לאחר בריחתו של בשאר אל-אסד ונפילת משטרו, חזרה לקדמת הבמה סוגיית אלי כהן, המרגל המפורסם בתולדות ישראל. כהן ביצע פעולות תגמול במצרים במהלך שהותו שם, בפרשה המכונה פרשת "לבון". אלא שכידוע התחנה החשובה בחייו הייתה סוריה, אליה נכנס כמרגל, התקרב לבכירי משטר הבעת' הסורי, עד שנאמר עליו כי היה מועמד להתמנות לתפקיד ראש הממשלה או סגן שר ההגנה הסורי…
חייו הוצגו בדרמה ובקולנוע מספר פעמים, כשהאחרונה שבהן הייתה בסדרה בשם "אלי" שהופקה על ידי נטפליקס, בכיכובו של סשה ברון כהן. בשנת 1987 הופק גם סרט אמריקאי בשם "המרגל הישראלי בדמשק".
לידתו וגידולו
אליהו בן שאול כהן נולד ב-6 בדצמבר 1924 בעיר אלכסנדריה, מצרים, כאשר משפחתו עברה באותה שנה, חודשים לפני הגעתה מחאלב שבסוריה למצרים. אלי שלט בערבית, צרפתית, אנגלית ועברית ולמד בבתי ספר יהודיים לפני שנכנס לתחום ההנדסה באוניברסיטת המלך פארוק היא אוניברסיטת אלכסנדריה.
כשהיה בן 20, הצטרף לארגון הנוער היהודי הציוני באלכסנדריה, שפעלה לדרבן עליית יהודים לארץ ישראל. לאחר הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, השתתף במשימות ביטחון עבור המודיעין הישראלי הצעיר.
בין המבצעים החשובים ביותר בהם השתתף היו הפצצות נגד אינטרסים אמריקאים ויהודים שמטרתם לקלקל את מערכת היחסים בין מצרים לארצות הברית, במיוחד לאחר המהפכה ב-23 ביולי 1952. המטרה השנייה הייתה להפחיד את היהודים ולאלץ אותם לעבור לישראל. אך פעולות אלו נחשפו במהרה ביולי אותה שנה, אלי כהן, יחד עם אחרים, נפלו לידי שירותי הביטחון המצריים ונשפטו בתיק שזכה בשם "לבון", על שם שר הביטחון דאז פנחס לבון, שהואשם כמי שנתן את פקודות הביצוע. פעולות אלו היו סיבה מהותית להקמת שירות הביון הכללי המצרי, בראשות זכריה מוחידין. בהמשך, אלי כהן הצליח לצאת מתיק זה מבלי שהצליחו להוכיח את מעורבותו.
הצטרפותו למוסד
כהן עבר לישראל ב-1955, שם הצטרף ליחידה 13 של המוסד, שהחזירה אותו לקהיר. הוא נעצר שוב לאחר מלחמת ההתשה בנובמבר 1956, אך מעצרו לא נמשך זמן רב, אך מבלי להצטרף למוסד. הוא התחתן עם נדיה, יהודייה ממוצא עיראקי, בשנת 1959, אך המוסד לא נטש אותו וחבר אליו מחדש לצורך משימת ריגול בדמשק.
תהליך הגיוס של אלי כהן למשימה זו החל כאשר סוריה הייתה חלק ממדינת האחדות המצרית-סורית, בראשות גמאל עבד אל-נאצר ובתקופתו של אלוף-משנה עבד אל חמיד אל-סראג', ראש המודיעין הכללי. אלי שינה את זהותו והפך לכאמל אמין תאבת'. וזו הייתה רק ההתחלה.
ההכנות לנסיעה לסוריה
כאמל אמין ת'אבת, שאמור היה להשתמש בסיפור כיסוי כמוסלמי סורי שהיגר מסוריה, עבר למצרים בשנת 1946, ומשם עבר ב-1947 עם משפחתו לארגנטינה, שם פגש אותם אחד מדודיו, שעבד במדינה בסחר בטקסטיל. המשימה דרשה ממנו לנסוע לבואנוס איירס, ובאישיותו החדשה הוא פגש סורים והביע בפניהם את רצונו לחזור לארצו עקב כמיהה פנימית, בתקופה שבה דמשק ניצבה על סף פרשת דרכים, עם הפיכות באות והולכות והתחזקותה של מפלגת הבעת' הסוציאליסטית.
