תאמל״ק לי
בשלהי קיץ 1943, כאשר אירופה בעיצומה של מלחמה מדממת, נעצר אדם שתולדות חייו נראו כמו הרומן המפותל והבלתי סביר ביותר של המאה העשרים. הוא היה רופא יהודי, אבל דווקא לא קורבן אנונימי של מכונת ההשמדה, אלא אינטלקטואל רב לשוני, רופא מיומן ואאוגניקן שהקדיש חלק ניכר מחייו המקצועיים לתיאוריות בדבר השבחת הגזע ועיקור פגומים.
הגעתה של הדמות הזו אל בין גדרות התיל של מחנה הריכוז בוכנוואלד בספטמבר של אותה השנה, לא סימנה את שיאה של דרמה היסטורית רוויית אירוניה מרה ומלנכוליה עמוקה, שבה הגבולות בין תליין לקורבן טושטשו לחלוטין.
מהאקדמיה של הרווארד אל שירות הנשיא
אֶדְוִוִין מַרְיָה קַצֶן־אֶלֶנְבּוֹגֶן נולד ב־22 במאי 1882 בגליציה האוסטרית. אף על פי שהיה יהודי על פי מוצאו האתני, הוא גדל כקתולי מאמין ולמד בבית ספר תיכון ישועי דובר פולנית.
בשנת 1905 הוענק לו תואר דוקטור לרפואה מטעם אוניברסיטת לייפציג. באותה השנה ממש בחר להגר לארצות הברית, שם עבר תהליך התאזרחות והפך לאזרח אמריקאי לכל דבר. מדהים לחשוב כיצד הצטלבו כישוריו המדעיים והרפואיים עם האידיאולוגיות האפלות ביותר של זמנו, כאשר נע בין האקדמיה האמריקאית הבכירה לבין מעמקי הגיהנום של מחנות הריכוז הנאציים, תוך שהוא מותיר מאחוריו שובל של קורבנות, שאלות מוסריות כבדות משקל וכתם בל ימחה.
על כל פנים, עם הגעתו של אדווין לארצות הברית, נפתחה בפניו קריירה מקצועית מזהירה שקירבה אותו אל מוקדי הכוח האקדמיים והפוליטיים המשפיעים ביותר ביבשת. הרופא הצעיר והמבטיח החל לעבוד כאאוגניקן עבור מוסד קרנגי, גוף מחקר מכובד ועשיר שהשקיע משאבים רבים בחקר הגנטיקה והשבחת הגזע האנושי.
שמו של קצן-אלנבוגן הלך לפניו, ובתקופה זו הוא אף נמנה עם סגל המרצים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית. מעמדו החברתי התבסס עוד יותר כאשר נשא לאישה את אאורליה פירס, בתו של שופט בבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס, נישואין שהסתיימו מאוחר יותר בגירושיו ממנה.
ההכרה המקצועית הרשמית והמשמעותית ביותר שקיבל קצן-אלנבוגן באותן שנים הגיעה מכיוונו של מושל מדינת ניו ג'רזי באותה העת, ומי שיהפוך לימים לנשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. וילסון פנה אל קצן-אלנבוגן בבקשה רשמית כי ינסח הצעת חוק המיועדת לעיקור כפוי של חולי אפילפסיה ושל אנשים אחרים אותם הגדיר הרופא כפגומים. חוקים אלו, שנתפסו אז בחוגים מדעיים מסוימים כקידמה נאורה, שיקפו את תפיסת עולמו הרפואית והאידיאולוגית של קצן-אלנבוגן, שראה במחטים ובניתוחים כלים לגיטימיים לעיצוב החברה, תפיסה שתקבל תפנית אירונית ואכזרית במיוחד בשנים הבאות.
הטרגדיה המשפחתית והשיבה אל אירופה המדממת
ב־1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, החליט קצן-אלנבוגן לעזוב את החיים הנוחים בחיק האקדמיה האמריקאית ולשוב לאירופה. בשנים הבאות הוא נע ונד בין מדינות שונות ביבשת, מנסה למצוא את מקומו מחדש.
בתקופת שהותו בהולנד, קיבל קצן-אלנבוגן מברק בהול מארצות הברית שנשא בשורה מרה ומזעזעת: בנו היחיד נפל מגג אל מותו. הזעזוע העמוק ממותו הפתאומי של הבן הותיר חותם בל ימחה על נפשו של הרופא והשפיע גם באופן עמוק ומתמשך על ראיית עולמו למשך כל שארית חייו.
