תאמל״ק ליב-30 באוגוסט 1918, מנהיג מהפכת 1917, ולדימיר לנין, נאם במפעל "הפטיש והמגל" במוסקבה. לאחר מכן, כשנסע למכוניתו, נורו לעברו שלוש יריות. לנין נפצע קשה. כדור אחד חדר דרך מעילו, ושני כדורים אחרים פגעו בצווארו ובכתפו השמאלית. אישה אחת נצפתה שהתנהגה בצורה מוזרה למדי בקהל. כשהיא נתפסה, מישהו צעק שהיא היורה. זו הייתה פאני קפלן בת 28, חברה במפלגה הסוציאל-מהפכנית (SR).
כשנעצרה היא מסרה את ההצהרה הבאה:
"שמי פאניה קפלן. היום יריתי בלנין. עשיתי זאת בכוחות עצמי. לא אגיד ממי השגתי את האקדח שלי. לא אתן פרטים. החלטתי להרוג את לנין מזמן. אני רואה בו בוגד במהפכה. הוגלתי לאקאטוי בגלל השתתפות בניסיון התנקשות בפקיד הצאר בקייב. ביליתי 11 שנים בעבודת פרך. לאחר המהפכה שוחררתי. תמכתי באסיפה המכוננת ועדיין תומכת בה."
למרות פציעותיו, לנין שרד, אם כי בריאותו כבר לא הייתה כשהייתה. ב-3 בספטמבר הוצאה קפלן להורג.
ניסיון ההתנקשות
בשעות הערב המאוחרות של ה-30 באוגוסט 1918, יצא ולדימיר לנין, מנהיג המפלגה הבולשביקית, מפגישה במפעל הפטיש והמגל במוסקבה, כאשר ניגשה אליו אישה לא ידועה שקראה בשמו. לנין, שעוכב לרגע על ידי פועלת, שהתחננה על מחסור בלחם, עמד להיכנס למכוניתו, רגלו על מדרך הדריכה, כאשר האישה שלפה אקדח וירתה שלוש יריות. ירייה אחת החטיאה אותו, קרעה את מעילו ופגעה במרפק של אותה פועלת, אך שתי היריות האחרות פגעו בו – כדור אחד חדר דרך צווארו, השני את כתפו השמאלית. לנין שרד בקושי. זה היה ניסיון ההתנקשות השני בחייו של לנין תוך שבעה חודשים בלבד ואולי הקטלני מכולם.
מי שביקשה להתנקש בו הייתה פאני קפלן בת ה-28. קפלן, אחת משבעה ילדים, נולדה בשם פייגה חיימובנה רויטבלט באוקראינה ב-10 בפברואר 1890 ונמשכה לפוליטיקה מהפכנית עוד מגיל צעיר, כמו יהודים צעירים רבים בגילה. בגיל שש עשרה הצטרפה לקבוצה אנרכיסטית שהתבססה בקייב, קיבלה את השם המהפכני פאני קפלן, לעיתים דורה קפלן והואשמה בניסיון לרצוח את מושל העיר. אך הפצצה שהכינה התפוצצה בחדרה וכמעט עיוורה אותה. היא נעצרה, ואלמלא הייתה צעירה כל כך (היא עדיין הייתה מתחת לגיל 21), הייתה עומדת בפני עונש מוות. במקום זאת, נידונה ל"עבודות עונשין נצחיות" בסיביר. במהלך עבודת הכפייה שלה, ראייתה הידרדרה עד כדי כמעט עיוורון. בעקבות מהפכת פברואר 1917 והפלת הצאר הרוסי האחרון, ניקולאי השני, שוחררה קפלן כחלק מחנינה פוליטית כללית. היא סבלה מכאבי ראש קשים והתקפי עיוורון, אך לאחר טיפול אינטנסיבי, ראייתה חזרה לעצמה באופן חלקי.
