פרננדו גוטיירס באריוס: האיש שעצר את קסטרו

הוא היה האיש שידע הכל, האיש שכל פוליטיקאי במקסיקו פחד ממנו, והאיש ששינה את פני ההיסטוריה של אמריקה הלטינית מבלי שרובנו נדע את שמו. • מאיש המודיעין שעצר את קסטרו ועד לשר הפנים המשפיע: מסעו של פרננדו גוטיירס באריוס' האיש שהחזיק בסודותיה הכמוסים ביותר של מקסיקו במשך עשורים.

ביום שני, ה-30 באוקטובר 2000, נדם לבו של אחד האנשים החזקים, המסתוריים והשנויים במחלוקת בהיסטוריה המודרנית של מקסיקו. פרננדו גוטיירס באריוס, האיש שניהל את שירותי הביטחון החשאיים וניצב בצמתי הכרעה גורליים, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת ששזורה במלחמה הקרה, במהפכות ובמאבקי כוח פנימיים.

מלוחם בטרור ועד לשיתוף פעולה חשאי עם ה-CIA תחת שם הקוד Litempo-4; מהשתתפות בטבח טלטלולקו המזעזע ב-1968 ועד לכהונה כשר פנים רב עוצמה שחשד שמרגלים אחריו בתוך תא זכוכית. הסיפור של גוטיירס באריוס הוא הסיפור של מקסיקו עצמה – מלא בסודות, תהפוכות וכוח בלתי מוגבל.

פרננדו גוטיירס באריוס היה קצין צבא ופוליטיקאי מקסיקני, חבר מפלגת הakyui PRI, שכיהן כראש מינהל הביטחון הפדרלי (DFS), מושל וראקרוס ושר הפנים. הוא נולד ב-26 באוקטובר 1927 בוראקרוס והלך לעולמו בשנת 2000 במקסיקו סיטי. תפקידו המרכזי במערך המודיעין והדיכוי הפוליטי של מקסיקו, לצד קשריו עם ה-CIA ומעורבותו באירועים היסטוריים כמו מעצר פידל קסטרו וטבח טלטלולקו הציבו אותו במרכזם של האורעים החשובים ביותר בהיסטוריה של מקסיקו.

בשירות המדינה

פרננדו גוטיירס באריוס נולד באלטו לוסרו שבמדינת וראקרוס, ב-26 באוקטובר 1927. הוא היה בנם של פרננדו גוטיירס פרר ואנה מריה באריוס בראבו. את חינוכו הצבאי רכש במכללה הצבאית ההרואית בין השנים 1943 ל-1949, ובשנת 1950 הצטרף לשורות המפלגה המהפכנית המוסדית (PRI), המפלגה ששלטה במקסיקו ללא מצרים במשך עשרות שנים.

את הקריירה הפוליטית שלו החל גוטיירס באריוס בתוך הצבא המקסיקני, שם הגיע לדרגת קפטן. מהר מאוד הוא עבר לעבוד עבור מינהלת הביטחון הפדרלית (DFS), סוכנות ממשלתית שהוקמה בצו של הנשיא מיגל אלמאן ואלדס בשנת 1947 והוקדשה לביטחון לאומי ושירותי מודיעין. פרננדו גוטיירס באריוס היה מהסוכנים הראשונים שהצטרפו לארגון עם הקמתו.

כישוריו הביאו לקידומו המהיר בארגון. בשנת 1952 הוא כבר כיהן כראש מחלקת הבקרה הפוליטית, ובשנת 1954 קודם לתפקיד סגן מנהל ה-DFS. הארגון, שהפעיל למעשה את המשטרה החשאית של ממשלת מקסיקו, הואשם מאז הקמתו בהיותו מנגנון הדיכוי של המשטר נגד ארגוני אופוזיציה, ובמיוחד נגד תנועות שמאל פוליטיות וחמושות שצמחו במהלך שנות ה-60 וה-70.

המפגש הגורלי עם פידל קסטרו וצ'ה גווארה

אחד האירועים המכוננים בקריירה של פרננדו גוטיירס באריוס התרחש בשנת 1956. בעודו משרת כקפטן במודיעין, עצר גוטיירס באריוס באופן אישי את פידל קסטרו הצעיר ופירק תא של "תנועת ה-26 ביולי", שהתכוננה באותה עת לפלוש לקובה. המידע על המעצר הועבר לנשיא מקסיקו דאז, אדולפו רואיס קורטינס, שהורה לשגריר קובה במקסיקו לעדכן את ממשלו של פולחנסיו בטיסטה על הפעילות המתגבשת נגדו.

