לאחרונה עלתה בשירות הסטרימינג ״דיסני +״, הסדרה החדשה מבית מארוול, ״אקו״ — גיבורת־על מיוחדת במינה עם ייצוג בולט לקהילת החירשים.
שימו לב: הכתבה מכילה ספוילרים לעונה הראשונה של ״אקו״.
סדרת גיבורי העל של מארוול, ״אקו״, זמינה לצפייה בדיסני+. השחקנית החירשת אלקווה קוקס מגלמת את גיבורת העל ״אקו״, דמות שכבר גילמה בסדרה ״הוקאיי״ בשנת 2021. אקו, ששמה האמיתי מאיה לופז, היא חירשת אינדיאנית, נקמנית ומרירה בעלת יכולת לחימה ייחודית המאפשרת לה להעתיק את המהלכים של יריביה.
חירשים הם לא רק אנשים בעלי מוגבלות בשמיעה. הם חולקים שפה, זהות ותרבות. בסדרה מאיה לופז משתמשת בשפת הסימנים האמריקאית כל הזמן וכמעט שלא מדברת.
מבחינה היסטורית, תפקידי חירשים בטלוויזיה ניתנו לשחקנים ושחקניות שומעים. זוהי דוגמה טיפוסית לאפליה. חשוב ששחקנים חירשים יגלמו דמויות חירשות בטלוויזיה ובקולנוע משום שזה יהיה תיאור ותצוגה אותנטית יותר של המוגבלות.
בפרק הראשון של אקו, מאיה ובת דודתה השומעת בוני גודלו על ידי הוריהן האוהבים, וויליאם וטלואה לופז בטמהה, אוקלהומה. מאיה משתמשת בשפת הסימנים כדי לתקשר עם בוני כשהן מתווכחות זו עם זו כדי להחליט אם הן בנות דודות או אחיות. סצנת תקריב יפהפייה מציגה את הצלליות של אקו ובוני הצעירות באמצעות שיחה תוססת בשפת הסימנים בתוך אוהל זוהר.
הוריה של מאיה מדברים בשפת הסימנים האמריקאית, אנגלית מדוברת ושפת הצ'וקטו האינדיאנית שלהם, וכך גם סבה וסבתה, מצד אמה, צ'ולה וסקאלי. רוב החירשים נולדים להורים שומעים. הם לומדים שפת סימנים בבית הספר או בקולג' או דרך חברים חירשים, מכיוון שתקשורת חזותית חשובה להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של אנשים חירשים.
בשלב מסוים מאיה מבקשת מאמה שוקו חם. אמה אומרת לה שנגמר, אבל אם מאיה תבוא איתה לחנויות, היא תקנה לה עוד. מאיה מסכימה. כשטלואה נוסעת לכיוון צומת, היא לוחצת על הבלמים, אך אחד מאויביו של בעלה התעסק בבלמי הרכב. מכונית מתנגשת בהם והורגת את טלואה באופן מיידי. למרבה המזל, מאיה שורדת, אם כי כתוצאה מהתאונה רגלה הימנית ניזוקה מאוד.
כשמאיה נלקחת לבית החולים כדי לקטוע את רגלה, סבתה מאשימה את הרקע הפלילי של אביה במותה של טלואה. מבויש, אביה לוקח עבודה בניו יורק ועוזב את משפחתם באוקלהומה ולוקח איתו את מאיה.
הרצף שלאחר מכן מראה שמאיה כבר לא זקוקה לכיסא הגלגלים שלה והתבגרה עם הרגל התותבת שלה. היא עברה שיקום ארוך כדי לתרגל את קצב ההליכה שלה. זוהי דוגמה חיובית לעצמאות והנחישות הלוהטת שלה. איבוד רגלה בתאונה מרגיז את מאיה מאוד, אבל זה לא פוגע באמונה העצמית החזקה שלה.
ברגע שהיא מגיעה לניו יורק, מאיה נשלחת לבית ספר מיוחד לחירשים. שם היא נרשמה לשיעורי אומנויות לחימה ומתחילה לפתח כמה מהמיומנויות שיגדירו אותה כגיבורת על.
