בן 35 נכנס לטיפול נמרץ ליד סיאטל, וושינגטון. הוא בדיוק חזר מווהאן וחווה חום, בחילות והקאות. ב-21 בינואר הוא זוהה בתור האמריקאי הראשון שנדבק ב-SARS-CoV-2. בישראל זוהה האזרח הישראלי הראשון שחלה ב-27 פברואר 2020. תוך זמן קצר, אלפי ישראלים חלו ב-SARS-CoV-2.
ב-11 בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי פרסם שם חדש למחלה שגרמה להתפרצות הקטלנית: מחלת הקורונה 2019 או COVID-19. כמעט כל ההידבקויות החדשות נגרמו מ"התפשטות בקהילה" ולא על ידי אנשים שנדבקו במחלה בזמן נסיעה לחו"ל. במקביל, COVID-19 התפשט ל-114 מדינות ברחבי העולם, הרג יותר מ-4,000 אנשים והדביק עוד מאות אלפים. ב-11 במרץ, ארגון הבריאות העולמי הכריז רשמית על COVID-19 כמגיפה עולמית.
לממשלות היו תכניות מגירה להתמודדויות עם מגפות, לכן תכניות חירום הופעלו במדינות רבות. כך למשל, בארצות הברית פקידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הכינו תכנית תגובה לאומית למגיפות שפעת ומדינה אחר מדינה הטילה כללי "ריחוק חברתי", שהפך לאחד המונחים החדשים שנולד מאוצר המילים של הקורונה. הסגר הראשון בישראל הוטל ב-14 במרץ 2020. הנסיעות הבינעירוניות הוגבלו, בתי ספר נסגרו ורק "עובדים חיוניים" הורשו לפעול. שאר העסקים חויבו להיסגר.
בתחילת אפריל 2020, יותר מ-316 מיליון אמריקאים היו תחת סגר. עם יותר מ-1,000 מקרי מוות וכמעט 100,000 מקרים, היה ברור עד אפריל 2020 ש-COVID-19 היה מאוד מדבק וארסני. מה שלא היה ברור, אפילו לפקידי בריאות הציבור, היה כיצד אנשים יכולים להגן על עצמם בצורה הטובה ביותר מפני COVID-19. בשבועות הראשונים של ההתפרצות, ה-CDC הרתיע אנשים מלרכוש מסכות פנים, מכיוון שגורמים רשמיים חששו ממחסור במסכות לרופאים ולעובדי בתי החולים. בישראל כלל האוכלוסייה חויבה לעטות מסות ב-12 באפריל. עד אפריל 2020, ה-CDC תיקן את המלצותיו ועודד אנשים ללבוש מסכות בפומבי, לשמור על ריחוק חברתי ולשטוף ידיים לעתים קרובות. מנגד, הנשיא דונלד טראמפ ביטל את המלצות ה-CDC ונשבע לא ללבוש מסכה בעצמו. זו הייתה רק ההתחלה של הפילוג הפוליטי שהפריע לממשל להגיב היטב למגפה.
בחודשים הראשונים של מגיפת COVID-19, עם מיליארדי אנשים ברחבי העולם ללא עבודה, תקועים בבית ומתעצבנים על מחסור בפריטים חיוניים כמו נייר טואלט, השווקים הפיננסיים הגלובליים נכנסו למבוי סתום. בארצות הברית, מחירי המניות בבורסת ניו יורק צנחו כל כך מהר שהבורסה נאלצה לסגור את המסחר שלוש פעמים. מדד הדאו ג'ונס איבד בסופו של דבר 37% מערכו ומדד S&P 500 ירד ב-34%.
סגירת עסקים והסגרים הרסו את כלכלת ארה"ב. שיעור האבטלה זינק, במיוחד במגזר השירותים (מסעדנות ועובדי קמעונאות אחרים). עד מאי 2020, שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל-14.7%, שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז השפל הגדול. בכל רחבי אמריקה, משקי הבית הרגישו את הקורטוב של אבדן מקומות עבודה ושכר נמוך יותר. חוסר הביטחון התזונתי הגיע לשיא בדצמבר 2020, כאשר 30 מיליון מבוגרים אמריקאים דיווחו כי משפחותיהם לא הספיקו לאכול בשבוע החולף. בישראל, הממשלה נקטה בצעדים חריפים למנוע את הקריסה הכלכלית בטווח הזמן הקרוב בזכות קצבאות שחולקו, אך בטווח הארוך האינפלציה גאתה ומחירי המוצרים עלו בהתמדה.
ההשפעות הכלכליות של מגיפת COVID-19, כמו ההשפעות הבריאותיות שלה, לא נחוו באותה מידה. אוכלוסיות מוחלשות סבלו מאבטלה ומחוסר ביטחון תזונתי בשיעורים גבוהים משמעותית מאשר בקרב משפחות מבוססות.
בארצות הברית, הקונגרס ניסה להימנע מקריסה כלכלית מוחלטת על ידי אישור סדרה של חבילות סיוע בשנים 2020-2021, שכללו מימון קצבאות ישירות לכל המשפחות האמריקאיות.
