מועדוני כדורגל קמים ונופלים כל הזמן וכל כך הרבה פעמים שלא יספיק כתבה או מאמר בודד כדי לספר את הסיפור של כולם אבל אם יש רשימת שיאים של מועדונים שפורקו והוקמו מחדש אינספור פעמים — אין ספק שדינמו סנקט פטרבורג ברשימה הזו.
לא פחות משמונה פעמים דינמו פורקה לאורך ההיסטוריה. היא התחילה כמועדון הכדורגל הבכיר בעיר סנקט פטרבורג שבצפון רוסיה, לפני פריחתה של זניט, שינתה אינספור בעלים וחסויות, אבל מעולם לא הצליחה לזכות בשום תואר לאומי והיא בעיקר זכורה ממשחק המצור ההיסטורי.
המועדון של המשטרה החשאית
דינמו הוקמה בקיץ 1922 בחסות המשטרה החשאית הסובייטית, GPU, ובהתאם לכך קיבלה תקצוב נאה. היא הפכה מהר מאוד למועדון הכדורגל הגדול והחשוב בעיר לנינגרד ובשנים הראשונות המועדון זכה בששה אליפויות העיר (1926, 1927, 1930, 1931, 1933, 1935) וכשנחנך אצטדיון הקבוצה בשנת 1929 היא החלה לארח בו. באותן שנים בלטו בשורותיה שחקנים כמו מיכאיל בוטוסוב ופיוטר ייז'וב. הקבוצה גם הייתה לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת העל הסובייטית, בעונת הבכורה שלה: 1936.
אלא שעונת הבכורה נמשכה 3 חודשים בלבד, ממאי ועד יולי 1936 והשתתפו בה שבעה מועדונים: דינמו מוסקבה (שגם זכתה באליפות הראשונה), דינמו קייב, ספרטק מוסקבה, צדק"א מוסקבה (הלא היא צסק"א), לוקומוטיב מוסקבה, דינמו לנינגרד וקבוצה בשם "הדגל האדום" מהעיר לנינגרד.
אבל בשנים הבאות, דינמו לא הצליחה לטפס מעבר למקום השביעי בליגה ובעונת 1939 ירדה למקום העשירי. היא לא נחשבה למועדון הבכיר ביותר בליגה באותן שנים, למרות שבעונת 1940 טיפסה למקום החמישי ואפילו למקום השלישי בעונת 1941, אבל אותה נקטעה בעקבות הפלישה הנאצית לברית המועצות והיא מעולם לא הצליחה להשיג תואר לאומי.
דינמו מעולם לא הצליחה להעפיל לגמר הגביע הסובייטי (כפי שהצליחה לעשות יריבתה העירונית זניט בעונ 1944) והישג השיא שלה היא ההעפלה לחצי גמר הגביע בעונות 1938, 1947 ובעונת 1952. בליגה מצבה היה גרוע יותר כשסיימה חמישית לפחות שלוש פעמים ושוב ללא תואר כלשהו, אבל עצם העובדה שהיא זכתה לתמיכת גופי המשטרה והממסד, היא היתה למועדון השנוא ביותר בעיר, בייחוד בשנות הדיכוי הסטליניסטי.
כחלופה למועדון המשטרתי, התושבים העדיפו את מועדון זניט, שאומנם נתמכה על ידי התעשייה האווירית, אך נחשבה לסינדרלה וגרפה תמיכה עממית רחבה. כך עד להתפרקות ברית המועצות, דינמו נותרה קבוצת מרכז טבלה עד שירדה ליגה בעונת 1951, שהייתה העונה האחרונה שלה בליגת העל.
הדעיכה של דינמו
בשנים 1945-1954 מפגשים בין זניט לדינמו היוו את הדרבי הלנינגרדי המותח, שהיה מארועי הכדורגל המעניינים בעיר, אבל על רקע עידן ההפשרה במדינה והדה-סטליניזציה, דינמו איבדה את תמיכת הממשלה ובשנת 1954 הקבוצה פורקה.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1960, דינמו סנט פטרסבורג נוסדה מחדש, הפעם כמועדון בליגה השלישית בחשיבותה במדינה ("Class B"), אבל היא לא החזיקה מעמד זמן רב והתפרקה. ההשפלה הגדולה ביותר הגיעה בשנת 1977, כאשר דינמו הייתה לקבוצת בת של מועדון זניט השנוא. דינמו אומנם עדיין נתמכה על ידי אגודת הספורט דינמו, אך הפסיקה להיות חביבת הממסד והמשטרה שכבר לא היו מעוניינים להשקיע במועדון.