בשנות השלושים של המאה העשרים, כאשר אדולף היטלר והמפלגה הנאצית עלו לשלטון, התגורר קצן-אלנבוגן בגרמניה יחד עם בת זוגו החדשה. למרות השכלתו, אזרחותו האמריקאית, הרקע הקתולי שלו ועברו המפואר כאאוגניקן, חוקי נירנברג שנחקקו בשנת 1935 הגדירו אותו קודם כל וראשית לכל כיהודי על פי מוצאו ועל כן כגזע שיש לדכא.
במאמץ נואש לחמוק ממעצר ומהרדיפות הגזעיות, החל קצן-אלנבוגן במסע מנוסה ברחבי אירופה. הוא מסע את דרכו תחילה לצ'כוסלובקיה, משם המשיך לאיטליה, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, מצא מקלט זמני בצרפת.
בין גדרות התיל: מלאך המוות של בוכנוואלד
כאשר צרפת נכבשה בחלקה על ידי הוורמאכט, הצבא הגרמני, מצא עצמו קצן-אלנבוגן שוב תחת מגפיו של המשטר הנאצי. אולם, בשלב זה החלו כישוריו הייחודיים לשחק לטובתו. כרופא מומחה בעל ידע נדיר ונחוץ, וכמי ששלט בשפות רבות, הוא הצליח לתמרן את דרכו ולזכות במעמד מועדף בקרב הגרמנים.
השלטונות ראו בו נכס מקצועי יקר ערך. לאחר שעבר מספר מעצרים זמניים, נעצר קצן-אלנבוגן באופן סופי על ידי הגסטפו, המשטרה החשאית הנאצית, בשלהי קיץ 1943 ובחודש ספטמבר של אותה שנה הוא גורש למחנה הריכוז בוכנוואלד, הסמוך לעיר ויימאר בגרמניה.
״הטלתם את אות קין על מצחי. כל רופא שביצע את הפשעים המיוחסים לי ראוי שיומת. על כן, אני מבקש רק חסד אחד. החילו עליי את התרפיה הגבוהה ביותר המצויה בידיכם.״
בתוך הגיהנום של בוכנוואלד, קצן-אלנבוגן לא נהג כיתר האסירים היהודים. הוא בחר בנתיב של שיתוף פעולה הדוק ומלא עם הנאצים, תוך שהוא משמש כרופא במחנה ומנצל את הידע שלו כדי לערוך ניסויים בבני אדם. גם כאן זכה במהירות במעמד מיוחס ואף רכש השפעה חזקה ויוצאת דופן על סגל הפיקוד הנאצי של המחנה. בעודו מלטף את האגו של מפקדי המחנה, הפך קצן-אלנבוגן לדמות ידועה לשמצה ומטילת אימה בקרב האסירים עצמם.
אדווין נודע באכזריותו הבלתי מתפשרת, כאשר הוא הפנה זעם מיוחד ואכזריות קיצונית כלפי האסירים הקומוניסטים הצרפתים ששהו במחנה. כך, האדם שניסח חוקי עיקור בארצות הברית בשם המדע, יישם כעת את תפיסותיו הרפואיות המעוותות על גופם של אסירים חסרי ישע.
משפט, עונש והאירוניה של החוק
עם שחרור המחנה ב־11 באפריל 1945 על ידי צבא ארצות הברית וסיום המלחמה חודש לאחר מכן, לא יכול היה קצן-אלנבוגן להימלט מעברו.
בספטמבר 1945, הוא נעצר בעיר מרבורג על ידי רשויות הכיבוש הבריטיות. הוא הועמד לדין במסגרת משפט מחנה בוכנוואלד, שהיה חלק מסדרת משפטי דכאו המפורסמים. קצן-אלנבוגן ישב על ספסל הנאשמים לצד 30 נאשמים נוספים, כשהוא מואשם בהתעללות קשה באסירים וברציחתם של לפחות אלף בני אדם באמצעות הזרקות קטלניות ישירות לגופם.
כאשר נמצא אשם על ידי בית הדין, בחר קצן-אלנבוגן להגיב בדרך פתלתלה, תיאטרלית ומעוותת במיוחד, כהרגלו. הוא פנה אל השופטים בנימה אירונית וחלקלקה, כשהוא מדבר על עצמו בגוף שלישי ומבלי להודות באף אחד מהמעשים המיוחסים לו, וביקש למעשה כי יגזרו עליו עונש מוות.