המעבר לניו יורק הוא נקודת מפנה משמעותית בסיפורה של מאיה, שכן כאן היא תסתבך עם העולם התחתון. היא מצטרפת לכנופיה כגובת חובות שעובדת עבור נבל העל של מארוול, קינגפין (בגילומו של וינסנט ד'אונופריו).
דמויות עם ניואנסים
דמותה של אקו הופיעה לראשונה בקומיקס "דרדוויל" של מארוול משנת 1998. דרדוויל (שיש לו סדרת טלוויזיה משלו של מארוול) הוא עורך דין עיוור וגיבור על עם חושים על־אנושיים עקב תאונה שבה היו מעורבים כימיקלים רדיואקטיביים.
בסדרה, מאיה נקלעת לריב בשלב מסוים במהלך מאבקהּ נגד כנופיה יריבה. באופן בלתי צפוי, דרדוויל (צ'רלי קוקס) מתערב ונאבק במאיה. השניים נמצאים בצדדים מנוגדים הודות לחיבור שלה עם קינגפין. הקרב הוא אתגר אדיר בין שני יריבים שמתאימים באותה מידה. גיבורה חירשת מול גיבור עיוור. גיבורי על עם מוגבלות מתוארים רק לעתים נדירות בחוברות קומיקס וסצנה כזו בסדרה מסמנת צעד חיובי לקראת ייצוג כולל.
עם זאת, כמה היבטים בדמותה של אקו אינם מייצגים את קהילת החירשים. לעיתים קרובות, אנשים יוצאים מנקודת הנחה שרוב החירשים יכולים לקרוא שפתיים היטב, בעוד שלמעשה רובם לא יכולים. קריאת שפתיים צמחה באופן אורגני מהדמות ומהמיומנויות שפיתחה על סמך ילדותה, מאיה גדלה כשהיא מפענחת פרטים מרמזים חזותיים. היא למדה להבין את שפת הגוף, הבעות הפנים, תנועות השפתיים, נגינה בפסנתר, בפירוט רב עד כדי כך שפיתחה זיהוי דפוסים שבו היא יכולה לפענח את התבנית כמעט בכל דבר ויזואלי. אבל זה לא מייצג את קהילת החירשים בכללותה.
ויש עוד דבר מעניין בסדרה. למרות שקינגפין הוא האנטגוניסט הראשי של התוכנית, הוא גם היה זה שסייע למאיה ופעם העסיק מתורגמן מסתורי לשפת הסימנים כדי לעזור לו לתקשר עם מאיה. נישה יוצאת דופן למדי – מתורגמנית שעובדת עבור ראש ארגון פשע.
בשנים האחרונות, יותר ויותר הפקות טלוויזיה וקולנוע מביאות דמויות רב מימדיות, עם מוגבלויות כאלה ואחרות, אך לא בטוח שהבחירה ב״אקו״ כהשראה לקהילת החירשים וכבדי השמיעה היא נבונה. אפשר היה לבחור סיפורים טובים יותר אם רוצים להעלות מודעות לנושא.
ובכל זאת, אף דמות חירשת לא יכולה לייצג את כל קהילת החירשים. בסופו של דבר, קשה להקיף באופן מציאותי את כל ספקטרום החירשות בסיפור שכן הוא מסדר מאוד בתנאים של רמות חירשות ושיטות תקשורת. מה שכן, אולי עבור חלק מהילדים החרשים, החרשות כנושא המרכזי מעוררת השראה.
אחרי הכל, עם התמיכה הנכונה, ילדים חירשים יכולים לעשות כל דבר שכל ילד אחר יכול לעשות, הם יכולים להגיע להישגים בבית הספר, לנגן בכל נגינה, לכתוב שירה או לשחק כדורגל. ודבר אחד בטוח, היינו רוצים לראות יותר מהיצירתיות והנחישות הזו אצל דמויות חירשות, כאשר חירשות אינה הנושא העיקרי.
אנשים חירשים ובעלי מוגבלויות מטופלים לעתים קרובות כאילו היו מקרי סעד, החברה נוטה ללעוג ולרחם עליהם, אך זה רק מדגיש את הבורות של החברה עצמה בנושא. דבר חשוב בסדרה היא הבחירה להציב דמות חירשת כמודל חיובי ורב-תכליתי. אך האם זו ההשראה לקהילת החירשים ובעלי המוגבלויות?
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
