תאמל״ק ליהשבוע נודע כי הספר ״איך להביס את ישראל?״ שכתב הארכי-מחבל, יחיא סינוואר, ממשיך לצאת לאור ברוסיה ובבלארוס, אומנם יש מי שהופתע, אבל האמת היא שאין מה להתפלא מהמדינה שהוציאה לעולם את ״הפרוטוקולים של זקני ציון״…
הזיוף הזה היה מסמך מומצא שיצרה המשטרה החשאית של האימפריה הרוסית ומאז מלבה למעלה ממאה שנים של אנטישמיות ברחבי העולם. מדובר כמובן בפרוטוקולים של זקני ציון, זיוף ידוע לשמצה שהשפיע על רבים, החל מטוקבקיסטים אינטרנטיים בימינו ועד לאדולף היטלר.
למרות שמדובר במסמך שהוכח מעל לכל ספק כבדייה מוחלטת, הוא ממשיך להיות אחד המקורות העיקריים לשנאה נגד יהודים, ומלבה תיאוריות קונספירציה גם בימינו.
כיצד נולד הזיוף?
בשנת 1897, נציגים יהודים מרחבי העולם נפגשו בבזל, שוויץ, לרגל הקונגרס הציוני הראשון. קונגרס זה משך תשומת לב רבה לא רק מצד כלי התקשורת הבינלאומיים והקהילה היהודית, אלא גם מצד אנטישמים. הוא היווה השראה להפצת מסרי שנאה נגד היהודים בתקופה שבה האנטישמיות הייתה פופולרית כמו היום, אולי אפילו יותר.
בשנת 1903, "הפרוטוקולים של זקני ציון" פורסם בעיתון הרוסי "זנאמיה" והוצג כפרוטוקול מדיונים מתוך ישיבות חשאיות של אותם מנהיגים יהודים. הטקסט, למעשה, מיחזר סטריאוטיפים אנטישמיים ישנים ומוכרים, כשהוא מציג יהודים כיוצרי מזימות השואפים לשליטה עולמית באמצעות שחיתות, חתרנות ושליטה בתקשורת. זמן קצר לאחר מכן, המסמך פורסם מחדש כנספח לספרו של הכומר סרגיי נילוס, "הגדול במועט: ביאתו של האנטי-כרייסט ושלטון השטן עלי אדמות".
מדוע הפרוטוקולים הם תעמולה מסוכנת?
"הפרוטוקולים של זקני ציון" הם דוגמה קלאסית ל"תעמולה שחורה". זוהי צורה של תעמולה שנועדה להיראות כאילו היא נוצרה על ידי הקבוצה שאותה היא מנסה לחתור תחתיה. בניגוד לתעמולה גלויה, תעמולה שחורה מטשטשת את מקורותיה במטרה לזכות באמינות ולזרוע חוסר אמון מבפנים.
המסמך מוליך שולל את הקוראים, שחושבים כי הם גילו "אמת נסתרת" על היהודים, בזמן שמדובר בשקר מתוכנן ומחושב. הוא מציג את היהודים כ"אוהבי כסף וכוח" שמפעילים את התקשורת כדי להשיג את מטרתם. הוא מתאר אותם כמי שמאמינים כי הם עליונים ושואפים לשעבד את הגויים, וכמי שעומדים מאחורי קונספירציה פוליטית וכלכלית בינלאומית. כל אלה הם סטריאוטיפים אנטישמיים שקריים.
זיוף שממשיך להתפרסם
בשנת 1921, ה"טיימס" בלונדון חשף את הפרוטוקולים כזיוף. הם הוכיחו שהטקסט הועתק מילה במילה מתוך סאטירה פוליטית משנת 1864, שלא היה לה כל קשר ליהודים. אף על פי כן, השפעת המסמך רק התעצמה. בשנת 1920, הוצאת ספרים בריטית פרסמה אותו באנגלית, וזמן קצר לאחר מכן, הנרי פורד ציטט ממנו בהרחבה בעיתון שלו, "הדירבורן אינדפנדנט". הוא תורגם לערבית כבר בשנות ה-20 וגרסה משנת 1951 זכתה לתמיכת מנהיגים ערבים כמו נאצר, סאדאת ומועמר קדאפי ואף צוטטה באמנת החמאס.
אי אפשר להפריז בהשפעת הפרוטוקולים. למרות שהיטלר ידע שמדובר בזיוף, הוא אימץ אותו ותכניו ליבו את התעמולה האנטישמית הנאצית. כיום, הוא עדיין משמש בסיס לשיח אנטי-ישראלי ובתנועות עליונות לבנה וגרסאות מודרניות של הזיוף כוללות אף הכחשת שואה והאשמת יהודים בקורונה.
הפרוטוקולים של זקני ציון הם תזכורת חיה לכוח ההרסני של מידע כוזב. חשיפת השקרים שבו היא משימה הכרחית במאבק בשנאה והגנה על האמת, ומהווה הוכחה לכמה מסוכן יכול להיות זיוף בודד.
אז מה אתם חושבים? עד כמה זיוף בודד יכול להשפיע על דורות שלמים? שתפו את דעתכם בתגובות! אם אתם רוצים להמשיך להעמיק בנושאים מרתקים מההיסטוריה, הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים על כתבות חדשות ישירות למייל.
