תאמל״ק לי
אֶסמָאעיל קָאאָני, גנרל איראני בכיר במשמרות המהפכה, הפך לאחת הדמויות המרכזיות בזירה האזורית לאחר חיסול קאסם סולימאני. סיפורו משקף עשורים של פעילות צבאית, מודיעינית והשפעה מחוץ לגבולות איראן.
פתאום, בינואר 2020, לאחר חיסול ממוקד ליד שדה התעופה הבינלאומי בבגדאד, מצא עצמו אֶסמָאעיל קָאאָני בעמדת פיקוד רגישה ומורכבת במיוחד.
קאאני, גנרל בדרגת בריגדיר במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן, משמש כמפקד כוח קודס, יחידת עילית האחראית לפעולות מחוץ לגבולות המדינה. הוא מונה לתפקיד לאחר חיסולו של קאסם סולימאני בינואר 2020, באירוע שהפך לנקודת מפנה בזירה האזורית והבינלאומית. אך על רקע היעלמותו מעין הציבור מאז חיסולו של עלי ח׳אמינאי, שמו דווקא נקשר לשמועות לפיהן הוא בכלל מרגל ישראלי…
ילדות והצטרפות למשמרות המהפכה
אסמאעיל קאאני נולד ב-8 באוגוסט 1957 בעיר משהד, עיר עלייה לרגל והשנייה בגודלה באיראן. בשנת 1980 הצטרף למשמרות המהפכה האסלאמית, ארגון צבאי שהוקם לאחר המהפכה האסלאמית.
במהלך מלחמת איראן-עיראק, פיקד קאאני על חטיבת נאסר החמישית ועל חטיבת השריון ה-21 "אימאם רזא". בשנת 1981 עבר הכשרה צבאית באקדמיית הקצינים "אימאם עלי" בטהראן. באותה מלחמה פגש לראשונה את קאסם סולימאני, אז מפקד דיוויזיית "ת'אראללה" ה-41. מפגש זה סימן את תחילתו של קשר מקצועי ארוך שנים בין שני מפקדים בכירים.
הידעת?
קאאני וסולימאני נפגשו לראשונה דווקא בשדה הקרב של מלחמת איראן-עיראק, כאשר כל אחד פיקד על יחידה אחרת במסגרת משמרות המהפכה.
מפעילות חוץ לפיקוד על כוח קודס
לאחר סיום המלחמה, הצטרף קאאני לכוח קודס והחל לפעול במחוז חוראסאן, אזור הגובל באפגניסטן, טורקמניסטן ופקיסטן. בזמן שסולימאני הוצב בזירה המערבית, קאאני התמקד במזרח. בין פעולותיו: מאבק בהברחות סמים ותמיכה בברית הצפונית באפגניסטן במהלך מלחמת האזרחים האפגנית השלישית. במקביל, נטען כי ניהל רשת שפעלה בדרום-מזרח פקיסטן במשך יותר מעשור עד 2015. מטרתה, לפי הטענות, הייתה דיכוי התנגדות לשלטון האיראני מצד בלוצ'ים איראנים, תוך פגיעה ברשתות טרור חוצות גבול ומתנגדים בלוצ'ים בפקיסטן ובאפגניסטן.
בשנת 1997 מונה קאאני לסגן מפקד כוח קודס על ידי רחמים סאפווי, כאשר סולימאני משמש כמפקד. בתפקידו פיקח על העברת כספים לארגונים פרה-צבאיים, בהם חזבאללה. באוקטובר 2010 יורט בניגריה משלוח נשק שיועד לגמביה.
בשנות ה-90 נלחם קאאני בקרטלי סמים בגבול איראן-אפגניסטן. לאחר הצטרפותו לכוח קודס, החל בפעולות שסייעו לתמיכה בברית הצפונית. ב-9 בינואר 2018 ביקר בבית חולים שנבנה במימון איראני באפגניסטן, כנציג רשמי של איראן.