חיסון חדש לוקח בדרך כלל 10 עד 15 שנים לפתח ולבדוק, אבל העולם לא יכול היה לחכות כל כך הרבה זמן לחיסון COVID-19. משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי (HHS) תחת ממשל טראמפ השיק את "Operation Warp Speed", שותפות ציבורית-פרטית שסיפקה מיליארדי דולרים במימון מראש לחברות תרופות לפיתוח מהיר של חיסונים וביצוע ניסויים קליניים.
הניסוי הקליני הראשון לחיסון נגד COVID-19 הוכרז ב-16 במרץ 2020, ימים בלבד לאחר שארגון הבריאות העולמי סיווג רשמית את COVID-19 כמגיפה. החיסונים שפותחו על ידי Moderna ופייזר היו הראשונים אי פעם שהשתמשו ב-Messenger RNA, טכנולוגיה פורצת דרך. לאחר ניסויים קליניים בקנה מידה גדול, שני החיסונים נמצאו יעילים ביותר מ-95 אחוזים נגד הידבקות מ-COVID-19. אחות מניו יורק הפכה רשמית לאמריקאית הראשונה שקיבלה חיסון נגד COVID-19 ב-14 בדצמבר 2020. עשרה ימים לאחר מכן, ניתנו יותר ממיליון חיסונים, החל מעובדי שירותי בריאות ודיירים קשישים בבתי אבות. ככל שהחודשים עברו, זמינות החיסונים הורחבה לכל המבוגרים האמריקאים, ולאחר מכן לבני נוער ולכל הילדים בגיל בית הספר.
בישראל עמלו על פיתוח חיסון, אבל העבודה עליו נזנחה מהר מאוד כשהוחלט במקום זאת לרכוש מנות חיסון, במסגרת "מבצע לתת כתף", שהחל בדצמבר 2020 שהביא לכך שישראל הייתה לראשונה בעולם במספר המתחסנים.
בארצות הברית, שלוש השנים הארוכות של מגיפת COVID-19 היו מקבילות לתקופה של מחלוקת פוליטית מוגברת וטלטלה חברתית. כשג'ורג' פלויד נהרג על ידי שוטר משטרת מיניאפוליס ב-25 במאי 2020, זה עורר הפגנות המוניות נגד אכזריות המשטרה והמריץ את תנועת Black Lives Matter. מכיוון שכל כך הרבה אמריקאים היו מחוץ לעבודה או בבית מבית הספר עקב הסגרים, מספר חסר תקדים של אנשים מכל שכבות האוכלוסייה יצאו לרחובות כדי לדרוש רפורמות בזרועות השיטור. במידה רבה, הסתערות ההמון על גבעת הקפיטול בינואר 2021 באה בעקבות מדיניות ממשל טראמפ בתקופת הקורונה.
כך, במקום להתאגד כדי להאט את התפשטות המחלה, האמריקנים התפלגו בצורה חדה לאורך הקצוות הפוליטיות בדעותיהם לגבי דרישותיהם מהממשל ומדיניותה בענייני חיסונים וריחוק חברתי. עד מרץ 2024, בשל סימנים לכך שהמגיפה דעכה, ה-CDC הוציא הנחיות חדשות לאנשים שהחלימו מ-COVID-19. לפי הסוכנות, אלה שנדבקו בנגיף כבר לא צריכים להישאר מבודדים במשך 5 ימים לאחר הופעת התסמינים וב-10 במרץ 2024, מרכז הנתונים על נגיף הקורונה של ג'ונס הופקינס הפסיק לאסוף נתונים על המגפה. עם זאת, על פי הערכות, 17% מהמבוגרים בארה"ב דיווחו שחוו תסמינים של לונג קוביד, כשהקהילה הרפואית עדיין עובדת כדי להבין את הסיבות מאחורי התסמינים, שעלולים לפגוע בחולה במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים…
עד סוף המגיפה בתחילת 2023, יותר מ-670 מיליון מנות של חיסוני COVID-19 ניתנו בארצות הברית בקצב של 203 מנות לכל 100 אנשים. כ-80 אחוז מאוכלוסיית ארה"ב קיבלו לפחות זריקת COVID-19 אחת, אך שיעורי החיסונים היו נמוכים באופן ניכר בקרב שחורים, היספנים ואינדיאנים.
מקרי המוות מ-COVID-19 הכבדים ביותר היו בקרב קשישים שהיו אלה שמתו מהמחלה בסבירות גבוהה. מתוך יותר מ-1.1 מיליון מקרי מוות מנגיף הקורונה בארצות הברית, 75% היו אנשים בני 65 ומעלה. 93% מקורבנות הקורונה האמריקאים היו בני 50 ומעלה. לאורך הופעת גרסאות ה-COVID-19 השונות על שלל אותיותיהן היווניות (אלפא, בטא, דלתא, למדא ואומיקרון…) והפצת החיסונים, אמריקאים מבוגרים נותרו בסיכון הגבוה ביותר להתאשפז ובסופו של דבר למות מהמחלה.
גם בריאות הנפש החמירה במהלך מגיפת COVID-19. החרדה מהידבקות במחלה והלחצים בלהיות מובטל או מרותק בבית, הובילו למספרים חסרי תקדים של אזרחים שדיווחו על תחושות של דיכאון ורעיונות אובדניים.
© כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.
מצאתם טעות? דווחו לנו.
