יום המתים (El Día de los Muertos) הוא החג הגדול ביותר במקסיקו, המוקדש להוקרת האבות הקדמונים שהלכו לעולמם. הוא נחגג ב-1 וב-2 בנובמבר ומהווה שילוב של מסורות אזטקיות עתיקות עם מנהגים קתוליים אירופיים.
מהו יום המתים?
זהו החג המקסיקני המפורסם והאייקוני ביותר. בניגוד לתפיסה המערבית, יום המתים הוא חג שמח, צבעוני וקליל, המכיר במערכת היחסים בין החיים והמוות ללא חשש. במהלך החג, חברים ובני משפחה מתכנסים כדי לכבד את יקיריהם שהלכו לעולמם, מתוך אמונה שהמתים חוזרים לבקר את החיים על פני האדמה בתקופה זו. החג התרחב מעבר להוקרת המתים והפך לחגיגה קהילתית המרוממת את החיים באותה מידה. הפסטיבלים כוללים תהלוכות, ממתקים רבים (במיוחד pan de muerto – "לחם המתים"), ואנשים שמתחפשים למתים עם איפור פנים.
היסטוריה ומקורות
יום המתים חל בסמיכות ל"ליל כל הקדושים" (Halloween) מכיוון שהוא נובע מהחגים הקתוליים המסורתיים: יום כל הקדושים (1 בנובמבר) ויום כל הנשמות (2 בנובמבר), שהובאו על ידי הכובשים הספרדים.
הייחוד של החג המקסיקני טמון בהשפעה הילידית: המסורות הקתוליות אוחדו עם מנהגי המוות האצטקיים בתהליך המכונה סינקרטיזם. מקורו האצטקי של יום המתים (Día de los Muertos) היה חג רוחני לכבודה של מִיקְטֵקַקִיהוּאַטְל (Mictēcacihuātl), גבירת המתים ומלכת עולם התחתון (מיקטלן). האצטקים האמינו שהיא שומרת על עצמות החיים הקודמים, שמשמשות ליצירת חיים חדשים. פעם בשנה היא עלתה אל ארץ החיים והאצטקים חגגו את הגעתה בריקודים ובאוכל. בימינו, את מִיקְטֵקַקִיהוּאַטְל החליפה הדמות המודרנית של "לה קאלוורה קטרינה" (La Calavera Catrina), שלד אישה הלובשת כובע אירופי מעוטר פרחים ונוצות.
מנהגים וחגיגות
יום המתים נמשך למעשה מ-31 באוקטובר ועד 2 בנובמבר וכולל כמה מנהגים.
עירנות בבתי הקברות: בליל ה-31 באוקטובר/1 בנובמבר, משפחות וחברים צועדים לבתי הקברות המקומיים כדי לקיים משמרות ליליות ליד קברי יקיריהם. הם מביאים נרות, פרחים ומנחות אישיות כדי לקבל את פני המתים השבים.
ה"אופרנדה" (Ofrenda): המנהג התרבותי האהוב ביותר הוא הקמת מזבחות ביתיים הנקראים "אופרנדות" (מנחות). מזבחות אלה מוקדשים לקרובים שמתו וכוללים את תמונותיהם, לצד מנחות של אוכל, משקאות, צעצועים וחפצים אישיים. האמונה הרווחת היא שהרוחות השבות אינן אוכלות או שותות את המנחות בפועל, אלא נהנות מהריחות המוכרים והאהובים עליהן מעולם החיים. מרכיבי האופרנדה הנפוצים: פרחים טריים (במיוחד ציפורני חתול, המכונים "פרח המתים"), פירות מקומיים, ממתקים, pan de muerto ובקבוקי טקילה או הארוחה האהובה על המת.
קאלוורטיס (Calaveritas): בערים גדולות, החגיגות כוללות גם תהלוכות וקונצרטים. חברים נוהגים לכתוב זה לזה שירי הומור קצרים המכונים calaveritas ("גולגולות קטנות"). פסוקים שובבים אלה מוקירים או מתבדחים על נושא השיר כאילו כבר מת.
יום המתים וליל כל הקדושים: זהויות מתחרות
בשנים האחרונות, המסורת האמריקאית של ליל כל הקדושים החלה לחלחל למקסיקו. עבור רבים, במיוחד באזורים כפריים, מדובר בהשפעה זרה הפולשת לתרבות הייחודית של מקסיקו. מוסדות ורשויות מעודדים לרוב את חגיגות יום המתים ושמירת המסורות המקומיות, בעוד שקהילות עירוניות מסוימות מאמצות את מיזוג החגים. למרות ההשפעות הללו, ה-Día de los Muertos נותר חג מקסיקני ייחודי המקבל את המוות בזרועות פתוחות ובטמאלים טריים.
