תאמל״ק לי
על גלגוליו של עונש המוות מחוקי חמורבי של העת העתיקה ועד לשינויי החקיקה הדרמטיים בישראל של 2026.
השעה הייתה מאוחרת, אך אולם המליאה החלופי של הכנסת רתח מחום וממתח. ב-30 במרץ 2026, דקות לפני ההצבעה הגורלית על הצעת חוק עונש מוות למחבלים, האווירה באולם לא דמתה לשום דבר שנראה קודם לכן במשכן. צעקות הדהדו מקצה לקצה, חברי כנסת מהאופוזיציה מחו על הסיכון והפגיעה שבצביונה הדמוקרטי של המדינה, בעוד שעל דשי בגדיהם של חברי הקואליציה מעוצמה יהודית נצצו סיכות צהובות בצורת חבל תלייה.
הדיון ביום ההצבעה נמשך שעות ארוכות של פיליבסטר מתיש. חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי, הציג את החוק מול אולם מלא למחצה אך רועש במיוחד. פוגל הדגיש כי החוק נועד ליצור הרתעה ממשית ולמנוע מצב שבו רוצחים משתחררים בעסקאות שבויים עתידיות. מנגד, חברי כנסת כמו גלעד קריב ואחמד טיבי תקפו את החוק בחריפות, כשהם מכנים אותו "חוק אפרטהייד" ומתריעים מפני השלכות בינלאומיות קשות.
כאשר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עלה לדוכן, המהומה הגיעה לשיאה: קריאות ביניים קטעו כל משפט, ויושבת ראש הישיבה נאלצה להוציא בזה אחר זה חברי כנסת שהתפרצו למרכז האולם. ברגע שבו הוכרז כי החוק עבר ברוב של 62 מול 48 מתנגדים, דממה דקה השתררה לשנייה אחת, ואחריה פרצה שאגת ניצחון מצד אחד ובכי חרישי מצד שני, החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית.
ב-30 במרץ 2026 אישרה כנסת ישראל את "חוק עונש מוות למחבלים", מהלך ששינה את פני הענישה הפלילית והביטחונית במדינה. האירוע הדרמטי התרחש, על רקע מציאות ביטחונית מתוחה, והוא נחשב לאירוע היסטורי מכיוון שהוא משיב את עונש המוות לספר החוקים הישראלי כענישה אקטיבית לראשונה מאז הוצאתו להורג של אדולף אייכמן.
המתח הגיע לשיאו ברגעי ההצבעה על ההסתייגויות. המצלמות תיעדו את חברי הקואליציה מתקבצים סביב השר בן גביר וחברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שקידמה את החוק בלהט אישי כנפגעת טרור (ב-2003 היא ובעלה הותקפו בפיגוע ירי על ידי מחבלים פלסטינים. בעלה נרצח בפיגוע והיא נפצעה קשה וילדה בלידת חירום). כאשר אושר החוק ברוב של 62 תומכים, נרשם רגע של התעלות בקרב יוזמי החוק, שראו בכך תיקון עוולה היסטורית. "דם יהודי איננו הפקר", קראה סון הר-מלך מעל הדוכן, בעוד חברי אופוזיציה נטשו את האולם במחאה.
הידעת?
חוק עונש מוות למחבלים משנת 2026 מאפשר גזירת עונש מוות בבתי דין צבאיים ברוב רגיל של שופטים, בניגוד למצב הקודם שדרש החלטה פה אחד.
השורשים העתיקים של עונש המוות
אבל ההיסטוריה של עונש המוות אינה מתחילה בעת המודרנית, אלא נפרסת אלפי שנים לאחור. חוקי עונש המוות הממוסדים הראשונים שניתן למצוא בתיעוד ההיסטורי מופיעים כבר במאה ה-18 לפני הספירה. המלך חמורבי מבבל עיגן בקוד המפורסם שלו, קוד חמורבי, את עונש המוות עבור 25 עבירות שונות. באותה תקופה, החוק היה חד משמעי וקבע כי מי שעובר על חוקי הממלכה במקרים מסוימים, דינו מוות.
עונש המוות לא עצר בבבל והיה חלק בלתי נפרד מהקוד החתי במאה ה-14 לפני הספירה, ומהקוד הדרקוני של אתונה במאה השביעית לפני הספירה. בקוד הדרקוני, המוות היה העונש היחיד לכל סוגי העבירות, ללא קשר לחומרתן. גם בחוקי שנים עשר הלוחות של רומא מהמאה ה-5 לפני הספירה הופיע העונש בגאון. באותם ימים, ההוצאות להורג בוצעו בדרכים מעוררות פלצות שכללו צליבה, טביעה, הכאה למוות, שריפה בעוד האדם חי, ואף שיפוד.
