תולדות המוזיקה מלאה בכמה מהמוחות הטובים והמבריקים ביותר בהיסטוריה של העולם וכמה מהסיפורים המטורפים ביותר. מברליוז ועד שומאן, הנה חמישה סיפורים מטורפים (ואמיתיים!) מתולדות המוזיקה.
הבכורה של "פולחן האביב" של סטרווינסקי
"פולחן האביב" הוא אחד הבלטים המפורסמים ביותר בכל הזמנים' אבל כשהוצג לראשונה, הוא לא התקבל בכלל. המוזיקליות של הבלט הייתה שונה להפליא מהצלילים הרגילים של היום וזה הכעיס את הקהל כל כך עד כדי כך שהוא כמעט התפרע. הקהל בסופו של דבר נרגע והבלט נמשך, אבל חלק מהביקורות שאחרי הבכורה לעגו לסגנון האוונגרדי של המוזיקה של הבלט ולכוריאוגרפיה יוצאת הדופן שעיצב ניז'ינסקי, כוריאוגרף הבלט המוביל.
מכשיר מתיחת האצבעות של שומאן
שומאן היה אחד המלחינים המפורסמים ביותר של התקופה הרומנטית וקריירת המוזיקה שלו הייתה אחת המפורסמות באירופה. שומאן, שלא היה מרוצה מרמת המיומנות של אצבעותיו, המציא מכשיר מוזר למתיחת אצבעות שהשתמש בו מדי יום תוך כדי תרגול. בסופו של דבר, המכשיר גרם לפציעה קבועה בשתיים מאצבעות ידו הימנית והרס לחלוטין את הקריירה שלו. שומאן המשיך להלחין, אבל הוא לא ניגן שוב בפסנתר בציבור.
"דון ג'ובאני" של מוצרט
עדיין אחד המלחינים המפורסמים ביותר, מוצרט היה מלחין מיומן להפליא שיכול היה לזרוק פתיח בבוקר אחד – תרתי משמע. לאופרה שלו, "דון ג'ובאני", מוצרט הלחין את הפתיחה שלה בבוקר סתמי לגמרי. למרבה המזל, המוזיקאים הצליחו לנגן את הפתיח בהקרנת הבכורה של אותו ערב ללא תקלות – לא דבר של מה בכך, שכן התווים לפתיח היו מבולגנים מאוד בגלל ההנגאובר של מוצרט.
האיום של ברליוז
כמה מהמלחינים הרומנטיים הגדולים היו לא רק בני זמננו, אלא חברים. יום אחד התכנסו ליסט, שופן, מנדלסון ושומאן – בין כמה אחרים – במזללה פריזאית ושוחחו על מלאכתם בין נושאים אחרים. בפתאומיות, ברליוז פרץ דרך הדלת, הודיע שהוא חולה ומתכוון להתאבד מיד לאחר מכן. הוא רץ החוצה מהדלת לפני שמישהו יספיק לעצור אותו, מה שגרם לחיפוש מטורף של המלחינים והמשטרה בעיר אחר ברליוז. בסופו של דבר, הוא נמצא בערימת שחת בפאתי פריז ועדיין חי מאוד.
הזיכרון השגוי של סקריאבין
סקריאבין, עוד מלחין מבריק מהתקופה הרומנטית, כתב יצירה בשם "פנטזיה ב'", שנחשבת עד היום לאחת מיצירות המוזיקה היפות ביותר שלו. יום אחד, בזמן ביקור אצל חברים, הוא שמע מוזיקאי אחר מנגן על הפסנתר בחדר השני. כששאל את המארח שלו מהי המוזיקה – והעיר שהיצירה נשמעת מאוד מוכרת – המארח שלו הודיע לו שזו הפנטזיה שלו לפסנתר. סקריאבין לא היה כל כך נלהב מהיצירה שהוא שכח לגמרי שהוא כתב אותה!