עידן חדש בפתח
על רקע עידן ההפרטה ברוסיה, בשנת 1990, קבוצת דינמו הוקמה מחדש, הפעם כחברת מניות בשם "דינמו פרומותיאוס", על שם הספונסרית החדשה שלה. היא התמודדה בליגת המשנה הרוסית עד 1995 והצליחה לשמור על מעמדה כקבוצה מקצוענית, אבל לא הצליחה להעפיל לליגה הבכירה ברוסיה.
כך, בזמן ששלטונות העיר תמכו במועדון זניט, דינמו התקשתה למשוך משקיעים וספונסרים ולבסוף, במרץ 2000 היא נאלצה לרדת לליגה הרביעית בחשיבותה במדינה, שהייתה ליגה חובבנית ובהמשך נאלצה ללכת לפירוק בשל הצטברות חובות.
בינואר 2001 היא עוד נוצרה מחדש כחברת מניות סגורה, כאשר הספונסר החדש של הקבוצה קיווה לסייע למועדון להעפיל לליגת העל לקראת חגיגות 300 שנה לעיר סנט פטרסבורג, בעונת 2003, אבל המועדון החדש סבל מאינספור בעיות וקשיים פיננסיים ותוצאותיה בליגה המקצוענית היו רחוקות מאוד מלהיות משביעות רצון. היא לא היוותה תחרות משמעותית לשאר אריות הליגה.
בעונת 2002 דינמו אומנם העפילה לליגה הראשונה אבל בדצמבר 2003 דינמו שוב פורקה, כאשר את מקומה בליגה תפסה קבוצת הכדורגל "Petrotrest" שנתמכה על ידי חברת נדל"ן באותו שם בבעלותו של איש העסקים לאוניד צאפו.
במרץ 2007 אגודת הספורט דינמו הסכימה לשוב ולתמוך בהקמה מחדש של מועדון דינמו סנט פטרסבורג, על בסיס קבוצת "Petrotrest", אלא שהבעלים החדש של הקבוצה לא הצליח לנהל את משאבי הקבוצה: לשחקנים לא שולמו משכורות בזמן ולפעמים באיחור של חודשים רבים וכצפוי המוטיבציה הייתה נמוכה מאוד. הקבוצה מצאה את עצמה בקשיים פיננסיים ומשפטיים רבים.
בעונת 2010 דינמו חזרה לליגת המשנה (עם גריגורי מיכאליוק בן ה-23 שהיה המאמן הצעיר ביותר בליגות המקצועניות ברוסיה), אבל בסוף אותה דינמו שוב פעם הלכה לפירוק.
זמן קצר היא עוד נתמכה על ידי חברת אבטחה מקומית בשם Alpha Nord Security, שהורכבה מוותיקי כוחות המשטרה והביטחון בעיר, ומשנת 2011 עד 2015 התמודדה בליגות הנמוכות, אבל חברת האבטחה הפרטית נתקלה בקשיים רבים ולא היתה יכולה להרשות לעצמה להחזיק מועדון כדורגל ודינמו הלכה לפירוק. שוב.
ואז הגיע בוריס רוטנברג.
על דרך המלך?
בוריס רוטנברג, איש העסקים היהודי-פיני, הוא אדם מקורב מאוד לשלטונות במדינה, הוא היה נשיא מועדון הכדורגל דינמו מוסקבה ולקראת עונת 2015/2016 רכש את מניות מועדון הכדורגל דינמו סנט פטרסבורג. לראשונה, מאחורי דינמו עמד איש עסקים עם כיסים עמוקים שהיה מוכן להשקיע בקבוצה: התקווה האמיתית לשוב לליגה של הגדולות, מעולם לא נראתה קרובה יותר.
רוטנברג העמיד לרשות הקבוצה תקציב של כ-4.2 מיליון יורו שהגיע מחברת המירוצים שלו SMP Racing. הוא הקים מחדש את האקדמיה לכדורגל של דינמו ודאג לטפח כשרונות רבים בקבוצה מתוך מטרה ברורה להחזיר את דינמו לליגת העל ולהחזיר לגדולה את הדרבי הלנינגרדי האגדי.