ב-25 במאי 2012 הותקפו שני כפרים באזור חולה בסוריה, אירוע שבו נהרגו 108 בני אדם, בהם 49 ילדים. חוקרי האו"ם קבעו כי הקורבנות נהרגו בשתי סדרות של הוצאות להורג על ידי כוחות פרו-אסד. ב-29 במאי טענה דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נולנד, כי קאאני אמר בריאיון כי כוח קודס סייע באימון כוחות השביחה.
יומיים קודם לכן, ב-27 במאי, אמר קאאני בריאיון לסוכנות הידיעות ISNA: ״תודות לנוכחות איראן בסוריה – פיזית ולא פיזית – נמנעו טבחים גדולים… אילו הרפובליקה האסלאמית לא הייתה נוכחת, מספר ההרוגים היה גדל." הריאיון הוסר מהאתר תוך שעות, אך עותקים נשמרו בכלי תקשורת אחרים.
לפי מומחה איראני-ישראלי למזרח התיכון, מאיר ג'וודנפר, זו הייתה הפעם הראשונה שבה קצין בכיר במשמרות המהפכה הודה בפעילות כוח קודס בסוריה. במקביל, חסן פירוזאבאדי הדגיש כי איראן אינה מתערבת בענייני סוריה, אך תומכת בה כחלק מחזית ההתנגדות לישראל.
טרם מינויו למפקד כוח קודס, קאאני היה מוכר במיוחד בגיוס לוחמי ליווא פאטמיון וליווא זיינביון השיעים שפעלו בסוריה, וכן בארגון העברתם לאיראן והכשרתם.
כבר בשנת 2017 התבטא קאאני בצורה לוחמנית כלפי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בטקס זיכרון ב-5 ביולי 2017 טען כי ארצות הברית הוציאה 6 טריליון דולר בעיראק ואפגניסטן בניסיון לפגוע באיראן. הוא סיכם: "אמריקה ספגה מאיתנו יותר הפסדים מאשר אנחנו ממנה."
ב-13 באוקטובר 2017 סירב טראמפ לאשר מחדש את הסכם הגרעין JCPOA. ב-22 בינואר 2020 איימה ארצות הברית על קאאני כי אם ילך בדרכו של סולימאני ויהרוג אמריקאים, יהפוך למטרה. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסאווי, כינה זאת טרור מדינתי.
כוח קודס | نیروی قدس
יחידת עילית של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שאחראית על פעילות הארגון מחוץ לאיראן. זהו למעשה הגוף המרכזי שדרכו איראן מייצאת את המהפכה האסלאמית ומנהלת את המערכה האסטרטגית שלה ברחבי המזרח התיכון ובעולם. זו זרוע ביצועית המשלבת מודיעין, מבצעים מיוחדים ודיפלומטיה חשאית, שמטרותיה העיקריות הן תמיכה בתנועות אסלאמיות שיעיות וביסוס השפעה איראנית במדינות זרות, הקמה, אימון וחימוש של מיליציות פרו-איראניות (כמו חזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן), פגיעה באינטרסים של ארה"ב, ישראל וסעודיה באזור והנדבך החשוב הוא יצירת "מרחב הגנה" רחוק מגבולות איראן כדי למנוע איומים ישירים על טהראן.
הכוח כפוף ישירות למנהיג העליון של איראן, מה שמעניק לו אוטונומיה רבה ותקציבים עצומים שאינם שקופים לפרלמנט האיראני. אחד המפקדים הבולטים בארגון הוא קאסם סולימאני, המפקד המיתולוגי שעיצב את הכוח והפך אותו למעצמה אזורית, שחוסל באמצעות טילים ששוגרו מכטב״ם אמריקאי בעת שנסעה לשדה התעופה של בגדאד, בינואר 2020.
