לכדו את מדורו וחיסלו את מנהיג דאעש: מי אתם, לוחמי כוח דלתא?

היחידה החשאית ביותר של ארצות הברית, מהקמתה השקטה בצל הטרור של שנות ה־70 ועד למבצעים ששינו את פני הלחימה המודרנית

מעטות היחידות הצבאיות שהשפיעו על ההיסטוריה המודרנית מבלי להותיר כמעט עקבות פומביים. כוח דלתא הוא אחת מהן. מהקמתה השקטה בשנות ה־70, דרך כישלונות כואבים ונקודות מפנה דרמטיות, ועד למבצעים ששינו את פני המלחמה בטרור באפגניסטן, עיראק, ונצואלה וסוריה. זוהי יחידה שנולדה מתוך פחד מטרור, צמחה בתוך מעטה סודיות והפכה עם השנים לאחד הכלים המרכזיים של ארצות הברית בזירות המסוכנות בעולם.

כוח דלתא, באנגלית Delta Force, מוכר גם בשם כוח המשימה הירוק Task Force Green. שמו הרשמי הוא הכוחות המיוחדים הראושניים לפריסה מהירה – דלתא (1st Special Forces Operational Detachment-Delta) או בקיצור SFOD-D. שם נוסף הוא ״קבוצת יישומים קרביים״ (Combat Applications Group, CAG).

היחידה היא יחידת עילית במערך הכוחות המבצעים המיוחדים של ארצות הברית, ומפקדה הוא קצין בדרגת קולונל. כוח דלתא מהווה את המרכיב היבשתי בפיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים JSOC, לצד המרכיב הימי צוות שש DEVGRU והמרכיב האווירי הטייסת הטקטית המיוחדת ה־24. ייעודה העיקרי של היחידה הוא לוחמה בטרור, בעיקר נגד יעדים בעלי ערך גבוה. לצד זאת, היא מבצעת משימות בשיתוף עם סוכנות הביון המרכזית (CIA) ועם השירות החשאי של ארצות הברית. בעת הצורך, לוחמי היחידה משמשים גם כמאבטחי אישים של קצינים בכירים במדינות לחימה, בהן אפגניסטן וסוריה.

סודיות, בסיס והתרבות המבצעית

כמעט כל המידע על היחידה מסווג מאוד. פרטים על משימות ופעולות ספציפיות כמעט שאינם זמינים לציבור. היחידה פועלת ממתחם סגור ומבודד בבסיס פורט בראג שבצפון קרוליינה. מדובר באחד ממתקני האימונים המתקדמים בעולם, הכולל מגוון רחב של מתקנים המדמים תרחישים מבצעיים מורכבים.

לוחמי היחידה מכונים מבצעים (Operators), מונח שהשתרש בהמשך גם ביחידות מיוחדות אחרות בצבא ארצות הברית. כדי לשמור על אופי חשאי ולמנוע זיהוי, לוחמי היחידה לרוב אינם לובשים מדים, גם בפעילות מבצעית, ותספורתם אינה תקנית. כאשר הם לובשים מדים, הם ללא תגי שם או סמלי יחידה ולעיתים בלבד עונדים את סמל פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים JSOC. בפעילות ברחבי העולם הם מתאימים את הופעתם לדרישות המבצעיות. לעיתים במדי צבא רגילים או מיוחדים, לעיתים בבגדים אזרחיים בסגנון מקומי ובעת חניכה והדרכה של כוחות מקומיים הם לובשים מדים של צבא המדינה המארחת. לוחמי היחידה הם מהבודדים בכוחות הביטחון של ארצות הברית המורשים לנוע עם נשק אישי בכל מקום, כולל בטיסות פנים ארציות, כלי שיט וכניסה לאתרים מאובטחים ומוגבלים.

כוח דלתא מגייס את לוחמיו מכל זרועות הצבא, אך מקורותיו העיקריים הם הכומתות הירוקות וחטיבת הריינג'רים של צבא היבשה. לפי מודעות דרושים בעיתוני צבא ארצות הברית, המועמדים חייבים להיות חיילים בדרגות E-4 עד E-8, בעלי ותק של לפחות שנתיים וחצי, ולעמוד בתנאי הכושר של הצבא. הגיבוש ליחידה נחשב לקשה ביותר בכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית. הוא כולל ניווט מתגלגל של מספר ימים בתנועה רצופה בשטח קשה, לצד מבדקים מנטליים רבים.

לאחר הקבלה, עוברים הלוחמים קורס בן שישה חודשים במסגרת היחידה, Operator Training Course. ההכשרה כוללת צליפה, חבלה, לוחמה בטרור ואבטחת אישים. במהלך האימונים נערכות בחינות פסיכולוגיות רבות, והקשר עם משפחה וחברים מצומצם למינימום. לרוב, הלוחמים פועלים לבדם. השלב האחרון הוא ועדת המפקד, בה עומד הלוחם בפני מפקד היחידה וקצינים בכירים, ונבחנים שיקול דעתו והלך רוחו במצבים קיצוניים וחריגים.

