כולם מכירים את יחידת 8200 וה-NSA האמריקאי, אבל כמעט איש לא שמע על הניסיון של הקרמלין להקים גרסה משלו: סוכנות ממשלתית סודית לפיצוח צפנים. במשך יותר מעשור פעלה הסוכנות הזו מאחורי הקלעים של המעצמה הרוסית, ניסתה להגן על סודותיו של פוטין ולפענח את סודות אויביה.
בין השנים 1991 ל-2003, פעלה בלב מנגנוני הביטחון של רוסיה סוכנות ששמה כמעט ונעלם מדפי ההיסטוריה, אך תפקידה היה קריטי: הסוכנות הפדרלית לתקשורת ממשלתית ומידע (ФАПСИ). כגוף ביון חשאי, הייתה זו האחראית הבלעדית על הגנת המידע המסווג ביותר של הקרמלין ועל ניהול מלחמת הצללים האלקטרונית של רוסיה בעולם.
כמו מקבילתה האמריקאית המפורסמת, הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), הסוכנות הפדרלית לתקשורת ממשלתית ומידע (FAPSI) היתה סוכנות ביון חשאית ביותר שפעלה בתחום המודיעין האלקטרוני. עובדיה עסקו בפומבי רק בהיבט אחד של עבודת הסוכנות – הגנת מידע – ותמיד נמנעו מלדון בפעילויות המודיעין החשאיות. והסוכנות היתה כנראה סוכנות המודיעין הרוסית המוכנה ביותר ללחימה. בניגוד לשירות הביטחון הפדרלי, היא לא עברה ארגון מחדש ומעטים מבינים שמספר אנשי הצוות בה עלה בהרבה על שירות הביטחון וגם שירות הביון. אחרי הכל, לסוכנות הפדרלית לתקשורת ממשלתית ומידע היו אפילו חיילים משלה. ראוי גם לזכור שהמודיעין האנושי דעך בשיאה ופינה את מקומו למודיעין טכני, בעיקר ריגול אלקטרוני. וזאת היתה ההתמחות העיקרית של הסוכנות, שכן היא החזיקה בלוויינים משלה, מרכזי יירוט תקשורת בינלאומיים וכדומה. אז איך קרה שלא שרדה עד ימינו?
FAPSI. סוכנות רבת עוצמה
הסוכנות הוקמה ביוזמת בוריס ילצין נשיא רוסיה דאז ב-24 בדצמבר 1991, ימים ספורים לאחר התפרקות ברית המועצות, באמצעות צו נשיאותי. מטרתה הייתה להבטיח רציפות ושליטה בתחומי התקשורת והמודיעין האלקטרוני בתקופה כאוטית. היא הוקמה מתוך כמה ארגונים שונים שאוחדו לסוכנות ממשלתית רבת עוצמה: הוועדה לתקשורת ממשלתית שהוקמה מתוך מינהל 16 בק.ג.ב., מכון המחקר המוסקבאי להנדסת חשמל, המרכז הממלכתי למחשוב ומידע ומכונים נוספים. הסוכנות נחשבה ליורשת העיקרית של מינהל 16 בק.ג.ב. שמרבית תפקידיו היו בידיה של יחידת סמך בסוכנות בשם ״המינהל הראשי למודיעין אלקטרוני של אמצעי תקשורת" (ГУРРСС).
מנהל הסוכנות הראשון, שמונה כבר ביום הקמת הסוכנות, היה אלכסנדר סטארובויטוב, שקיבל דרגת קולונל-גנרל והחזיק במשרת מנכ״ל. מעמדה החוקי של הסוכנות הוסדר באופן מלא בחוק מ-19 בפברואר 1993, "אודות הגופים הפדרליים לתקשורת ממשלתית ומידע".
