הדילמה של דנמרק בגרינלנד: הגנה על שטח שכבר פונה החוצה

בין איומים אמריקאיים, שאיפות לעצמאות ומאזן כוחות ארקטי רגיש, דנמרק מוצאת את עצמה מגינה על גרינלנד, שטח שמאז 1979 צועדת בעקביות הרחק מקופנהגן.

קופנהגן ניצבת בפני מציאות מורכבת במיוחד: היא נדרשת להגן על שטח שמאז סוף שנות השבעים פועל בהתמדה להשגת עצמאות מלאה ממנה.

בין איומים אמריקאיים למציאות פוליטית משתנה

איומיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להשתלט על גרינלנד עוררו גל של סולידריות אירופית עם דנמרק. מדינות אירופה התייצבו מאחורי קופנהגן, אך במקביל נחשפה אמת לא נוחה: דנמרק מגייסת תמיכה בינלאומית כדי להגן על שטח שאוכלוסייתו מעוניינת בעצמאות ושמפלגת האופוזיציה הגדולה בה אף מבקשת לעקוף את קופנהגן ולנהל מגעים ישירים עם וושינגטון.

הממשל של טראמפ מצהיר שכל האפשרויות פתוחות להשתלטות על גרינלנד. מיקומה האסטרטגי של גרינלנד באזור הארקטי מעניק לדנמרק חשיבות גיאופוליטית ייחודית. עם זאת, השטח צועד לעבר עצמאות מאז 1979. התנגדות דנית לדרישות האמריקאיות עלולה לשאת מחיר דיפלומטי גבוה במיוחד.

בין קופנהגן לנואוק: תהליך ארוך של התרחקות

מאז 1979, השנה שבה קיבלה גרינלנד אוטונומיה רחבה יותר והקימה פרלמנט משלה, מתנהל תהליך מתמשך של חיזוק השאיפות לעצמאות. הסכם משנת 2009 אף הכיר במפורש בזכותם של תושבי גרינלנד לבחור בעצמאות מלאה אם ירצו בכך. כל המפלגות בגרינלנד מצהירות על רצון לעצמאות, אך חלוקות ביניהן בשאלת הדרך והעיתוי.

הלחץ שמפעיל טראמפ האיץ לוח זמנים שכבר היה בתנועה. קופנהגן נאלצת להשקיע הון פוליטי ומשאבים כלכליים בקשר עם טריטוריה שסופו אינו ברור. דנמרק עלולה לכלות את ההון המדיני שלה כדי להבטיח את גרינלנד, רק כדי לראות אותה מתרחקת לאחר מכן. הדיון בשאלה האם החזקת גרינלנד שווה את המחיר נבלע בזעם הציבורי על איומיו של טראמפ.

“זה לא חלק מהדיון הפוליטי בדנמרק. אני חושש שנכנסנו להילוך פטריוטי מופרז”, טוען שר החוץ של דנמרק לארס לקה ראסמוסן.

במהלך המלחמה הקרה, מיקומה האסטרטגי של גרינלנד העניק לדנמרק השפעה גדולה במיוחד בוושינגטון. השפעה זו אפשרה לה לשמור על רמות הוצאה ביטחונית נמוכות יחסית למה שנדרש מבעלות ברית בנאט”ו. מצב זה זכה לכינוי “קלף גרינלנד”, כך לפי דו”ח משנת 2017 של המרכז ללימודים צבאיים באוניברסיטת קופנהגן.

החשיבות האסטרטגית של האי הארקטי

דנמרק אינה יכולה לוותר על גרינלנד מבלי לאבד את הרלוונטיות הגיאופוליטית שלה באזור הארקטי. גרינלנד ממוקמת בין אירופה לצפון אמריקה ומהווה אתר קריטי למערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים של ארצות הברית. טראמפ הצהיר כי הוא מעוניין להפוך את גרינלנד, העשירה במינרלים ובעלת מיקום אסטרטגי, לחלק מארצות הברית. עם זאת, ייתכן שבסופו של דבר לדנמרק לא יהיה מה להראות עבור מאמציה, אם תושבי גרינלנד יבחרו בעצמאות או יחתמו על עסקה משלהם עם וושינגטון.

ההימור לא מוגבל רק לאינטרסים הלאומיים של דנמרק. בעלות הברית האירופיות התייצבו מאחוריה לא רק מתוך סולידריות, אלא משום שוויתור על גרינלנד עלול להציב תקדים מסוכן. תקדים שעשוי לעודד מעצמות אחרות לרדוף אחר תביעות טריטוריאליות נגד מדינות קטנות ולערער את הסדר העולמי שנבנה לאחר 1945.