שנים של חוסר ניצול מבצעי

במהלך שני העשורים הראשונים לקיומה, היחידה כמעט ולא זכתה לפעילות מבצעית משמעותית, למעט מלחמה אחת ומספר מבצעים גדולים. למרות ההילה המסתורית, עד תחילת המלחמה העולמית בטרור בשנת 2002, מרבית יכולותיה לא נוצלו. הסיבות לכך היו חוסר הבנה של יכולות היחידה מצד בכירי הממשל האמריקאי, לצד חוסר תעוזה של נשיאים ומזכירי הגנה. גם בתחילת המלחמה באפגניסטן לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר, פעלו רק מספר קטן של לוחמים במדינה. השינוי המשמעותי הגיע לאחר מלחמת עיראק ב־2003, כאשר מלחמת האזרחים שם יצרה עומס מבצעי אדיר שהוביל לשדרוג משמעותי באמצעי הלחימה והציוד.

משימות היחידה כוללות סיורים מיוחדים וסיורי מודיעין, פעולות ישירות ופשיטות קומנדו, לוחמה בטרור, השתלטות וחילוץ בני ערובה, מארבים, התנקשויות וחטיפות, חילוץ קרבי וחשאי, וכן פעילויות למניעת שימוש בנשק להשמדה המונית.

מבנה היחידה

היחידה הוקמה בהשראת שירות האוויר המיוחד הבריטי SAS והיא מורכבת משמונה פלוגות. מפקד פלוגה הוא קצין בדרגת לוטננט קולונל. כל פלוגת פשיטה מונה כ־75 עד 85 לוחמים בשלוש פלגות, שתי פלגות קומנדו התקפיות ופלגת סיור המתמחה בצליפה ותצפיות. מפקד פלגה הוא רב סרן.

פלוגות היחידה הן פלוגות A, B ו־C לפשיטה, פלוגה D האחראית על קורס האימון המבצעי OTC, פלוגה E למבצעים חשאיים שכונתה בעבר אגף מושגי טיסה ופעלה בשם הקוד כישרון קוואזאר, פלוגה G למבצעים חשאיים, פלוגת תמיכה קרבית הכוללת מומחי WMD, סילוק פצצות, רפואה וסיגינט, ופלוגה H העוסקת בפסולת גרעינית. היחידה נתמכת על ידי הרגימנט האווירי למבצעים מיוחדים ה־160 של הצבא, הטייסת הטקטית המיוחדת ה־24 של חיל האוויר, וכן יחידות סודיות נוספות כמו יחידת הסיוע למשימות (MSA).

בין מפקדי היחידה נמנים צ'ארלי "המסתער" בקווית' בשנים 1977–1980, ג'יימס פסקל, שרמן וילפורד, ויליאם גריסון, פיטר שומייקר, ויליאם בויקין, ברנרד מק'קבי, אלדון ברג'וול, גרי הארל, ג'יימס שוויטרס, רון ראסל, בנט סקוליק, אוסטין מילר, מארק אוניל, ג'יימס ג'ררד, כריסטופר דונהיו, ג'ושוע ראד, ג'פרי ואנאנטוורפ וג'ספר ג'פרס, שפיקד עד שנת 2021.

הקמת היחידה והדרך למוכנות מבצעית

היחידה הוקמה בעקבות אירועי טרור בשנות ה־70, בהם חטיפת מטוס אייר פראנס ב־1976 שקדמה למבצע יונתן. הממשל האמריקאי הורה להקים יחידת מדף שתוכל להתמודד עם פיגועי מיקוח. צ'ארלי בקווית', קצין בכומתות הירוקות, חזר משירות כנספח ביחידת SAS הבריטית והתריע בדו"ח כי לארצות הברית אין יחידה מקבילה. לאחר שנים של התנגדות, ובעקבות החרפת איום הטרור, הורה הפנטגון לבקווית' לייסד את היחידה.

בינתיים הוקמה יחידת ביניים בשם Blue Light, שפעלה תחת קבוצת הכוחות המיוחדים ה־5 עד שדלתא הפכה מבצעית בתחילת 1980. ביום ההכרזה על מוכנותה, פורקה Blue Light. אגדה אורבנית על קיומה נולדה שנים לאחר מכן, בין היתר בעקבות הסרט מת לחיות 2. היחידה התמקמה בבית המעצר הישן בבסיס. קורס ה־OTC הראשון נערך בין אפריל לספטמבר 1978, בהדרכת לוחמים ותיקים ממלחמות קוריאה ווייטנאם. בהכשרה שולבו גם FBI, CIA, השירות החשאי ויחידת האבטחה של מחלקת המדינה. חברות תעופה תרמו מטוסים לצורכי אימון חילוץ בני ערובה. בנובמבר 1979 הוכרזה היחידה כמבצעית, שעות לפני פרוץ משבר בני הערובה באיראן.

