מהו פידריזם? להבין את קינק ההאכלה

עבור רוב האנשים, אוכל הוא צורך בסיסי, מקור להנאה ולעיתים גם דרך להביע אהבה ודאגה. אבל יש מי שעבורם פעולת האכילה, ההאכלה ואפילו ההשמנה מקבלות משמעות נוספת, אינטימית ולעיתים גם ארוטית. העולם הזה מכונה פידריזם או פידיזם והוא רחב (תרתי משמע) ומורכב הרבה יותר מהדימוי הקיצוני שדבק בו בתרבות הפופולרית.

זה יכול לנוע מפנטזיה שאין לה שום ביטוי גופני, דרך זוגות שרואים באוכל שפת אהבה ובשינוי הגוף ביטוי של קרבה, ועד לדינמיקות שבהן העלייה במשקל היא חלק מכוון מהקשר הזוגי. אז מה בעצם מושך אנשים לפידריזם, מה ההבדל בין פידר, פידי ומעריץ שמנים, היכן עוברים הגבולות בין פנטזיה למציאות, ומה תפקידן של הסכמה, שליטה ודימוי גוף בתוך העולם הלא מוכר הזה?

בקצרה, פידריזם, שבקרב הקהילה מכונה יותר ויותר פידיזם, הוא קינק שבו עוררות מינית נובעת מהאכלת בן או בת זוג, מהיותך מואכל ומהעלייה במשקל הנובעת מכך. הוא נמצא תחת המטרייה של פטיש לשומן, אך הוא עוסק בתהליך ולא רק בגוף. הסכמה, דאגה וקשר רגשי עמוק מהווים את הבסיס עבור רוב העוסקים בו. בני אדם רבים מתנסים בזה, כך שאינכם לבד בסקרנות שלכם.

אבל איך פידיזם באמת נראה, מדוע הוא מושך אנשים מסוימים, אילו צורות הוא לובש ומה הדרכים שבהן זוגות חוקרים אותו יחד? בלי סנסציה ובלי שיפוטיות. רק מה שבאמת רוצים לדעת.

מהו פידריזם באמת, ומה הוא לא?

פידיזם בנוי סביב תפקידים, והתפקידים עצמם מראים מיד שהעניין מורכב הרבה יותר מ"אדם אחד מאכיל אדם אחר".

פידר (Feeder) מפיק הנאה מהאכלה ומהשמנה של בן או בת זוג. פידי (Feedee), המכונה גם גיינר (Gainer), נהנה מכך שמאכילים אותו, מתחושת ההתמלאות ומתהליך העלייה במשקל. מעודד (Encourager), כשמו כן הוא מישהו שמעודד ומדרבן מרחוק, לעיתים קרובות באינטרנט, מבלי להאכיל אדם באופן פיזי. מעריץ שמנים (Fat Admirer או FA) נמשך לגופים גדולים מבלי שבהכרח תהיה לו משיכה לתהליך ההאכלה עצמו. בעוד מי שמגדיר את עצמו כגיינר הדדי (Mutual Gainer) חולק את המסע עם בן או בת זוג, כאשר שניהם עולים במשקל יחד ומטשטשים את הגבול בין פידר לפידי. אלה אינן קטגוריות נוקשות. אנשים רבים עוברים ביניהן בהתאם לבן או בת הזוג, לרגע או לשלב בחיים.

ועכשיו להבחנה שרוב האנשים שמחוץ לעולם הזה מפספסים: פידיזם עוסק בתהליך, ולא רק בגוף. מעריץ שמנים אוהב גופים גדולים כפי שאדם אחר עשוי להעדיף בני זוג גבוהים או ג'ינג'ים. פידיסט חש עוררות מינית מפעולת האכילה, ההאכלה ומהשינוי הכרוך בעלייה במשקל. לפי המדריך בקהילת Feabie, אחד מהאתרים הגדולים בנושא, מי שחלק מהקהילה רואה בגדילה משהו "חיובי, מאשר וסקסי" כחלק ממסע פעיל. פידי אפילו אינו חייב להיות גדול. העלייה במשקל יכולה להיות של כמה קילוגרמים בודדים, עד למאות קילוגרמים או לא להתרחש כלל. הקינק נמצא במנטליות לא פחות מאשר בתוצאה הגופנית.