אלי אומן להשתמש במכשירי תקשורת אלחוטיים סודיים ולכתוב בדיו סודית. הוא גם למד את העקרונות והתורות של הדת האסלאמית. הנושא הסתיר סיכון גדול שכן יהודי ישראלי נאלץ להיכנס למדינה עוינת וכל טעות היתה עלולה להוביל אותו להוצאה להורג, בנוסף נאלץ לעזוב את אשתו באופן תדיר מבלי להודיע לה על יעדו. כאשר מצרים וסוריה נפרדו למדינות נפרדות ב-28 בספטמבר 1961, לאחר ההפיכה בראשות הקולונלים עבדול כרים אל-נחלאווי וח'יידר אל-כוזברי, הוחלט כי אלי יעבור לדמשק. בשנת 1962 התיישב כהן בדירת מגורים בשכונת אבו רומאנה, בה התגוררה אליטה של מנהיגים סורים ובה שכנו מפקדות של מספר שגרירויות זרות, הוא שידר בהתלהבות כאינדיקציה לכך שהוא התיישב והתחיל לעבוד. כהן לא הצהיר על מחויבות פוליטית לאף מפלגה בסוריה, כדי שלא לחשוף את עצמו אלא פנה ישירות לעולם העסקים, נהנה מהסיוע של המוסד בעסקים מסחריים שהבטיחו לו מימון עצמי ונוכחות קבועה בקרה החברה הגבוהה.
יחסיו עם בכירי המדינאים הסורים
הוא יצר מערכת יחסים בסיסית עם מואזי זהרדין, אחיינו של האלוף עבדול כרים זהרדין, הרמטכ"ל לאחר הפרידה וגם שר ההגנה, מה שהקל על גישתו לביצורים הצבאיים הסוריים שבחזית רמת הגולן. לאחר הפיכת הבעת' הוא אף התארח בתחת הרדיו הממלכתית הסורית, שם היה לו קשר הדוק עם העיתונאי ג'ורג' סייף, שעבד שם.
בינתיים הוא התקרב מאוד לדעת את מיקומו של הקצין הנאצי אלואיס ברונר, עוזרו של אדולף אייכמן, שנחטף על ידי המוסד מארגנטינה לתל אביב והוצא להורג על פשעיו ב-1962.
חשיפתו
אלי היה נוהג לשלוח הודעות מוצפנות שלו למפעיליו באמ"ן ובמוסד. הוא היה משדר בשעה מסוימת מדי יום ובגלל מיקומו ברובע השגרירות, נטען שהודעות השגרירות ההודית הופרעו במקביל לשלטונות סוריה והם החלו בחיפושים, באמצעות מכשיר איכון רוסי כדי לעקוב אחר אותות שידור עד לזיהויים. לפי הסורים, הסתערו אנשי המודיעין הסורי על הדירה ועצרו אותו בזמן ששידר אותות למוסד. ברשת ה-BBC הבריטית צוטטו את העיתונאי, מוחמד חסנין הייקל, שטען כי דווקא המודיעין המצרי הוא זה שחשף אותו לאחר שאחד מהקצינים המצריים הבחין בכהן בקרב הסובבים את אמין אל-חאפז בעת ביקורו צור, בזמן שבחן אתרים צבאיים. אחרים טוענים כי אלי נעצר בזמן שהאזין בטרנזיסטור ושכב במיטתו. כך או כך, אלי נלכד על ידי הסורים.
קברו הלא ידוע
לאחר משפט מהיר בניהול שופטים שהיו ממכריו של אלי כהן וזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, הוצא כהן להורג בתלייה בכיכר מארג'ה בדמשק ב-15 במאי 1965 והוא נקבר במקום לא ידוע.
תחילה לאחר פרוץ המהפכה בסוריה ב-15 במרץ 2011 וההתערבות הרוסית נמשכו ניסיונות למצוא את השרידים, ללא תוצאות. וביולי 2018, המוסד הודיע שמצא את השעון שהיה על פרק ידו לפני הוצאתו להורג ומסר אותו לאשתו במאי.
לפי רשת BBC הבריטית, ישנם דיווחים לא מאומתים לפיהם הוצע לו תפקיד סגן שר ההגנה, בעוד שדיווחים בתקשורת הבינלאומית קבעו כי הוא כמעט הפך לראש ממשלה. אבל דבר אחד בטוח, הוא היה מרגל פנומנלי שייתכן וניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים וכיבוש רמת הגולן נבע מהישגיו המודיעיניים של אלי כהן, שהיה האיש שלנו בדמשק.
