תאמל״ק לי
הוא היה חנווני אנגלי מהמאה ה-18 שהפך לאגדה בזכות ממדי גופו יוצאי הדופן והתחרויות המשונות שנערכו סביב בגדיו.
ביום סגרירי של דצמבר בשנת 1750, התאספה חבורת גברים בפונדק "השור השחור" ברחוב הראשי של העיירה מלדון. הם לא התכנסו רק כדי לשתות שיכר, אלא כדי להכריע בהתערבות יוצאת דופן: האם שבעה גברים בוגרים יוכלו להיכנס בו-זמנית לתוך מעילו של אדם אחד? האדם המדובר היה אדוארד ברייט, חנווני מקומי שהלך לעולמו שבועות ספורים קודם לכן, וזכה לכינוי "האיש השמן ביותר באנגליה".
האירוע ההיסטורי הזה מעבר להיותו אנקדוטה הוא עדות לחייו של אדוארד ברייט, דמות שחיברה בין עוצמה פיזית יוצאת דופן לבין אישיות אהובה ומוערכת בקהילתו.
השמן ממלדון
אדוארד ברייט נולד בשנת 1721 בעיירה מלדון שבמחוז אסקס, אנגליה. לאורך חייו הקצרים הוא עבד כחנווני, מקצוע מכובד באותה תקופה, וניהל את עסקיו מבית המגורים שלו שעמד ברחוב הראשי של מלדון. למרות ממדי גופו העצומים, שתפסו את תשומת לב הציבור, המקורות ההיסטוריים מתארים אדם ששקל כ-302 קילוגרמים ובתקופה שבה תזונה וסגנון חיים היו שונים בתכלית מהמוכר לנו היום, משקל כזה נחשב לפלא של ממש. הוא זכה לכינוי "האיש השמן ממלדון" ותהילתו התפשטה הרבה מעבר לגבולות המחוז.
בגובה של 175.3 ס"מ, הוא היה בעל היקף חזה של 167.6 ס"מ והיקף בטן של 201.8 ס"מ – לפי אגדה מקומית, הקאמזול (מקטורן) העצום של ברייט "התאים לשבעה אנשים".
ומעשה שהיה כך היה…
ההתערבות הגדולה בפונדק "השור השחור"
זמן קצר לאחר מותו של אדוארד ברייט, ב-1 בדצמבר 1750, נערכה התערבות מפורסמת בפונדק "השור השחור" (Black Bull Inn). השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם מעילו של אדוארד ברייט רחב מספיק כדי להכיל שבעה גברים.
קיימת אגדה מקומית משעשעת סביב האירוע הזה, המספרת על אדם בפאב מקומי שפיתה מהמר בהבטחה ש"שבע מאות איש" (Seven Hundred Men) ייכנסו לתוך הווסט של אדוארד ברייט. המהמר, שחשב שמדובר במספר בלתי אפשרי של אנשים, קיבל את ההתערבות והפסיד. הסיבה לכך הייתה משחק מילים: שבעה גברים שהגיעו מאזור שנקרא "דנג'י האנדרד" (Dengie Hundred כאשר "מאה" היא יחידת חלוקת קרקע היסטורית באנגליה) נכנסו למעיל ובכך "שבעה מאנשי ההאנדרד" מילאו את התנאי.
ההתערבות השנייה: תשעה גברים בווסט אחד
אבל הסיפור לא הסתיים במעיל. שנה לאחר מכן, ב-1 בדצמבר 1751, נערכה התערבות נוספת, הפעם בפונדק "ראש המלך" (Kings Head Inn), גם הוא ברחוב הראשי של מלדון. הפרס בהתערבות היה "חזיר, תרנגולות וכמה גלונים של יין".
בפעם הזו הצליחו לא פחות מתשעה גברים להיכנס לתוך הווסט של אדוארד ברייט. רשימת המשתתפים בהתערבות זו השתמרה והיא כוללת דמויות מגוונות מהקהילה כמו הכומר המפרי סמית'יס, סוחר הפחם מר ברידג', החנווני ג'וזף פטיסון, הרוקח ג'ונאס מלדון, הקצב דניאל פינץ', ג'יימס ריצ'רדסון החקלאי, פקיד הקהילה ג'ון קרואו, השען ג'ון דרייפר וקצין המכס תומאס ויליאמס.
הלוויה מורכבת
אדוארד ברייט מת בגיל 28 או 39 ב־10 בנובמבר 1750 והוא נקבר יומיים לאחר מכן בכנסיית "כל הקדושים" (All Saints' Church) במלדון. בשל גודלו יוצא הדופן, הלווייתו דרשה היערכות לוגיסטית מורכבת שלא נראתה כמותה בעיירה.
על מנת להוציא את גופתו מהבית, היה צורך לחתוך פתח מיוחד דרך הקיר וגרם המדרגות כדי להוריד את ארון הקבורה המיוחד שנבנה עבורו אל החנות בקומת הקרקע. משם, הארון הענק הובל על גבי כרכרה אל הכנסייה. כדי להוריד את אדוארד ברייט אל תוך כספת הלבנים שהוכנה עבורו, נעזרו הקבורים בגלגלות, חבלים ומשולש הרמה.
כיוון שבזמן מותו שקל, על פי מקורות שונים, בין 266.3 ק"ג ל-281.7 ק"ג, נוצר הצורך ליצור עבורו ארון קבורה גדול במיוחד.
"כדי להוריד את ארון הקבורה נפרץ פתח דרך הקיר וגרם המדרגות כדי להורידו לחנות; הוא הוסע על כרכרה לכנסייה ונדחף על גבי כלגלות אל קבר הלבנים, ונטמן בעזרת משולש וגלגלת. ברייט היה סוחר ישר מאוד, בן לוויה שנון, נעים במראהו, חביב במזגו, אב מסור וחבר יקר ערך".
מרישומי כנסיית הקהילה. ״האיש השמן ממלדון״
דמותו של אדוארד ברייט המשיכה לחיות בתודעה הציבורית דרך האמנות. ציירים ותחריטאים מפורסמים הנציחו את דמותו, ביניהם התחריטאי האירי ג'יימס מקארדל בשנת 1750, ואנתוני ווקר בשנת 1751.
אבל דיוקנו הרשמי צויר על ידי האמן דייוויד אוגבורן בשנת 1750, רק שישה שבועות לפני מותו של ברייט והוא ששימש בסיס לכל התחריטים המוכרים שלו כיום.
בשנת 2000, כ־250 שנה לאחר מותו, הונצח זכרו של אדוארד ברייט בלב העיירה מלדון. פסלת בשם קת'רני שטרן יצרה תבליט ברונזה המציג את שבעת הגברים בתוך מעילו של ברייט. הפסל הוצב במרכז "ראש המלך" (King's Head Centre), בסמוך למקום שבו עמד פעם ביתו של האיש שהפך לסמל של העיירה.
סיפורו של אדוארד ברייט הוא סיפור על קהילה, על הומור בריטי ועל אדם שזכה לכבוד לא רק בשל ממדי גופו הענק, אלא בשל אופיו הטוב. העובדה ששמו נשמר עד היום, יחד עם פירוט המקצועות של הגברים שהשתתפו בהתערבויות סביבו, מעידה על החשיבות החברתית שהייתה לו במלדון של המאה ה-18.
צללו אל סיפורי העבר המרתקים ואם נהניתם לגלות את סיפורו של אדוארד ברייט, שתפו את הכתבה עם חברים שוחרי היסטוריה והירשמו לניוזלטר שלנו כדי לא לפספס אף פרט מההיסטוריה שמעצבת את עולמנו.