מהממלכה הבריטית אל המושבות באמריקה
במאה העשירית לספירה הפכה התלייה לשיטה המקובלת בבריטניה. ויליאם הכובש ניסה להפסיק את הנוהג במאה ה-11, למעט בעתות מלחמה, אך הניסיון לא צלח לאורך זמן. במאה ה-16, תחת שלטונו של הנרי השמיני בבריטניה, ההערכות מדברות על כ-72,000 בני אדם שהוצאו להורג בשיטות כמו הרתחה ועריפת ראש..
עד המאה ה-18, מספר העבירות שדינן מוות בבריטניה זינק ל-222. אנשים הוצאו להורג על כריתת עץ, גניבה או שוד של מאורת ארנבות. בשל החומרה הקיצונית, חברי מושבעים החלו להימנע מהרשעות, מה שהוביל לרפורמות בין 1823 ל-1837, בהן בוטל העונש ליותר מ-100 עבירות.
ארצות הברית הושפעה מבריטניה יותר מכל מדינה אחרת. המתיישבים האירופאים הביאו איתם את עונש המוות לעולם החדש. ההוצאה להורג המתועדת הראשונה במושבות הייתה של קפטן ג'ורג' קנדל בשנת 1608 במושבת ג'יימסטאון שבוירג'יניה, לאחר שהורשע בריגול עבור ספרד. בשנת 1612, מושל וירג'יניה סר תומאס דייל חוקק חוקים נוקשים שקבעו עונש מוות אפילו על גניבת ענבים או הריגת תרנגולות. במושבת ניו יורק של 1665, חוקי הדוכס קבעו מוות על הכאת הורים או הכחשת האל.
התעוררות ההתנגדות והרפורמות המודרניות
התנועה לביטול עונש המוות שאבה השראה מהוגי דעות כמו מונטסקייה, וולטר ובנת'ם. המאמר של צ'זארה בקאריה מ-1767 שקבע כי אין הצדקה לכך שהמדינה תיטול חיים הכה גלים והוביל לביטול העונש באוסטריה ובטוסקנה. בארצות הברית, תומאס ג'פרסון ניסה להגביל את העונש בווירג'יניה לרצח ובגידה בלבד, אך הצעתו נפלה על קול אחד. ד"ר בנג'מין ראש, מחותמי הכרזת העצמאות, טען כי עונש המוות אינו מרתיע אלא דווקא מגביר פשיעה בשל אפקט הברוטליזציה.
במאה ה-19, מדינות כמו מישיגן, רוד איילנד וויסקונסין החלו לבטל את העונש. פנסילבניה הייתה הראשונה להעביר את ההוצאות להורג מהמרחב הציבורי אל תוך מתקני הכליאה בשנת 1834. במאה ה-20, נכנסו לשימוש שיטות חדשות כמו הכיסא החשמלי (ניו יורק, 1888) ושימוש בגז ציאניד (נבדה, 1924), שבו הוצא להורג לראשונה ג'י ג'ון. למרות תקופות של ירידה בפופולריות, כמו בשנות ה-60 של המאה ה-20 שבהן התמיכה הציבורית צנחה ל-42%, העונש נותר על כנו במדינות רבות.
המצב המשפטי והחוקתי בארצות הברית
פסקי דין של בית המשפט העליון בארצות הברית עיצבו את גבולות העונש. בתיק פורמן נגד גאורגיה משנת 1972, בית המשפט השעה את עונש המוות לאחר שקבע כי הוא מיושם בצורה שרירותית וגחמנית. אולם, בשנת 1976, בתיק גרג נגד גאורגיה, הוחזר העונש לאחר שהמדינות עדכנו את חוקיהן והנהיגו משפטים מפוצלים – שלב אשמה ושלב גזירת דין נפרדים. לאורך השנים נוספו הגבלות משמעותיות. בשנת 1986 נאסרה הוצאה להורג של חולי נפש בתיק פורד נגד ויינרייט. בשנת 2002 נאסרה הוצאה להורג של בעלי מוגבלות שכלית בתיק אטקינס נגד וירג'יניה, ובשנת 2005 נקבע בתיק רופר נגד סימונס כי לא ניתן להוציא להורג קטינים שביצעו את פשעם מתחת לגיל 18. למרות זאת, סוגיית החפות נותרה בוערת; כפי שעלה בתיק הררה נגד קולינס, בית המשפט קבע כי ראיות חדשות לחפות אינן מחייבות משפט חוזר בהיעדר הפרה חוקתית אחרת.
תמונת המצב העולמית, 2026
נכון לשנים האחרונות, קיימת דיכוטומיה ברורה בעולם. ב-112 מדינות עונש המוות אינו בשימוש כלל, זינוק אדיר לעומת 48 מדינות בלבד בשנת 1991. בשנת 2022 לבדה, מדינות כמו קזחסטן, פפואה גינאה החדשה, סיירה לאון והרפובליקה המרכז-אפריקאית ביטלו את העונש לחלוטין. מנגד, 55 מדינות עדיין מחזיקות בעונש המוות בספר החוקים שלהן.
אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון זכויות האדם הבינלאומי הפועל לקידום חופש וצדק, מציין כי סין נותרה המוציאה להורג המובילה בעולם, שם מוצאים להורג אלפי אנשים מדי שנה תחת מעטה חשאיות. מלבד סין, בשנת 2022 תועדו 883 הוצאות להורג ברחבי העולם, המספר הגבוה ביותר מאז 2017. המדינות הבולטות בשימוש בעונש הן איראן, ערב הסעודית, מצרים וארצות הברית. באיראן מתועדות חדשות לבקרים הוצאות להורג פומביות והוצאות להורג של אנשים שביצעו עבירות כקטינים.
בסוף שנת 2022, לפחות 28,282 בני אדם ברחבי העולם שהו תחת גזר דין מוות, רבים מהם ממתינים עשורים באגף הנידונים למוות.
הזווית הישראלית: חוק עונש מוות למחבלים 2026
בישראל, סוגיית עונש המוות עברה טלטלה היסטורית. מאז הקמת המדינה, עונש המוות בוצע פעם אחת בלבד במסגרת אזרחית – הוצאתו להורג של אדולף אייכמן בשנת 1962 בגין פשעיו נגד העם היהודי. למרות קיומו של העונש בחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם ובעבירות בגידה בשעת מלחמה, מערכת המשפט הישראלית נמנעה ממנו בעקביות.
עם זאת, השבוע, כאמור, חלה תפנית דרמטית עם העברת חוק עונש מוות למחבלים 2026. החוק החדש נועד להחמיר את הענישה כנגד מי שמבצעים פעולות טרור רצחניות ממניע לאומני. השינוי המרכזי בחוק מאפשר לבתי הדין הצבאיים לגזור עונש מוות ברוב רגיל של שופטים, במקום הדרישה הקודמת להחלטה של פה אחד. בנוסף, החוק מגביל את האפשרות להמתיק את העונש לאחר שניתן פסק דין חלוט. המהלך עורר דיון ציבורי עז בישראל, כשהתומכים רואים בו כלי הרתעתי חיוני למניעת חטיפות ועסקאות חטופים מפוקפקות בעוד המתנגדים מזהירים מפני השלכות ביטחוניות ובינלאומיות.
שיטות הביצוע והפולמוס המוסרי
שיטות ההוצאה להורג משתנות ממדינה למדינה. ערב הסעודית היא המדינה היחידה שדיווחה על עריפת ראש בשנת 2022. שיטות נוספות כוללות תלייה, זריקה קטלנית ומוות בירי. בארצות הברית, המחסור בתרופות המשמשות לזריקה קטלנית הוביל מדינות כמו אלבמה לאמץ את גז החנקן בינואר 2024. קנת' סמית' היה מהאסירים הראשונים שהוצאו להורג בשיטה זו, למרות טענות עורכי דינו שמדובר בעונש אכזרי ובלתי רגיל.
הפולמוס סביב עונש המוות נוגע גם בדת. בעוד שבעבר קבוצות נוצריות רבות תמכו בעונש על בסיס ציטוטים מהברית הישנה, כיום הכנסייה הקתולית ורוב הזרמים הפרוטסטנטיים מתנגדים לו. גם שאלת המגדר עולה; נשים מהוות רק כ-1% מההוצאות להורג בעידן המודרני בארצות הברית, כאשר מאז 1976 הוצאו להורג רק 18 נשים, ביניהן סרידווי ג'מאן בסינגפור בשנת 2023 בגין סחר בהרואין.
עונש המוות נותר כלי שנוי במחלוקת המנסה לאזן בין צדק, הרתעה וזכויות אדם. בין אם מדובר במדינות המבטלות אותו לחלוטין ובין אם מדובר בישראל של 2026, הדיון ההיסטורי הזה רחוק מלהסתיים. הזיכרון ההיסטורי מלמד אותנו כי הענישה מהסוג הזה היא מראה לערכי החברה באותה תקופה.
אנו מזמינים אתכם להמשיך ולהעמיק בסיפורים המרתקים של ההיסטוריה כאן באתר HistoryIsTold, להירשם לניוזלטר שלנו כדי לא לפספס אף עדכון, ולשתף את הכתבה עם חברים שמתעניינים בעבר שמעצב את ההווה שלנו.
חומר מעשיר לקריאה
D. Baker, "A Descriptive Profile and Socio-Historical Analysis of Female Executions in the United States: 1632–1997".
R. Bohm, "Deathquest: An Introduction to the Theory and Practice of Capital Punishment in the United States", Anderson Publishing, 1999.
H. Bedau, "The Death Penalty in America: Current Controversies", Oxford University Press, 1997.
K. O’Shea, "Women and the Death Penalty in the United States, 1900–1998", Praeger 1999.
L. Randa, "Society’s Final Solution: A History and Discussion of the Death Penalty", University Press of America, 1997.
V. Streib, "Death Penalty For Female Offenders January 1973 to June 1999", Ohio Northern University, 1999.