הערה קצרה לגבי המילים עצמן. "Feederism" הוא המונח הישן והנפוץ יותר. זה המונח שתמצאו במאמרים אקדמיים וגם באנציקלופדיות. "Feedism" הוא החלופה המועדפת בקהילה, שנוצרה כדי להפחית את הדגש על תפקיד הפידר ולהפוך את השפה לשוויונית יותר. שני המונחים נכונים. אף אחד לא יסתכל עליכם בעין עקומה בגלל שימוש באחד מהם.

מילה קצרה על הפרעות אכילה, מכיוון שלעיתים מבלבלים בין השניים. הפרעות אכילה מוגדרות באמצעות מצוקה, אובדן שליטה ודימוי גוף שלילי. פידיזם בהסכמה הוא מכוון, רצוי ונחווה כחיובי. ההבחנה חשובה. חלק מהעוסקים בו הם אנשים שהתמודדו בעבר עם הפרעות אכילה ומשתמשים בפידיזם כצורה של השבת בעלות. הם הופכים לארוטי את הדבר שאותו לימדו אותם לשנוא. יש מי שמתארים את הפידיזם כחוויה של השבת בעלות על הגוף וכדרך לשנות את היחסים שלהם עם אוכל ועם דימוי הגוף. עם זאת, אין פירוש הדבר שפידיזם הוא טיפול בהפרעות אכילה.

המנוע הרגשי: מדוע פידריזם מרגיש טוב אצל זוגות מסוימים?

אם קראתם רק מאמרים אקדמיים על פידיזם, הייתם עלולים לחשוב שהוא עוסק במשהו המכונה "מורפופיליה" או "עוררות מינית טרנסגרסיבית ממזון". אלה תאוריות אמיתיות בעלות תמיכה אקדמית אמיתית. הן גם מפספסות לחלוטין את הנקודה.

כאשר שאלו אנשים שבאמת עוסקים בפידיזם למה זה עובד להם, הם תיארו משהו אנושי הרבה יותר. ראשית, ישנו ממד הטיפוח. להאכיל אדם הוא אחד ממעשי הדאגה הבסיסיים והקדומים ביותר שיש לנו. עבור פידרים, לראות בן או בת זוג משמינים כתוצאה מאוכל שהכינו, מארוחות שחלקו ומהתפנקות, הוא ביטוי מוחשי של אהבה שאפשר לראות ולגעת בו. אחד מחברי הקהילה ניסח זאת בפשטות: "הם השמינו מפני שהם כל כך מאושרים ומטופלים היטב". למשל, ספרון דובואה, שמגדירה את עצמה כפידרית וכ-"mommy dom", מקשרת את הקינק שלה לתחושת סיפוק אימהית עמוקה לאחר כריתת רחם: "אולי אני מוצאת סיפוק אימהי מסוים בכך שאני מעניקה חיים באמצעות אוכל".

השכבה הבאה היא פגיעוּת. לחלוק עם בן או בת זוג את התשוקה העמוקה ביותר שלכם, כאשר אותה תשוקה אינה מובנת באופן נרחב, יוצר קשר יוצא דופן. פידר אחד תיאר זאת כיצירת "ממד נוסף" שרוב הזוגות לעולם אינם זוכים להגיע אליו. כשמישהו רואה את הדבר שאתם מתביישים בו יותר מכל וקורא לו יפה, משהו משתנה. הבושה הופכת לחומר הגלם שממנו נוצר החיבור.

עבור פידיז רבים, יש כאן גם מרכיב של השבת בעלות על הגוף. אנחנו גדלים בתרבות שמלמדת אותנו להצטמצם, באופן מילולי ומטאפורי. לתפוס פחות מקום. לאכול פחות. להיות פחות. הבחירה לגדול, להתפנק ולהיות נאהבים בגוף גדול יותר היא מרד מודע בכך. היא הופכת את האכילה ממעגל של בושה למעגל של הנאה. גם משמעותו של האוכל עצמו נכתבת מחדש: מה שהיה בעבר האויב הופך לאמצעי לאינטימיות. פידית לשעבר תיארה כיצד התייחסו אליה "כמו אל אלה" במשקלים גבוהים יותר, כאשר הפידר שלה הביע הערצה ולא רק סובלנות.