לפי ההערכות הכוח מונה כ-15,000 עד 20,000 לוחמים ישירים ומפעיל עשרות אלפי לוחמים נוספים דרך המיליציות שבחסותו. כוח קודס מחלק את פעילותו ל"אגפים" גיאוגרפיים (אגף עיראק, אגף סוריה לבנון ועוד). הארגון פעל להעביר טילים מדויקים ומימון קבוע לארגון הטרור חיזבאללה וניסה לסייע למשטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה, מממן ומפעיל את המיליציות השיעיות ובראשן כוחות הגיוס העממי ("אל-חשד א-שעבי") ו״גדודי חיזבאללה בעיראק״, חימוש והדרכת המורדים החות׳ים בתימן, כולל אספקת כטב״מים וטילים ארוכי טווח ומתן מימון וסיוע צבאי וטכנולוגי לארגוני הטרור ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כמו החמאס והג׳יאהד האסלאמי הפלסטיני.
כוח קודס מתמחה בלוחמה א-סימטרית ובמה שנקרא "לוחמה בטווח האפור", כשמדברים על שימוש בפרוקסי (שלוחים) כדי להרחיק את איראן מאחריות ישירה לפיגועי טרור, למעשה זו פעילות של כוח קודס. הכוח מתפעל רשת מסועפת של נתיבי יבשה, ים ואוויר להעברת אמצעי לחימה, מפעיל לוחמה כלכלית באמצעות הפעלת חברות קש להלבנת הון ועקיפת סנקציות ותכנון התנקשויות ופיגועים נגד מתנגדי משטר ואישים ישראלים/יהודים ברחבי העולם (אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית). כך למשל, ב-1992 וב-1994, הכוח בפיקודו של אחמד ואחידי היה מעורב ישירות בסיוע לחיזבאללה בביצוע פיגועי הטרור בבואנוס איירס ארגנטינה בהם נהרגו ישראלים ויהודים. חקירות של המשטרה הפדרלית הארגנטינאית הצביעו על מעורבות עמוקה של בכירי כוח קודס בתכנון הפיצוצים בשגרירות ישראל ובבניין הקהילה היהודית (AMIA).
הכוח מפעיל יחידות מיוחדות (כמו יחידה 400) האחראיות על ביצוע פיגועים ברחבי העולם. כך למשל, נחשפה מזימה להתנקש בשגריר סעודיה ב-2011. הניסיון נחשף על ידי ה-FBI ונודע כי פעילי הכוח תכננו לפוצץ מסעדה בוושינגטון שבה שהה השגריר הסעודי, בשיתוף פעולה עם קרטל סמים מקסיקני.
כוח קודס פועל לעיתים תחת כיסוי של ארגוני סיוע הומניטריים או חברות תעופה אזרחיות (כמו "מאהאן אייר") כדי להעביר לוחמים ונשק מבלי לעורר חשד בשדות תעופה בינלאומיים.
זרוע הים והברחות אמל"ח (יחידה 190). יחידה זו אחראית על "רכבת האספקה" של המזרח התיכון וכוללת מעורבות ישירה במשלוחי ענק שנתפסו, כמו ה-Klos-C ב-2014 וה-Victoria ב-2011, שהובילו טילים ורקטות לעזה. הזרוע גם פעלה להעביר טכנולוגיית טילים בליסטיים וכטב"מים לתימן, ששימשו לתקיפת ספינות בים האדום ומתקני נפט בסעודיה.
מאז 2023, עבר הכוח מעבודה רק דרך שלוחים לעימות ישיר יותר מול ישראל. כוח קודס הוא הגורם המתאם מאחורי מתקפות הטילים הגדולות מאדמת איראן לעבר ישראל (באפריל ואוקטובר 2024 ובמרץ 2026) וכן בתיאום חזיתות עם "ציר ההתנגדות" הכולל את חיזבאללה והמיליציות השיעיות. עם זאת, נצפו דיווחים על חדירה מודיעינית עמוקה של המוסד לצמרת הכוח, מה שהוביל לחיסולים של בכירים רבים בלבנון ובסוריה.
למרות חיסולו של סולימאני, הכוח מוכיח שרידות מבנית גבוהה בזכות המיסוד העמוק שלו בתוך המערכת האיראנית, אם כי השפעתו הכריזמטית על מנהיגי המיליציות, כמו החות׳ים, נחלשה במידה מסוימת.
