כרונולוגיה של אסון ידוע מראש: המתנגדים שפוטין העלים

לשתף?

כרונולוגיה של אסון ידוע מראש: המתנגדים שפוטין העלים

רשימת הרוסים המשפיעים שנהרגו או מתו בנסיבות עכורות לאחר שהתנגדו, ביקרו או התבטאו נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ארוכה. ארוכה מדי…

התוספת האחרונה היא אלכסיי נבלני, איש האופוזיציה שהיה ידוע במאבקו נגד השחיתות והוביל הפגנות גדולות נגד הקרמלין, מה שזיכה אותו בזעם של פוטין, שהקפיד לא להשמיע את שמו בפומבי.

נבלני מת ב-16 בפברואר 2024, בכלא הארקטי שבו ריצה עונש של 19 שנות מאסר, כך לפי שירות בתי הסוהר הפדרלי של רוסיה. נבלני, בן 47, חש ברע לאחר צעידה מוקדם יותר באותו יום ולאחר מכן איבד את הכרתו. הוזעקו צוותי חירום, אך לא ניתן היה להצילו. מותו של נבלני מגיע פחות מחודש לפני הבחירות לנשיאות רוסיה שצפויות להעניק לפוטין שש שנים נוספות בשלטון.

לא כל מי שיש לו ריב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מת בנסיבות אלימות או חשודות, רחוק מכך. אבל מספיק מבקרים קולניים של מדיניותו של פוטין נרצחו בנסיבות עלומות. הנה רק רשימה חלקית של האנשים הבולטים שתקפו את פוטין ומתו ממקרי מוות אלימים או חשודים…

יבגני פריגוז'ין

פריגוז'ין עוזב את רוסטוב, 24 ביוני 2023. צילום: Stringer/Anadolu Agency via Getty Images.

23 באוגוסט 2023: יבגני פריגוז'ין, ראש קבוצת שכירי החרב וגנר, היה ידוע בקשריו ההדוקים עם פוטין, מת בהתרסקות מטוס עם מקורבים בכירים לחברת ואגנר. פריגוז'ין, שהיה דמות חשאית במשך זמן רב ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה התבטא בפומבי נגד בכירי הצבא ומשרד ההגנה הרוסי, עמד מאחורי מגוון מפעלים מפוקפקים, החל מ"חוות טרולים" שהתערבה בבחירות בארצות הברית ועד להפעלת צבא שכירי החרב שנלחם בסוריה ובאוקראינה, שם חייליו ניהלו קרב ארוך ועקוב מדם על העיר באחמוט והיה פעיל בכמה מדינות באפריקה, בייחוד בלוב וברפובליקה המרכז אפריקאית.

כבן ברית לשעבר של פוטין, פריגוז'ין פתח במרד מזוין בסוף יוני 2023 וחייליו כבשו את רוסטוב וכמעט הגיעו לפאתי מוסקבה, במה שהיה הפיכה שכוונה נגד המנהיגים הצבאיים של רוסיה, אלא במעשיו הוא הביך את פוטין וחשף את גבולות השליטה שלו, מה שגרם למנהיג החזק להיראות כחלש.

חודשיים בדיוק לאחר מכן, פריגוז'ין מצא את מותו בהתרסקות מסתורית.

סרגיי יושנקוב

17 באפריל 2003: סרגיי יושנקוב, פוליטיקאי ותיק ומנהיג מפלגת האופוזיציה "רוסיה הליברלית", נורה מול ביתו במוסקבה. יושנקוב עמד בחזית המאמצים של מחוקקים ליברליים לחקור את מעורבותו האפשרית של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי בסדרה של פיגועי דירות קטלניים באוגוסט 1999. אשמת ההפצצות, שבהן נהרגו כ-300 בני אדם, הוטלה על הבדלנים הצ'צ'נים, עילה ששימשה את מוסקבה לפתיחת מלחמת צ'צ'ניה השנייה. אך רבים עד היום, רואים בפוטין כמי שהיה מעורב בארגון הפיגועים הקטלניים הללו.