גם הטאבו עצמו נושא מטען ארוטי. הפרת אחד הכללים התרבותיים הנוקשים ביותר שלנו, "אסור לך להשמין", בתוך מסגרת מוסכמת וחוגגת. חציית הגבול הזאת, כאשר היא נבחרת באופן חופשי, היא חלק מהמשיכה.

כ-90% מהלקוחות המקוונים של ספרון דובואה מעדיפים לדבר על הקינק שלהם ועל הסיבה שיש להם אותו מאשר לעסוק בחילופי דברים מיניים בלבד. הנתון הזה אומר משהו חשוב. הרעב כאן אינו רק לאוכל. הוא גם רעב לכך שיבינו אותך.

הצורות הרבות של פידריזם: מפנטזיה ועד אורח חיים

פידיזם מתקיים על רצף, ורוב האנשים נמצאים במקום כלשהו באמצעו.

בקצה המתון נמצא עיסוק בפנטזיה בלבד. בני זוג מדברים באופן מיני על תרחישי פיטום במהלך יחסי מין. מישהו מכניס כריות מתחת לבגדיו כדי לדמות גוף גדול יותר במהלך משחק תפקידים. לא מתרחשת בפועל שום עלייה במשקל. העוררות מגיעה כולה מהדמיון ומהמשחק. עבור רבים, ואולי עבור רוב האנשים, זה המקום שבו הם נשארים. הקהילה מכירה בכך לחלוטין כצורת השתתפות תקפה. אינכם צריכים לעלות אפילו קילוגרם אחד כדי להשתייך לכאן.

בהמשך הרצף מגיע פידיזם רך (Soft Feedism): עדין, מטפח ובנוי סביב אוכל כשפת אהבה. ליטופי בטן, ארוחות ביתיות ושבחים במקום השפלה. עלייה במשקל, אם היא מתרחשת, מתקבלת בברכה כ"אהבה שנעשתה נראית לעין". לעולם לא בכפייה. לעולם לא באופן משפיל. לשם מגיעים זוגות רבים כשהם חוקרים את התחום יחד. הדבר משתלב באופן טבעי באינטימיות שכבר קיימת.

פידיזם קלאסי מוסיף כוונה רבה יותר סביב העלייה במשקל, אך נשאר בתוך גבולות מוסכמים ומודעים לבריאות. פידרים ופידיז מנהלים משא ומתן על יעדים, קובעים גבולות ומציבים את רווחתו של האחר בעדיפות. חילופי כוח יכולים להיות נוכחים או להיעדר, בהתאם לזוג.

עלייה הדדית במשקל היא בדיוק כפי שהיא נשמעת: שני בני הזוג עולים יחד, מעודדים זה את זה ומטשטשים את הגבול בין פידר לפידי. הדינמיקה הופכת ל"בואו נשמין ונהיה מאושרים יחד". ההיררכיה מתמוססת והופכת לשותפות. גם מערכות יחסים כאלה קיימות ושפידר ופידי אינם בהכרח תפקידים המוציאים זה את זה.

אולי יעניין אותך

האופנה כסמל סטטוס: ההיסטוריה הקצרה של הלבוש

האיש שהלביש את העולם: ג'ורג'יו ארמני מת בגיל 91

קוקו שאנל: המעצבת האייקונית ששימשה גם כסוכנת נאצית

ביו בראמל: האיש שעיצב את דמות הג'נטלמן המודרני והפך לאייקון אופנה נצחי

יצירת תוכן קיימת לאורך כל הרצף. פידיז מתעדים את מסעות העלייה במשקל שלהם עבור קהל של מעודדים, ולעיתים הופכים זאת למקור הכנסה באמצעות פלטפורמות כמו Feabie או Fantasy Feeder. יוצר תוכן אחד דיווח שהרוויח יותר מ-600 דולר בסוף שבוע אחד. כאשר הדבר נעשה באופן אתי ובתנאים שקובע היוצר עצמו, מדובר בצורה של עבודת מין שיכולה להיות מעצימה. כאשר לחץ כלכלי גובר על גבולות בריאותיים, הגבול בין העצמה לניצול קורס.