ב־4 בנובמבר 1979 נחטפו 53 עובדי שגרירות ארצות הברית בטהראן. בלילות 24–26 באפריל 1980 יצאה היחידה למבצע ״טופר העיט״ לשחרורם. המבצע בוטל לאחר תקלה על אדמת איראן, במסגרתה התרסקו או ננטשו מסוקים ומספר אנשי צוות נהרגו. התחקיר הצביע על כ־23 כשלים. בעקבות זאת הוקם פיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית וה־JSOC, וכוח דלתא הוכפף אליו.

במלחמת המפרץ פעלו לוחמי דלתא יחד עם אריות הים וה־SAS הבריטי במערב עיראק בניסיון לאתר משגרי טילים ששוגרו לישראל. למרות מאמצים כבדים ואבדות, לא הושמד אף משגר. ב־3 באוקטובר 1993 השתתפה היחידה במבצע נחש גותי במוגדישו, כחלק מכוח משימה ריינג'ר. לאחר התרסקות שני מסוקי בלק הוק, הקרב הפך למבצע חילוץ והיחידה איבדה כשישה לוחמים.

במבצע חירות מתמשכת באפגניסטן החל מ־2001 הייתה היחידה מעורבת בלכידת בכירי הטליבאן ואל־קאעידה. היא פעלה נגד מפקדת מולה עומאר, רדפה אחר אוסמה בין לאדן בטורה בורה, והייתה מעורבת במבצעי מודיעין ותקיפה רחבים.

ב־2009 פורסם שהיחידה יחד עם DEVGRU פגעה ברשת ח'קאני בגבול אפגניסטן פקיסטן.

במבצע אנקונדה במרץ 2002 פעלה היחידה כחלק מכוח משימה 2, כולל שליחת צוותי סיור והכוונת סיוע אווירי ובמלחמת עיראק מ־2003 הייתה היחידה מעורבת בפעולות עומק בבגדאד, בלכידת סאדם חוסיין בדצמבר 2003, בחיסול עודאי וקוסאי חוסיין, ובחיסול אבו מוסעב א־זרקאווי ב־2006. בין השנים 2003–2011 ביצעה מאות מבצעים, לצד התמודדות עם עזיבת לוחמים לשוק האבטחה הפרטי.

ב־26 באוקטובר 2019 ניהל כוח דלתא פשיטה במחוז אידליב בסוריה כדי ללכוד את מנהיג דאעש, אבו בכר אל־בגדאדי. במהלך הפשיטה התאבד אל־בגדאדי באמצעות חגורת נפץ במנהרה, לאחר שסירב להיכנע. המבצע התבסס על מודיעין של ה־CIA ותמיכה רחבה של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים.

לבסוף, ב-2 בינואר 2026, השתתפו לוחמי היחידה במבצע חטיפתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בפשיטה לילית על מתחם המגורים המבוצר בקראקס..

כוח דלתא צמח מתוך פחד מטרור, עוצב על בסיס ניסיון בריטי, ופעל במשך עשורים בצללים. זו יחידה שמעט ידוע עליה, אך השפעתה ניכרת כמעט בכל זירת לוחמה מודרנית. סיפורה של דלתא הוא גם סיפורו של עידן, שבו סודיות, מקצוענות והחלטות קצה עיצבו מציאות עולמית חדשה. מוזמנים להמשיך לקרוא ולהצטרף לקהילת HistoryIsTold. שתפו, הגיבו, והצטרפו אלינו למסע היסטורי אל מאחורי הקלעים של הכוח שפעל תמיד בצללים.

חומר מעשיר לקריאה

• ״התרסקות במוגדישו״, מאת מארק באודן, בהוצאת משרד הביטחון, 2002.
• ״יום שלא טוב למות בו״, מאת שון ניילור בהוצאת המכללה הבין־זרועית לפיקוד ולמטה, 2007.
• ״אורחיו של האייתוללה״, מאת מארק באודן, בהוצאת מודן, מערכות ומשרד הביטחון, 2012.

חומר מעשיר לצפייה

היחידה זכתה לחשיפה בסרט ״מחץ הדלתא״ מ־1986 של מנחם גולן וצ'אק נוריס, בתיאור בדיוני לחלוטין. היא הוצגה באופן משמעותי בסרט ״בלאק הוק דאון״ שביים רידלי סקוט, המבוסס על ספרו של מארק באודן. היחידה הופיעה במשחקי מחשב בשם Delta Force, בספרו של דן בראון ״נקודת ההונאה״ ובסדרת הטלוויזיה ״היחידה״ שנכתבה על ידי אריק הייני, לוחם לשעבר וממקימי היחידה.