סוציאליסטית-מהפכנית
היא עשתה את דרכה למוסקבה ושם התחברה למפלגה הסוציאל-מהפכנית (SR), אשר בעקבות מהפכת אוקטובר ציפתה לחלוק את השלטון עם עמיתיה הסוציאליסטים, הבולשביקים. ואכן, אסיפה מכוננת המורכבת מסוציאל-מהפכניים, בולשביקים ואחרים התכנסה בפטרוגרד ב-18 בינואר 1918, אך כאשר האסיפה דחתה את רוב הצעותיו של לנין, הוא פוזרה תוך יום. וכך, הסוציאל-מהפכניים הממורמרים זממו לערער את המשטר הבולשביק על ידי פגיעה במנהיגם. לפיכך, ב-30 באוגוסט 1918, פאני קפלן ירתה בלנין. לאחר שביצעה את המעשה, היא פעלה לפי פרוטוקול פנימי של הסוציאל-מהפכנים והרשתה לעצמה להיעצר, כשהיא מוכנה להקריב את חייה למען המטרה.
היום יריתי בלנין
היא נחקרה קשות על ידי הצ'קה, אגף הביטחון החדש שהוקם על ידי הבולשביקים ושימש בתור המשטרה החשאית החדשה. בחקירותיה אמרה, "היום יריתי בלנין. עשיתי זאת בכוחות עצמי. לא אגיד ממי השגתי את האקדח שלי. לא אתן פרטים. החלטתי להרוג את לנין מזמן. אני מחשיבה אותו כבוגד במהפכה.״
חוקרי הצ'קה, נואשים לדעת עבור מי קפלן עבדה, לא הצליחו להוציא ממנה דבר. לבסוף, בשעה 4 לפנות בוקר ב-3 בספטמבר 1918, פאני קפלן לוותה למוסך והוצאה להורג בכדור אחד בחלק האחורי של ראשה. גופתה הוכנסה לחבית והוצתה באש. לא היו שרידים של קפלן, לא קדוש מעונה שניתן לזהות. למרות הקהל הגדול שהתקהל סביב מכוניתו של לנין, אף אחד משמונה עשר העדים שנחקרו לא ראה את קפלן יורה באקדח שלה. התגלה שהכדור שהוצא מצווארו של לנין, כמעט ארבע שנים לאחר האירוע, לא נורה מאקדח בראונינג שלכאורה שימש את קפלן. אך מותו הכמעט מוחלט של לנין בידי אישה מטורפת התאים לבולשביקים בתקופה שבה הישרדותם נראתה רחוקה מלהיות ודאית. לנין נהנה מאהדה גואה ששירתה היטב גם אותו וגם את מפלגתו.
הטרור האדום
למחרת הוצאתה להורג של קפלן, הבולשביקים פתחו בקמפיין "הטרור האדום": "יש צורך, בסתר ובדחיפות, להכין את הטרור", קרא לנין. פליקס דזרז'ינסקי, ראש הצ'קה הראשון, הצהיר בגלוי, "אנו עומדים בפני טרור מאורגן – יש להודות בכך בגלוי. טרור הוא הכרח מוחלט בתקופות מהפכה". כפי שהסובייטים נהגו לומר: אי אפשר להכין חביתה בלי לשבור ביצים. לנין שרד, פיזית ופוליטית, אך פציעותיו, יחד עם עומס העבודה הכבד שלו, תרמו לסדרה של התקפי שבץ מוחי, הראשון במאי 1922, ובסופו של דבר אלה הובילו למותו בטרם עת, בגיל 53, ב-21 בינואר 1924.
ניסיון ההתנקשות בלנין ופועלה של פאני קפלן לא רק שזעזעו את רוסיה הסובייטית אלא גם שימשו כזרז לגל הטרור האדום שהטביע חותם אכזרי על ההיסטוריה. אם הסיפור הזה סקרן אתכם ואתם רוצים להמשיך ולצלול לעוד נקודות מפנה דרמטיות מהעבר – הצטרפו לקהילת הקוראים של History Is Told, עקבו אחרינו ברשתות החברתיות ושתפו את הכתבה כדי שגם אחרים ייחשפו לפרקים המרתקים של ההיסטוריה.