בקצה הרחוק נמצאים הביטויים הקיצוניים: פנטזיית חוסר ניידות, שבדרך כלל נשארת בגדר פנטזיה, ו-"death feederism", פידריזם שמטרתו הסופית היא מוות, אשר זוכה לגינוי נרחב בקהילה. אלה מייצגים חלק זעיר מהעוסקים בתחום. כפי שאמר הגיינר ההדדי מרטין סילבה ל-VICE, רק "מספר קטן מגיע אי פעם לרמות האלה", דהיינו השמנה קיצונית עד כדי מוות. הבעיה שהסיקור התקשורתי מתמקד בהם מפני שהם מזעזעים והם כלל לא מייצגים את הכלל.

פידריזם רך: כשהטיפוח הופך לארוטי

החשיפה הראשונה של רוב האנשים לפידיזם היא לקצה הקיצוני שלו. הסיקור התקשורתי מגביר את הקולות הרועשים והאינטנסיביים ביותר, והענפים העדינים ביותר של הקינק כמעט שאינם נכנסים לסיפור. וחבל שכך, משום שענף שלם שלו מבוסס על רוך.

פידיזם רך דוחה את דינמיקת הכוח המושפעת מ-BDSM שמאפיינת חלק גדול מהפידריזם הקלאסי. אין השפלה. אין כינויי גנאי. מילים כמו "חזיר" או "שמן מאוד" אינן נכנסות לאוצר המילים, אפילו לא בהקשר של קינק. במקום זאת, המטען הארוטי מגיע מדאגה שהועלתה לרמה של סגידה.

דמיינו בן או בת זוג שמבשלים ארוחות מורכבות לא כאמצעי לשליטה אלא כביטוי למסירות. שמלטפים את בטנכם אחרי ארוחה מלאה לא כלעג אלא כהערצה. שרואים את גופכם משתנה במשך חודשים ורואים בכך הוכחה לאהבה ולא פרויקט. העלייה במשקל הופכת ל"אהבה שנעשתה נראית לעין", תופעת לוואי עדינה ומוסכמת של היותכם נערצים, ולא מטרה שרודפים אחריה בכל מחיר.

השפה של פידיזם רך אומרת הכול: טיפוח, דאגה הדדית, הערצת הגוף, אוכל כשפת אהבה. הדינמיקה היא "תן לי לטפל בך" ולא "תן לי לשלוט בך". עבור זוגות שכבר חוקרים קינק, אי-מונוגמיה בהסכמה, או פשוט מחפשים להעמיק את האינטימיות שלהם, זוהי נקודת הכניסה הטבעית ביותר. היא משתלבת בקלות בדברים שסביר להניח שאתם כבר עושים: מבשלים זה לזה, מאכילים זה את זה בביסים במסעדות ונהנים יחד מהתפנקות. הקינק נמצא בהפיכת הדברים האלה למכוונים.

המשאב Softening הוא המרכז הקהילתי העיקרי לגישה הזאת. הוא נבנה במיוחד כדי למלא את החלל שהותירו מרחבי פידיזם מרכזיים, אשר נוטים כברירת מחדל למסגור הטרוסקסואלי שבו הגבר הוא הפידר. Softening מציב במרכז נקודות מבט קוויריות וטרנסיות ומשלב פוליטיקה של שחרור שמנים עם חינוך לפידיזם. הנחיות ההסכמה שלו חד-משמעיות: ללא הסכמה מודעת לסיכונים, "זה אינו פידריזם, זו התעללות". הסטנדרט הזה תקף בלי קשר למידת העדינות שבה הדינמיקה נראית מבחוץ. האכלה בסתר לעולם אינה מקובלת מחוץ למשחק תפקידים שעליו הוסכם מראש.

מבחינה מעשית, פידיזם רך גם נותן עדיפות לצמצום נזקים. פנטזיה של חוסר ניידות עשויה להתקיים, אבל הפרקטיקה נשארת מעוגנת ברווחה הדדית. ליטופי בטן במקום האכלה בכוח. שבחים במקום השפלה. בריאות כערך משותף, ולא כמחשבה שמגיעה בדיעבד.

פידריזם, קינק וקהילה: איפה כל זה מתקיים?