בוריס נמצוב

שוטרים עוצרים את מנהיג האופוזיציה הרוסי בוריס נמצוב, במרכז, במהלך עצרת נגד פוטין בסנט פטרסבורג, רוסיה, 25 בנובמבר 2007. (צילום: סרגיי פונומארב/AP)

בשנות ה-90, נמצוב היה כוכב פוליטי של "הרפורמים הצעירים" של רוסיה הפוסט-סובייטית. הוא שיש כסגן ראש הממשלה ולמשך זמן מה נתפס כמועמד נשיאותי אפשרי – אבל פוטין הוא שירש את הנשיא לשעבר בוריס ילצין בשנת 2000. נמצוב תמך בפומבי בבחירה, אך הוא הפך יותר ויותר ביקורתי כאשר פוטין ביטל את חירויות האזרח הבסיסיות ביותר.

בסופו של דבר נדחק לשולי החיים הפוליטיים הרוסיים, נמצוב הוביל עצרות רחוב ענקיות במחאה על תוצאות הבחירות לפרלמנט ב-2011 וכתב דו"חות על שחיתות השלטון. הוא גם נעצר מספר פעמים כשהקרמלין תקף את עצרות האופוזיציה.

ב-27 בפברואר 2015, שעות ספורות לאחר שהפציר בציבור להצטרף לצעדה נגד המעורבות הצבאית של רוסיה באוקראינה, נמצוב נורה ארבע פעמים בגבו על ידי תוקף אלמוני על גשר במרחק קצר מהקרמלין.

דניס וורונקוב

וורונקוב היה חבר פרלמנט רוסי לשעבר מהמפלגה הקומוניסטית הרוסית, שנמלט לאוקראינה ונורה למוות ברחוב סואן במרכז קייב ב-23 במרץ 2017, לפחות שלוש פעמים ומחוץ למלון פרמייר פאלאס היוקרתי.

דניס וורוננקוב, שהתבטא נגד ולדימיר פוטין והמדיניות של הקרמלין, היה חבר פרלמנט ברוסיה, בן 45 במותו. אשתו, זמרת האופרה מריה מקסאקובה, הייתה חברת פרלמנט מטעם מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת". לאחר שנמלט עם רעייתו לאוקראינה קיבל איומים על חייו והוא פנה לרשויות באוקראינה לקבלת אבטחה. בראיונותיו לתקשורת, השווה את רוסיה המודרנית לגרמניה הנאצית וכינה את סיפוח קרים "בלתי חוקי". ברוסיה, הוא הוכנס לרשימת מבוקשים רוסית בקשר להונאת רכוש לכאורה של 5 מיליון דולר ורוצחו מעולם לא נמצא.

בוריס ברזובסקי

23 במרץ 2013: ברזובסקי נמצא מת בחדר האמבטיה הנעול בביתו שבבריטניה, עם חבל לצווארו.

הטייקון בעל סגנון עצמי שהפך להיות חלק בחוג הפנימי של ילצין בסוף שנות ה-90, היה גם הגורם המרכזי בעלייתו של פוטין לשלטון (כולל קמפיין תקשורתי שתקף את נמצוב). אבל ברזובסקי לא הצליח להפעיל את ההשפעה שלו על הנשיא החדש, שהתנער ממנו.

ההתנגשות שלו עם פוטין הובילה למסע צלב של פוטין נגד האוליגרכים בארצו כולל אישים כמו מיכאיל חודרקובבסקי הוביל לגלותו של ברזובסקי לבריטניה, שם נשבע להדיח את הנשיא. הוא גם האשים את הקרמלין בתכנון הריגתו של אלכסנדר ליטוויננקו, קצין ביון לשעבר וחושף שחיתויות שהורעל למוות בשנת 2009.

המוות שלו נראה בהתחלה כהתאבדות. עם זאת, משרד חוקר מקרי המוות בלונדון לא יכול היה לקבוע את סיבת המוות.

אנה פוליטקובסקאיה

7 באוקטובר 2006: פוליטקובסקיה, אחת העיתונאיות הבולטים ברוסיה שכתבה על הפרות זכויות אדם בצ'צ'ניה, נורתה למוות מטווס אפס במעלית בבניין מגוריה.