מבנה הסוכנות היה סודי ביותר, וישנן הערכות שדמה במתכוון למבנה הסוכנות האמריקאית למודיעין אותות, ה-NSA. רוב המקורות מזהים 8 יחידות מפתח שפעלו בארגון:
- המינהל המדעי-טכני הראשי (פיתוח ותמיכה טכנית)
- המינהל הראשי לתקשורת ממשלתית (שעסק בניהול התקשורת הממשלתית)
- המינהל הראשי לביטחון תקשורת (שעסק באבטחת התקשורת הממשלתית)
- המינהל הראשי למודיעין אלקטרוני של אמצעי תקשורת (שעסק בריגול אלקטרוני)
- המינהל הראשי למערכות מידע
- המינהל האדמיניסטרטיבי הראשי
- השירות הקריפטוגרפי (פיצוח והגנה על צפנים)
- מינהל קשרי חוץ
FAPSI תמיד התעניינה בניטור פעילות האינטרנט. בשנת 1994 היא רכשה את ספקית האינטרנט הרוסית הגדולה אז, RELCOM. לפי הסברה, אנשי הסוכנות לא התעניינו ביירוט תעבורת הרשת, אלא בחוויית האינטרנט של החברה ובניצול כוח המחשוב העודף ורוחב הפס. ב-1995, גדלו סמכויות הסוכנות כך שרק מערכות ההצפנה שלה היו מורשות בשוק ונפוצו שמועות לפיהן לכל המערכות שלה היו דלתות אחוריות שאיפשרו לאנשי הסוכנות גישה חופשית למידע מוצפן.
ב-1998 נדרשו כל ספקי האינטרנט ברוסיה להתקין חומרה בשם ״מערכת פעולות חקירה מבצעיות״ (СОРМ – Система Оперативно-Розыскных Мероприятий) שמאפשרת סינון ושליטה מרחוק בתעבורת האינטרנט ממטה הסוכנות. ספקי אינטרנט אולצו לשלם עבור המכשירים ישירות לסוכנות. למרות התנגדותם הראשונית של ספקי האינטרנט, הן נענו לבסוף.
מטרות: תקשורת, מודיעין, הגנת סייבר
הסוכנות פעלה כגוף מרכזי של ממשלת רוסה והייתה בעלת סמכויות נרחבות, שהתמקדה בארבעה כיוונים עיקריים:
- תקשורת והצפנה: ארגון, תפעול ואבטחת תקשורת ממשלתית לסוגיה, הצפנת התקשורת ומתן תמיכה טכנית.
- מודיעין חוץ: ניהול פעילות ריגול בתחום התקשורת המסווגת, באמצעות אמצעים ושיטות אלקטרוניות.
- אספקת מידע: העברת מידע אמין ובלתי תלוי (כולל חומרי מודיעין חוץ, מידע כלכלי לגיוס, ונתוני ניטור סוציו-אקונומי) עבור הנהגת המדינה (הנשיא, הממשלה, מועצת הביטחון) לצורך קבלת החלטות.
- רגולציה וטכנולוגיה: הסמכה ורישוי של מפעלים העוסקים בהגנת מידע ובתקשורת הקשורה לניהול סודות מדינה.
בזירה הטכנולוגית, הסוכנות ביצעה מעקב אחר פעילות אינטרנט ועסקאות כלכליות, ואף פיתחה במרץ 1998 מכשיר קריפטוגרפי לטלפונים מסוג GSM, שנועד להבטיח רמת הצפנה של "10 בחזקת 77" באמצעות מפתח 256-bit (אך עלותו הגבוהה, כ-17 אלף דולר ליחידה, מנעה הצלחה מסחרית).
מודיעין אותות
הסוכנות סיפקה לממשלת רוסיה מודיעין רב שהתקבל באמצעות שיטות מודיעין אלקטרוני. מידע זה היווה כ-80% מהמידע היקר והאובייקטיבי ביותר שהתקבל ברחבי העולם. מנכ״ל הסוכנות טען כי רשת של סוכנים חשאיים סיפקה מודיעין אלקטרוני אם זה באמצעות רשת לוויינים או ניטור תעבורת רשת. מסיבה זו, הסוכנות הפעילה מתקני האזנה ברחבי העולם תוך שיתוף פעולה הדוק עם המודיעין הצבאי הרוסי.