פידיזם אינו מתקיים בחלל ריק. הוא חופף למכלול של קינקים סמוכים שמעמיקים את החוויה או משמשים נקודות כניסה לאנשים שסקרנים לגביו אך עדיין אינם מוכנים להגדיר את עצמם כפידיסטים.

הערצת הגוף והערצת הבטן הן הקרובות אליו ביותר. הן מעניקות מיקוד ארוטי לצורתו הגופנית של בן או בת הזוג בלי שבהכרח תהיה מעורבת האכלה. משחקי אוכל הם גשר התחלתי שזוגות רבים חוצים לפני שהם מבינים שפידיזם הוא הדבר הספציפי שמושך אותם: ליקוק דבש מהעור, ציור על הגוף ברוטב שוקולד והאכלה מבוקרת במהלך יחסי מין.

דינמיקות של שליטה וכניעה שזורות בחלק ניכר מהפידיזם. הפידר מפעיל שליטה על צריכת המזון, הפידי נכנע, ושניהם מתעוררים מינית מחילופי הכוח. הדבר יכול לנוע מאנרגיה עדינה של "דומיננטיות באמצעות עונג", עם שבחים על אכילה טובה ותגמולים עדינים, ועד לכללים נוקשים יותר הכוללים פרוטוקולים והשלכות שעליהם הוסכם מראש.

קינק של רבייה, קינק של היריון, משחקי התנפחות ופנטזיות טרנספורמציה נמצאים כולם בסביבה הקרובה. הקהילה מקבלת את העובדה שהגבולות ביניהם מטושטשים ושמרבית האנשים עוסקים ביותר מאחד מהם. חשבו על קינקים סמוכים כדלתות במסדרון. אתם יכולים לעבור דרך שלוש מהן או להישאר בחדר אחד לנצח. אף אחת מהאפשרויות אינה תקפה יותר מהאחרת.

הממד הלהט"בי ראוי לתשומת לב בפני עצמו משום שיש לו היסטוריה משלו. קהילת הגיינרים הגברים ההומואים מתחקה עד לתנועת Girth and Mirth של שנות ה-70, עשרות שנים לפני הופעתה המקוונת של קהילת הפידריזם ההטרוסקסואלית. האירוע הייעודי הראשון לגיינרים, EncourageCon, התקיים ב-1992, עוד לפני שלרוב האנשים הייתה גישה לאינטרנט. GainRWeb הושק ב-1996 כאתר הראשון לגברים הומואים המתעניינים בעלייה במשקל.

כיום, Grommr משרת גיינרים ומעודדים הומואים וביסקסואלים, בעוד Chasable חוגג את נקודת המפגש שבין גברים שמנמנים לתרבות ה"דובים". עבור פידיסטיות לסביות וסאפיות קיימים שרתי Discord ייעודיים כמו Sapphic Feedism Server. שרת Squishy Committee מגדיר את עצמו במפורש כידידותי ללהט"ב ומפעיל מדיניות של אפס סובלנות להטרדה ולתוכן של death feedism.

אם אתם מחפשים את הפינה שלכם: Feabie היא הרשת החברתית המרכזית לכל המגדרים, עם יותר מ-97 אלף משתמשים ואפליקציות למכשירים ניידים. Fantasy Feeder היא הפלטפורמה המקורית, שהושקה ב-2003 ובה יותר מ-70 אלף חברים פעילים. לפי הטקסט, זה המקום שבו מונחים כמו "feeder", "feedee" ו-"BBW" נטבעו והפכו לנפוצים. Reddit בקהילת r/Feederism הוא נקודת כניסה אנונימית ובעלת מחויבות נמוכה. Tumblr עדיין מארח סצנת בלוגים פעילה של פידיזם, עם נוכחות קווירית משמעותית.

רוב הפלטפורמות הגדולות מפעילות באופן פעיל פיקוח נגד death feederism ותוכן שאינו בהסכמה. Feabie מסירה תוכן מפר באמצעות צוות המודרציה שלה. שרת Squishy Committee כותב את מדיניות אפס הסובלנות שלו ישירות בכללי השרת.

לכל מרחב יש נורמות ותרבות משלו. קודם התבוננו מהצד. קראו כיצד אנשים מתקשרים. לאחר מכן השתתפו כשתרגישו מוכנים.