משרד החוץ הדני סירב להגיב ישירות, אך הפנה להצהרה משותפת של ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד ינס-פרדריק נילסן מ-22 בדצמבר 2025. השניים הדגישו כי גבולות לאומיים וריבונות מדינות מושרשים במשפט הבינלאומי ומהווים עקרונות יסוד. “אינך יכול לספח מדינה אחרת. גרינלנד שייכת לגרינלנדים”, אמרו. לכל הוסיפה פרדריקסן הצהרה כי אם ארצות הברית תבחר לתקוף מדינת נאט”ו אחרת, הכל ייעצר, כולל נאט”ו והביטחון שהברית סיפקה מאז מלחמת העולם השנייה.

כל האפשרויות על השולחן

לעת עתה, ממשל טראמפ מצהיר שכל האפשרויות פתוחות, כולל רכישת השטח או לקיחתו בכוח. בתוך דנמרק, הזעם על איומים אלו דחק הצידה כל דיון מפוכח על המחיר והכדאיות שבהמשך ההחזקה בגרינלנד.

יואכים ב. אולסן, פרשן פוליטי וחבר פרלמנט דני לשעבר, תהה בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס: “כמה אנחנו צריכים להילחם עבור מישהו שבאמת לא אכפת לו מאיתנו?”

קופנהגן מעניקה לגרינלנד מענק שנתי בסך של כ-4.3 מיליארד קרונות דניות, שהם כ-610 מיליון דולר, לכלכלת האי, המצויה כמעט בקיפאון עם צמיחה של 0.2% בלבד ב־2025. הבנק המרכזי הדני העריך פער מימון שנתי של כ-800 מיליון קרונות דניות כדי להפוך את המצב התקציבי הנוכחי לבר קיימא.

דנמרק מממנת גם את כוח המשטרה, מערכת המשפט וההגנה של גרינלנד, מה שמביא את סך ההוצאה השנתית לכמעט מיליארד דולר. בנוסף, ב־205 הכריזה קופנהגן על חבילת הגנה ארקטית בהיקף של 42 מיליארד קרונות דניות, כ-6.54 מיליארד דולר, בתגובה לביקורת אמריקאית על כך שדנמרק אינה עושה די להגן על גרינלנד.

יש הדוחים את הצגת הקשר בין דנמרק לגרינלנד במונחים עסקיים בלבד ומצביעים על מחויבויות משפטיות ומוסריות לפי המשפט הבינלאומי, ועל מאות שנים של היסטוריה משותפת. מארק יעקובסן, פרופסור חבר במכללה המלכותית הדנית להגנה, מדגיש שמדובר ביחסי משפחה ובקשר תרבותי ורגשי עמוק, ולא רק בשאלות של ביטחון וכלכלה.

איזון עדין בזירה הבינלאומית והפנימית

ראשת ממשלה הממשלה מטה פרדריקסן ניצבת בפני אקט איזון מורכב. דנמרק כמעט ואינה יכולה להרשות לעצמה שלא לעמוד איתנה, כדי לשמור על אמינותה הדיפלומטית. אך עמידה זו מסכנת את יחסיה עם ארצות הברית בתקופה שבה רוסיה מהווה איום מואץ, והיותה של מדינה מערבית בצד הרע של וושינגטון אינו מצב רצוי לאיש.

לצד זאת, פרדריקסן עומדת בפני בחירות שייערכו במהלך 2026, אף שגרינלנד לא הייתה נושא מרכזי עד כה. לא כל הקולות בדנמרק תומכים בהמשך ההיצמדות לגרינלנד. לון פרנק, סופרת מדע ושדרנית דנית, אמרה כי אינה מבינה מדוע יש להיאחז בגרינלנד כאשר זו כה רוצה לצאת ממנה. לדבריה, בכנות מלאה, גרינלנד אינה מעוררת בה תחושת שייכות כלשהי.

המשבר סביב גרינלנד חושף את המתח בין היסטוריה, משפט בינלאומי, ביטחון ואינטרסים לאומיים. דנמרק מגינה על שטח בעל חשיבות אסטרטגית עצומה, אך גם על אוטונומיה המבקשת לעצב את עתידה בנפרד. האיומים האמריקאיים, הסולידריות האירופית והשאיפות הגרינלנדיות מצטלבים לרגע היסטורי רגיש, שבו כל החלטה טומנת בחובה השלכות ארוכות טווח.

המשיכו לעקוב אחר סיפורים היסטוריים מורכבים, לשתף, להגיב ולהירשם לניוזלטר שלנו כדי לא להחמיץ את הפרקים הבאים בהיסטוריה המתהווה מול עינינו.