והדרבי הלנינגרדי האגדי אכן התקיים, בספטמבר 2017, כאשר דינמו פגשה את זניט בשלב 16 האחרונות בגביע הרוסי בעונת 2017/2018 ואפילו ניצחה אותה והעפילה לשמינית הגמר אחרי ניצחון 3:2 סנסציוני בגזפרום ארנה, לעיני עשרות אלפים. זה היה משחק גדול והיסטורי בייחוד משום שבפעם הקודמת שזניט פגשה את דינמו זה היה בשלב 16 האחרונות בגביע בעונת 2010, כשאז זניט הייתה זו שעלתה לשמינית אחרי ניצחון 3:1, כך שעבור דינמו, זו הייתה נקמה מתוקה למדי.
ואכן היה נדמה שדינמו בדרך הבטוחה לחזור ולהעפיל לליגת העל. היא סיימה במקום הששי בליגה הלאומית בעונת 2017/2018, אבל אז התערבו השלטונות במדינה ודינמו פורקה שוב פעם. בפעם השמינית בהיסטוריה שלה.
ואז היא עברה דירה
במרץ 2018 דינמו סנקט פטרבורג נאלצה לעבור דירה לעיר סוצ'י. הרקע למעבר היה העובדה, שאחרי שנחנך האצטדיון האולימפי המודרני בעיר סוצ'י, אצטדיון פישט, היה צורך להביא קהל לאצטדיון המיותם כי לסוצ'י פשוט לא היה מועדון כדורגל פעיל בעיר.
זה לא שהייתה קבוצה חובבנית כלשהי, אלא לא הייתה שום קבוצה בעיר. רשויות הספורט במדינה יכלו להקים מועדון כדורגל חדש מאפס בעיר, לקחת את אחת מקבוצות הנוער ולפתח אותן, אבל הקשרים של הנשיא פוטין עם רוטנברג יצרו פתרון קל.
ההנחה הייתה כי דינמו סנט פטרסבורג היא טרף קל, הרי בשל הפירוקים האינסופיים שלה לא היה לקבוצה בסיס אוהדים יציב בעיר הצפונית, לא היה לקבוצה אצטדיון כדורגל ראוי בעודאצטדיון כדורגל הישן שלה, אצטדיון דינמו, נזקק לשיפוץ רציני; הקבוצה חסרה את התשתיות המתאימות למועדון כדורגל ששואף להגיע לליגה של הגדולות והשכרת אצטדיון פטרובסקי הייתה עסק יקר מדי. בוריס רוטנברג לא רצה להשקיע באצטדיון דינמו המיושן, שהיה צריך לדאוג לפירוקו לגורמים ובנייה מחדש שלו בשל מצב התשתיות: כבר קל יותר לעבור לעיר אחרת ולקבל תשתיות מוכנות ברמה בינלאומית.
וזה מה שרוטנברג עשה לבסוף.
צילום: pfcsochi.ru.
כך, כל צוות האימון והשחקנים התחילו להתכונן למעבר מהעיר סנקט פטרבורג תוך נטישת אצטדיון דינמו המיושן תמורת אצטדיון פישט המודרני בעיר סוצ'י. העיר הדרומית קיבלה מועדון כדורגל מוכן שהתאים לאצטדיון המקומי כמו כפפה ליד, גם אם בסוצ'י אין מסורת אמיתית של כדורגל, לפחות עכשו אפשר להביא קהל לאצטדיון החדש והוא לא יהפוך לעוד פיל לבן.