כיצד לחקור פידריזם עם בן או בת זוג?

הפער בין "אני סקרן לגבי זה" לבין "בואו ננסה את זה" הוא המקום שבו רוב הזוגות נתקעים. כך אפשר לגשר עליו.

התחילו בשיחה, לא במטבח. בחרו רגע ניטרלי ופרטי. לא בזמן יחסי מין ולא מיד לאחר ארוחה כבדה. התחילו מתוך פגיעוּת: "הייתי רוצה לשתף אותך במשהו אישי שקשור לאינטימיות, כשאת/ה במצב נפשי מתאים לזה. עכשיו זה זמן טוב?" אמרו בקול שאתם לחוצים. הדבר בונה אמון במקום להעמיד פנים שיש לכם ביטחון שאינכם באמת מרגישים.

הציגו את הפידיזם בפשטות, מבלי להשליך ציפיות על בן או בת הזוג: "אני נמשך לקינק שנקרא פידיזם. אני מוצא את פעולת ההאכלה והיותי מואכל ארוטית מאוד. זה יכול לכלול עלייה במשקל והערצת הגוף. זה משהו שהיה חלק מהמיניות שלי כבר זמן מה."

לאחר מכן אמרו את המשפט החשוב ביותר בכל השיחה: "אין לי שום ציפייה ממך בנוגע לזה. אני משתף אותך מפני שאני סומך עליך, לא מפני שאני צריך שתשתנה." המשפט האחד הזה הוא שמבדיל בין חשיפה לבין הפעלת לחץ.

הזמינו אותם לחלוק את מחשבותיהם ותנו להם מרחב. "איך זה מרגיש לך לשמוע את זה? את/ה לא חייב/ת לתת לי תשובה עכשיו." אם הם אינם מעוניינים בזה, זהו מידע. המטרה היא כנות, לא המרה.

אם בן או בת הזוג סקרנים, התחילו בקטן באופן כמעט קומי. הפודקאסט של פייג' בונד, שבו משתתפת הפידרית ספרון דובואה, מציע משחקי אוכל למתחילים שאינם דורשים שום מחויבות לעלייה במשקל: ליקוק דבש מעורו של בן הזוג, ציור על הגוף בסירופ שוקולד ושימוש בפירות במהלך אינטימיות.

ולמען השם: צחקו. משחקי אוכל הם מטבעם מגוחכים. לרוטב הולנדייז, כך מסתבר, יש טמפרטורה, סמיכות ומרקם אידאליים למשחק של ליקוק מהגוף. אתם תרגישו מגוחכים. זה חלק מהעניין. המטרה אינה הופעה. המטרה היא משחק. התחלה קטנה וצחוק בתוך הבלגן יוצרים את תחושת הביטחון הדרושה כדי לנסות דברים גדולים יותר בהמשך, אם שניכם רוצים בכך.

עבור זוגות הנמצאים במערכות יחסים לא-מונוגמיות בהסכמה או בדינמיקות של שלישייה, פידיזם יכול להשתלב בקשרים קיימים בדרכים מעניינות. בן זוג אחד עשוי להיות הפידר שלכם ואילו אחר אינו כזה. קינקים אינם חייבים להיות אוניברסליים בכל מערכות היחסים שלכם. אותם עקרונות של הסכמה ותקשורת שמנחים אי-מונוגמיה בהסכמה תקפים גם כאן: הגדירו גבולות בבירור, בדקו זה עם זה באופן קבוע וכבדו מגבלות. אם אתם נמצאים ב-3Fun, אתם כבר יודעים כיצד לנהל שיחות כאלה. פידיזם הוא פשוט עוד טעם שאפשר להוסיף לתפריט.

מסגרת RACK, כלומר קינק בהסכמה ומתוך מודעות לסיכונים, היא הסטנדרט הקהילתי. כל בני הזוג חייבים להבין את הסיכונים לפני שהם מסכימים. הסכמה היא מתמשכת. "כן" שניתן פעם אחת אינו "כן" לנצח. האכלה בסתר היא התעללות, לא קינק. לעולם אל תלחצו על בן או בת זוג בנוגע לקצב העלייה שלהם במשקל או אם הם רוצים להפסיק. זה הגוף שלהם. נקודה.