לאחר ימים של חקירות, הכין פרננדו גוטיירס באריוס דוח מפורט שכותרתו "קשר נגד ממשלת הרפובליקה של קובה". הדוח תיאר בדקדקנות את כל הארגון הצעיר של קסטרו במקסיקו. מסמך זה, שכיום כבר אינו חסוי וניתן לעיון בארכיון הכללי של מקסיקו, נחשב למסמך יסוד בחקר המהפכה הקובה.

למרות המעצר, פידל קסטרו וארנסטו "צ'ה" גווארה שוחררו כעבור מספר חודשים מכיוון שלא ביצעו עבירה על אדמת מקסיקו. הם הפליגו מנמל טוקספאן שבמדינת וראקרוס על גבי האונייה "גראנמה" לכיוון קובה. פרט אפל מהמעצר חושף כי השניים הושפלו והוכו על ידי אדם שהפך מאוחר יותר למפורסם ומטיל אימה במקסיקו בזכות חסותו של הנשיא: ארתורו "אל נגרו" דוראסו.

מהמודיעין למשרד הפנים

בין השנים 1964 ל-1970, תחת ממשלו של גוסטבו דיאס אורדס, כיהן פרננדו גוטיירס באריוס כראש ה-DFS. בתקופה זו הוקם "גדוד אולימפיה", כוח שכלל כ-2,000 חברים מסוכנויות ממשלתיות שונות, כולל ה-DFS. הגדוד הוקם לכאורה כדי לאבטח את המשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי בשנת 1968, והיה תחת פיקודו של גנרל לואיס גוטיירס אורופסה.

ב-2 באוקטובר 1968, ביום שנודע לימים כטבח טלטלולקו, היה גוטיירס באריוס הממונה על המבצע. גדוד אולימפיה היה כפוף אליו באופן ישיר מתוקף תפקידו כמנהל הביטחון הפדרלי. אירוע זה נותר אחד הפצעים הפתוחים והקשים ביותר בהיסטוריה של מקסיקו.

בשנת 1986 הציבה מפלגת ה-PRI את גוטיירס באריוס כמועמד לתפקיד מושל מדינת הולדתה שלו, וראקרוס. הוא נבחר לתפקיד ונכנס ללשכתו ב-1 בדצמבר 1986, כשהוא מחליף את אגוסטין אקוסטה לגונס. עם זאת, כהונתו הייתה קצרה ונמשכה שנתיים בלבד. הנשיא הנבחר קרלוס סלינס דה גורטרי ביקש ממנו לשמש כשר הפנים של מקסיקו. דנטה דלגאדו מונה להחליפו ולהשלים את ארבע השנים שנותרו לכהונת המושל.

התפטרותו של פרננדו גוטיירס באריוס מתפקיד המושל לוותה בשמועות על חוסר אמון מצד הנשיא סלינס. נטען כי גוטיירס באריוס נהג להשתמש בתא זכוכית מיוחד לשיחות הטלפון שלו, מכיוון שחשד שהנשיא סלינס דה גורטרי מרגל אחריו.

כהונתו כשר הפנים ומשבר הבחירות של 1988

כשר הפנים בממשל סלינס דה גורטרי, ניסה פרננדו גוטיירס באריוס לשקם את יחסי הממשלה לאחר המשבר הפוליטי העמוק של בחירות 1988. באותן בחירות "קרסה המערכת האלקטורלית" – ביטוי שטבע מנואל ברטלט, שר הפנים הקודם, כאשר המערכת הכריזה על קואוטמוק קארדנאס מהאופוזיציה כמנצח בטרם שונו התוצאות לטובת ה-PRI.

גוטיירס באריוס כיהן בתפקיד עד ה-4 בינואר 1993, אז הוחלף על ידי פוליטיקאים חדשים ממקורבי סלינס. ירש אותו בתפקיד מושל צ'יאפס לשעבר, פטרוסיניו גונסאלס גרידו. בעקבות כך, פרש גוטיירס באריוס מהחיים הפוליטיים הרשמיים למשך שש שנים.