שני גברים נידונו למאסר עולם ושלושה אחרים לתקופות מאסר ארוכות בשנת 2014 בגין מעורבותם, השופט במשפטם של המורשעים מצא כי מדובר בהוצאה להורג שהוזמנה על ידי חוגים מהפשע המאורגן, כאשר 150,000 דולר שולמו על ידי אדם שזהותו מעולם לא התגלתה. אך קרובי משפחה, עמיתים וממשלות מערביות חושדים שהרשויות ברוסיה לעולם לא יאתרו או יענישו את מי שתכנן את חיסולה מכיוון שגם חקירה יסודית תוביל לממשלת פוטין או להנהגה הנתמכת על ידי הקרמלין בצ'צ'ניה.

פוליטקובסקאיה היתה כתבת של העיתון "נובאיה גאזטה" שספרה "רוסיה של פוטין", האשים את הנשיא הרוסי בהפיכת המדינה למדינת משטרה. היא כתבה רבות על התעללויות בצ'צ'ניה, ופעם או פעמיים הופיעה בתוכניות רדיו במוסקבה. פוטין הכחיש כל מעורבות של הקרמלין בהריגתה של פוליטקובסקיה, ואמר כי "מותה כשלעצמו מזיק יותר לרשויות הנוכחיות הן ברוסיה והן ברפובליקה הצ'צ'נית… מפעילותה".

אלכסנדר ליטוויננקו

אלכסנדר ליטוויננקו חושף שחיתויות בשירות הביטחון הפדרלי. מסיבת עיתונאים מנובמבר 1998.

אלכסנדר ליטוויננקו היה סוכן ק.ג.ב לשעבר שמת ב-23 בנובמבר 2006, שלושה שבועות לאחר ששתה כוס תה עם פולוניום-210 קטלני במלון בלונדון. חקירה בריטית מצאה כי ליטוויננקו הורעל על ידי הסוכנים אנדריי לוגובוי ודמיטרי קובטון, שפעלו על פי פקודות ש'כנראה אושרו' על-ידי פוטין. רוסיה סירבה להסגירם ובשנת 2015 העניק נשיא רוסיה ללוגובוי מדליה עבור "שירותים למולדת"…

לאחר שעזב את עבודתו בשירות הביטחון הפדרלי הרוסי, בה שירת במחלקה האחראית למאבק בפשיעה המאורגנת, ליטוויננקו הפך למבקר קולני של הסוכנות, שנוהלה בזמנו על ידי פוטין ומאוחר יותר האשים את שירות הביטחון בתכנון וביצוע שורה של פיגועי דירות ברוסיה בקיץ 1999 שהותירו מאות אזרחים הרוגים.

המבצע הרוסי בצ'צ'ניה הגיע, כאמור, מאוחר יותר באותה שנה, זמן קצר לאחר מינויו של פוטין לממלא מקומו של ילצין. ברזובסקי נחשד כשותף לפחות בחלק מהמזימה להביא את פוטין לקרמלין, אך מאוחר יותר הוא ביקש לערב את פוטין ברציחתו של ליטוויננקו. ליטוויננקו עצמו האשים גם את פוטין שהורה לרצוח את פוליטקובסקאיה.

סרגיי מגניצקי

עורך הדין סרגיי מגניצקי מת במעצר של המשטרה בנובמבר 2009 בכלא לפורטובו במוסקבה, לאחר שלכאורה הוכה באכזריות ולאחר מכן נשלל ממנו טיפול רפואי. הוא עבד עבור איש העסקים הבריטי-אמריקאי ויליאם בראודר כדי לחקור תיק של הונאת מס. על פי החשד, מגניצקי נעצר לאחר שחשף ראיות המצביעות על כך שפקידי משטרה רוסיים עמדו מאחורי ההונאה.

בשנת 2012, מגניצקי הורשע בעצמו על ידי הרשויות ברוסיה לאחר מותו בהעלמת מס ובראודר לחץ על הממשלה האמריקאי להטיל סנקציות על אלו הקשורים למותו. הצעת חוק הסנקציות נושאת את שמו ומאז הוחלה על פורעי זכויות במקרים אחרים.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

לשתף?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו!

אולי יעניין אתכם

לצורך שיפור חוויית הגלישה באתר, אנו משתמשים בקבצי "עוגיות", המשך גלישתכם מהווה הסכמה לכך. למדיניות הפרטיות.