מפקד כוח קודס או מרגל ישראלי?
בינואר 2020 מונה קאאני על ידי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי למפקד כוח קודס. ח'אמנאי תיאר אותו כאחד המפקדים הבולטים בתקופת "ההגנה הקדושה". סעיד גולקר, פרופסור למדעי המדינה, ציין כי הנאמנות והמחויבות היו גורמים מרכזיים בבחירתו. מנגד, ד"ר כרים עבדיאן בני סעיד טען כי המינוי היה חפוז וכי ניסיונו של קאאני נופל מזה של סולימאני, אך הדגיש כי השפעת כוח קודס לא צפויה להיחלש.
לפני מבצע ״עם כלביא״, מתח קאאני ביקורת חריפה על טראמפ והצהיר כי איראן מוכנה לכל תוקפנות צבאית. באוקטובר 2024 עלו חששות לגבי היעלמותו, לאחר שלא הופיע באירועים מרכזיים, כולל תפילה בראשות עלי ח'אמנאי לזכר מזכ״ל חיזבאללה, חסן נצראללה.
דיווחים טענו כי ייתכן שנפצע או נהרג בתקיפה ישראלית בביירות, אך לא התקבלה הודעה רשמית. דו״ח של Middle East Eye טען כי הוא נחקר על פרצות ביטחוניות. עלו גם שמועות כי הושם במעצר בית ונחקר בחשד לריגול לטובת ישראל, לאחר חיסול מחליפו של נצראללה, האשם סאפי א-דין. עם זאת ב-15 באוקטובר 2024 הופיע בטהראן בהלוויה של עבאס נילפוֹרוּשָאן, ששימש כמפקד גיס סוריה-לבנון (גיס 18000) של כוח קודס במשמרות המהפכה וחוסל במתקפה ישראלית על הקונסוליה האיראנית בדמשק בספטמבר 2024.
ביוני 2025 דיווח הניו יורק טיימס כי קאאני נהרג בתקיפות ישראליות בתחילת מלחמת איראן-ישראל 2025. עם זאת, ב-24 ביוני 2025 הופץ סרטון שבו נראה משתתף בהפגנה בטהראן, מה שהפריך את הדיווחים. במרץ 2012 הוכנס לרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי, שכללה הקפאת נכסים ואיסור עסקאות. הסנקציות הוטלו בשל פיקוחו על העברת כספים לבעלות בריתה של איראן.
במהלך מבצע ״שאגת הארי״, במרץ 2026, נעלם שוב והופצו שמועות לפיהן הוא למעשה שימש כמרגל ישראלי. ככלל, צה״ל פועל רבות נגד הכוח וביצע חיסול של מספר בכירים בארגון מאז מבצע ״עם כלביא״.
קאאני פועל במשך עשרות שנים בזירות מורכבות, מהמלחמה בין איראן לעיראק ועד עימותים אזוריים רחבי היקף. מינויו לאחר חיסול קאסם סולימאני הציב אותו במרכז אחת התקופות הרגישות ביותר במזרח התיכון. ואין ספק שהמשיך להוביל מתווי טרור נגד מדינת ישראל, בהמשך התמיכה שסיפק לארגון הטרור חיזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק, אבל לאחר חיסול נצראללה, היה זה דווקא סגנו, מוחמד רזא פלאח זאדה, ששימש כממלא מקום מזכ״ל ארגון הטרור.
ואולי קאאני הוא בכלל מרגל ישראלי? את התשובה לשאלה לא נדע לעולם, או כמו שאמר גורם מודיעיני ישראלי ל"טלגרף" הבריטי "אף אחד לא יודע את האמת. יתכן שהוא בדיוק מי שהוא טוען שהוא, גנרל נאמן למשטר האיראני, ושכל השיח והשמועות סביבו הם חלק ממבצע שנועד לחתור תחתיו ותחת פעולותיו נגד ישראל".