בשנת 1999 חזר פרננדו גוטיירס באריוס לפוליטיקה פעילה. מפלגת ה-PRI מינתה אותו לרכז את תהליך בחירת המועמד לנשיאות לקראת בחירות 2000. היה זה מהלך חסר תקדים עבור המפלגה, שמעולם לא קיימה בחירות מקדימות (פריימריז) לפני כן. למרות האשמות על הטיה, הוא השלים את התהליך בבחירתו של פרנסיסקו לבסטידה אוצ'ואה כמועמד.

עם זאת, לבסטידה הובס בבחירות הכלליות על ידי ויסנטה פוקס ממפלגת ה-PAN, אירוע שסיים 71 שנות שלטון של ה-PRI. באותן בחירות נבחר גוטיירס באריוס עצמו כסנאטור מטעם מדינת וראקרוס, למרות התבוסה המוחצת של מפלגתו ברמה הלאומית.

פרשיות מסתוריות: שיתוף פעולה עם ה-CIA וחטיפה

מסמכים של ה-CIA שסיווגם הוסר חשפו כי פרננדו גוטיירס באריוס שיתף פעולה עם הסוכנות האמריקאית תחת שם הקוד "Litempo-4". שם הקוד הורכב מהקידומת "LI" שסימנה מבצעים במקסיקו, והמילה "Tempo" שסימנה תוכנית קשרים בין ה-CIA לבין פקידים רמי דרג נבחרים במדינה. במסגרת זו, מילא גוטיירס באריוס תפקיד משמעותי בחשיפת תנועותיו של לי הארווי אוסוולד במקסיקו סיטי, שם שהה בדרכו לקובה לפני רצח קנדי. הוא השתמש בכוחו הרב ב-DFS כדי לחקור מקסיקנים שהיו בקשר עם אוסוולד.

אירוע דרמטי נוסף התרחש בדצמבר 1997. קבוצה חמושה יירטה את פרננדו גוטיירס באריוס מחוץ למסעדה מפורסמת במרכז מקסיקו סיטי וחטפה אותו. משפחתו הכחישה בתחילה את האירוע וטענה כי הוא בחופשה, אך הפרטים החלו לדלוף בהדרגה. מיגל נזאר הארו, עמיתו לשעבר מה-DFS, ניהל את המשא ומתן לשחרורו ומנע מעורבות של מוסדות מדינה אחרים. השמועות סביב החטיפה היו רבות: חלק טענו כי נדרש כופר של 10 מיליון דולר, ואחרים טענו כי החוטפים היו חברי "צבא המהפכה העממי" (EPR). הוא שוחרר כעבור מספר שבועות תחת נסיבות מסתוריות מבלי שסכום הכופר נחשף.

סוף הדרך

בבוקר יום ראשון אושפז פרננדו גוטיירס באריוס בבית החולים מדיקה סור. לדברי הקרדיולוג שלו, חיימה אריאגה, הוא הגיע עם תסמינים קרדיווסקולריים שהצביעו על נזק חמור ורחב בעורקים הכליליים. צוות של 12 רופאים מומחים ביצע ניתוח חירום בין השעות 16:00 ל-17:00 במטרה לבצע מעקפים, וזאת למרות שלחולה לא היה רקע קודם של מחלות לב. לבו לא הגיב לניתוח, והוא נפטר בשעה 9:40 בבוקר יום שני, ה-30 באוקטובר 2000. לאחר טקס אשכבה, ארונו הועבר לבית ההלוויות גאיוסו, שם נשרפה גופתו בבית הקברות הפנתיאון הספרדי. משפחתו לקחה את אפרו חזרה לוראקרוס. הוא הספיק לכהן כסנאטור פחות מחודשיים מאז תחילת כהונתו ב-1 בספטמבר.

פרננדו גוטיירס באריוס היה דמות שסימלה את המנגנונים הנסתרים של השלטון במקסיקו. פועלו במינהלת הביטחון הפדרלית, קשריו הבינלאומיים והשפעתו הפוליטית הפכו אותו לאחד האנשים שהכירו טוב מכולם את צדה האפל של הפוליטיקה. מותו סימן את סופו של עידן שבו המודיעין והשליטה במידע היו כלי השלטון המרכזיים.

מעוניינים לצלול עמוק יותר אל תוך ההיסטוריה הפוליטית המרתקת של אמריקה הלטינית? אנחנו מזמינים אתכם להירשם לניוזלטר של HistoryIsTold ולקבל ישירות למייל סיפורים וגילויים נוספים על האנשים שעיצבו את עולמנו מאחורי הקלעים.