תאמל״ק ליסיפורה של המשלחת הרוסית שהפליגה אל הלא נודע, שברה את קביעותיו של ג'יימס קוק וחשפה את היבשת האחרונה על פני כדור הארץ.
בקצרה
האם ידעתם שעד לפני כ-200 שנה, אנטארקטיקה הייתה נחשבת למיתוס או למבוי סתום? בעוד שהמגלה האגדי ג'יימס קוק הרים ידיים והכריז כי לא ניתן לנווט רחוק יותר דרומה, היו שני אנשים שלא היו מוכנים לקבל את ה"לא" הזה.
בשנת 1820, פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב, על סיפון ה"ווסטוק" וה"מירני", עשו את הבלתי יאומן. במסע הרואי שנמשך שנתיים, הם לא רק הגיעו לקו רוחב 69°21' דרום וחשפו את יבשת הקרח המסתורית, אלא גם הקיפו אותה לחלוטין ומיפו עשרות איים חדשים. זהו סיפור על תעוזה, ניווט מזהיר וניצחון המדע על המוסכמות.
רקע
בשנת 1820, משלחת חובקת עולם של הצי הרוסי הצליחה לבצע את מה שנחשב עד אז לבלתי אפשרי. תחת פיקודם של פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן הרוסי ומיכאיל לאזארב, הגיעו המלחים אל היבשת האחרונה שטרם התגלתה בכדור הארץ – אנטארקטיקה.
המשלחת הרוסית לחקר הקוטב הדרומי, שהפליגה בשנת 1819 ופעלה בשיאה בשנת 1820, הובלה על ידי פאדי (פביאן) בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב על סיפון הספינות "ווסטוק" ו"מירני". הגילוי התרחש בדרום האוקיינוס הדרומי והיה בעל חשיבות עולמית משום שהוא הפריך את טענותיו של מגלה הארצות ג'יימס קוק, השלים את המפה העולמית והוכיח את קיומה של יבשת קרח שביעית.
האתגר של משלחת בלינגסהאוזן ולאזארב
היציאה למסע בשנת 1819 לא הייתה עניין של מה בכך. עד לאותה תקופה, עולם הספנות והניווט העריך כי לא קיימת יבשת דרומית נגישה. בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב יצאו למסע כשהם נושאים עליהם את האחריות להוכיח או להפריך תיאוריות אלו. המשלחת הרוסית חבקה את העולם כשהיא נעזרת בשתי ספינות מלחמה קטנות, ה"ווסטוק" וה"מירני", אשר תוכננו לעמוד בתנאים הקשים של הימים הדרומיים.
הקושי המרכזי שעמד בפני פביאן ומיכאיל היה המוניטין של קודמיהם. המגלה המפורסם ג'יימס קוק הכריז בעבר כי אין טעם להמשיך דרומה וטען כי מדובר במבוי סתום עבור כל ניווט ימי עתידי. למרות הצהרתו של ג'יימס קוק, המשיכו בלינגסהאוזן ולאזארב בדרכם, נחושים למצוא את מה שהוסתר מעיני המין האנושי במשך אלפי שנים.
רגע הגילוי בנקודת הציון ההיסטורית
במהלך שנת 1820, הגיעו הספינות בפיקודם של פביאן בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב לנקודה הדרומית ביותר אליה הגיע אדם עד אז. המלחים הצליחו להגיע לקו רוחב 69°21' דרום. בנקודה זו, נגלה לעיניהם המחזה המרהיב של יבשת הקרח. בלינגסהאוזן ותת-האדמירל לעתיד מיכאיל לאזארב תיארו ביומניהם את תופעת יבשת הקרח, תיאור שהפך למסמך המדעי הראשון המאשר את קיומה של אנטארקטיקה.
הניווט המדויק של בלינגסהאוזן ולאזארב אִפשר להם לעשות את הבלתי יאומן ולעבור באזורים שבהם ג'יימס קוק חזה שלא ניתן יהיה לעבור בהם. המעבר בנקודה 69°21' דרום לא היה רק הישג פיזי, אלא ניצחון של המחשבה המדעית והתעוזה האנושית על פני מוסכמות ישנות.
"המשלחת הגיעה לנקודה 69°21' בקו רוחב דרומי ותיארה את תופעת יבשת הקרח"
מתוך תיעוד המשלחת של בלינגסהאוזן ולאזארב
ההישגים הקרטוגרפיים של המשלחת
מעבר לגילוי עצמו של אנטארקטיקה, המשלחת בראשות פביאן בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב השיגה הישגים קרטוגרפיים כבירים. במשך שנתיים של מסע רצוף, הצליחו בלינגסהאוזן ולאזארב להשלים הקפה מלאה של קו החוף האנטארקטי. במהלך המסע, הם מיפו ותיעדו עשרות איים חדשים שלא היו ידועים קודם לכן.
העבודה המאומצת של בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב הפכה לטריומף של הקרטוגרפיה והניווט הרוסי. היכולת לתעד בדיוק כזה את חופי היבשת ואת האיים הסובבים אותה בתנאי מזג אוויר קיצוניים העלתה את קרנם של בלינגסהאוזן ולאזארב בשמי עולם המדע והגילויים.
כיצד השפיע הגילוי על עולם המדע?
ההשפעה של גילוי אנטארקטיקה על ידי פביאן בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב הייתה מיידית ודרמטית. עד אותה עת, אנטארקטיקה נחשבה למיתוס או לאזור בלתי עביר. התיעוד המפורט של בלינגסהאוזן ולאזארב סיפק הוכחה חותכת לקיומה של יבשת שביעית. השניים הוכיחו כי למרות האזהרות של ג'יימס קוק, הים הדרומי פתוח לחוקרים אמיצים מספיק.
ההצלחה במיפוי עשרות איים והגעה לנקודת 69°21' דרום נחשבת עד היום לאחת מפסגות העידן הגדול של התגליות הגיאוגרפיות. אנטארקטיקה, היבשת הבלתי ידועה האחרונה, הפכה מכתם לבן על המפה לישות גיאוגרפית מוגדרת בזכותם.
המסע ההיסטורי של פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ומיכאיל לאזארב בשנת 1820 נותר אחד הפרקים המפוארים ביותר בהיסטוריה האנושית. הגילוי של אנטארקטיקה, היבשת האחרונה, חתם עידן שלם של גילויים והוכיח כי התעוזה האנושית יכולה לנפץ כל תפיסה קדומה, גם כזו שהוצבה על ידי ענקים כמו ג'יימס קוק. העבודה היסודית של בלינגסהאוזן ולאזארב במיפוי האיים והחופים מהווה את הבסיס לכל מחקר אנטארקטי מודרני.
אם הסיפור הזה על גילוי היבשת הקפואה עורר בכם סקרנות, אנו מזמינים אתכם להירשם לניוזלטר של HistoryIsTold ולקבל ישירות למייל עוד סיפורים על רגעים ששינו את פני המפה העולמית.