הסוכנות הפעילה לאורך כל שנות ה-90 את מתקן ההאזנה במפרץ קאם ראן שבווייטנאם וכן את מתקן לורדס בקובה, שהיה מתקן ההאזנות הגדול ביותר של רוסיה. עד 1998 הפעילה הסוכנות גם את מתקן ההאזנות בסקרונדה, לטביה.
תקשורת ממשלתית
הסוכנות ביצעה שירותים החורגים אפילו מאלה שמבצעת מקבילתה האמריקאית, שכן הסוכנות היתה אחראית על תחזוקת מערכת המידע הממשלתית והנשיאותית וקווי התקשורת. היא שלטה במערכות התקשורת הפיזיות של רוסיה, כולל קווי טלפון ממשלתיים, תקשורת בתדר גבוה ושירותי הצפנה. הסוכנות פיתחה מערכת מידע ותקשורת פדרלית המשמשת את כלל גופי הממשלה. הסוכנות גם ניהלה את מרכז המצב הנשיאותי ואת מרכזי ניתוח מידע. הסוכנות תחזקה בתחילה קווי תקשורת עבור נשיא רוסיה ושירותי הביטחון, אם כי אחריות זו הועברה לאחר מכן למינהל האבטחה הראשי ולאחר מכן הוחזר לאחריות הסוכנות עד לפירוקה. אבל אין עוררין, כי בשיאה הייתה זו אחת מסוכנויות הביון הגדולות ברוסיה.
סופה של הסוכנות: פירוק מחושב
במהלך שנות ה-90 החלה להירקם רפורמה רחבה שמטרתה שיפור הניהול בתחום הביטחון. בתחילה תוכנן כי הסוכנות תפורק ותפקידיה יועברו לידי שירות הביטחון הפדרלי (ФСБ). כך, ביוזמת פוטין הוחלט על הפירוק הרשמי ב-11 במרץ 2003 כאשר משימות הסוכנות בין שלושה גופי ביטחון מרכזיים, תוך יצירת גוף נפרד: שירות התקשורת המיוחדת של שירות האבטחה הפדרלי, שעוסק בהצפנת תקשורת ממשלתית ואבטחת מידע, בעוד שירות הביטחון הפדרלי קיבל לידיו את תחום מודיעין אותות ואיסוף מודיעין אלקטרוני, בעוד שירות ביון החוץ (СВР) קיבל לידיו תפקידי אבטחת מידע בנציגויות הדיפלומטיות.
במשך 12 שנות פעילותה, שימשו בסוכנות שלושה מנכ״לים, שפיקדו על האימפריה החשאית הזו:
| דרגה | שם | תקופת כהונה |
| גנרל הצבא | אלכסנדר סטארובויטוב | 24 בדצמבר 1991 – 7 בדצמבר 1998 |
| קולונל-גנרל | ולדיסלב שרסטיוק | 7 בדצמבר 1998 – 31 במאי 1999 |
| גנרל הצבא | ולדימיר מטיוחין | 31 במאי 1999 – 11 במרץ 2003 |
למרות שנמחקה כמעט כליל, הסוכנות הפדרלית לתקשורת ממשלתית ומידע הותירה אחריה מורשת שממשיכה להדהד עד היום. היא הייתה הרבה מעבר למנגנון טכני לפיצוח צפנים, היא סימלה את המעבר של רוסיה מעידן המרגלים הקלאסיים אל עידן המודיעין הדיגיטלי. רבים מאנשיה, שכיהנו אז במעמקי מערכות ההצפנה והמודיעין, המשיכו את דרכם בגופים שהוקמו אחריה והידע שנצבר בתוכה הפך לאבן יסוד בתפיסת הסייבר הרוסית המודרנית. גם אם שמה נשכח, המורשת המבצעית שלה נטמעה עמוק בתוך ארגוני המודיעין של הקרמלין וממשיכה להניע מבצעים חשאיים ברחבי העולם, בעידן שבו המידע הוא שדה הקרב המרכזי של המאה ה-21.