דינמו שינתה את שמה והפכה למועדון הכדורגל המקצועני "סוצ'י", שהצליח להעפיל לליגת העל הרוסית בכדורגל בתום עונת 2018/2019. אבל זו לא היתה דינמו סנקט פטרבורג האגדית שחזרה לליגת העל, אלא מועדון סוצ'י, שכל קשר לדינמו ההיסטורית היה מקרי בהחלט…
קבוצת "סוצ'י" נחשבת למועדון חדש שהוקם לקראת עונת 2018/2019 ולא לממשיכת דרכה של דינמו סנט פטרסבורג. המועדון החדש אומנם המשיך לקבל תמיכה פיננסית מבוריס רוטנברג באמצעות חברת SMP Racing, אבל זה כבר לא היה אותו מועדון מהעיר הצפונית. זה היה מועדון אחר מהעיר הדרומית שלחופי הים השחור. קשה להאמין שדינמו היתה מקבלת עזרה ממועדון הפאר זניט, אבל עם סוצ'י זה היה אפשרי בהחלט: בעונת הבכורה שלה בליגה הרוסית, סוצ'י החתימה בשורותיה פליטי זניט מוכשרים כמו אלכסנדר קוקורין, כריסטיאן נובואה, אמיליאנו ריגוני, עמנואל ממאנה, אנדריי מוסטובוי ואפילו עדיל ראמי, הפצוע שלא זכה לשחק אפילו משחק אחד במדי הקבוצה..
והייתה עוד סיבה עיקרית למעברה של דינמו לסוצ'י: SMP Racing היא הספונסרית והמממנת של מרוץ הפורמולה 1, "גראן פרי רוסיה", שהיה מתקיים במסלול המרוצים של סוצ'י, כך שההחלטה לעבור הייתה קלה הרבה יותר ממה שניתן היה לחשוב.
בשנת 2018, ערב פירוקה של דינמו שיחקו בה שחקנים מוכשרים רבים, מבוגרי האקדמיה של זניט, כמו ארטיום קולישב שהיה מלך השערים בליגה הלאומית, מקסים רוגוב, איוואן סולובייב ומקסים ברסוב (שהמשיך לשחק במדי סוצ'י) כשאת הקבוצה אימן אלכסנדר טוצ'ילין, שחקן דינמו לשעבר ששיחק בה במשך 14 עונות ושימש מאמן סוצ'י בהמשך, יותר מפעם אחת.
כך, בעוד מוסקבה מתהדרת באינספור קבוצות כדורגל ואפילו ארבעה נציגות בליגת העל, לעיר סנט פטרבורג יש רק נציגה אחת בליגה הבכירה במדינה. זניט הפכה לאימפריה של העיר ולמועדון שאין לו מתחרים. עם מעברה של דינמו מהעיר ופירוקה זה התחיל להיות ברור יותר.
אבל אז, כמו עוף חול שנולד מחדש מתוך האפר, דינמו סנקט פטרבורג הוקמה שוב.
מתחילים מחדש
באפריל 2019, יזם מקומי בשם קונסטנטין סמסונוב הקים את דינמו מחדש כמועדון כדורגל חובבני המתמודד באליפות העיר. את הקבוצה הוא הקים על בסיס מועדון חובבני אחר שנתמך על ידי מפעל מקומי בשם LAZ מהעיר לוגה שבפרברי העיר הצפונית.
במרץ 2020 דינמו המחודשת זכתה בטורניר החורף העירוני והתמודדה בליגה החובבנית, כשהיא מארחת את משחקיה באצטדיון דינמו המיושן המכיל כ-500 מושבים.
המועדון החדש הוקם ביוזמת חובבי כדורגל מקומיים שלא היו מוכנים לוותר על הזיכיון. אולי אין לדינמו בסיס אוהדים נרחב בהשוואה לזניט הגדולה, אך לא חסרים לה אוהדים נאמנים ויעיד על כך מספר הפעמים שהמועדון הזה הוקם מחדש.
הקבוצה הצליחה לחזור להתמודד בליגה השנייה, שנחשבת לשלישית ברמתה במדינה ואף משכה לתקופה מסוימת משקיעים סיניים מחברת SAIC Iveco Hongyan ומשקיעים רוסים מחברת הנדל"ן SETL Group.
אך האם הם יצליחו לשמור על הקבוצה לאורך זמן? להוביל אותה לרמות הגבוהות של הכדורגל המקומי? משום שהאתגר האמיתי של דינמו יהיה לא רק להתמודד שוב במסגרת מקצוענית, אלא לשמור על יציבות לאורך זמן, למשוך משקיעים בקביעות ולטפח את האקדמיה לכדורגל. עוד פירוק אחד וכבר קשה יהיה לראות את דינמו מצליחה לצמוח כדי להוות תחרות ממשית למועדון הפאר זניט, או לכל מועדון מקומי אחר, אם בכלל.
פורסם לראשונה במתכונת מעט שונה באתר הזווית.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