אבל ב־14 באוגוסט 1947, גזר עליו בית הדין עונש של מאסר עולם. עונשו הומתק על אף חומרת ההאשמות, משום שהתביעה הצבאית נתקלה בקשיים משפטיים משמעותיים. עדי הראייה המרכזיים לפשעיו החמורים ביותר של הרופא, ובהם מקרי הרצח באמצעות הזרקות והניסויים האכזריים שביצע בעיניהם של האסירים, לא היו נגישים לבית המשפט. חלקם הגדול של בקורבנות כבר שב לארצות מוצאם המרוחקות, ואחרים נרצחו וגופותיהם נשרפו במשרפות המחנה. לכן, בהיעדר ראיות חותכות וחד-משמעיות שיוכיחו מעבר לכל ספק סביר כי קצן-אלנבוגן אכן רצח בני אדם בפועל, הורשע הרופא בסופו של דבר אך ורק בביצוע התעללויות קשות שאינן קטלניות.
עונשו של קצן-אלנבוגן הומתק עוד יותר בשלב מאוחר יותר והועמד על 12 שנות מאסר בלבד. לבסוף, ב־26 בספטמבר 1953, שמונה שנים בלבד לאחר שנעצר לראשונה על ידי הכוחות הבריטיים, הוא שוחרר מבין כותלי הכלא.
השנים האחרונות: השיבה אל התחום הפסיכואנליטי
לאחר שחרורו, ניצל קצן-אלנבוגן פעם נוספת את אזרחותו האמריקאית ושלף את הדרכון שחיכה לו מעבר לים. הוא חזר לארצות הברית, המדינה שבה החל את דרכו המקצועית עשרות שנים קודם לכן.
במקום להיעלם בבושת פנים אל דפי ההיסטוריה, פתח קצן-אלנבוגן מחדש קליניקה רפואית וחזר לעסוק באופן פעיל כפסיכיאטר וכפסיכואנליטיקאי והמשיך לטפל במטופלים בארצות הברית לפחות עד לשלהי שנת 1955.
האיש שהקשיב לסודותיהם הכמוסים של מטופליו בניו יורק או במסצ'וסטס נשא עמו סודות אפלים בהרבה משלהם, זיכרונות מהניסויים בבוכנוואלד ומההזרקות הקטלניות, שהוא היה אחראי להן אישית ואף יזם בשם תאוריה מעוותת.
כך או כך, אדווין קצן-אלנבוגן הלך לעולמו בשנת 1957, כשהוא מותיר מאחוריו סיפור חיים שהוא עדות מצמררת ומלנכולית לאופן שבו ההשכלה הרפואית הגבוהה ביותר והאינטלקט הגדול ביותר יכולים להתמסר, ללא היסוס, לרוע המוחלט לשם הישרדות ושררה.
חומר מעשיר לקריאה
Domański, C. W. (2010). "Awans i nieslawa Edwina Katzenellenbogena"
חומר מעשיר לצפייה
״המהפנט מבוכנוואלד״ הוא סדרה תיעודית בהפקת yes, שמוקדשת לפענוח דמותו המורכבת והמזעזעת של אדווין קצן-אלנבוגן. הפרקים עוסקים בהרחבה בעברו המקצועי המפואר של הרופא, בקשריו הפוליטיים בארצות הברית, ובתפקידו המאוחר כרופא אסירים אכזרי במחנה הריכוז בוכנוואלד. הסדרה מעלה שאלות נוקבות ונואשות על מוסר, על גבולות ההישרדות האנושית ועל המשמעות של שיתוף פעולה עם האויב בתקופת השואה.
״הסתגלות לאפילה״ הוא סרט תיעודי שהוקרן לראשונה בשנת 2025 במסגרת פסטיבל דוקאביב, והביא לעניין ציבורי מחודש ומקיף בפרשה. הסרט מעמיק בפרשת קצן-אלנבוגן ובמשמעויות ההיסטוריות, הפילוסופיות והמוסריות של מעשיו במחנה הריכוז. היצירה הקולנועית שמה דגש מיוחד על האופן שבו הצטלבו בסיפורו שאלות של זהות יהודית, אתיקה רפואית, הישרדות אישית ובחירות מוסריות בתנאים קיצוניים של תופת.
אם מצאת את הכתבה מעניינת, לא לשכוח לדרג, לשתף ולהצטרף לניוזלטר שלנו, כדי להיחשף למה שמעניין באמת.
